שינויים

[[קובץ:פאה מלפני 3400 שנה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|פאה מלפני 3400 שנה שהתגלתה במערת קבורה במצרים]]'''פאה נכרית''', היא שערות אשה תלושות[[כיסוי ראש]] משיער טבעי או סינתטי, המשמשות לכיסוי ראש. הנהוג כיום אצל רוב הנשים במגזר החרדי, נוהגות לקיים בזה את מצוות ה', לכסות את השיער הטבעי של האשה.==הפאה בהלכה==הפוסקים נחלקו האם כיסוי ראש מנהג זה מועיל, או שמא צריכה האשה לכסות את ראשה בשני כיסויים, מטפחת ועליה "רדיד" (=שאל). רוב הפוסקים התירו זאתהחל לפני כחמש מאות שנה, וחלק ניכר מהם הורו שזהו כיסוי ראש עדיף מבחינה הלכתית - מאחר ובימינו לא נהוג ללבוש "רדיד" והמטפחת המצויה אינה מכסה את השיער כראויועם השנים הפך לפולמוס הלכתי נרחב.

ואכן נשיאי חב==מצוות כיסוי הראש לנשים==בתלמוד הבבלי, מסכת כתובות{{הערה|שם=ע"דב|דף ע"ב.}}, ובהם [[אדמומוכיחים חז"ל מהפסוק "ר הרייופרע את ראש האשה"צ]] ו[[הרבי]], הורו באופן חד משמעי שעל הנשים שראשה של האשה היה מכוסה מלכתחילה, ומכאן שמנהג בנות ישראל לכסות את ראשן בפאה נכרית דווקא. "מהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה"{{הערת שולייםהערה|אגרות קודש חלק רש"י', איגרת ב'תתק"עשם, תרגום מאידיש.בביאורו השני והעיקרי}}. היות ומנהג זה מוזכר בתורה, החשיבו זאת חז"ל כאיסור מן התורה.

הסיבה העיקרית לכך מלשון חז"ל "דאורייתא היא שבמטפחת קשה לכסות את השיער" הבינו רוב הפוסקים שחובת כיסוי הראש היא מהתורה, למרות שמצווה זו לא נכללה במנין המצוות. אולם חלק מהפוסקים ובראשם שו"ת "תרומת הדשן"{{הערה|סימן רמ"ב. וכן כתב הראב"ד לעדת הספרדים בירושלים העתיקה, רבי יוסף נסים בורלא, בספרו "וישב יוסף" (חלק יו"ד סי' ב'), ורבה של חיפה, רבי יוסף משאש בספרו אוצר המכתבים חלק ג' (סי' אלף תתפ"ד), ורבי יצחק שמחה הלוי הורוביץ, מרבני ארה"ב, בספרו "יד הלוי" (על ספר המצוות, עמ' קמ"ג), ורבי אברהם רומנו, רב העיר סרייבו שבבוסניה, בספרו "אברהם אברהם" (ח"ב, פרשת נשא), ורבי אשר גרוניס, רבה של וילטשין בפולין, וזהו איסור חמור: בספרו "פרי אשר" (סי' י"ב, עמ' ק"א).}} בשם הרמב"ם, כתבו שהאיסור הוא מדרבנן, וכוונת התלמוד היא שדין זה רמוז בתורה.

במסכת עירובין{{ציטוטוןהערה|בעצם הענין דלבישת פאה נכריתדף ק'.}} מלמדים חז"ל שמנהג הנשים לכסות את הראש החל מחוה אמנו שנענשה על חטאה בעץ הדעת והתקללה מספר קללות, ביניהן "שתהא עטופה כאבל". הפוסקים האחרונים כתבו גם טעמים על פי תורת הקבלה, ולא להסתפק בכובע ומטפחתמדוע אשה נשואה צריכה לכסות את ראשה{{הערה|הזכיר זאת אחד מגדולי האחרונים בספר מאורי אור: "על כרחך שיער [נאסר] מטעם כמוס, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומותשליטת הקליפה". והרי רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחתוכן הגאון רבי נחום רוטשטיין, ראש ישיבת נזר התורה, משאירה חלק השיער בלתי מכוסהבתשובה על שיער מהודו ביאר את ההבדל בין שיער תלוש למחובר: "בזמן הנישואין בצירופא דמדת החסד מצד האיש ומדת הדין מצד האשה, אז על האשה שהיא ככלה תעדה כליה משוך חוט של חסד, שעל ידה יבואו כל פנים במשך זמן קצרהחסדים שבאים לעולם, ואז היא מכסה שערות ראשה שהדינים יהיו מכוסים ונכנעים והרחמים מנצח את הדין, ועל ידי זה היא משפיעה החסד לכל העולם... ואחר אודיעך כל זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדולבין תבין, ביסוד השערה מסטרא דדינין היא השערה היונקת מהגומה שלה, אבל כאשר פסקה יניקתה של השערה, ובפרט כאשר היא מעם הדומה לחמור, שוב לית לן בה, וכהפסק דין בשו"ע או"ח סי' ע"ה}}{{הערת שוליים|אגרות קודש חלק י"טואדרבה מאחר ונגזר יניקתה נשברו הדינים, איגרת ז'תכוהבן"ה.}}.

סיבה נוספת להעדפת הפאה על מטפחת==דין דת יהודית==בתלמוד הבבלי, היא שאפשר להורידה מסכת כתובות{{הערה|שם=ע"ב}}, מפורטים מקרים בהם יכול הבעל לגרש את אשתו ללא תשלום כתובתה. בין היתר, מפורטים דברים הכתובים או להסיטה למעלהרמוזים בתורה, ובפאה אין הדבר אפשרי. המכונים בלשון המשנה "דת משה"בנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה... מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותרודברים שיסודם ממנהג בנות ישראל, או לפעמים להסירה לגמרי"{{הערת שוליים|תורת מנחם חלק יהמכונים "ב עמ' קפדת יהודית"ח.}}.

כך מדין 'דת יהודית' אסרו חז"ל את יציאת האשה ב"קלתה", ללא תוספת כיסוי מעליה. הרמב"ם והשולחן ערוך הבינו ש'קלתה' היא גם דעתם של פוסקים מכל החוגיםמטפחת, וללא רדיד המכסה את ראשה ורוב גופה, כדלהלןצריך הבעל לגרש את האשה ללא כתובה.

==הוראת אדמו{{ציטוטון|יוצאת לשוק או למבוי מפולש או בחצר שהרבים בוקעים בו וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, '''אף על פי ששערה מכוסה במטפחת...''' בכל אחד מאלו תצא בלא כתובה... אין כופין אותו להוציאה, מכל מקום מצוה עליו שיוציאנה}}{{הערה|אבן העזר, סימן קט"ר הריי"צ==דעת [[אדמו"ר הריי"צ]] היתה שבית חסידי יתכן רק כשהאשה תחבוש פאה:ו.}}.

{{ציטוטון|בטח קיבל למרות זאת, התירו הפוסקים בדורות האחרונים את מכתבי בברכת מזל טוב. במכתבו כיסוי הראש במטפחת או כובע, והסבירו שדין 'דת יהודית' הוא כותב שמקווה להשי"ת שיעזור לו שביתו יהיה חסידיהמנהג העכשווי של בנות ישראל הכשרות, הנה כל ברכה צריכה לכלי... וההנהגה בכלל צ"ל אשר אשת תלמיד תומכי תמימים צריכה לשאת פאהוכאשר משתנה המנהג, כמה שלא יכבד לה דבר זהמשתנה הדין, אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות... אחר כל האריכות הנני אומר לו בקיצור דקיצורלקולא או לחומרא, אשר זוגתו תחיה צריכה לשאת פאה נכרית ואחרת אי אפשר}}{{הערת שוליים|"ספר התולדות" פרק י"א - איגרות קודש דף רכ"ז, וכן בספר "איגרות קודש" להריי"צ, איגרת א'תתנ"ג}}כפי המנהג.

==הוראות הרבי ==הרבי הורה לכל נשות חסידות חבפוסקים בודדים{{הערה|הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר חלק ד ללבוש פאה' סימן ג', והגר"מ פיינשטיין.}} התירו אף גילוי "שיעור שתי אצבעות" (3-4 ס"מ) מהראש, תוך הסתמכות על שו"ת מהר"ם אלשקר{{הערה|סימן ל"ה.}}. אבל רוב הפוסקים חלקו עליהם בחריפות, והוכיחו כי מהר"ם אלשקר לא התיר את גילוי הראש עצמו אלא רק את השיער היוצא מחוץ לכיסוי{{הערה|ראו בתשובת הגר"מ שטרנבוך, בכל מקום שהןספר דת והלכה סימן א.}}. לגבי כיסוי הראש בפאה נכרית, ללא יוצא מן הכלל:נחלקו הפוסקים.

