שינויים
אין תקציר עריכה
[[קובץ:בור על גבי בור.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[שליח]] [[הרבי]] ב[[תל אביב]] הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] בבדיקת [[מקווה]] שנבנה בשיטת בור על גבי בור]]
'''מקוה חב"ד''' ("'''בור על גבי בור'''") בנויה בשיטה שחידש [[אדמו"ר הרבי הרש"ב]]. מקוה כזה נבנה לראשונה ברוסטובבבניין בו שכנה ישיבת [[תומכי תמימים רוסטוב]]. במקווה זה קיימים מעלות רבות, ומקווה זה מהווה מענה לכל החששות שקיימות במקוואות המושקים באופנים אחרים למי-גשם. "בור על גבי בור" הכוונה היא בניית [[מקוה]] על גבי מקוה.
== מקווה בכלל ==
== המקוה ברוסטוב ==
במשך זמן מגורי [[רבותינו נשיאנו]], בעיירה ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בנו מקוה עם חיבור למי התהום, וכפי התקנה של אדמו"ר הזקן.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עבר אדמו"ר הרש"ב, לגור בעיר [[רוסטוב]], שם לא היה אפשרות לגור בסמיכות לנהר, ולהגיע למי התהום, אי לכך התחיל הדיון על בנית מקוה, (מקוה עם בסיס של מים שאובים הוכשר לראשונה על ידי החתם סופר, אך [[אדמו"ר הרש"ב ]] שלל מאד הקמת מקוה באופן כמו שבנה החתם סופר).
[[אדמו"ר הרש"ב ]] התייעץ עם מספר רבנים שהיו בקיאים בענין, והורה לרב [[יעקב לנדא]] לפקח על בנין המקוה. בנין המקוה נעשתה תוך זמן קצר.
לאחר עזיבת [[אדמו"ר הריי"צ]] את רוסטוב ננטש המקוה, לאחר נפילת הקומניסטים, חזרו לשם חסידי חב"ד וגילו את המקוה, עדין עומד על תילו.
אופן בנית המקוה, נמסר לחסידים על ידי הרב [[יעקב לנדא]], כפי ששמע זאת מפי אדמו"ר הרש"ב.
חופרים בור עמוק, מחציתו התחתונה היא אוצר למי הגשמים, ועל גביו עושים רצפה, מעל הרצפה ישנה מקוה נוספת (זאת אומרת שתקרת המקוה התחתונה היא רצפת העליונה). ברצפה שבין שתי המקוואות ישנם שני נקבים כשיעור טפח על טפח כל אחד לחבר את המים שבמקוה העליון לתחתון. הסיבה לכך, היא שאם יסתם אחד מהם מבלי משים, וא ולא ירגישו בזה{{הערה|בלשון הרב לנדא: ובטעמו של דבר נאמר לי מפי קדשו שעכשיו (היינו בזמן שהיה הדבור אלי על זה) אינו זוכר. אבל היה לו טעם בזה כו' וזה פשוט מחשש אולי יקרה פעם שיסתם אחד מהם ולא ירגישו בזה.}}
לאחר מילוי הבור התחתון במים הכשרים (מים שאינם שאובים), מוסיפים מים שאובים לבור העליון.
הדרך לבניית מקווה כזו, כיום, היא כך: חופרים בור אחד עמוק, אותו חוצים לשניים על ידי מפריד ממלט באמצע גובהו לרוחב. כך נוצרים שני בורות - בור עליון ובור תחתון. המפריד מהווה רצפה לעליון ותקרה לתחתון. הבור העליון הוא מקווה הטבילה והבור התחתון הוא אוצר מי הגשמים. חשוב להקפיד לצקת את המקווה העליון והתחתון יחד, מפני שאם יוצקים אותם בנפרד עלולים לזחול המים במקום חיבורם, ואז יש חשש ל"מים זוחלין" הפוסלים את המקווה.
במפריד המלט יש פתח, בגודל המאפשר מעבר של אדם, על מנת לטפל בבור מי הגשמים. על הפתח יש מכסה שיש. בשעת המילוי מסירים את המכסה. [[אדמו"ר הרש"ב ]] הורה שבנוסף ימתינו עד שיעלו המים על גדות הרצפה. דעת הרב לנדא הייתה אחרת בנושא{{הערה|בלשונו: על זה דנתי אז בפני כ"ק, ובזכרוני נשאר שכ"ק הסכים שהסכים לדברי אבל כפי הרשום אצלי שבכל זאת למעשה נשאר כמו קודם שהיו ממלאים עד שמי הגשמים יהיו עולים על הרצפה.}}. באמצע המכסה הזה, היה נקב ההשקה.
