עריכת הדף "מאה ברכות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מאה ברכות''', היא תקנה מדוד המלך, מכיון שבימיו הייתה מגיפה בה מתו מאה אנשים בכל יום, לכן תיקן דוד המלך את תקנת מאה ברכות, אותה סמך על הפסוק "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך, אל מיקרי מה אלא מאה". | '''מאה ברכות''', היא תקנה מדוד המלך, מכיון שבימיו הייתה מגיפה בה מתו מאה אנשים בכל יום, לכן תיקן דוד המלך את תקנת מאה ברכות, אותה סמך על הפסוק "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך, אל מיקרי מה אלא מאה". | ||
==מקור התקנה== | ==מקור התקנה== | ||
| − | ב[[גמרא]] [[מסכת מנחות|מנחות]]{{הערה|מנחות מג, סוף ע"ב.}} מובא כי חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, לפי שנאמר ב[[תורה]]{{הערה|[[פרשת עקב|עקב]] י,יב.}} "ועתה ישראל, מה ה' אלוקיך שואל מעמך", ופירש שם [[רש"י]] "קרי ביה מאה", וה[[תוספות]] פרשו שם{{הערה|ד"ה שואל.}}, שאין שכוונת הפסוק במילה 'מה' היא 'מאה'{{הערה|וכן מובן גם מדברי הרא"ש בברכות פ"ט סימן כד.}}, ונפסק להלכה ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|או"ח, סימן מ"ו סעיף ג'.}}. השדי חמד{{הערה|מערכת הח' כלל לד.}} הביא מספר דובב שפתי ישנים, שתלה נדון זה במחלוקת הראשונים ,בביאור דרשת הגמרא מן הפסוק "מה ה' אלקיך" שלשיטת רש"י שהוא בדרשת אל תקרי, מדאורייתא, ואילו לשאר השיטות הוא מדרבנן. החיד"א{{הערה|מחזיק ברכה סימן רצ אות א.}} כתב, שהחיוב לטרוח אחר מאה ברכות הוא מידת חסידות. | + | ב[[גמרא]] [[מסכת מנחות|מנחות]]{{הערה|מנחות מג, סוף ע"ב.}} מובא כי חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, לפי שנאמר ב[[תורה]]{{הערה|[[פרשת עקב|עקב]] י,יב.}} "ועתה ישראל, מה ה' אלוקיך שואל מעמך", ופירש שם [[רש"י]] "קרי ביה מאה", וה[[תוספות]] פרשו שם{{הערה|ד"ה שואל.}}, שאין שכוונת הפסוק במילה 'מה' היא 'מאה'{{הערה|וכן מובן גם מדברי הרא"ש בברכות פ"ט סימן כד.}}, ונפסק להלכה ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|או"ח, סימן מ"ו סעיף ג'.}}. השדי חמד{{הערה|מערכת הח' כלל לד.}} הביא מספר דובב שפתי ישנים, שתלה נדון זה במחלוקת הראשונים ,בביאור דרשת הגמרא מן הפסוק "מה ה' אלקיך" שלשיטת רש"י שהוא בדרשת אל תקרי, מדאורייתא, ואילו לשאר השיטות הוא מדרבנן. החיד"א{{הערה|מחזיק ברכה סימן רצ אות א.}} כתב, שהחיוב לטרוח אחר מאה ברכות הוא מידת חסידות. |
==מתקנה== | ==מתקנה== | ||
המפרשים{{הערה|לדעת הסוברים שאין חיובה מדאורייתא.}} למדו מלימוד הגמרא על הפסוק "מה ה' אלוקיך שואל מעמך", שתקנה זו נתקנה על ידי [[משה רבינו]]{{הערה|כד הקמח.}}, אך עם זאת הטור{{הערה|או"ח, סימן מו.}} כתב בשם רב נטרונאי ראש המתיבתא, ש[[דוד המלך]] תיקן תקנה זו, בעקבות שהיו מתים בתקופתו כמאה נפשות מישראל בכל יום, עד שגילה ברוח הקודש את הסיבה למותם ותיקן את התקנה. רבינו בחיי{{הערה|כד הקמח ע' ברכה}} ניסה ליישב סתירה זו, וסבר שמשה רבינו יסד, והתקנה נשכחה מ[[עם ישראל]], וחזר דוד המלך ותקנה, ולאחר מכן נשכחה שוב, וחכמי התלמוד חזרו ותקנו מחדש. | המפרשים{{הערה|לדעת הסוברים שאין חיובה מדאורייתא.}} למדו מלימוד הגמרא על הפסוק "מה ה' אלוקיך שואל מעמך", שתקנה זו נתקנה על ידי [[משה רבינו]]{{הערה|כד הקמח.}}, אך עם זאת הטור{{הערה|או"ח, סימן מו.}} כתב בשם רב נטרונאי ראש המתיבתא, ש[[דוד המלך]] תיקן תקנה זו, בעקבות שהיו מתים בתקופתו כמאה נפשות מישראל בכל יום, עד שגילה ברוח הקודש את הסיבה למותם ותיקן את התקנה. רבינו בחיי{{הערה|כד הקמח ע' ברכה}} ניסה ליישב סתירה זו, וסבר שמשה רבינו יסד, והתקנה נשכחה מ[[עם ישראל]], וחזר דוד המלך ותקנה, ולאחר מכן נשכחה שוב, וחכמי התלמוד חזרו ותקנו מחדש. | ||
