שינויים

בחודש שבט [[תשל"ג]] בגיל 21, סיים את שירותו הצבאי והחל לעבוד כמאבטח בשדה התעופה בלוד, ובהמשך - בשגרירות הישראלית בלונדון. עם תחילת [[מלחמת יום כיפור]] בשנת [[תשל"ד]], חזר והתגייס לצבא. בסיום המלחמה, נסע לארגנטינה, בכדי לאבטח את השגרירות הישראלית בבואנוס איירס.'אוליבר' לא מצא חן בעיני הממונים עליו, והוא התבקש להחליף את שם משפחתו לשם בעל צליל 'ישראלי' יותר, מוטי בחר בשם ‘גל'גל'.

כעבור תקופה קצרה בארגנטינה, חש תחושת ריקנות עמוקה. מוטי עזב את עבודתו כמאבטח, ועבר ללמוד קולנוע וטלוויזיה באוניברסטה היוקרתית "ניו-יורק אוניברסיטי". בכדי לממן את לימודיו, המשיך במקביל לעסוק בשמירה על משרדי משלחת הרכש של משרד הביטחון בשדירה השלישית. כל לילה, מאחת ועד תשע בבוקר, עבד כמאבטח כשבבוקר הוא צועד ללימודים.

באוניברסיטה ב[[אוניברסיטה]] הכיר את מלכה, שלימים הפכה לרעייתו, וסיים את לימודיו במגמת קולנוע בהצלחה. בשנת [[תשל"ח]] (בגיל 26) סיים את התואר הראשון, והיה עליו לעשות עבודת גמר. הוא בחר בסיפורו של אסיר ציון נתן שרנסקי, שנשפט ברוסיה ב[[רוסיה]] ל-13 שנים בכלא.

במשך שהותו בניו-ב[[ניו יורק]], תוך כדי העבודה עבודתו על פרוייקט הגמר לשם קבלת התואר, הכיר את ידידו ר' [[אבי פיאמנטה]], שהביא אותו בפעם הראשונה אל [[הרבי]], בקיץ של שנת [[תשל"ח]]. בפעם פגישתו הראשונה היתה כאשר של הרב גל עם הרבי ארעה ביציאתו של הרבי יצא לתפילת [[ערבית]], ומבטו של בעת שעבר הרבי בשביל שפילסו לו החסידים הביט הרבי נפגש במבטו של מוטיברב גל ומבטיהם נפגשו.

גם אחרי שהוא נסע לאחר נסיעתו של רב גל לוושינגטון על מנת לצלם השלמות לסרט, הוא הרגיש שהוא מתגעגע געגועים עזים אל [[הרבי]]. הרב אמיתי ימיני ויוסק'ה לוין שהיו אז שני בחורים צעירים מ-[[770]], התחילו לעמוד איתו בקשר.

לאחר משך זמן בו עמד בקשר עם חסידי [[חב"ד ]] והגיע אל הרבי לבקר מידי כמה שבועות, קיבל הצעת עבודה בקליפורניה, לעבוד עם מפיק סרטים ידוע. הוא כתב לרבי מכתב ארוך ובו תיאר את עולמו הפנימי ואת ספיקותיו בנוגע לסתירה הפנימית בין התקרבותו ליהדות ובין מקצועו כאיש קולנוע.

ביום שאחרי הכנסת המכתב למזכירות הרבי, בשעה שבע בבוקר הוא קיבל טלפון, בו הודיעו לו את מענה הרבי על מכתבו: {{ציטוטון|אין מקצוע הקולנוע מתאים ליהדות כלל, ולצניעות ול[[צניעות]] בפרט}}. בנוגע להורים כתב הרבי: {{ציטוטון|יגיד האמת – - חזר אל אברהם, יצחק ויעקב דוד ושלמה ופשיטא [[יציאת מצרים ]] ומעמד הר סיני}}. ולגבי ענייני הפרנסה הוסיף הרבי: {{ציטוטון|יגעת יגיעה קלה, ומצאת!}}{{הערה|1=את המילה 'קלה' הדגיש הרבי בשלושה קווים תחתיים.}}.

היה לו מאוד קשה לקבל את דברי הרבי, ובפרט, שהבחורים ב770 ב-[[770]] לחצו עליו לנתק באופן זמני את קשריו עם חברתו לחיים, ושלחו אותה ללמוד ב'[[מכון חנה]]', כשאותו עצמו שלחו ללמוד ב'[[ישיבת הדר התורה|הדר התורה]]', שם היה מראשוני התלמידים, לצידם של צעירים ישראלים נוספים, וביניהם: [[אבי פיאמנטה]], אלון קייזר, שרון הראל, אברהם ששון, ועוד.