מלבד פתח זה, יש שני פתחים נוספים, בגודל טפח מרובע כל אחד, (בערך ברוחב 10 ס"מ, בשונה מנקב ההשקה שהוא עגול וקוטרו כ-6 ס"מ כאמור) המרוחקים זה מזה, כדי שאם יתכסה אחד בשוגג על ידי הטובלת, יישאר השני פתוח. מי הגשמים יורדים דרך צינור מיוחד שאין לו גדר כלי ואינו עשוי מחומר המקבל טומאה, אל תוך מקווה הטבילה היבש ומשם למטה, אל האוצר. לאחר מילוי האוצר, ממלאים את מקווה הטבילה במי ברז שאובים, מתוך צינור המכוון כך, שהמים זורמים היישר אל מקום הפתח. המים השאובים מתחברים מיידית אל מי הגשמים שבאוצר התחתון ומתכשרים על ידי מגעם (השקה).
לפי דברי הרב יעקב לנדא, הסיבה שאדמוש[[אדמו"ר הרש"ב ]] הכריע לעשות מקווה מסוג זה, הוא משום שבמקוה זה המים בבור העליון אינם מתערבים במהירות במי הבור התחתון, כיון שמשקלם הסגולי נמוך ממי הבור התחתון בשל חומם הגבוה יחסית למי הבור התחתון{{הערה|ובא גם בסוף [[שולחן ערוך הרב ]] על חלק יורה דעה.}}, ובכך יוצאים ידי שיטות הסוברות כי יש צורך ברוב מי גשמים, דבר שאינו אפשרי לאורך זמן בבור עם השקה מן הצד, וישנם המפקפקים במידת התועלת המעשית שדבר.
===הוראות נוספות===
אדמו"ר הרש"ב, הורה גם מספר הוראות נוספות אודות לכשרות המקווה, שאינן קשורות ישירות לדין בור על גבי בור:
#שאורך המקווה יהיה לא פחות מ1.424 מטר בכדי לאפשר טבילה במתיחת כל הגוף, כי זו היא עיקר הטבילה לפי שיטת [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|כן הורה לרבנית, כן מסר אדמו"ר הצמח צדק.}}.
#שהברז ששבור שבבור התחתון, המיועד לכניסת מי הגשמים לא יהיה במקווה, אלא במרחק מה, כדי שלא יבואו ישר מכח אדם אלא דרך המשכה. גם בבור העליון היה ברז, שאותו פתחו רק לאחר שמילאו את הגשמים ללא כח גברא, ואז מילאו את הבור העליון, במים רגילים.#ניקוי המקווה על ידי משאבה ונור וצנור גומי.#לא להשתמש בפקקי גמויגומי, שכן על פי פסק [[אדמו"ר הזקן]] הוא דבר המקבל טומאה.
#שבגג שעליו עוברים מי הגשמים לא יהיו דברים המעכבים את המים (שהוא חשש כלי ומים שאובים).
#שיהיה תמיד עוד מחסן מי גשמים מוכן להחלפת המים, וגם בו הבור יהיה במרחק ולא בתוכו כנ"ל.
#מדת האמה למקווה, היה חושב [[אדמו"ר הרש"ב למדה ]] חישב לפי מדה של 6.23 סנטימטר. שעור מקווה לפי זהוא זה הוא כ726 ליטר.
== מעלות המקווה שעל ידי השקה וזריעה ==
במשנה כתוב: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עוקת המערה אין מטבילין בה אלא אם כן הייתה נקובה כשפופרת הנוד. אמר [[רבי יהודה]]: אימתי? בזמן שהיא מעמדת עצמה, אבל אם אינה מעמדת עצמה מטבילין בה כמה שהיא|מקור=[[מסכת מקוואות]] פרק ו' משנה א'}}.
שיטת ה[[רמב"ם]] בפירוש ה[[משנה]], ואחריו רבי עובדיה מברטנורא והתוספות יום טוב, דעוקת המערה היא גומא שחופרים תחת קרקע המקוה כעין מחבוא, לפיכך צריך שיהיה ביניהם חיבור כשפופרת הנוד, ועל זה מפרש רבי יהודה שאין דין זה אמור, אלא כאשר שהגג המפסיק בין המערה לגומא חזק כל כך, עד שמונע מהמקוואות להתערב זה בזה, אבל אם הרצפה דקה, שאם טובלים במערה היא נופלת, נחשבים המקוואות כמקוה אחת. וכך פסק [[הרמב"ם ]] {{הערה|1=פ"ח מהל' מקוואות ה"ד.}}, וכן פסק המחבר ב[[שו"ע]] {{הערה|1=[[יו"ד]] סימן רא סעי' נט.}}.