==פולמוס הפאה==השימוש בפאה נכרית החל מלפני אלפי שנים. במערת קבורה במצרים, המתוארכת לזמן מתן תורה - לפני כ3400 שנה, נמצאה פאה משיער טבעי המסורקת כפי הנהוג בזמן ההוא, ונראית טבעית לגמרי{{ציטוטוןהערה|בעזרת השם יתברך התקבלו לאחרונה התנהגויות והנהגות מסויימות בין אנמערה זו התגלתה בכפר מצרי עתיק לפני כמאה שנה ע"שי שני ארכיאולוגים מאיטליה. לפי הכיתוב שנמצא במערה, ונשות אנ"ש בפרטנקברו בה בני הזוג חה ומריט. קברם השתמר בצורה מושלמת, שעד עתהבצורה נדירה ביותר, מפני סיבות שונות, לא כולם נהגו כןונמצא שלם וחתום. זהו ההישג הארכיאולוגי הגדול ביותר במאה האחרונה. וכמו כל דבר שהוא חדשחפציהם של בני הזוג הוצאו מהקבר והם מוצגים כעת במוזיאון המצרי בטורינו שבאיטליה, קל להרוס אותו ח"וביניהם: חמישים בדים, עשרים ושש חצאיות באורך הברך, ארבעה צעיפים, לכן גדולה באופן יוצא מן הכלל הזכות ופאתה של כל אחד התורם את חלקו לחזק זאתהגברת מריט. הפריטים זמינים לצפיה באתר egyptianhistorypodcast/com.}}. מצד שני - קל יותר לפעול זאת בעצמוגם לפני כ2000 שנה מוזכרת הפאה הנכרית במשנה ובגמרא, גם אם עד עתה אך לא העריכו את זה לפי החשיבות האמיתית, כשמתחשבים בכך שאין זה ענין פרטי שימשה בזמן ההוא ככיסוי ראש לכלל הנשים אלא יש לזה השפעהכתכשיט לכלות{{הערה|ראו בתשובות הגאונים למסכת שבת דף ס"ד: "פאה נכרית. שיער שמביאין מבחוץ ומקלעין אותו יפה יפה, במידה ידועה, על ומניחין אותו בראשי כלות כל החוגימי חופתן"}} או פתרון לבעלות מום ששערן היה לבן או דליל. לכןבזמן התלמוד, מבלי להיכנס לסיבות שמנעו עד עתה את ההנהגה של דברים מסויימים בבתי אנ"שנהגו הנשים להוציא צמה קלועה מחוץ לכיסוי הראש, בלבושים ובחינוך הבנים, רצוני להדגיש לכן שוב, שמהיום ואילך '''על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה'''}}ואותן נשים בעלות מום השתמשו בצמה העשויה מפאה נכרית{{הערת שולייםהערה|אגרות קודש חלק י'ראו ביאור נרחב בסוגיות הגמרא ובדברי הראשונים, איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: בהקדמת הספר "אגרות קודש מתורגמותחן וכבוד" חלק ב']. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים}}.

הרבי הורה לכל אשה הלובשת פאהמנהג כיסוי הראש בפאה החל לראשונה בקהילה הספרדית באיטליה, לשכנע לפני כחמש מאות שנה. רב הקהילה היה רבי יהושע בועז ברוך, מחבר הספר "שלטי הגיבורים", ובספרו הוא התייחס למנהג וכתב להתיר את חברותיה לעשות כמותה:כיסוי הראש בפאה נכרית. לאחר מכן התפשט המנהג בכל העולם.

{{ציטוטון|במענה למכתבה מד' תצוה בנוגע לפאההפוסקים הראשונים והעיקריים שחלקו עליו, בו כותבת שאינה מבינה בדיוק מה הכוונה בזהבספרים שהתפרסמו עשרות שנים לאחר פטירתו, ענין הפאה הואהיו מהר"י קצנלנבוגן, שהשערות תהיינה מכוסות לגמריבאר שבע ויעב"ץ, ובמילא אם מכסים רק חלקוהם סברו שיש חיוב ע"פ הרמב"ם לכסות את הראש במטפחת ועליה רדיד, ולפיכך אין זה כפי שהכוונה בזה היא. '''גם היתה צריכה להשתדל שגם אחרות יעשו כן, ולבאר להן שזוהי הדרך וסגולה לבריאות, פרנסה ונחת אמיתי מהילדים,''' והשי"ת יעזור לבשר בשורות בזה}}{{הערת שוליים|אגרות קודש חלק ח'הבדל בין מטפחת לפאה, איגרת ב'תס"ג. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמותששניהם אסורים לפי דעת הרמב" חלק ב'}}ם והשולחן ערוך.

הרבי אמר כי גם אם מישהי תבטיח אחריהם באו פוסקים נוספים והזכירו טעמים נוספים לאיסור. טעמי האיסור הם משום מראית העין - שהרואה לא ידע להבחין בין פאה לשיער טבעי, ויחשוב שהאשה אינה מכסה את ראשה, משום דת יהודית - בהתייחסות לכך שבזמנם רק נשים בודדות חבשו פאה, והיתה זו פריצת גדר מול המנהג הרווח לכסות היטב עם מטפחתבמטפחת, יש להורות לה ללבוש ומשום פריצות - שאשה החובשת פאה:גורמת הרהורים לגברים הרואים אותה.

כאשר התפשט המנהג של חבישת פאה במקומות נוספים בעולם, כתבו פוסקי ההלכה{{ציטוטוןהערה|ובפרט שכאמור זהו נוגע לרביםלדוגמא, הגאונים בעל שו"ת "שואל ומשיב" ובעל "מאמר מרדכי", נכדיו של מהר"י קצנלנבוגן, בספרם "מגן גיבורים" או"ח סימן ע"ה: "וגם זקנינו שהאריך בפסק הלז, בלי ספק שכוונתו הייתה לשם שמים, בשביל שראה שנפרץ בעת ההוא".}} שטעמיהם של האוסרים כבר אינם רלוונטים, ממספר סיבות:* ראשוני האוסרים פאה טענו שאין הבדל בין פאה למטפחת, היות וצריך כיסוי של "רדיד". אך כאשר מתירים כיום מטפחת לפי המנהג העכשווי, שאפילו אם פלונית אומרת שבהנוגע אליה אין נפקא מינה באיזה אופן תכסה ראשה, כיון שבכל אופן יהיה הכיסוי כדבעימניעה להתיר גם פאה לפי המנהג, שהוא 'דת יהודית'המשתנה לפי הזמן והמקום.* איסור מראית העין אינו שייך כאשר התפשט המנהג, והרואה יכול לשער שהאשה מכסה את ראשה בפאה{{הערה|ראו בדברי רבי חיים ישראל פסח פיינהנדלר, בספרו "אבני ישפה" חלק ה'מובן שאינה יכולה להבטיח בהנוגע לאחרות'''סימן קמ"ה: "בזמננו יש מודעות רחוב שבני אדם תולים ברחובות על האיסור של הפאה הנכרית, וכמה הדבר חמור. אבל כפי מה שהוכחנו שכיום הדבר ברור שאין כאן מראית העין, לא שייכים דברי הפוסקים שאסרו הפאה משום מראית העין, כי היום השתנתה המציאות. ולכן מי שתולה מודעה על חומר האיסור, הוא מטעה את הרבים, כי יש על מה לסמוך".}}.* אין הרהור בשיער שרגיל להיות גלוי, כפי שכתבו הראשונים על שיער הרווקות{{הערת שולייםהערה|אגרות קודש חלק טכעשרה ראשונים על מסכת ברכות דף כ"ד}}. וכאשר נשים רבות מכסות את הראש בפאה, הפך זה לדבר נדוש שאין בו פריצות.* איסור "בחוקותיהם לא תלכו"ואינו שייך כאשר פשט המנהג אצל בנות ישראל, ואין כוונת הלובשת פאה להיות דומה לנשים הגויות אלא להיות ככל היהודיות, ובפרט שכיום זה הפך לסמל האשה החרדית.* אוסרי הפאה אסרו רק מדרבנן, איגרת ה'תקיולכן ניתן לומר "ספק דרבנן לקולא"ג}}במחלוקת הפוסקים.