הוריו ששמעו על התקרבותו לדת וחשו דאגה עמוקה לשלומו, הגיעו לניו-ל[[ניו יורק ]] לבדוק את מצב הענינים, אך ראו שהוא מרוצה בדרכו החדשה, והניחו לו לצעוד בה.

לאחר שנה של לימודי יהדות אינטנסיביים יחד עם המשפיע ה[[משפיע]] בישיבת הדר התורה ר' [[אברהם דריזיןדרייזין (מאיור)]], והמשגיח וה[[משגיח]] הרב [[יעקב קפיל קאפיל גולדברג]] (המכהן כיום כראש הישיבה), כשבמקביל, הוא משלים פערים בלימוד אישי עם ר' [[יואל כהן]], חזר לארץ והתחתן עם זוגתו מרת מלכה בי"ב במנחם ב[[מנחם אב ]] [[תשל"ט]].

באותה תקופה החל לעסוק בהפצת ב[[הפצת המעיינות]], יחד עם הרב [[מאיר פרידמן]], יו"ר [[צא"ח]] ב[[כפר חב"ד]], החל להשקיע בתערוכת חסידות בכפר חב"ד, וגייס לשם כך כוחות מקצועיים מהשורה הראשונה{{הערה|1=בגלל סיבות שונות, התערוכה לא התקיימה בסוף, דבר שגרם אכזבה עמוקה לכל העוסקים בדבר על הכוחות והכספים הרבים שירדו לטמיון.}}.

בשנת [[תשמ"א]] כשהרבי יצא במבצע ‘'[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל|אות בספר התורה]]', נבחר על ידי [[בית דין רבני חב"ד]] לנהל את המבצע מבחינה אסטרטגית. הוא לקח את התפקיד ברצינות רבה, והחל להסתובב בסניפים בכל רחבי הארץ יחד עם ר' [[זושא וילימובסקי]], הפיק דוכני הרשמה לרחובות, וביחד הלהיבו את אנ"ש חסידי חב"ד לצאת לרשום ילדים.

כשהמבצע החל להתנהל בצורה מאורגנת ומסודרת על ידי הוועד שמונה לשם כך, חזר לחייו השגרתיים, והחל לחשוב על שליחות קבועה ומסודרת. זה היה בשנת [[תשד"מ]]. הוא קיבל אז כמה הצעות לשליחות, ואת כולן העלה במכתב ששיגר לרבי. הרבי סימן על [[רמת גן]]-[[גבעתיים]].

==שליח הרבי ברמן-ברמת גן==כאשר החל לפעול ברמת ב[[רמת גן]], כבר היה קיים בעיר [[בית הכנסת]] החב"די-מיתולוגי הידוע ברחוב עוזיאל, והוא הפיח חיים חדשים בקהילה שהיתה שהייתה במקום. הוא החל לקרב ליהדות ולחסידות צעירים תושבי רמת גן; הללו שהגיעו לבית הכנסת, עיבו את הקהילה הקיימת בראשות המשפיע ה[[משפיע]] הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]].

בתחילת פעילותו בעיר, שם דגש עיקרי על שיעורי [[תניא ]] לגברים ולנשים, זאת בעקבות ביטוי מיוחד שאמר לו הרבי ביחידות ב[[יחידות]] בשנת [[תשל"ט ]] (יחד עם רעייתו): {{ציטוטון|אתה תהיה בפסגה של הפצת יהדות, ובמיוחד חסידות}} (תרגום מאנגלית).

בשנת [[תש"ס]] הקים את "בית מעשים טובים" ברמת ב[[רמת גן – ]] - מפעל עצום של כאלף מטר רבוע של חסד, חלוקת מזון, עזרה לילדים, טיפול בילדים מתקשים, ועוד. המקום מכיל גם בית תבשיל וכן פרויקט חונכות לילדים, המתנהל כיום על ידי ר' יאיר ספיחבניו הרב אבי גל והרב יוסי גל.

בהמשך לכך, הקים גם את ארגון "יהודה וישראל" שפונה לקהל היעד מהקצה השני של האוכלוסיה – האוכלוסייה - לאלפי ילדים מחוננים, יוצרים ואמנים שנחשפו לראשונה למסרים יהודים באמצעות פעילות חברתית ברמה גבוהה. כיום חברים בארגון זה כתשעת אלפים בני נוער.

עם הרחבת הפעילות, הביא למקום חמישה שלוחים חדשים הפועלים בשכונות העיר: הרב בני קלי בשכונת ‘מרום 'מרום נווה', ; הרב ישראל ליפשיץ בבית הכנסת ברחוב עוזיאל. ; הרב [[ישראל שפרינגר ]] בבית הכנסת ‘סוכת 'סוכת שלום'. (וכיום רב בית הכנסת לצעירים); הרב ישראל גורביץ' בקרית בקריית קריניצי, ; הרב חיים צדוק – ברמת עמידר, ; והרב מענדי לבנוני בשכונת תרע"ד ליד הראשונים וסובב הבורסה, לצד הרב מענדי קרומבי שמסייע בפעילות המרכזית.

