שינויים

'''מסכת חולין''', כוללת שנים עשר פרקים ו-141 דפים. היא נקראת כך משום שהיא המסכת היחידה בסדר קדשים שאינה עוסקת בדיני הקדשים, אלא בדיני בשר חולין.

ב[[חולין]] מח, ב מובא: אתמר מחט שנמצאת בריאה, [[רבי יוחנן]] ו[[רבי אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]] ו[[רבי חנינא]] מכשרי, [[רבי שמעון בן לקיש]] [[ר' מני בר פטיש]] ו[[רבי שמעון בן אליקים]] מטרפי. [[הבעל שם טוב]] אמר ששלושת המכשירים הם נשמותיהם מצד מדת החסד, ושלושת המטריפים שרש נשמתם ממדת הגבורהגבורה, ושרשי הנשמות ה[[נשמה|נשמות]] מרומז בשמות, ולכן שלושת השמות המכשירים רומזים אויף [[חסד]], רבי יוחנן י' חנן, ר' אלעזר אל עזר, ר' חנינא ל' חנינה, וכן שלושת המטריפים{{הערת שולייםהערה|1=(ההמשך חסר). [[כתר שם טוב]] הוספות קיח.}} 

במסכת {{הערת שולייםהערה|צא, א.}} מובא כי [[יוסף הצדיק]] אמר לאשר ביתו לפרוע את בית השחיטה בנוכחות השבטים, אך [[רש"י]] בפירושו על התורה אינו רומז על כך שזו היתה הייתה שחיטה כשרה. הרבי{{הערת שולייםהערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=195 לקוטי שיחות עמ' 181 (עמ' 195)].}} מסביר, כי כנראה שאדם זה היה נכרי, שהרי לא מובא שזה היה מנשה, ואם כן בלאו הכי שחיטת נכרי פסולה.

אלא שהענין תלויה בחקירה הידועה אם ה[[אבות]] וה[[שבטים]] היה להם דין נח או דין ישראל. ובפשטות לא היו יכולים להפקיע עצמם מהחומרות של בן נח, אלא רק להחמיר כדין ישראל וחומרא בעלמא, ועדיין היה להם דין נח, ואם כן לפני מתן תורה לכאורה לא שייך הפסול של שחיטת נכרי. ואם כן שוב קשה מדוע לא רומז [[רש"י ]] על ענין השחיטה.

אך דוחק לומר שהנכרי היה בקי בכל הלכות השחיטה, ובפרט לפי הפוסקים{{הערת שולייםהערה|1=ראה גם [[רמב"ם]] הלכות שחיטה פ"ד הי"ב.}} שסוברים שפסול של שחיטת עכו"ם הוא בהיותו עובד עבודה זרה{{הערת שולייםהערה|וכפשטות לשון המשנה בחולין שם.}} ולא בהיותו בן נח ולא ישראל, ואם כן פסול זה שייך גם לפני מתן תורה, ומכיון שהמצרים היו עובדי עבודה זרה היה להם אסור לאכול משחיטת מצרים, ועוד, שהרי השבטים לא יכלו לאכול משחיטת הנכרי, מכיון שלא ידעו שיוסף יהודי וציווה לשחוט כשר, ומכיון שבלאו הכי לא היו יכולים לאכול מזה, וגם ליוסף היה אסור להביא להם מצד לפני עוור לא תתן מכשול - ע"ד על דבר "רצה לאכול [[בשר ]] נבילה ועלה בידו [[בשר ]] טלה", לכן לא היה כל ענין לשחוט כשר.

אך במסקנת הדברים הרבי מחדש, כי יש לומר שהשבטים עצמם לא שמרו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, וזה לא מוזכר בשום מקום אלא דווקא לגבי [[האבות ]] מוזכר{{הערת שולייםהערה|1=[[רש"י]] ב[[פרשת תולדות]] כו, א לגבי אברהם, וב[[פרשת וישלח]] ל, ה, לגבי יעקב "ותרי"ג [[מצוות]] שמרתי.}} ששמרו את כל התורה, ויש לומר שגם השבטים שמרו את התורה רק בהיותם בבית יעקב ובסמיכות.

*'''ה ב.''' תוס' ד"ה על פי הדבור. שהיה סומך על פי הדבור דלאו משל עובד כוכבים קא מייתי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&hilite=c9b6e6c5-c620-444c-9da6-678a72e94685&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%97%D7%9C%D7%94&pgnum=63 שיחות קודש [[תש"מ ח"]] חלק א ' עמ' כ' (עמ' 63)]

*'''עח ב.''' אביו בלא אמו, אמו בלא אביו מניין. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=88f90c27-727c-4d45-ad6c-5f0ff03de7f8&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=117 לקוטי שיחות חיחלק י"ח עמ' 117 (עמ' 108)]