הרבי הורה ==הפולמוס בימינו==כיום רוב הפוסקים מתירים לאשה להדר וללכת עם נשואה לכסות את ראשה בפאה{{הערה|ראו ספר [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד] שהביא רשימה של עשרות פוסקים מדורנו}} כפי המנהג מדורי דורות שהתפשט בכל העולם, אולם יש גם אוסרים, והבולט שביניהם הוא הרב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|בספר "חן וכבוד" פרק ח' מצביע המחבר על סתירות רבות בין התשובה שכתב הרב עובדיה יוסף לאסור לבישת פאהבשו"ת יביע אומר חלק ה' אבן העזר סימן ה', לבין תשובות הלכתיות אחרות שכתב בנושאים אחרים, מה שמוביל למסקנה כי למעשה לא אסר לגמרי אלא בבחינת 'הלכה ואין מורין כן', ותורמת לכך העובדה שבמקרים פרטיים שבאו לפניו הוא התיר, אף כגון: אם אמה הלכה האשה אינה מוצאת חן בעיני הבעל עם מטפחת:, או שיש לה לחץ נפשי מכך שחברותיה חובשות פאה והיא לא, כמפורט בספר "מעין אומר" חלק י"ב}}.

{{ציטוטון|יש מקום לומר שמי שהוא יטעון על דבר הנהגת האמהות שלאו דוקא ==בחסידות חב"ד==בשאלה האם אפשר לכסות את הראש בפאה. אבל כבר מילתי אמורה, שהרי זה מברכות עקבתא דמשיחאאו שמא צריכה האשה לכסות את ראשה בשני כיסויים, אשר בת קמה באמה '''להוסיף עליה בשמירת התורה והמצוה'''}}{{הערת שוליים|אגרות קודש חלק טמטפחת ועליה "ורדיד" (=שאל), איגרת ה'תקיקבע [[אדמו"ג}}.ר הזקן]] [[בעל התניא]] בספרו "שולחן ערוך הרב" שאפשר לכסות את הראש בפאה:

הרבי דיבר {{ציטוט|תוכן="שיער של אשה שדרכה לכסותה ערוה היא, מפני שמביא לידי הרהור, ואסור לקרות או להתפלל כנגדה על פאה שהיא יותר יפה מהשיער הטבעי:דרך שנתבאר, אפילו היא אשתו. אבל בתולות שדרכן לילך פרועות ראש, וכן שערות של נשים שרגילין לצאת מחוץ לצמתן בקצת ארצות, מותר לקרות כנגדן, שכיון שרגילין בהן אינן מביאין לידי הרהור. ופאה נכרית, אפילו דרכה לכסותה, מותר לקרות כנגדה, '''וגם מותר לגלותה ואין בה משום יוצאה וראשה פרוע''', שהוא אסור מן התורה באשת איש".|מרכאות=כן|מקור=או"ח, סימן ע"ה סעיף ד'}}

{{ציטוטון|ובפרט בזמננו, שאפשר להשיג פאה נכרית '''בכל הצבעים, והיא נראית יפה עוד יותר מהשיער שלה עצמה,''' תתבונן האישה בעצמה מהי הסיבה האמיתית לכך שהיא אינה רוצה לחבוש פאה נכרית אלא מטפחתשני נשיאי חב"ד האחרונים, כיון שהיא יודעת שבנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה... מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותר}}{{הערת שוליים|תורת מנחם חלק י[[אדמו"ב עמ' קפר הריי"חצ]] ו[[הרבי]], שיחת ר"ח אלול תשי"ד. שיחה זו הובאה גם בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ' קפ"ח ואילך}}אף הורו באופן חד משמעי שעל הנשים לכסות את ראשן בפאה נכרית דווקא.

וכך כתב הרבי באיגרת לרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חבאדמו"ר הריי"דצ]]{{הערת שוליים|אגרות קודש חלק י', איגרת ג'קע"א, מתאריך ו' טבת ה'תשט"ו.}}כתב:

{{ציטוטון|בטח קיבל את מכתבי בברכת מזל טוב. במכתבו הוא כותב שמקווה להשי"מצער אותי ביותר מה שכנראה בענין הפאות נעשית הזזה בזעיר אנפיןת שיעזור לו שביתו יהיה חסידי, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ הנה כל ברכה צריכה לכלי... וההנהגה בכלל צריך לנצלה בשעת מעשהלהיות אשר אשת תלמיד [[תומכי תמימים|תו"ת]] צריכה לשאת {{מונחון|פאריק|פאה}} כמה שלא יכבד לה דבר זה, מה שאין כן כשעובר משך זמןאבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות... ומה שכתב אודות דוחק המצב וכואחר כל האריכות הנני אומר לו בקיצור דקיצור, אשר זוגתו תחיה '''צריכה לשאת פאה נכרית, הנה האמנם ואחרת אי אפשר היה להשיג הלוואות בקופות גמ'''}}{{הערה|{{היברובוקס||אגרות קודש אדמו"ח של אנר מוהריי"שצ, שכפי הנודע לי הנה ישנה ב[[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)כרך ו'|31606|אגודת חב"ד]] שע"י כת"ר שליטעמ' תי"א אצל הוו"ח כו|עמוד=451}} וראו מילים דומות בעמ' [[משה דובער גנזבורג|הרהבא תי"ד גנזבורג]] ושנים או שלשה בירושלים עיה"ק ת"וב}}.

==דעות פוסקי הלכה==רבנים מכל החוגים והעדותו[[הרבי]] הורה לכל נשות [[חסידות חב"ד]] ללבוש פאה, כתבו להעדיף לבישת פאה על מטפחת או כובעבכל מקום שהן, ודבריהם עולים בקנה אחד עם דברי אדמור"י ליובאוויטש.ללא יוצא מן הכלל:

{{ציטוטון|מהיום ואילך '''א. הגאון בעל "חזון איש"על כולן,ללא יוצא מן הכלל''' סבר שיש עדיפות לפאה על מטפחת, כיון שהיא מכסה את כל השערות כראוי, ובמטפחת לפעמים מתגלות שערותיהלהתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה. והובאה דעתו בספר דינים והנהגות מהחזו"א }}{{הערת שולייםהערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב' פתתק"ח אות ט'ע.}}. כמו כן מעידים תלמידיו, הגרמאידיש: "י מאיר זצאגרות קודש מתורגמות"ל (שהעיד חלק ב'. הובא גם שהחזובליקוטי שיחות חלק כ"א התיר לאחותו לעשות פאה משערות עצמה, במעמד כמה מתלמידיו), הגרג עמ' שמ"י פרידמן, הגר"ח גריינמן, ועודט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים}}.

'''ב. הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"אהרבי הסביר את דעתו בעשרות מכתבים ושיחות, והסיבה העיקרית בדבריו היתה שזהו הכיסוי העדיף מבחינה הלכתית,''' כתב במענה לשאלה שהובאה בספר היות וכיום לא נהוג ללבוש "נזר החייםרדיד"{{הערת שוליים|דף רי"ד.}}: {{ציטוטון|בשם החזון איש אומרים, שיש מעלה בפאהוהמטפחת הנפוצה אינה מכסה את השיער כראוי, משום שמכסה ולעומת זאת הפאה מכסה היטב את כל השערות... ויש אחרונים שמחמירים בפאההשיער, אך אצלנו לא נהגו להחמיר}}.ואף אינה מחליקה מהראש:

{{ציטוטון|בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי '''ובספר מאיר עוז הביא את דברי הגררואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה''', על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ח קניבסקי שליטע.}}{{הערה|אגרות קודש חלק י"א:''ט, איגרת ז'תכ"ה.}}

{{ציטוטון|וכן הורה לי הגר"ח קניבסקי שליט"אסיבה נוספת להעדפת הפאה על מטפחת, כששאלתיו אם ראוי לי להחמיר בזההיא שאפשר להורידה או להסיטה למעלה, ונקט לשון המשנה ברורה, ושבמקומותינו המנהג ללכת עם פאה, והוסיף שאשתו של החזון איש הלכה עם פאה, וכן אמו אשת הקהילות יעקב, וסבתו, וכל נשות ליטא, הלכו עם פאה, '''ובוודאי שלא היו עושות דברים שאינם לכתחילה'''}}.ובפאה אין סיבה לעשות זאת:

'''ג{{ציטוטון|בנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה... הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצמה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותר, או לפעמים להסירה לגמרי}}{{הערה|תורת מנחם חלק י"ל, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים:''ב עמ'קפ"ח.}}.

בקונטרס "כיסוי ראש לאשה"כמו כן הורה [[הרבי]] שכל אישה תשכנע את חברתה ללבוש פאה{{הערת שולייםהערה|יואגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס"ג. מאידיש: "ל בתשסאגרות קודש מתורגמות"ח.חלק ב'}} מובא. הרבי הדגיש כי גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה{{ציטוטוןהערה|יש מהעולם שרצו לטעון שהאגרות קודש חלק ט"אור לציוןו, איגרת ה'תקי" רק הליץ בעד המנהג אבל למעשה לא התירג}}. הרבי דיבר על הצורך בפאה הכי יפה, ולכן שאלתי כדי שכל הנשים האחרות ירצו גם הן לכסות את בנו הגאון רבי אליהו אבא שאול שליטהראש בפאה{{הערה|תורת מנחם חלק י"א האם נכון הדבר, וענה לי בזה הלשון, באופן כללי סבר אבי שמטפחת עדיפא, אבל כיון שיש נשים שיוצאות להן שערות מהמטפחת, ב עמ'''העדיף אבי את הפאה והנהיג בביתו ללבוש פאה נכריתקפ"ח, שזה כיסוי יותר טוב, וכך הורה לנשים אחרות''שיחת ר"ח [[אלול]] תשי"ד. שיחה זו הובאה גם בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ'קפ"ח ואילך}}.

