שינויים

לפי הדיעה האומרת שהטעם של חשיבות התורה על פני מעשי המצוות הוא משום שמביא לידי מעשה, ולכן גם נדחית מצוות פריה ורביה, אם כן בסדרי קדשים וטהרות לכאורה לא שייך טעם זה. בכל זאת מוכיח [[אדמו"ר הזקן]] שגם בסדרים אלו רשאי לבטל מפריה ורביה כדי ללמוד תורה, שהרי כך היא ההלכה סתמא ילמוד תורה ואחר כך ישא", מבלי לחלק בין סדר לסדר, וכן פסק ה[[רמב"ם]] בהלכות תלמוד תורה פ"א, (והיינו אפילו אחר כ', כמו שאיתא באה"ע סימן א'), משמע אפילו זרעים קדשים וטהרות, יכול ללמוד כל כך עד שיזכור בעל פה ה[[משניות]] והברייתות וליבטל מפריה ורביה. ומי שנפשו חשקה כבן עזאי יכול ליבטל כל ימיו גם בשביל ידיעת זרעים קדשים וטהרות שלא ישכח דבר מהם.:

ראיה נוספת מביא אדמו1. כך היא ההלכה - "ילמוד תורה ואחר כך ישא"ר הזקן, שהרי אם אין ההלכה כן, גם רוב סדר [[מבלי לחלק בין סדר נשיםלסדר{{הערה|נשים]] ווכן פסק ה[[סדר נזיקין|נזיקיןרמב"ם]] לא היה מותר ללמוד קודם שישא במקום שיש דיינים הרבה זולתובהלכות תלמוד תורה פ"א, (והיינו אפילו אחר כ', כמו שאיתא באה"ע סימן א'), ועוד דמצוה דגופא עדיפא כדאיתא בגמרא שםמשמע אפילו זרעים קדשים וטהרות, אלא ודאי דמצוות ושננתם וכן לאו ופן יסור קאי על יכול ללמוד כל התורה כולה שבעל כך עד שיזכור בעל פה, שהיא פירוש כל התרי"ג מצות שבכתב גם שאינן נוהגות עכשיו, וגם המסורות ל[[כהנים]] ולה[[מלךמשניות]]והברייתות וליבטל מפריה ורביה}}, וגם ומי שנפשו חשקה כבן עזאי יכול ליבטל כל דרשות הפסוקים שאינן פירוש התרי"ג מצות והן ההגדותימיו גם בשביל ידיעת זרעים קדשים וטהרות שלא ישכח דבר מהם.

ראיה נוספת שגם זה הוא בכלל מצוות תלמוד תורה, מכך שחייב אפילו ללמדם לתלמידים בחנם ואסור ליטול שכר משום מה אני בחנם כו', מכך נראה שזה הוא חיוב מהתורה ללמוד סדרים אלו{{הערה|שהרי הגמרא שם 2. אם אין מחלוקתההלכה כן, שבגם רוב סדר [[נדריםסדר נשים|נשים]] דף ל"ה כתוב ומלמדו מדרש, ו[[הלכהסדר נזיקין|הלכותנזיקין]] כו'לא היה מותר ללמוד קודם שישא במקום שיש דיינים הרבה זולתו, ועוד דמצוה דגופא עדיפא כדאיתא בגמרא שם, משמע אפילו קדשים וטהרות לא דמי לפיסוק טעמיםאלא ודאי דמצוות ושננתם וכן לאו ופן יסור קאי על כל התורה כולה שבעל פה, דשרי בשכר למשהיא פירוש כל התרי"ד לאו דאורייתאג מצות שבכתב גם שאינן נוהגות עכשיו, עין שם דף וגם המסורות ל[[כהנים]] ול[[מלך]], וגם כל דרשות הפסוקים שאינן פירוש התרי"ז וברא"ש שם, דמדרש היינו ספרא דרובו ככולו הוא בקדשים וטהרות.}}ג מצות והן ההגדות.

כן גם מוכח 3. מכך שחייב אפילו ללמדם לתלמידים בחנם ואסור ליטול שכר משום מה אני בחנם כו', נראה שזה הוא חיוב מהתורה ללמוד סדרים אלו{{הערה|שהרי הגמרא שם אין מחלוקת, שב[[נדרים]] דף ל"ה כתוב ומלמדו מדרש, [[הלכה|הלכות]] כו', משמע אפילו קדשים וטהרות לא דמי לפיסוק טעמים, דשרי בשכר למ"ד לאו דאורייתא, עין שם דף ל"ז וברא"ש שם, דמדרש היינו ספרא דרובו ככולו הוא בקדשים וטהרות.}}.  4. כתוב סתמא כל השוכח דבר אחד ממשנתו כו' משמע אפילו בקדשים וטהרות, ואילו לא היה חיוב מהתורה ללמוד ולידע כל פרטי ההלכות לא היה מתחייב בנפשו כשלמד ושכח דבר אחד ממשנתו, אף שיודע כללות ההלכות רק ששכח פרט אחד מהן{{הערה|1=[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] קו"א יורה דעה הלכות תלמוד תורה פרק שלישי.}}==בתורת החסידות==[[אדמו"ר הזקן]] מבאר ב[[ליקוטי תורה]]{{הערה|סוף פרשת קדושים}} כי כאשר האדם יודע וזוכר את כל התורה כולה הוא דבוק בשלימות כל חלקי הנפש בקב"ה. ומי שאין לו אפשרות, ילמוד לכל הפחות את חלק ה[[חכמה]] שמתוך התורה, דהיינו [[חמשה חומשי תורה]] - מ[[תורה שבכתב]], וסדר קדשים - מתוך [[תורה שבעל פה]].