הרי לנו פשטות המשנה, שממנה משמע שמים על גבי מים ונקב מחבר ביניהם, אין בזה משום קטפרס, ואדרבה מהני נקב זה לחבר העוקה שתחת המערה עם המים שלמעלה להשלים השיעור דמ' סאה להיות כשרה לטבול בהעוקה, אף שאין בה שיעור מקוה, דהוי פסול דאורייתא. ודון מינה לענייננו, דמקוה על גבי מקוה לא חשיבי קטפרס, ושפיר מהני הנקב לצרפן.
הרי מפורש מדברי הראשונים, הר"ש הרא"ש והמאירי, דגם כשהמקוה העליונה היא על גבי המקוה התחתונה, מכל מקום אם אינם גבוהים זה מזה כל כך באופן דלאחר שמתערבין העליון לתחתון נחים שני המקוואות באשבורן - שפיר טובלים במקוה העליון, אפילו אין בו ארבעים סאה רק על ידי צירוף המים שבמקוה התחתונה, מכל מקום מהני החיבור המקוואות על ידי הנקב הראוי שביניהם, ובזה כו"ע מודים שאין בו חשש קטפרס.
וכן יש להביא מדברי התוספתא {{הערה|1=עירובין פ"ח.}} והביאה [[הרמב"ם ]] בהל' שבת {{הערה|1=פכ"ב הכ"א.}}, וז"ל: "שתי מטהרות [=מקוואות] זו על גבי זו, נוטל את הפקק מבינתיים ומשיקן, ומחזיר את הפקק למקומו, מפני שאינו בא לידי סחיטה, שהרי דעתו שיצאו המים". והב"י מביאו בהל' שבת (סי' שכ) וכן הביאו המג"א שם {{הערה|1=ס"ק כג.}}.
ומדברי [[הרמב"ם ]] יש ללמוד שבמקוה על גבי מקוה אין חשש קטפרס, שהרי שפתיו ברור מללו "שתי מטהרות זו על גבי זו", וכתב דמכשירין על ידי נקב השקה שבין המקוואות, ולא העירו נושאי כליו או שאר האחרונים דיש בו משום קטפרס. וכן כתב ראיה זו בשו"ת מהרש"ם {{הערה|1=ח"ב סימן נט.}}.
== חשש חיבור קטפרס ==
* '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/59025_he_1.pdf תורת טבלין]''' - קונטרס בעניני מקוואות על-פי הוראות רבותינו נשיאנו, הרב אלעזר הלוי רייטשיק, {{PDF}}.
* '''[http://www.mikve.net/content.asp?pageid=505 מקווה חב"ד]''', הרבנית טובי הנדל, - אתר מקווה. נט
* '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=360 מה זה מקוה חב"ד?]''', הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], "פרד"ס חב"ד", קיץ [[תשס"ג ]] (גיליון 11) - אתר שטורעם* הגר"ע יוסף, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=1340 מקווה בור על גבי בור - כשר למהדרין, ואדרבה - עדיף!]''', צילומים מתוך הספר 'טהרת הבית' חלק ג' עמוד שט"ז {{תמונה}} י"א בכסלו תשס"ח
*[[אסף פרומר|א. אברהם]] '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/652.pdf ניסים בטהרתם]''', סיפורי ניסים בעקבות בניית מקווה בשיטת חב"ד, [[שבועון בית משיח]] גליון 652 עמוד 26].
*[http://videoold2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1874 מהו מקווה חב"ד? שיעור מקיף] הרב אליהו לנדא, {{וידאו}}
*בועז לרנר, [http://www.chabad.info/images/notimage/81483_he_1.pdf '''מקווה ע"ג האוצר"], תשע"ד. {{PDF}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mikvah%20-%20Marcheshvan%2027%2C%205777.pdf תמונות ותרשים המקווה שנבנה על ידי אדמו"ר הרש"ב]'''
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מקווה|**]]
[[קטגוריה:טהרה]]
[[קטגוריה:תקנות חב"ד]]