ואכן אימתו את הענין עם הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"אבשנים הראשונות לנשיאותו, ראש ישיבת "אור לציון" ורבה של שכונת מטרסדורף בירושלים, ואמר כי כך הם הדברים, ממש כמו שכתב בקונטרס הנ"לערך [[הרבי]] קידושין לחסידיו. וגם אישר את השמועה כי יש עמו מכתב ארוך מאביו הגאון זצ"ל בענין זה, ובו הוא כותב בפירוש כי יש עדיפות לפאה על אחד התנאים המפורסמים להסכמת הרבי לעריכת [[קידושין]] היה שהכלה תלבש כל חייה '''פאה נכרית''' ולא מטפחת מפני שמצוי בה גילוי שערות, ואין הוא סובר כדעת המתירים גילוי אצבע אחת או שתי אצבעות וכו'. אך לא רצה לפרסם את המכתב עד אריכות ימים ושנים של הגר"ע יוסף.

ורמז למכתב זה ==פוסקי הלכה נוספים==דעתו של [[הרבי]] בנושא היא כדעתם של עשרות רבנים מכל החוגים והעדות, שכתבו להעדיף לבישת פאה בימינו על מטפחת או כובע. ביניהם ניתן לראות למנות את הרב [[אברהם ישעיה קרליץ]], בעל ה"חזון איש"{{הערה|ראו ספר דינים והנהגות מהחזו"א, חלק ב' פ"ח אות ט', שיש עדיפות לפאה על מטפחת, כיון שהיא מכסה את כל השערות כראוי, ובמטפחת לפעמים מתגלות שערותיה. וכן העידו תלמידיו: הרב [[חיים קנייבסקי]], הגר"י מאיר, הגר"י פרידמן, הגר"ח גריינמן, ועוד.}}, הרב חיים קניבסקי, גדול הדור הליטאי{{הערה|ראו ספר "נזר החיים" עמ' רי"ד: "בשם החזון איש אומרים, שיש מעלה בפאה, משום שמכסה את כל השערות... ויש אחרונים שמחמירים בפאה, אך אצלנו לא נהגו להחמיר". וכן בספר "חן וכבוד" הביא תשובות מכתב ידו.}}, הרב בן ציון אבא שאול, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים{{הערה|ראו תמליל דרשתו בספר "תפארת ציוןאבות" חלק שישי - פניני האור לציון, עמ' ל': "אם שערות האשה יוצאות בחוץ, לפי הזוהר זה לא טוב. ופאה עדיף, שהיא מכסה את כל הראש. ולא נקראת הולכת וראשה פרוע, כך משמע מהרמ"א. ואפילו שיש חולקים, אנחנו פוסקים כמו השו"ע והרמ"א".}}, הרב שלום משאש, מגדולי הדור הספרדיים ורבה של יהדות מרוקו{{הערה|ראו שו"ת שמש ומגן חלק ב' אבן העזר סימן ט"ו: "באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר "ונקה", כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה... מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן וכו' בהיתר, ולא להתנוול ע"י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה".}}, הרב בנימין זילבר, חבר מועצת גדולי התורה{{הערה|ראו שו"ת אז נדברו חלק י"ב סימן מ"א: "יש לזה מעלה שאפשר לקיים בקל דברי הזוהר".}}, הרב משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית{{הערה|ראו ספר דת והלכה סימן א': "וביותר רצוני להדגיש, דהאוסר היום לכל אחד פאה נכרית מדינא, אינו מחמיר רק מיקל בזה מאוד, שאשה היום במטפחת אינה מכסה כל שערותיה תמיד, וזה מקום לחוש לאסור מדינא אפי' מהתורה לרשות הרבים, ואם בפאה נכרית החשש לרוב הפוסקים רק מדת יהודית, במטפחת החשש מגילוי שיער, והיינו פגיעה בדת משה ממש, וא"כ המחמיר עלול להקל לגרום איסור תורה, שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו פאה נכרית, יזהרו במטפחת שתכסה תמיד כל השערות כדין, וגם אם בפאה נכרית הרי זה שינוי מדרכי אבותינו, במטפחת לחוד ובמיוחד לספרדים הרי זה שינוי טפי, שזה מפורש בשו"ע שצריך עוד לרשות הרבים רדיד ולא סגי במטפחת לבד, וכן נהגו באמת אצלם מדורי דורות, עד שסביבם נשתנה המנהג והתחילו במטפחת לבד. וא"כ אפי' במטפחת אין בזה חומרא, רק קולא נגד הפסק ומנהג מדורי דורות שצריך חוץ מהמטפחת רדיד דוקא".}}, הרב מיכל יהודה לפקוביץ, ראש ישיבת פוניבז'{{הערה|ראו במכתבו שהובא בקובץ בית הלל י"ט: "כיסוי הראש ע"י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה, גם לאלו שע"י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטב... התעמולה שעושין בדבר [נגד לבישת פאה], יש בזה סכנה, לערער עיקרי הצניעות המחוייבת מן הדין".}}, הרב [[משה פיינשטיין]], הפוסק העיקרי של יהדות ארה"ב{{הערה|ראו עדותו של הרב יצחק עבאדי בשו"ת אור יצחק, אבן העזר סימן ג': "וזכורני מיד לאחר נשואי שאלתי את הגאון הגדול הנ"ל [בעל אגרות משה] אם צריך ללבוש כובע על הפאה נכרית, ואמר לי שאין צריך. ועוד הוסיף לומר לי כי פאה נכרית יותר טוב ממטפחת, כי פאה נכרית מכסה את כל השערות, ועוד שבזה תמיד נשאר מכוסה כל זמן שהיא על ראשה, מה שאין כן במטפחת".}}, הרב יהודה טשזנר, אב"ד אופקים{{הערה|ראו בספרו "שערי תורת הבית" פרק ה' עמ' שי"ד: "הפאה מכסה יותר טוב את השערות שלה, ושם כתב כי בזה הלשוןאפשר בקלות לכסות גם את כל השערות שבצדדים, וגם היא צמודה היטב ואינה נופלת, אבל עם מטפחת קשה לכסות את כל השערות שבצדדים, וגם המטפחת הרבה פעמים מחליקה וע"י זה מתגלים שערותיה".}}, הרב מרדכי גרוס, גאב"ד חניכי הישיבות{{הערה|ראו בספרו "והיה מחניך קדוש" עמ' י"ז: "וצריכה להיזהר מאוד שלא יצא משיער ראשה אף משהו, ונשים שמשאירות שערות גדולות יקשה הדבר מאוד שלא יצאו מעט שערות דרך המטפחת, ועדיף שתלך עם פאה נכרית אף בבית, וע"י זה לא יצאו שערות".}}, הרב [[גבריאל ציננער]], אב"ד נטעי גבריאל{{ציטוטוןהערה|והיתה לו (לגרבראו בקובץ אור ישראל ל"ו - ל"ז: "צ אבא שאול זציש מעלה בחבישת הפאה, שהרי בכיסוי מטפחת מצוי שחלק השיער מגולה, וכבר נתבאר בפוסקים לאסור כלל, דלא כדברי מהר"ם אלשקר סי' ל) חכמה בפסק"ה... עוד מקובל מגדולי ישראל טעם על שלא רצו להחמיר כל כך בזה [ולאסור לבישת פאה], מפני שלא תתגנה על בעלה. ובפרט בדורותינו אלה ראו ענין זה נחוץ למאוד, שדרכו לצאת מתוך בעיות סבוכותחוצות לפרנסתו".}}, הרב יוסף קאפח, ואכממגדולי חכמי תימן{{הערה|ראו בספר "לטהרת משה" עמ' קצ"א: "פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור [מעצב] כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית... יכולה הכלה לחבוש פאה נכרית יפה שביפות ונהדרה שבנהדרות, והכי איתה במשנה, והוי כיסוי ראש מעליא".}}, הרב [[אליעזר שלמה שיק]], מגדולי רבני חסידות ברסלב{{הערה|ראו בספר "שיחות מוהרא"ש" חלק ט': "רואים בחוש אשר דרכה של המטפחת לזוז ממקומה, ובכך נראות שערות ראשה בחוץ. והיו הוראות שהיה עונה בחכמהועל כן טוב מאוד לחבוש פאה נכרית, עד שעל ידי זה לכל הפחות תהיינה מכוסות השערות. ואף שיש מהנשים הספרדיות הנוהגות שלא היו יורדים לסוף דעתוללבוש פאה נכרית משום פריצותא, עם זאת מי שרוצה להסתכל בעין אמת ולהבין את האמת, ההכרח לו להודות, אשר אי אפשר בשום פנים ואופן לכסות את השערות במטפחת בלבד, כי היא נוטה הצידה, ואז נראות השערות בחוץ, ויש על זה קללה מהזוהר הקדוש". וכגון בענין }}, הרב [[שלמה זלמן אויערבאך]], שהורה לנכדתו באופן חד משמעי ללכת דוקא עם פאה, למרות שלא רצתה בכך{{הערה|ראו בספר "ועלהו לא יבול" חלק ג', עדות נכדו: "לבת דודתי שהתחתנה (נכדתו) ולא רצתה לקנות פאה נכרית, אמר: תהיי נורמלית ותקני פאה כמו כולן".}}, וכן העיד חתנו, הרב יצחק ירוחם בורודיאנסקי, ראש כולל "ישיבת הר"ן" בירושלים{{הערה|ראו תמליל שיחתו עם הרב יואל שילה, המובא בספר "חן וכבוד": "הפאות היו אצלו לכתחילה, אין בזה שום בעיה, ולבנות הטובות שלו הוא נתן פאות ולא הסתייג מזה... היה מסתיר פסקים מסויימים מחמת השלוםמקובל אצלנו, אני לא יכול להגיד שממש זה גם על דעתו אבל כך היה מקובל בבית, שיש עדיפות ללכת עם פאה. כי הפרקטיקה מראה שנשים שהולכות עם מטפחת - יש להן בעיה נפשית עם זה, וזה מתפרץ אצלהן בדברים אחרים - והדברים האחרים הם לא צנועים כל כך. פעם אמר לי לערוך מפיו תשובה ארוכה ומנומקת בענין מסוייםאם הולכים עם פאה - אז רגועים ואין בעיה, ולהסתירה שלא תתפרסם אלא לאחר אריכות ימים ושניםלכן אצלנו מקובל שיש עדיפות אפילו ללכת עם פאה".}}, הרב יהודה שפירא, ראש כולל "חזון איש"{{הערה|ראו דבריו בספרו דעת יהודה: "פאה צנועה אין בה שום פקפוק, ובימינו יש בה גם משום חיזוק הדת כי קשה לצעירות לעמוד בניסיון".}}, וכן הורה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רב ואב"ד [[כפר חב"ד]], במכתב מיוחד שפירסם:

'''ד. מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, ראב"ד ירושלים ורבה של יהדות מרוקו"{{הערת שולייםציטוטון|בספריו תבואות שמש אהב"ה, ערב ראש השנה תשס"ע סי' קלח. אל אנ"זש שיחיו תושבי הכפר. בקשר לכיסוי הראש של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה - הנני להודיע: א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, שמש ומגן חלק בכשאפי' סי' ט"ורק מקצת מהשערות מגולות -י"זהרי זה היפך השולחן ערוך! ב. על פי הוראות הרבי, על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל.}}אי לכך:'''אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה''', והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר! ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות של הרבי שעל ידי חבישת הפאה זוכים לבני חיי ומזוני ולפרנסה}}.

==החוששים לשיער ההודי==חלק קטן מהשיער המשווק בעולם, מקורו בהודו (כשלושים אחוזים, לכל היותר). רוב השיער ההודי המשמש לייצור פאות (כשמונים אחוזים) מקורו בנשים עניות המוכרות את שערותיהן תמורת כסף{{ציטוטוןהערה|אני רואה במנהג זה [עדותו של לבישת פאה נכרית] '''דבר חשוב ביותרשר המסחר ההודי, ומעלה גדולה נמצאה בו,''' לפי מש"כ הפוסקים החולקים על מהר"ם אלשקר על מה שהתיר גילוי שערות חוץ לצמתן..בראיון לעיתון הגרדיאן}}. והנה באלו הנשים הלובשות מטפחתאך כעשרים אחוזים ממנו מגיעים מהטמפל ההודי, אי אפשר לומר "ונקה"שם הצליינים מתגלחים לפני הכניסה לאליל, כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה}}כחלק מטקס הטהרה. בשיער זה חששו הפוסקים לאיסור תקרובת עבודה זרה.

חשש זה התעורר לראשונה ע"י הרב נחום אליעזר רבינוביץ{{ציטוטוןהערה|טוב שנקח מנהג בשו"ת שיח נחום סימן נ"א}} בשנת תשכ"ח. מסקנתו היתה להחמיר, אבל לא הכריע בנדון{{הערה|יש לציין כי בתיאור המציאות בהודו כתב דברים דמיוניים, כגון שיש להם יום מיוחד שהם מתגלחים בו, וכביכול יש להם טקס הקרבה של השיער}}. בשנת תש"ל, פורסם הספר "דת והלכה" של הרב משה שטרנבוך ושם כתב בנושא זה , ומסקנתו היתה שלא ניתן להורות בזה איסור, ובכל אופן זה עדיף ממטפחת{{הערה|ציטוט דבריו: "ומיהו כיון דאיסור משהו בע"ז אינו אלא דרבנן ולא ברור, וכן אי שערות חשיבי ולא בטלי, ויש בזה עוד צדדים וספקות, לא נוכל להורות בזה דאסור... אמנם אף שלענ"ד ראוי להימנע מפאות כאלו, מכל מקום עדיף פאה כי האי ממטפחת רפויה שמתגלין בה מקצת שערות, שבזה אסור מעיקר הדין".}}. בשנת תשס"ד, בתשובתו לרב יעקב אהרן שפירא, כתב הרב שטרנבוך שיש בו כיסוי הראש לגמרי בלי להניח שום שערה יוצאת חוץ וכו'להחמיר בפאה המיובאת מהודו, אך אם לא ידוע מקור הפאה, יש להקל מטעם "כל דפריש מרובא פריש"{{הערה|ציטוט דבריו: "למעשה אין בידי להתיר בחשש איסור דאורייתא החמורות שבחמורות, משתלבש מטפחת ובידוע או כובע ותלך אחר מנהג שיש אפשר לברר בנקל שרשום בתוכה שזהו מהודו אין דעתי להתיר, ורק באין ידוע כל דפריש מרובא פריש ובסתמא לא חיישינן".}}. בשנת תשס"ד הענין עלה שוב לכותרות, בצירוף עובדות שגויות שכביכול השיער ההודי הוא רוב השיער המשווק בעולם{{הערה|עובדות שהופרכו לאחר מכן ע"י נתוני האו"ם, ראו בקובץ "אחוזי שווא"}}. הרב יוסף שלום אלישיב, שבשנת תש"נ התיר את הפאות העשויות משיער הודי, חזר בו מחלוקתבשנת תשס"ד ואסר, בעקבות עדות שקיבל מהרב אהרן דוד דונר על גזיזת השיער בהודו{{הערה|ראו בספר "הכצעקתה" את תמליל עדותו של הרב דונר. ולדעת צד אחד יש בו משום פריעת ראש דאורייתא שנגלה שערה מגופה ממשלאחר מכן הוכיחו מומחים רבים וכן רבנים שכתבו תשובות בנושא, שעדותו של הרב דונר לא היתה נכונה מבחינה עובדתית, והוכנסה בה פרשנות אישית}}.וכך פירסם הרב יוסף אפרתי בשמו:

{{ציטוטון|'''ומצוה רבה לפרסם ההיתר''' כדי למשוך נשי הדור החדש המגלות ראשן לגמרי שיבואו ללבוש ע"פ המידע העכשווי, רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות בארץ הקודש, מקורם בשיער ממדינת הודו, גם אם הייצור נעשה במדינה אחרת, ולכן כל פאה נכרית בהיתרשאין ידוע מקורה, אסורה בשימוש. לא כן כאשר שומעים דעת האוסרים.. בארצות אחרות, אם רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות במקומות אלה אינם משיער הודי, אזי לדידהו הרי פאה שאין עולה על דעתם ללבוש מטפחת אומרות כיון שכן הוא שהאיסור שוהידוע מקורה אינה נאסרת, טוב להישאר חפשי בשיער גלוי לגמרימדין כל דפריש, אך חובה לברר את מקור הפאה. לא כן בשמעם מדת ההיתר, אזי יבואו לבחור בטוב ולמאוס ברע}}.

