עריכת הדף "מאיר גרינברג"

[[קובץ:גרינברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרינברג]]הרב '''מאיר גרינברג''' נולד ב[[י"ד חשוון]] [[תרע"ז]] ב[[ברוקלין]] שב[[ניו יורק]] להוריו ר' יהושע פאלק וזוגתו, שהיגרו לשם מה[[עיירה]] אזאריץ שב[[רוסיה]]. הרב גירנברג כיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] וכרבה של העיר פטרסון ב[[ניו ג'רזי]] למעלה מארבעים שנים. הוא זכה להיות מראשוני ה[[תמים|תמימים]] ב[[אמריקה]], ומראשוני ה[[שליח|שלוחים]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי מלך המשיח]]. נפטר בגיל תשעים ואחד שנים בג' [[אלול]] [[תשס"ח]].  

הרב גרינברג היה בעל [[נגלה]], [[עובד]], [[שליח]] ורב. הוא היה ממחזקי האמונה ברבי כמלך המשיח עוד לפני [[ג' תמוז תשנ"ד]] וגם אחריו. זכה לקירובים נדירים מ[[רבותינו נשיאינו]].

בילדותו התגוררה משפחתו באיזור איסט ניו יורק, מקום בו גרו יהודים רבים. אביו ר' יהושע פאלק ואחיו ר' יוסף ור' יקותיאל, התפללו בבית הכנסת "אנשי בברויסק" בבראונזויל, בית כנסת שבו התפללו בנוסח האר"י. בשנת [[תרפ"ו]], התמנה רב חדש שזה עתה הגיע מ[[רוסיה]] כרב [[בית הכנסת]] - ר' [[ישראל ג'ייקובסון]]. תלמידו הראשון של ר' ישראל, היה מאיר, שהיה אז ילד כבן תשע שנים. ר' ישראל שאהב לקרב ילדים, קירב את הילד ולימד אותו לומר "[[שש זכירות]]", קרבנות וכדומה.

הבחורים הגיעו לרבי בתחילת [[חודש אלול]] תרצ"ט, ולא זכו לשהות שם זמן רב, מחמת [[מלחמת העולם השנייה]] שפרצה בי"ז [[אלול]] תרצ"ט.  

למחרת כבר היו הם ברכבת ל[[ורשה]], משם ל[[ריגא]], שם שהו בחודש החגים, ומשם בחזרה ל[[ארצות הברית]].  

לפני שנסעו, נכנסו לרבי הריי"צ ליחידות, והרבי הריי"צ בירך אותם. [[הרבי הריי"צ]] התבטא באותה יחידות: "שהשי"ת זאל העלפין אז מיר זאלין זיך זעהן געזונטרהייט[=שהש"ית יעזור שנתראה בבריאות].

בסיום ה[[יחידות]] ביקש הרבי מכל הבחורים לצאת, מלבד מאיר גרינברג. כשנשאר לבד, בירך אותו הרבי אישית, ואז מסר לו שליחות לר' [[מרדכי דובין]], העסקן החסידי הנודע מ[[לטביה]], שעסק רבות בהצלת הרבי.

כבר ב[[אלול]] [[ת"ש]], נשלח ר' מאיר בשליחותו של הרבי הקודם לשיקגו למשך חצי שנה, בה ביקר גם ב[[דטרויט]] ו[[מילווקי]] (כיום בתו ובעלה ר' יוסף שלמה סעמיועלס נמצאים שם בשליחות הרבי). מטרת השליחות הייתה להפיץ את אור החסידות, ולפעול בין היהודים בעיקר בקרב אלו שהיו מגזע חסידי חב"ד.

ב[[חודש חשוון]] [[תש"א]], הגיע ל[[ארצות הברית]] ר' [[משה לייב רודשטיין]], ונשלח לשיקגו על ידי הרבי. בשיקגו הקים הוא את [[אגודת חסידי חב"ד]]. במכתב אליו, כותב לו הרבי לחזק את ידיו של ר' מאיר, ששהה שם בשליחות.