בשנת [[תש"נ]], כשהחל להתרקם "[[התרגיל המסריח]]", הוא החליט לפעול לטובת [[יצחק שמיר]], נגד דעתם של כמה מעסקני [[חב"ד]], ובעידודו של הרב [[דוד חנזין]]. הוא ניצל את הקשרים שהיו לו עם יו"ר צעירי הליכוד, והחל בסבב של פגישות עם אישים שונים בצמרת הליכוד והעביר להם את דעתו הברורה של [[הרבי ]] בנושא [[שלימות הארץ]], וחיזק את ידיהם.

בעקבות הקשר הקרוב שנוצר בינו לבין ראשי הליכוד, הוא נסע מספר פעמים במשך תקופה זו אל [[הרבי]], עם מסרים חשאיים מ[[יצחק שמיר|שמיר]] (ראש הממשלה דאז), אולם היו גורמים שהכשילו את השליחות. לאחר שנכשל התרגיל, שלח שמיר מכתב תודה לרבי, חתום בחותמת שעווה של משרד ראש הממשלה, ומסר אותו בידיו על מנת להעבירו לרבי. כשהוא הגיע ל[[מזכירות]] והביא את המכתב לרב [[לייבל גרונר]], ביקש שיכניס את המכתב בהזדמנות הראשונה. הרבי קיבל את המכתב בהנאה מרובה, ומסר באמצעות המזכיר: {{ציטוטון|מנעת ממני עגמת נפש גדול, וגרמת לי קורת רוח גדול}}.

ב[[י"ח ניסן]] [[תש"נ]], באמצעו של [[חול המועד]] [[פסח]], יצא שוב ל-[[770]] בשליחות ראש הממשלה, כשבידיו [[פדיון נפש]] אישי של ראש הממשלה אל הרבי{{הערה|1=[http://secure.chabad.info/index.php/images/he_new2/favicon.ico?url=article_he&id=70033 יצחק שמיר במכתב תודה לרבי]. {{אינפו}}}}. מספר ימים לאחר שמסר את המכתב, התקשרו ממשרד המזכירות למקום בו התאכסן, והוא התבקש להזדרז להגיע ל-[[770 ]] כדי לקבל מכתב תשובה מהרבי למר שמיר.

במקביל לפעילותו בעיר [[רמת גן]], החל לנצל את הידע הרב שרכש בצעירותו בהפקת סרטי קולנוע, ופתח יחד עם ידידו שוקי בן פורת את חברת המולטימדיה 'פרי עץ הדעת', והפיק ארבעה סרטים בעלי מוטיביים גאולתיים{{הערה|1=לילה בגומחה. דג מלוח. שדה מוקשים. הנבל הכחול.}}, שיועדו לציבור החרדי{{הערה|קדם לכך הסרט "מסע בר מצווה" שיועד לציבור הכללי.}}. עוד קודם לכן, בשנת [[תנש"א]] כשהחלה ההתעוררות העולמית בקשר ל[[גאולה]], יצאו למבצע תקשורתי כדי לבשר בכל כלי התקשורת את הבשורה של [[הרבי]], והצליחו להגיע לכל כלי הטלוויזיה הרדיו והעיתונות הישראלית, ולהביא את המסר של הרבי לעולם. בשנת [[תשנ"ו]] הפיק יחד עם [[רמי אנטיאן]] שידור בן-יבשתי בשש נקודות על פני הגלובוס, ולהעלות שוב את [[בשורת הגאולה]] לסדר היום היהודי, ולפרסם בקנה מידה רחב ככל האפשר את המסר של הרבי על [[הגאולה]] הקרובה.

עוד קודם לכן, בשנת תנש[[תשע"א כשהחלה ההתעוררות העולמית בקשר לגאולה]] לקראת 20 שנה ל[[כ"ז אדר]] [[תשנ"ב]], יצאו למבצע תקשורתי כדי לבשר בכל כלי התקשורת את הבשורה של הרבייזם יחד עם מספר חסידים נוספים קמפיין אחדות חב"די כלל ארצי תחת הסיסמא "איכה?", והצליחו להגיע לכל כלי הטלוויזיה הרדיו והעיתונות הישראלית, ולהביא את המסר של הרבי לעולםבמסגרתו האתחדו כלל חסידי חב"ד ברחבי [[ארץ הקודש]] להתעוררות משותפת סביב נושאי גאולה ומשיח.