לאחר שהרב אלישיב אסר את השיער ההודי, עלו אליו רבני ארצות הברית, הרב פייבל כהן והרב ישראל בלסקי, והוכיחו לו שעדותו של הרב דונר היתה שגויה. הוא הציע להקים בית דין שישמע את טענות הצדדים, אך הרב דונר סירב להעיד בפני בית הדין. עקב כך, המליץ הרב אלישיב לייסד הכשר שיפקח על יבוא השיער. הרב מרדכי גרוס לקח על עצמו את הקמת ההכשר, וישב שעות רבות עם הרב אלישיב, שהתווה את דרכו של ההכשר{{ציטוטוןהערה|'''מצוה וחובה ציטוט מדברי הרב חיים כץ, ממייסדי ההכשר: "הקשר שלי עם הרב אלישיב התחיל מהנושא הזה, ואני הייתי מאלה שבדקו את הנושא. אני יכול להעיד: ישבנו על הנושא הזה שעות ארוכות, על כל פרט ופרט. הגאון הגדול רבי מרדכי גרוס השקיע בזה את הנשמה כדי לעזור לציבור, לסדר להם הכשר על הנשים להתקשט לבעליהן וכו' בהיתרפאות, ולא להתנוול כאשר אף אחד לא הצליח להתמודד עם זה. הגאון הגדול רבי מרדכי גרוס לא עשה דבר לפני שישב עם הרב אלישיב, הוא היה אצלו כל שבוע ושאל אותו על כל דבר ודבר. הרב אלישיב היה מעורב בכל פרט עד הסוף, והכל נעשה ע"י מטפחת''' ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות חפ הנחיותיו עד עצם היום הזה"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה.}}.

==המתירים את השיער ההודי==בשנת תש"נ, בעקבות פניית גדולי הרבנים בארץ ובחוץ לארץ, בירר הרב יעקב אהרן שפירא מארה"ב את הנושא, ושלח את מסקנותיו לגדולי הרבנים בארץ ובחו"ל. בעקבות מסקנותיו, התירו הרב יוסף שלום אלישיב{{הערה|תשובתו פורסמה בקובץ תשובות, חלק א'''ה. הגאון רבי בנימין זילבר סימן ע"ז}}, הרב שלמה זלמן אויערבאך, הרב משה פיינשטיין והרב שמעון שוואב, את השיער המיובא מהודו{{הערה|ציטוט דבריו: "ע"פ בקשת גדולי הרבנים באמריקה, ובראשם הרה"ג מוהר"ר שמעון שוואב זצ"ל, חבר מועצת גדולי התורהשלחתי את כל מה שעלה במצודתי, בענין הפאות המגיעות מבית הע"ז טירופאטי בארץ הודו, לפני הרבנים הגאונים הרה"ג מוהר"ר שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, בשווהרה"ת ג מוהר"אז נדברור יוסף שלום אלישיב שליט"א, ועוד כמה רבנים חשובים, באר היטב, כדי שידונו עליהם בנוגע לאיסור תקרובות ע"ז, ועל פי מה שסידרתי להם בענין מציאות הדברים מה שיגעתי ומצאתי, הן עדותם של כומרי ואנשי ההינדו, הן עדותם של מומחים בענין דת ההינדו, יחד כולם החליטו ואמרו שהפאות מותרות, זה אמר בכה וזה אמר בכה להתיר כל אחד כפי דרכו".}}. על מהלך הדברים העיד גם הרב מנשה קליין{{הערת שולייםהערה|חלק יציטוט דבריו בתשובתו בשנת תשס"ד: "כבר לפני כעשרים שנים יצאה השאלה על שערות אלו אם אין בהם חשש תקרובת ע"ז, והורו גדולי ישראל הלכה למעשה להתיר, ובתוכם ידיד נפשי מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, ולהבדיל בין חיים לחיים מרן הגרי"ב סי' מש אלישיב שליט"א, ועוד שאר גדולי ישראל".}}:'''.

גם בשנת תשס"ד, כאשר הרב אלישיב אסר את השיער ההודי, חלקו עליו רוב הפוסקים וכתבו שאין בשיער זה חשש תקרובת עבודה זרה. הרב שמואל הלוי וואזנר והרב ניסים קרליץ יצאו בקריאה 'להשתדל' להחליף את השיער שהגיע בוודאות מהודו. בהתאם לכך פירסם הרב בן ציון הלוי וואזנר, תשובה הלכתית על פי דעתו של אביו{{ציטוטוןהערה|גם האיסור דפריעת ראש באשה אינו מוכרח שזה רק בגלל צניעותראו קובץ "אור ישראל" ל"ו}}, אלא ככל התורה ומסקנתו היתה שכל פאה שיש עוד טעמים שנעלמו מאיתנוספק מהיכן הגיעה, והראיה שהרי לפי הזוהר אסור מותרת. גם בחדרי חדריםהרב מנשה קליין, הרב יצחק עבאדי, הרב חיים יוסף דוד וייס, הרב אשר וייס, והרב ישראל בלסקי, פרסמו תשובות הלכתיות נרחבות, ומסקנתם היתה להתיר את השיער ההודי. כמו כן פורסמו עדויות מומחים וגרי צדק שגרו בהודו, ומשמע אפי' התומכים בהיתר{{הערה|הרב אשר שוורץ שכתב מאמר מקיף בנושא השיער ההודי, הביא במאמרו שצבי וייסמן מקליפורניה, ואבי כהן מירושלים (בעל תשובה), ובנימין קלוגר (כומר הינדו שהתגייר) גרו באיזור הטמפל זמן רב, נכחו במאות התגלחויות ורכשו בקיאות בתורת ההינדו, העידו בפני גדולי הדור ש"אין שם שום איש היא מוזהרת שלא יצאו גוי שמחשיב את השערות מחוץ להכיסוילתקרובת, אלא הכנעה עצמית". והתפלא על הרב דונר שהעדיף להאמין להינדים אנונימיים שקיבל דבריהם על ידי מתורגמן, אף על פי שלהלכה אין לגוי נאמנות כלל. וזה לשון הזוהר פרשת נשא [מתורגם]ובפרט כאשר הרב דונר בעצמו הצהיר שקיבל פעמיים עדויות סותרות מהגויים ההודים, "אמר ר' יהודהומפני זה הגיע למסקנה שהם אינם אמינים כלל. במאמרו הוכיח שהשיער אינו תקרובת, שיער הראש של האשה שמתגלהכי השערות אינן מוזכרות ברשימת מיני התקרובת הנמצאת בספרי ההינדו. כמו כן, גורם לאחר להתגלות ולפגום אותהאין הם טובלים לפני הגילוח, בשל כך צריכה האשה שאפילו קורות ביתה לא יראו שערה אחת מראשהאלא דוקא לאחריו, כל שכן בחוץומשמע שפעולה זו נחשבת לטמאה אצלם ואינה נחשבת ל"עבודה". וכו'כמו כן, המתגלחים יודעים ששערותיהם הולכות למסחר, ואינם מוחים על כך שאין השיער מוקרב לאליל. ולזה ברור הוא שהשערות של הפאה לא הוי כשערות הטבעיים שלהכמו כן, '''ויש לזה מעלה שאפשר לקיים בקל דברי הזוהר "דאפילו וכו' שערה אחת מראשההכמרים עצמם אינם מתגלחים לעולם.}}.'''

'''ו. הגאון רבי משה שטרנבוך שליטכאשר בשנת תשע"אח התעורר הענין שוב, שלחו גדולי ישראל את הרב גרשון ווסט להודו על מנת שיברר את הענין, ולאחר ששהה מספר ימים בהודו ושוחח עם ההינדים, הגיע למסקנה שאין שום ערך לדבריהם, כי אין להם מושג מה הם עושים, והם משקרים ועונים לשאלות לפי רצונו של השואל, ראבולפיכך יש להתייחס רק לכתוב בספרי הדת שלהם{{הערה|ציטוט דבריו: "ד העדה החרדיתמצד טבעם ומהותם כמעט ואין מכחישים ושוללים בשום דבר שאומרים להם, ואם יגידו לפניהם איזה הנחה או מציאות, בדרך כלל יסכימו בהנהון ראש או באמירת הן, ולפעמים אף יחזרו להגיד בעצמם הדברים שנאמרו אליהם, על אף שתיכף קודם לזה אמרו בעצמם אחרת, או שיודעים שהדברים אינם נכונים. רק מספר פעמים בודדים אירע ששללו או הכחישו בדברים שאמרתי להם. כשבאתי להודו והתחלתי לדבר שם עם אנשים מכל החוגים, מתגלחים ומגלחים וכומרים, נוכחתי לדעת שכמעט רובם ככולם הם אנשים כפריים וטפשים, בשו"ת "דת והלכהגרועים פשוטים וגסים מאוד מאוד, כרחוק מזרח ממערב ממדינות המערב המתקדמות בהשכלה והבנה, וממילא כמעט אין להם שום הבנה ועומק במעשיהם, ואם אמנם אדוקים הם בלב ונפש לאמונתם כמו שהזכרתי לעיל, הרי זה רק בהשגה פשוטה ביותר, ובדרך כלל לא עלה על לבם מעולם להתעמק בטעמי מנהגיהם ומקורות עבודותיהם".}}. גם הרב יצחק מרדכי רובין, כאשר חקר את אחד העדים, הוכיח כי המתגלחים אינם יודעים מה הם עושים{{הערת שולייםהערה|סימן אבין היתר שאל את העד, האם יודע מה טעם מורידים לילדים את השערות בל"ג בעומר במירון ('חלאקה') ולא ידע להשיב.ואמר לו, אם אינך יודע טעם למנהג שנהוג בישראל מזה שנים רבות, ומסתבר שעוד אלפי יהודים נוהגים כך ואינם יודעים, למרות שטעמי המנהג הם פשוטים וכתובים בספרי האחרונים, מנין לך שכל ההודים המתגלחים בטמפל יודעים מדוע הם עושים זאת}}:'''.