אחרי שסיים את ה"סמיכה", התמנה ר' מאיר ללמד את התלמידים הצעירים ב-[[770]]. אחד מתלמידיו היה [[יהודה קלמן מארלו]], ה[[מד"א]] של שכונת [[קראון הייטס]]. אחרי שחלה, והרופא אסר עליו להמשיך ללמד, התמנה ר' מאיר כ[[משגיח]] ב[[זאל]].

בשנת [[תש"ד]], בתאריך [[י"ד כסלו]], נישא ר' מאיר. לקראת חתונתו זכה לקבל מכתב מיוחד מהרבי, בו מסביר לו הרבי את ענין ה[[חתונה]], שמגיעה אחרי שלמות העבודה האישית, והיא תחילת העבודה בעולם. בהתוועדות [[חג השבועות]] של אותה שנה, הקים אדמו"ר הריי"צ 'בית דין' שנועד לקרב את בני הישיבות ב[[ארצות הברית]] לתורת החסידות, ומינה בו את ר' מאיר לצד ר' [[בערל בוימגארטן]] ו[[מענדל פלדמן]]{{הערה|1=לפי רשימת אחד השומעים, אמר אדמו"ר הריי"צ כאשר מינה אותם: אם ערבת לרעך, רעך זה הקב"ה, אויב דו ווילסט זיס מאַכען דעם אויבערשטען, נוקשת באמרי פיך תקעת לזר כפיך וגו'. איר זאָלט דורכלערנען דעם דין פון ערב אין שולחן ערוך חושן משפט. איר דאַרפט גיין און מאַכען אסיפות אין אַלע כשר'ע ישיבות און זען אַז עס זאָלען זיין בעת די אסיפות אַלע תלמידים און זאָגען זיי דאָס וואָס מען האָט פריער גערעדט: עס איז ברור הדבר וכו' וכו' און די עצה איז ג' ענינים א) תורה מיט [[יראת שמים]], אַלע טאָג לערנען 15 מינוט חסידות אָדער מוסר, ב) הנהגה על פי תורה, דאָס וואָס זיי מוזען לערנען די לימודי חול זאָל אַלץ זיין על פי תורה און די גאַנצע הנהגה זאָל זיין על פי תורה, ג) אַז יעדערער זאָל האָבען אַ קבוצה וואָס ער זאָל מיט זיי לערנען. [=אם אתה רוצה להפוך את החלק העליון למתוק, תקשיח את הפה כמו זר כמוך. עליכם לשלב את חוק הערב בשולחן פסק הדין בחושן. צריך ללכת להשתתף בפגישות בכל המפגשים הלגיטימיים ולראות שזה צריך להיות בפגישות כל התלמידים ולספר להם את מה שנאמר קודם: זה ברור וכו 'וכו' והעצות רלוונטיות א) תורה ביראת כבוד, לימוד 15 דקות של חסידות או מוסר בכל יום, ב) מנהיגות על פי התורה, מה שעליהם ללמד בלימוד החול צריך להיות על פי התורה וההנהגה כולה צריכה להיות על פי תורה; לכל אחד צריך להיות קבוצה שתלמד אותם].}}. ב[[חג השבועות]] תשי"ד הזכיר הרבי את בית דין זה ופעולותיו.

ב[[חודש חשון]] [[תשי"ד]], עבר לעיר [[פטרסון]] שב[[ניו ג'רזי]], בה כיהן כרב במשך 45 שנה. פטרסון באותם הימים הייתה מרכז יהודי גדול מאד. בעיר התגוררו ארבעים אלף יהודים, והרב גרינברג מונה כרבם של שבעת בתי הכנסת. שם התגלה כוח הנאום שלו. ב[[יום הכיפורים]], היה הרב עובר בכל שבעת בתי הכנסת, כאשר בכל בית כנסת היה נושא דרשה שונה. כאשר שאלו אותו למה להכין שבע דרשות, הרי בכל בית כנסת מתפללים אחרים - אמר, שמכיון שיש אדם מלווה אותו, הוא לא רוצה שהוא ישתעמם לשמוע שוב ושוב אותה דרשה.

