פתיחת התפריט הראשי

שינויים

[[תמונהקובץ:כב;.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|תווי הניגוןכפי שהובאו ב[[ספר הניגונים]]]]'''ניגון התעוררות רחמים רבים''' (או '''ניגון לר' מיכל'ע מזלוטשוב''') הוא ניגון של ר' [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], שהיה ממסדרי הניגונים לפני [[הבעל שם טוב]]. מקובל שהבעש"ט קודם [[הסתלקות]]ו ביקש שינגנו לפניו [[ניגון]] זה. לאחר שניגנו אמר הבעש"ט: "מבטיח אני לדורותיכם, שמתי, היכן ומי שינגן את ניגון התעוררות רחמים רבים, אזי בכל היכל שרק אהיה אני אשמע - ישנם [[מלאכים]] שמביאים ידיעות ובשורות לנשמות - ואני גם אנגן ואעורר רחמים רבים על [[בעלי תשובה]] שמנגנים".
'''רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]''' היה אחד ממסדרי הניגונים לפני [[ובהזדמנות אחרת התבטא הבעל שם טוב]] וניגונו נקרא גם בשם אודות ר'מיכל, "ר''ניגון התעוררות רחמים רבים''' היות והבעשמיכל הוא אורח קבוע בהיכל השיר, הוא נכנס כאשר חפץ ובוחר ניגוני תשוקה והתעוררות{{הערה|ספה"ט קודם הסתלקותו ביקש שינגנו לפניו [[ניגון]] זה. לאחר שניגנו אמר הבעשש ת"ט: ש לה"מבטיח אני לדורותיכם, שמתי, היכן ומי שינגן את ניגון התעוררות רחמים רבים, אזי בכל היכל שרק אהיה אני אשמעק עמ' קלג. - ישנם מלאכים שמביאים ידיעות ובשורות לנשמות - ואני גם אנגן ואעורר רחמים רבים על [[בעלי תשובה]] שמנגנים}}.
[[אדמו"ר הצמח צדק]] היה מנגן ניגון זה בזמנים הרציניים בתפילתו. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר על הניגון: "הניגון, פועל פתיחת ה[[לב]], יראת כבוד חסידית, געגוע ותקווה".
ניגון זה נרשם כפי הנוסח ששרו אותו המנגנים בישיבת [[תומכי תמימים]] בכמו כן הניגון החב"די [[ליובאוויטשבני היכלא]]. אמנם, ב[[ספר הניגונים]] כרך ב' (חלק א')בזמירות לסעודה שלישית, רשום ניגון זה כפי הנוסח שמסר ר' [[מיכאל דבורקין]]. על נוסח זה העיד קיבל אדמו"ר הרשהזקן מר' מיכל'ע, שכן ניגנו אצל הבעש"ב שהוא הנוסח האמיתיט.
באלבום 'רחמים רבים - זלאטשוב' שהופק על ידי 'מכון שירי דוד' רשום ש"הניגון היה מפורסם בשעתו בקרב חצרות הצדיקים צאצאי המגיד הקדוש במדינת וואהלין. חיבה יתירה נודעת לניגון זה אצל צדיקי בית זוויעל, והיו מזמרים אותו בזמני רחמים ועת רצון". הניגון מופיע שם בשינויים "כמו שמזמרים אותו אצל צאצאי רבינו לבית זוויעל". ==חיבור ומהות הניגון==ר' מיכל היה מבחירי תלמידי [[הבעל שם טוב]], באחת השנים נמנע ממנו לנסוע לרבו עקב חולשת בריאותו, אז חיבר את ניגון הגעגועים, שביטא את געגועיו לרבו, הניגון מחולק לשלוש 'בבות' (חלקים) אשר כל אחד מהם מבטא שלב והתקדמות בגעגועיו של ר' מיכל לרבו הבעל שם טוב: '''החלק הראשון''' מביע את התשוקה העזה לחזות את פני רבו, '''החלק השני''' מביע את גודל השמחה והאושר האינסופי כאשר הוא מגיע סוף סוף אל רבו [[הבעש"ט]], ו'''החלק השלישי''' מביע את ההתמסרות וההתקשרות המוחלטת שלו לאחר הגעתו לרבו{{הערה|ספר השיחות ת"ש לה"ק עמ' קלג.}}. ניגון זה נרשם כפי הנוסח ששרו אותו המנגנים בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. אמנם, ב[[ספר הניגונים]] כרך ב' (חלק א'), רשום ניגון זה כפי הנוסח שמסר ר' [[מיכאל דבורקין]]. על נוסח זה העיד [[אדמו"ר הרש"ב]] שהוא הנוסח האמיתי, וזה הנוסח המקובל כיום ב[[חב"ד]]. ניגון זה הוא ניגון כ"ב בספר ב[[ספר הניגונים ]] (הגירסה הנוספת - ניגון קפ"ג). באחד הפעמים היה [[אדמו"ר הזקן]] בשמחה מופלגה וניגנו במעמד מיוחד את הניגון של ר' מיכעלע מזלוצ'ב{{הערה|1=[[אוצר סיפורי חב"ד]] (עמ' 44)}}.
