1,535
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
בליל פורים בשנת [[תשל"ו]] משאית עם חסידי חב"ד יצאה למבצע פורים מ[[ירושלים]] ל[[שכם]], לשם חלוקת [[משלוח מנות|משלוחי מנות]] לחיילי צה"ל. בתא הנהג ישבו נהג וחייל שמתפקידו היה לשמור על נוסעי הרכב, ואילו בארגז המשאית ישבו ה[[תמים]] [[יוסף יצחק גורביץ']], שהגיע כחודשיים קודם לכן מארה"ב עם קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] הראשונה, הרב [[יעקב אלחנן סגל]], והתמימים הצעירים משה רייניץ ומנחם גליצנשטיין.
בסמוך לעיר שכם פגשו השלוחים בהמון ערבי פרוע החוסם את דרכם, על הדרך הקימו מחסום אבנים המונע את המשך הנסיעה ועוד הם עצמם מיידים אבנים על המשאית. והחיילים בראותם את המצב הודיעו על ביטול הנסיעה, אך השלוחים התעקשו כי בדעתם להמשיך הלאה, במקום פרץ ויכוח לבסוף לאחר שיוסף יצחק גורביץ' איים שאם לא ימשיכו כולם יחד, ירד הוא מהרכב התרצו החיילים להמשיך בנסיעה, הנהג הגביר מהירות פרץ את המחסום, הערבים מצידם החלו להמטיר אבנים על המשאית , אבל החיילים ירו עם נשקם להבריח את הפורעים, בסופו של דבר הגיעו השלוחים למחנה החיילים כשהם שלמים. לתמיהתם של החיילים מניין להם הביטחון הרב, ענו שמכיוון שמוטלת עליהם שליחות של הרבי מובטחים הם שבוודאי לא יאונה להם רע.
כשחזרו התמימים לירושלים דיווח הרב גורביץ ל[[מזכירות]] על כל הסיפור.