{{ציטוטון|בעוונותינו הרבים אלו הצעירות שמסירות הפאה נכרית לובשות מטפחת שאינה מכסה כל שערות הראש ממש, והבאנו שבזה האיסור לכ"ע חמור טפי אלף פעמים מאיסור פאה נכרית, וכן בלאו הכי לרוב הפוסקים שצריך מטפחת דוקא, כוונתם שצריך שני כיסויים מטפחת עם רדיד, שלא יתראה כלל משערות ראשן וכמבואר ברמב"ם ושו"ע, וזהו המנהג העתיק גם אצל הספרדים, וא"כ מצינו שבמטפחת לבד אין כאן תיקון רק פירצה ח"ו, והעיקר ביארנו שאין לחלק בענין זה בין אשכנזים לספרדים, שכולן נהגו פעם בלי פאה נכרית... ועל כן המחמיר יחמיר לעצמו אבל לא יקרא תגר על כל בית ישראל, ובפרט שחומרא בזה עלולה נמי לפעמים להביא ח"ו הרבה קלקולים, עד שמגיעים לאיסור תורה ממש, שהמחמיר צריך להיזהר ביותר לכסות כל השערות ממש במטפחת, שבלאו הכי יצא שכרו בהפסדו... ==ספרים בנושא== וביותר רצוני להדגיש, דהאוסר היום לכל אחד [[קובץ:פאה נכרית מדינא, אינו מחמיר רק מיקל בזה מאוד, שאשה היום במטפחת אינה מכסה כל שערותיה תמיד, וזה מקום לחוש לאסור מדינא אפי' מהתורה לרשות הרבים, ואם בפאה נכרית החשש לרוב הפוסקים רק מדת יהודית, במטפחת החשש מגילוי שיער, והיינו פגיעה בדת משה ממש, וא"כ המחמיר עלול להקל לגרום איסור תורה, שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו פאה נכרית, יזהרו במטפחת שתכסה תמיד כל השערות כדין, וגם אם בפאה נכרית הרי זה שינוי מדרכי אבותינו, במטפחת לחוד ובמיוחד לספרדים הרי זה שינוי טפי, שזה מפורש בשו"ע שצריך עוד לרשות הרבים רדיד ולא סגי במטפחת לבד, וכן נהגו באמת אצלם מדורי דורות, עד שסביבם נשתנה המנהג והתחילו במטפחת לבד. וא"כ אפי' במטפחת אין בזה חומרא, רק קולא נגד הפסק ומנהג מדורי דורות שצריך חוץ מהמטפחת רדיד דוקא.}} '''ז. הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ שליט"א, ראש ישיבת פוניבז', במכתב שהובא בקובץ "בית הלל"{{הערת שולייםjpg|250px|קובץ י"ט.}}:'''  {{ציטוטוןממוזער|בס"ד, י"ז סיון תשסהספר "ד. למעלת כבוד הרב... על דבר אשר כמה שאלו בזה שחתמתי על כרוז שמשתמע ממנו קריאה להרחקת חבישת פאה נכרית, אפרש דעתי בענין. הנה דבר פשוט שלא היתה כוונתי לחוות דעתי בעצם היתרון של לקט שכחה הפאה הנכרית, אשר נידון זה כבר עלה על שולחן מלכים גדולי הדורות הקדמונים זי"ע, '''ומגדולי הדורות ז"ל היו שהנהיגו כן בביתם''' ונהרא נהרא ופשטיה, ובהרהור אחר פסקם יש בה פרצה.]]הספר '''ובאמת דכיסוי הראש ע"י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה,[[לקט שכחת הפאה]]''' גם לאלו שע"י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטביצא לאור על ידי הרב [[שלום דוב וולפא]], וכל מטרת החתימה היתה לבקשת קבוצה לחזק המנהגים שהנהיגו ע"פ אמותיהם והחיזוק היה בתרתיראש כולל זכרון יהוסף בעיר ירושלים, האחד שלא יראו עצמן כיוצאים מן הכלל, ועוד והוא העיקר, שלא יבואו עבתגובה לדבריו של אחד הרבנים שמחה על כך שנשות חסידות חב"י המטפחת לפרוץ ולהוציא משערן החוצה כאשר נכשלו בזה רביםד מכסות את ראשיהן בפאה נכרית. אבל '''התעמולה שעושין בדבר, בספר יש בזה סכנהשאלות ותשובות המבארות בטוב טעם את כל הטענות הנפוצות בנושא,''' לערער עיקרי הצניעות המחוייבת מן הדיןוהוא מוכיח כי עשרות פוסקי הלכה התירו את לבישת הפאה, ואין דעת תורה נוחה מזה שיצא ח"ו איזה פרצה, ואלו המבינים ישפיעו על השניים בכדי שהצניעות יהיה שמור בכלל ישראלובראשם רבני הספרדים.}}

כמו כן כתב הרב וולפא את הספר '''חויקם שערה לדממה''' בעקבות פולמוס השיער ההודי בשנת תשס"ד. הגאון רבי משה ווינער שליט"אהספר סוקר את כל צדדי הנושא מנקודת מבט הלכתית, מרבני ארה"בכולל עדויות ותיאור מפורט של נושא התגלחת בטירופאטי שבהודו, בספרו "כבודה בת מלך":'''ומוכיח כי אין חשש איסור עבודה זרה בחבישת הפאות מהודו.

{{ציטוטון|יש להעדיף לבישת פאה נכרית הספר '''חן וכבוד''' יצא לאור על ידי הרב ליאור עזרן, ראש כולל "משכן יוסף" בעיר [[אופקים]]. בפרק הראשון הביא המחבר רשימה של כמאה ושלושים פוסקים מכל החוגים, שכתבו להתיר כיסוי השיער ע"י מטפחת או כובעהראש בפאה. בשאר הפרקים נדפסו תשובות הפוסקים, כל אחד בפרק נפרד, עם הערות והארות המחבר. לספר ישנן כעשרים הסכמות נלהבות מגדולי הרבנים, והוא נוגע בכל הנקודות האפשריות בפולמוס הפאה. בהקדמתו מציג המחבר ביאור חדשני בסוגיות הגמרא, מכיון שבהן קשה לכסות לפיו מתיישבות כל השיער בתמידות}}הקושיות בנושא זה.

'''ט. הגאון רבי יצחק עבאדיבפרק י"ח הביא המחבר את תשובות הרבנים המתירים שיער ההודי, כולל עדויות המומחים, בשוניתוח נתוני האו"ת "אור יצחק"{{הערת שוליים|אה"ע סי' ג'.}}ם המעודכנים, מעיד ועדויות אנשי הממשל בהודו על דברי הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל:''' כמות השיער ההודי המסתובבת בשוק העולמי.

{{ציטוטון|וזכורני מיד לאחר נשואי שאלתי את הגאון הגדול הנהספר '''ותשקט הארץ''' יצא לאור על ידי הרב יואל שילה, רב ומו"ל [בעל אגרות משה] אם צריך ללבוש כובע על צ בעיר רכסים. בספר יש בירור נרחב בסוגיית הפאה נכרית, ואמר לי שאין צריך. ועוד הוסיף לומר לי כי פאה נכרית יותר טוב ממטפחתהספר עבר עריכה מחדש בשנת תשע"ז, כי פאה נכרית מכסה את כל השערות, ועוד שבזה תמיד נשאר מכוסה כל זמן שהיא על ראשה, מה שאין כן במטפחת}}ונוספו בו מקורות רבים ע"פ הספר "חן וכבוד".