== דברי אדמו"ר מהר"ש על הניגון ==
[[אדמו"ר מהר"ש]] אמר לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]]: הרעיון של ניגון זה מתבטא בפסוק "אשה קשת רוח אנכי"{{הערה|1= שמואל א' פרק א, טו}} ותוכנו "ואשפוך את נפשי לפני ה'". אשה קשת רוח אנכי מוסב על [[כנסת ישראל]], [[מלכות דאצילות]], אלא שכמו שהיא עדיין באצילות היא בבחינת חדוה ושמחה בלבד, ואילו למטה הרי ב[[נשמות ישראל]] הנמשכות מכנסת ישראל כפי שהיא באצילות, שייך הענין של קשת רוח ממש. ותוכנו של הניגון הוא "ואשפוך את [[נפש]]י לפני הויה", התעוררות [[רחמים]] רבים להמשיך חדווה ושמחה שבכנסת ישראל שתהיה [[שמחה]] בנשמות ישראל{{הערה|1= [[ספר השיחות]] [[תש"ג]] עמודים 170-169.}}.
 
==הניגון אצל הרבי==
ימים ספורים לפני [[כ"ח סיון תש"א]] [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקש ב[[התוועדות]] שינגנו בנוסח של ר' מיכאל דבורקין, ששמע מ[[אדמו"ר הרש"ב]] את הניגון בצורה נכונה ומדוייקת, הקהל שלא הכיר נוסח זה נשאר בשקט. הרבי הקודם אמר שבימים הקרובים יגיע חתני הרמ"ש (לימים כ"ק אדמו"ר שליט"א) והוא בעל מנגן וילמד את הניגון.
 
וכן היה, בהתוועדות הראשונה של הרבי שנערכה לאחר הצלתו ב[[כ"ח סיון תש"א]] שנערכה ביום חמישי [[ב' תמוז]] ב{{ה|זאל הקטן}}. במהלך ה[[התוועדות]] לימד הרבי לנגן את הניגון.