".. במענה על כתבו על אודות השתתפותו בישיבת ועד העיר, ודרש מהם כי יסגרו עסקיהם ביום השבת. הנה מילא חובתו על פי התורה, ובשום ענין ואופן אין לעשות שום קולות והתחכמות, רק לעמוד חזק - בדברי [[אהבה]] וקירוב - אבל חזק כחלמיש צור, שהוא בתולדתו אבן המוציא אש להבה. מנהיג עדה בישראל בכל הנוגע לשמירת התורה והמצוה צריך להיות קשה כאבן. ובהנוגע לעשות טובה בעניני פרנסה והסתדרות צריך הרב להשתדל בשביל כל אחד ואחד מבני ובנות קהילתו בהתעוררות הלב.. "

ב[[תשי"ח]], נכנס ר' מאיר ל[[יחידות]] ביחד עם אחד מאנשי הקהילה אותו הביא לרבי. סתם כך, לא היה ר' מאיר נכנס ליחידות, אולם מכיון שהביא עמו מקורב, נכנס עמו. באמצע היחידות, פרץ היהודי בבכי: "רבי, אני מת. הרופאים אומרים שלא נשאר לי הרבה זמן לחיות." הרבי ענה: "חס ושלום. דער אויבערשטער קען געבן נאך צוואנציג יאר לעבן" ([[הקב"ה]] יתן לך עוד 20 שנה לחיות). היהודי נפטר בשנת [[תשל"ח]], בערך באותה התקופה.

באותה ה[[יחידות]] הרבי שאל את היהודי אם הוא מכיר את הרבי הקודם. כשהשיב היהודי בשלילה, נענה הרבי: "אה (כמו חבל). אבער, דו וויסט וואס? קוק אויף ראביי גרינבערג'ס אייגן, ער האט געזען מיין שווער, קוק אויף עם און דו קענסט זען מיין שווער דורך עם." [=אבל אתה יודע מה? תסתכל על העיניים של הרב גרינברג, הוא ראה את השווער, ואתה יכול לראות את השווער דרכו].

השיעורים שלו היו מאד עמוקים, והיה צריך "לאחוז ראש" בשביל להבין אותם, אבל ביאוריו היו בשפה ברורה ומובנת לכל. מי שרשם את שיעוריו, היה ר' [[ישראל פרידמן]] ראש ישיבת [[אהלי תורה]], שהיה אז [[משגיח]] בישיבה.

כחלק מעבודת הרבנות שלו, היה ר' מאיר חבר ב"[[איגוד הרבנים בארצות הברית וקנדה]]", ואף כיהן כנשיאו, תפקיד בו זכה לפעול גדולות ונצורות בעבור הרבי, בעניינים שבהם הרבי לא רצה לפעול רשמית בשם חב"ד. הרב [[חדקוב]] התקשר, למשל, פעם בשביל שהרב גרינברג ישלח מכתב דחוף לממשלת [[רוסיה]], דבר שלא יכל היה להיות בשם חב"ד, כידוע.

באחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] בה רצה הרבי לדבר על מעלתו של יהודי פשוט, הביא דוגמה משלושה תמימים שנסעו לשליחות מסויימת, האחד "גרויסע למדן" (למדן גדול), השני "גרויסע משכיל" (משכיל גדול) והשלישי יהודי פשוט, ודווקא הוא הצליח לפעול במה שלא הצליחו שני חבריו. ה"גרויסע למדן" שבסיפור, הוא ר' מאיר גרינברג.

אחרי פטירתו של ר' [[זלמן שמעון דבורקין]], החלו הדיבורים על בחירות בשכונה. כשר' [[שניאור זלמן גוראריה]] היה אצל הרבי הוא העלה כמה שמות שיכולים לכהן כרבני השכונה, וכשאמר את שמו של ר' מאיר גרינברג, אמר הרבי: "ער קען זיין א רב אין (אולי: אין א שטאט ווי) ורשה [=הוא יכול להיות רב בוורשה]".

*ר' [[ישראל העשיל גרינברג]], רב ו[[שליח]] הרבי בבופולו, ניו יורק.  

 

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

[[קטגוריה:משפחת גרינברג (1)]]

[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]