שינויים

בשנת [[תשי"ג]] כשהרב שטיינזלץ היה בגיל 16, שלח הרבי מכתב להרב [[נחום שמריה ששונקין]] עם בקשה להיפגש אתו עם הרב אבן ישראל ו"להוציאו מן הנבוכה ומן הסביבה שבה הוא נמצא" וש"טוב הוא שיעתיק לאיזה זמן מירושלים למען לא יבלבלהו בתמידות"{{הערה|[https://col.org.il/news/126247 "הוא בגיל ט"ז שנה ונבוך בדרכו בחיים" • מכתב נדיר של הרבי]}}.

בערך בתקופה זאת החל לשמש כרב של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. באגרת משנת תשכ"ט{{הערה|מתאריך ה' מרחשון}} הרבי תבע ממנו ש[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] צריך להתנהל על ידי הועד באופן שיהיה ראוי לשמו של בית הכנסת שנקרא על שם הרבי הצמח צדק, באותו מכתב הודה לו הרבי על ששלח לו החלק הראשון של מסכת שבת עם פירושו. והרבי כותב "צערי ותמהוני רב אשר עד עתה לא יצא לאור הקובץ המוקדש לרבינו הזקן" היינו [[ספר הקן]].

במכתב מתשכבאגרת משנת תשל"טו{{הערה|מתאריך ה' מרחשוןמנחם אב}} כתב לו הרבי תבע ממנו הסתייגות מפירושו שנשען על המדרש ש[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדקהנשר הגדול"]] צריך להתנהל על ידי הועד באופן שיהיה ראוי לשמו זה '''רק''' משל, ובסופו של בית הכנסת שנקרא על שם המכתב כתב לו הרבי הצמח צדקמילים מעוררות במיוחד: "להפריע שתיקתו וגם מנוחתו - בקול רעש גדול (אף שבערך הענין - הוא קול דממה דקה) - היתכן שבחוגים בהם מתהלך נופלים יום יום חללים, באותו מכתב הודה לו הרבי על ששלח לו החלק הראשון של מסכת שבת עם פירושו. והרבי כותב ר"צערי ותמהוני רב אשר עד עתה לא יצא לאור הקובץ המוקדש לרבינו הזקןל, בנוגע לחיי עולם הבא שזה משפיע גם בנוגע לחייהם בעולם הזה" היינו [[ספר הקן]].

במכתב מתשל"ו{{הערה|מתאריך ה' מנחם אב}} כתב לו הרבי מכתב מיוחד בו מסתייג מפירושו שנשען על המדרש ש"הנשר הגדול" זה '''רק''' משל, ובסופו של המכתב כתב לו הרבי מילים מעוררות במיוחד: "להפריע שתיקתו וגם מנוחתו - בקול רעש גדול (אף שבערך הענין - הוא קול דממה דקה) - היתכן שבחוגים בהם מתהלך נופלים יום יום חללים, ר"ל, בנוגע לחיי עולם הבא שזה משפיע גם בנוגע לחייהם בעולם הזה" סיפר הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]: אני לא זוכר באיזו שנה ובאיזו שבת, אבל באחת הפעמים שהייתי אצל הרבי, והרבי ירד להתוועדות. הרבי, משום מה, לא התחיל את ההתוועדות. קרא למזכיר הרב [[יהודה ליב גרונר]] ואמר לו משהו. הרב גרונר שוטט בעיניו וחיפש מישהו בקהל, ואז התברר שהוא תר אחרי הרב עדין שנבלע בקהל. , הרבי המתין שהרב עדין יעלה לבימת ההתוועדות וישב בין המכובדים וזקני החסידים ואז החלה ההתוועדות.