בשנת תשנ== תקופת המחלה ==כאשר התגלתה אצלו מחלה ממארת הגביר את פעילותו עשרת מונים, ונערכו מאות פעילויות, [[התוועדות|התוועדויות]] ואירועים לרפאותו. ב[[כ"ח ניסן]] [[תשע"ג]] הוכנס [[ספר תורה]] לזכותו ורפואתו. בין היתר יזם הקרנת וידאו מהרבי בחצר בניין [[770 כפר חב"ד|770 בכפר חב"ד]], ו הפיק יחד עם [[רמי אנטיאןהתוועדות]] שידור בן-יבשתי בשש נקודות על פני הגלובוס, ולהעלות שוב את בשורת הגאולה לסדר היום היהודי, ולפרסם בקנה מידה רחב ככל האפשר את המסר של הרבי על הגאולה הקרובהאחדות ארצית.

==פעילות אחדות ארציתפטירתו ופעולות הנצחה ==בשנת [[תשע"א]] לקראת 20 שנה ל[[כ"ז אדר]] [[תשנ"ב]]במהלך החודשים האחרונים לחייו הוחמרה מחלתו ובשל כך אף לא יכל להשתתף בחתונת בתו, יזם יחד עם מספר חסידים נוספים קמפיין אחדות חב"די כלל ארצי תחת הסיסמא "איכה?", במסגרתו האתחדו כלל חסידי חב"ד ברחבי ארץ הקודש להתעוררות משותפת סביב נושאי גאולה ומשיחשהתקיימה כשבוע וחצי לפני פטירתו.

בעקבות התגלות מחלה ממארת אצלו, הגביר את מאמציו לקידום האחדות בין הדעות השונות בתוככי חבביום רביעי [[י' באדר|י' באדר ב']] [[ה'תשע"ד, וקיים מספר פעולות ארציות, שנועדו להגביר את השלום והאחדות, וביניהם, הקרנת וידאו מהרבי בחצר בנין ]] נפטר והובא למנוחות ב[[770 כפר חלקת חב"דהר הזיתים|770 בכפר חלקת חב"ד]], והתוועדות אחדות ארציתב[[בית העלמין]] [[הר הזיתים]].

==פטירתו==במהלך החודשים האחרונים לחייו הוחמרה מחלתו במאוד ובגינה אף לא היה יכול להשתתף בחתונת ביתו שהתקיימה כשבוע וחצי לפני פטירתועוד קודם הלוויה הקים אחד ממקורביו של הרב גל דוכן [[תפילין]] במרכז העיר [[אור יהודה]] עם שלט סדר הנחת תפילין גדול ומואר לעילוי נשמתו. בקיץ [[תשע"ד]] הוציאו מקורביו קובץ ובו חלק מהתוועדויותיו.

ביום רביעי [[י==משפחתו==* בניו, ר' באדר|י' באדר ב']] אברהם משה ויוסף יצחק גל, שליחי חב"ד ברמת גן* חתנו, הרב [[ה'תשע"דגבריאל גורדון]] נפטר והובא למנוחות בבית העלמין , אחראי על שיפוץ הקברים ב[[הר הזיתיםליובאוויטש]].* חתנו, הרב גבריאל ווברמן, שליח הרבי באי כרתים.*בתו , בלה בוקובזה גל , שליחת חבד ברמת גן בעלת ״מרכז לאה״ יחד עם בעלה ישראל בוקובזה

* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3808 הרב גל מספר: כך הפכתי לחסיד חב"ד] {{וידאו}}{{אינפו}}*מנחם זיגלבוים, '''[https://chabad.info/index.php?url=article_he&id=60468 האם האחדות תמשיך? ● ראיון נוקב]''', שבועון '[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]', י"ז כסלו התשע"ד (20.11.2013) {{אינפו}}

*'''[http://wwwold2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76583 הרב גל לא מרים ידיים: המחלה היא מתנה אדירה]''', כתבה מאתר ynet {{אינפו}}.* יעקב מן, '''[http://wwwold2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76726 תודה ה' על הייסורים]''', עיתון בקהילה {{אינפו}} כ תמוז התשע"ג (28.06.2013)* '''[http://wwwold2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78898 הרב גל מספר על מחלה ואמונה]''', ראיון בעיתון 'שביעי', י"ז כסלו התשע"ד (20.11.2013) {{אינפו}}*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70436 מאות בכנס האחדות הארצי בכפר חב"ד] - {{אינפו|}}* '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3919 ענינו של ראש חודש]''' {{וידאו}} {{אינפו}}*[https://chabad.info/video/documentary/%d7%90%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%99%d7%93%d7%90%d7%95/795372/ כשאורי זוהר אירח את מוטי גל], {{אינפו}};טורים שנכתבו אחר פטירתו* [[שימעלה פיזם]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80749 סמל החיים עם הרבי, האמונה והעשיה]''', {{אינפו}}* [[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80895 איש של קצוות - איש של חיבורים, טור פרידה]''' {{אינפו}}* שניאור זלמן לוין, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/3/20/016526791269.html השליח שפרץ מרמת גן לארץ ישראל כולה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 920

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]