'''י. והוסיף על כך הגר"י עבאדי שליט"א - "ופוק חזי שדבריו צודקים".''' '''יא. הגאון רבי יהודה טשזנר שליט"א, אב"ד ומו"צ באופקים, בספרו שערי תורת הבית:''' {{ציטוטון|חובה על כל אשה נשואה לכסות ראשה. והרבה נשים שואלות במה עדיף לכסות ראשן, עם מטפחת או עם פאה? והנה מעיקר הדין כל דבר המכסה הוא כשר, אלא שיש כאן ענין של הידור מצוה. כי לכסות עם מטפחת הוא יותר צנוע מלבישת פאה, אכן הפאה מכסה יותר טוב את השערות שלה, כי בזה אפשר בקלות לכסות גם את כל השערות שבצדדים, וגם היא צמודה היטב ואינה נופלת, '''אבל עם מטפחת קשה לכסות את כל השערות שבצדדים, וגם המטפחת הרבה פעמים מחליקה וע"י זה מתגלים שערותיה.''' על כן, אשה שיודעת איך לקשור את המטפחת באופן שמכסה היטב את כל שערותיה, ובלי להחליק פה ושם, יש עדיפות והידור בלבישת מטפחת, אבל אם אינה יכולה להיזהר בזה, '''עדיף ללבוש פאה.''' ויש לשים לב, כי כל ענין כיסוי הראש הוא משום צניעות, שלא יראה מהשערות הטבעיות שלה החוצה}}. '''יב. הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א, אב"ד חניכי הישיבות, בספר "והיה מחניך קדוש":''' {{ציטוטון|וצריכה להיזהר מאוד שלא יצא משיער ראשה אף משהו, ונשים שמשאירות שערות גדולות יקשה הדבר מאוד שלא יצאו מעט שערות דרך המטפחת, ועדיף שתלך עם פאה נכרית אף בבית, וע"י זה לא יצאו שערות}}. '''יג. הגאון רבי גבריאל ציננער שליטבשנת תשפ"א, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס "נטעי גבריאל", כתב בקובץ "אור ישראל"{{הערת שוליים|ל"ו-ל"ז.}}:'''  {{ציטוטון|ולאחרונה שכשנודע החשש על הפאות שהם מע"ז הסירו הנשים הרב שילה את הפאות ולבשו מטפחות, וראינו בכמה מקומות ובפרט בערי ארה"ב שהיו יוצאות שערותיהן מבעד המטפחת, מה שלא אירע בפאה נכרית}}.  {{ציטוטון|יש מעלה בחבישת הפאה, שהרי בכיסוי מטפחת מצוי שחלק השיער מגולה, וכבר נתבאר בפוסקים לאסור כלל, דלא כדברי מהר"ם אלשקר סי' ל"ה}}.  {{ציטוטון|והנה בימים ההם היו נוהגים ללבוש צעיף ועליו המטפחת, שני כיסויים, או בכמה מקומות שנשים גילחו את שערות ראשן, ובימינו אין הדבר נהוג בכמה קהילות ישראל, לכן יש מעלה לחבוש פאה המכסה את כל השערות}}. '''יד. הגאון רבי יוסף קאפח זצ"ל, מגדולי חכמי תימן, כתב{{הערת שוליים|בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר', עמ' מ'.}}:'''  {{ציטוטון|פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית}}.  'הספר ''וכן הביא בספר "ברכת משה" על הלכות ברכות {{הערת שוליים|פרק א' סעיף מ"ב בהערה.}}:הכצעקתה''' {{ציטוטון|וכ"כ מורי הגאון זצ"ל בתשובה כתב יד וזה לשונו, גם כיום לדעתי יכולה הכלה לחבוש פאה נכרית יפה שביפות ונהדרה שבנהדרות, והכי איתא במשנה, והוי כיסוי ראש מעליא}}.  '''טו. הגאון רבי שלמה אליעזר שיק שליט"א, מגדולי רבני חסידות ברסלב:''' {{ציטוטון|אלו הנשים שהולכות בשערותיהן, לא די שיש להן מטפחת, כי רואים בחוש אשר דרכה של המטפחת לזוז ממקומה, ובכך נראות שערות ראשה בחוץ. '''ועל כן טוב מאוד לחבוש פאה נכרית, שעל ידי זה לכל הפחות תהיינה מכוסות השערות.''' ואף שיש מהנשים הספרדיות הנוהגות שלא ללבוש פאה נכרית משום פריצותא, יחד עם זאת מי שרוצה להסתכל בעין אמת ולהבין את האמת, ההכרח לו להודות, אשר אי אפשר בשום פנים ואופן לכסות את השערות במטפחת בלבד, כי היא נוטה הצידה, ואז נראות השערות בחוץ, ויש על זה קללה מהזוהר הקדוש, עד כדי כך שאומר הזוהר, שכל העניות והדחקות שאדם סובל, היא רק מחמת שהאשה הולכת בגילוי שערותיה בביתה, ומכל שכן בחוץ, ועל כן בזה שהאשה חובשת פאה נכרית הרי זה כמי שמתלבשת באיזה כובע, כי סוף כל סוף אין זה השיער שלה, כי אם כמו כובע על השיער, אשר זה טוב יותר, ובזה היא מכסה את כל שערותיה שאין רואים אותן בחוץ}}. '''טז. הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], אב"ד ורב [[כפר חב"ד]]''': {{ציטוטון|ב"ה, ערב ראש השנה תשס"ח. אל אנ"ש שיחיו תושבי הכפר.  בקשר לכיסוי הראש צוות של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה - הנני להודיע:  א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, כשאפי' רק מקצת מהשערות מגולות - הרי זה היפך השולחן ערוך!  ב. ע"פ הוראות כ"ק אדמו"ר, על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל. אי לכך: אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאהאחד עשר רבנים, והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר!  ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות ובו בירור מקיף של הרבי שע"י חבישת הפאה זוכים לבני חיי ומזוני ולפרנסה.}} ==ספרים בנושא==כאשר אחד מחשובי הרבנים מחה כנגד חסידות חב"ד על שנשיהם לבושים בפאה נכרית, דבר הנידון בשאלה בפוסקיםהפאות מהודו, הוציא הרב [[שלום דוב וולפא]] את ספרו [[לקט שכחת הפאה]] בו הוא מוכיח מעשרות פוסקי ההלכה ראשונים כמלאכים ואחרונים כולל גדולי רבני עדות המזרח כי מותר ואף חובה לחבוש דווקא פאה נוכרית. בספר גם שאלות ותשובות המבארות בטוב טעם את כל השאלות העולות לגבי הפאה הנוכריתמבחינה הלכתית ומבחינה מציאותית.

==לקריאה נוספת=={{בית|מנדי דיקשטיין|סערה בשערה|1323|32-36|תשפ"ב}}== קישורים חיצונים חיצוניים==;ספרים תורניים העוסקים בפאה נוכרית* הרב שלום דובער וולפא, [https://drive.google.com/file/d/1zxhB2lh15SNDmtxJyP0kYRxPaufK1wk8/view '''לקט שכחת הפאה''']* הרב יואל שילה, [https://drive.google.com/file/d/1KSsMvpI3I40eIpR0-4lYDDhcDwtRclz2/view '''ותשקט הארץ''']* הרב ליאור עזרן, [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view '''חן וכבוד''']* הרב יואל שילה, [https://drive.google.com/file/d/1Ro9KuTzYz_w2xGfrrsa99RPzNzq2Xns7/view?usp=sharing '''הכצעקתה''']

;קונטרסים ופרסומים שונים*[[הרבי]], '''[http://www.sheitel.org/sheitel/ פאה נכרית דוקא]''' סדרת [[אגרות מהרבי קודש]] בנושא], באתר sheitel {{קישור שבור}}*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1291 ראיון עם ]''' ב[[שבועון בית משיח]], [[תשס"ג]] - {{אינפו}}*'''[https://wig-or-kerchief.site123.me פאה או מטפחת?]''' שאלות ותשובות בנושא חבישת פאה וקישור לספרים העוסקים בנושא ובהם ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא בנושא]] 'לקט שכחת הפאה'*[httphttps://wwwlior-azran.upfsite123.come '''מכון דרך האמת'''], שו"ת בענין הספר "חן וכבוד"*'''[https://chabad.ilinfo/filebeis-medrash/330398757288/ מעלת חבישת הפאה: סדרת שיעורים עם הרב שאול סילם]''' {{וידפו}}*'''[https://chabad.html הספר לקט שכחת info/video/beis-medrash-video/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F/335948/ הרב נחמנסון: כל האמת על הפאה בגירסת PDF להורדה ישירההנכרית]''' {{וידפו}} *[https://drive.google.com/drive/folders/1nd4RdVF1Rp5d0pzCt0J6zEhP9vZULUpD כונן דרייב עם חומר רב בנושא]

[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"דיורה דעה]][[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]