סיפור זה נודע לחסידים כחמישים שנה מאוחר יותר בשעה שחילק הרבי את "[[אדמוקובץ כ"ר מהר"שח סיון - יובל שנים]] אמר לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]]: הרעיון של . הקונטרס הכיל בין היתר בין היתר יומן מהצלת הרבי ובו סופר בין היתר שהרבי לימד ניגון זה מתבטא בפסוק "אשה קשת רוח אנכי"<REF> שמואל א' פרק א, טו<{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/REF> ותוכנו ־ "ואשפוך את נפשי לפני ה'"pdfpager.aspx?req=40507&st=&pgnum=20&hilite= סיפור ההתוועדות]}}. אשה קשת רוח אנכי מוסב על למחרת כשנכנס הרבי ל[[כנסת ישראלתפילת שחרית]], ב[[מלכותזאל הגדול]] דניגן הרב [[אצילותראובן מטוסוב]], אלא שכמו שהיא עדיין באצילות היא בבחינת חדוה ושמחה בלבד, ואילו למטה הרי את הניגון לאחר לילה שלם שהתוועד ב-[[נשמות ישראל770]] הנמשכות מכנסת ישראל כפי שהיא באצילות, שייך הענין של קשת רוח ממשוהרבי עודד בידיו את השירה בכניסתו לתפילה. ותוכנו של הניגון הוא "ואשפוך את [[נפש]]י לפני הויה", התעוררות [[רחמים]] רבים להמשיך חדווה ושמחה שבכנסת ישראל שתהיה [[היה זה מאורע מיוחד ונדיר מסוגו שבשעה שהרבי נכנס לתפילה ינגנו ניגון דבקות במקום ניגון שמחה]] בנשמות ישראל<REF> [[ספר השיחות]] [[תש"ג]] עמודים 170-169.</REF>.
==[[הרבי]] והניגון==ההתוועדות הראשונה שנערכה לאחר הצלתו לימים, בשנות המ"מים השמיעו לרבי הקלטה של הרבי בר' [[כ"ח סיון תש"אמיכאל דבורקין]] נערכה בב' תמוז. במהלך ההתוועדות ביקש הרבי לנגן מנגן את הניגון, הקהל שלא הכיר ניגון זה נשאר בשקט ואז לימד הרבי את הניגון.סיפור זה נודע לחסידים כחמישים שנה מאוחר יותר בשעה שחילק הרבי את והרבי הורה להכניס ההקלטה זו לתוך הקלטת של [[קונטרסניחו"ח]] כ"ח סיון תשנ"א. בקונטרס היה יומן ההצלה של הרבי ובו סופר בין היתר שהרבי לימד ניגון זה. למחרת כשנכנס הרבי לתפילת שחרית ניגנו את ניגון זה והרבי עודד בידיו את השירה בכניסתו לתפילה.
==קישורים חיצוניים==
* לשמיעת הניגון בביצועים שונים: '''[http://wwwwww20.770livechassidus.com/en770audio/nigun/02-02-Niggun-of-Reb-Michel-Zlotchever-Heichal-Neginah.htm היכל נגינה] {{*}} [https:/nigunim/nigunPlaydrive.aspgoogle.com/file/d/0B5fPyVutg4AQYVRNYTB3dmZCaXM/view?nigunIdusp=Dovid_Hurwitzsharing ר' דוד הורביץ (ניגון כ"ב)] {{*}} [https:/022/drive.rm&gifgoogle.com/file/d/0B5fPyVutg4AQQ0dpRVlsa1kyNjA/view?usp=022 sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ(קפ"ג)]{{שמע*}} - אתר 770live* [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=441 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]{{שמע* }} - אתר {{אינפו}}* [httphttps://www.old2.ih.chabad.infoorg/multimedia/music_cdo/aid/140697/phpjewish/audioReb-Micheles-Nigun.php?action=playsong&id=26 לשמיעת הניגון מתוך "ניחחhtm ניח"ח]{{שמע*}} - אתר {{אינפו}}* [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1753 לשמיעת הניגון מתוך "עצם הנשמה"]{{שמע*}} [https://chabad.info/video/musical-videos/chabad- אתר {{אינפו}}nigunim/683230/ שמחה פרידמן ומרדכי ברוצקי (וידאו)]'''* [http://wwwold2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2778 הניגון מושר בחופה בחתונת בת האדמו"ר תולדות אהרן]{{וידאווידפו}} - אתר *'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/ae/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%9C%D7%90%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9A.mp3 לשמיעת הניגון]''' בביצוע ילד הפלא ארי רייך ואמן הקלרינט אברהם בלטי {{אינפושמע}}
== לקריאה נוספת ==
*[[תורת שמואל ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=149&hilite=7aa9bf69-9fb8-445c-9dee-84e8db4f434f עמ' 144]
{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים מיוחסים]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]