30,187
עריכות
שינויים
←הנר בחסידות
*'''הכלי''' - שמן ופתילה ללא כלי, גורמים לכך שהאש לא תדלק כראוי ובצורה מסודרת (ובנר שעווה שדולק גם ללא כלי, חלק הנר שלא נמס הוא בחינת ה'כלי'{{הערה|שם=אגקי|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10033.htm אגרות קודש חלק כז י'לג].}}).
===שלושה ביאורים בנמשל הנר כמשל לנשמה=והנשמה==
על יסוד הפסוק 'נר השם נשמת אדם', מובאים בחסידות מספר ביאורים על ההתאמה של חלקי הנר להארת הנשמה:
===הנשמה היא הפתילה===
בעולם הזה נמשלת הנשמה לפתילה והמצוות לשמן, כי ע"י שהנשמה מקיימת את המצוות נכללת הגשמיות בקדושה ומתגלה אור אין סוף (כדוגמת השמן: שמאיר ע"י שנתפס ועולה בפתילה דווקא, מה שאין כן שמן בלא פתילה אינו מאיר ולא נתפס בו האור). וע"י פתילה אחת נכלה שמן הרבה, כי כל נשמה אחת מקיימת ועושה מצוות הרבה לאין שיעור בימי חייו{{הערה|תו"א מקץ ל"ג ג'.}}.
לביאור זה אין נמשל ל"כלי" הנר (שבתוכו שמים את השמן), כי הפתילה היא משל '''לשתי''' הנפשות: הנפש האלוקית המלובשת ו"מפותלת" בתוך הנפש הבהמית{{הערה|שם שם שם ב'}}.
===הנשמה היא השמן===
אבל בעולם הבא (גן עדן) הדבר הפוך - שם מתגלה אור אין סוף לנשמה ע"י הלבושים שנעשים מהמצוות (שקיים בעולם הזה). נמצא, שבעולם הבא המצוות '''הן''' הפתילה והנשמה היא השמן הנכלה בה{{הערה|שם שם שם}}.
===הנשמה היא הכלי===
בכמה מקומות מבואר שמאחר ואת המצוות מקיים האדם באמצעות '''הגוף''', לכן אור אין סוף מתגלה לא ע"י שהמצוות נתפסות בנשמה (כבביאור הראשון לעיל) אלא בגוף ונפש הבהמית.
לביאור זה יש משל גם '''לכלי''' הנר (מה שאין כן לשני הביאורים הראשונים): '''הנשמה''' היא הכלי (שבתוכו שמים את השמן), '''השמן''' הוא המצוות (כהביאור הראשון) אבל '''הפתילה''' היא הנפש הבהמית והגוף בלבד{{הערה|תניא פרק נג.}}.
===הנשמה היא האור / האש===
*הפתילה - נפש הבהמית, האור - הביטול שבנשמה, שמן - בחינת חכמה, התבוננות באלוקות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/577/25/138.htm מאמרי אדמו"ר האמצעית הנחות תקע"ז, עמוד קלח]. [https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb2/1/6/index.htm אור התורה במדבר חלק ב' פרשת בהעלותך עמוד שלט].}}.
*הנר (הכלי) - הנפש הבהמית, השמן - לימוד התורה (וקיום המצוות מעשיות), פתילה - הגוף (ומצוות מעשיות), האש - אהבת השם{{הערה|שם=רצג|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/maamarei/692/2/6/502.htm מאמר שבת שובה תרצ"ג].}}.
*שמן - היצר הרע ונפש הטבעית, פתילה - הנפש האלוקית (על ידי התבוננות), אור- האלוקות הבאה על ידי שריפת הנפש הטבעית בהתבוננות של הנפש האלוקית{{הערה|שם=תרטו|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/maamarei/1/3/10/index.htm ספר המאמרים אדמו"ר הצמח צדק תרט"ו, עמוד קצט].}}.
===ביאורים נוספים הנובעים מהמשל===
גם כאשר יש את כל חלקי הנר בשלימות, כדי שהוא יאיר וידלק צריך את האש, ובנמשל, העלאת האש היא באמצעות הכאה בכח בנפש הבהמית, בדוגמת הוצאת הניצוץ באמצעות הכאה באבן-אש{{הערה|1=[[תבנית:היום יום/י' סיון|לוח היום יום י' סיון]].}}, ודליקת הנר תלויה באוויר שסביבו, שכאשר הוא זך ונקי, האור דולק כראוי{{הערה|שם=רצג}}.
הנר מפיק מספר גווני אור, הנובעים מהחומרים שכלים בשעת הבעירה. בנמשל הרוחני, המצוות שמקיים האדם מבלי הרגשת מציאותו העצמית, מצווה לשמה, מפיקה 'נהורא חיוורא', אור נקי ובהיר, ואילו המצוות שמקיים עם הרגשת מציאותו, מפיקה 'נהורא אוכמא', אור גס ונמוך יותר{{הערה|שם=אגקי}}.
על פי דיוק הלשון בפסוק '''נר מצווה''', מבאר אדמו"ר הריי"צ שבמצווה עצמה יש את שלושת החלקים של 'נר':
*כלי - הבסיס של קיום המצוות הוא הביטול לאלוקות, בחינת ה[[קבלת עול]].
רק קיום המצווה בשלימות, עם קבלת עול מחד, ועם חיות ותענוג מאידך - פועלת שהמצוות יאירו את האדם ובעולם.
במובן הרחב יותר, הכלי מסמל את המציאות, השמן מסמל את המצוות שהם החומר שעל ידי הפתילה הופך לאש, והפתילה שמקשרת בין האש והשמן מקבילה ל[[נשמה]] שיוצרת מהמצוות את הארת הגילוי האלוקי המאיר באדם ובמציאות{{הערה|1=הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), [https://drive.google.com/file/d/1-tQDK__oKySF4apvgmZBC5eIpl0jAF4-/view?fbclid=IwAR2hynUle4LT3QH0sOWRno2CgQxzY9y7jixmL0d554z2BZyGAIdfPCbk_R0 "כי נר מצווה ותורה אור" - האדם והאור במחשבת החסידות].}}.