1,072
עריכות
שינויים
←אסון מירון: אסון מירון תשפ"א
ביום זה חוגגים בני ישראל את יום ה[[הילולא]] של [[רבי שמעון בר יוחאי]] וציון פסיקת מותם של תלמידי [[רבי עקיבא]]. נהוג לחגוג יום זה כיום טוב ושמחה, מכיוון שהוא יום שמחתו של רשב"י, שהודיע, הכריז ופירסם שיום זה הוא יום שמחתו, וצוה שכל בני ישראל ישמחו ביום שמחתו.
על פי הוראתו של [[הרבי]], מדי שנה (החל משנת [[תש"מ]]), נאספים ילדי ישראל בכל מקום ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב"ה, על ידי [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכה]] הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, [[אהבת ה']] ומשיח. מנהג הרבי עצמו להשתתף בתהלוכה ב[[הפאראד אצל הרבי|תהלוכה הגדולה ]] בשכונת [[קראון הייטס]] כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע ({{הערה|מלבד שנת שנות [[תשכ"ג]], [[תשל''א (?) שחל ג]] ו[[תשנ"ג]] שחלו ביום ראשון והרבי לא יצא לתהלוכה עקב חוסר , ו[[אהבת ישראלתשל"ו]] בשכונה)שהרבי יצא אף על פי שלא היה ביום ראשון}}.
אחד הדברים המאפיינים את ל"ג בעומר, הוא העלייה ההמונית לקברו של [[רשב"י]] ב[[מירון]], לשם עולים מכל החוגים ומכל הקהילות, ושמחים ורוקדים בשמחתו של רשב"י ושרים שם את הפיוט [[בר יוחאי]] ואת הפיוט [[ואמרתם כה לחי]]. חסידי חב"ד נוהגים כבר עשרות שנים לנצל את ההזדמנות הזו ל[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות]], והפצת [[בשורת הגאולה]].
* ביום זה הסתלק ה[[תנא]] [[רבי שמעון בר יוחאי]] - אשר היה גם מתלמידיו של [[רבי עקיבא]], וגילה את [[פנימיות התורה]] וחיבר את [[ספר הזוהר]]. ביום [[הסתלקות]]ו גילה רבי שמעון לתלמידיו סודות תורה נשגבים ונפלאים רבים, וציווה אותם לציין בכל שנה את יום זה כיום של שמחה.
===[[אסון מירון]]===
* בליל ל"ג בעומר תשפ"א התקיים במירון הילולת [[רשב"י]] וכשסיימו את ההדלקה המרכזית של האדמו"ר מ[[תולדות אהרן]] בערך בשעה 1:00 בלילה היה אסון שלכולם היה צפוף שם והרבה נדחפו אחד על השני וחלקם נמחצו.
לאחמ"כ גילו שהיה 45 יהודים שנהרגו שם.
== מנהגי היום ==
* '''[[אפשערניש]]''' [=[[תספורת]]] - הנולד בתקופה שבין פסח לל"ג בעומר נהוג לעשות את מנהג ה[[תספורת]] בהגיעו לגיל שלוש בל"ג בעומר, והנולד בין ל"ג בעומר לשבועות, עושים את ה[[תספורת]] בערב [[חג השבועות]].
* '''[[חתונה]]''' - לכתחילה לא נוהגים לערוך חתונה בל"ג בעומר, ובדיעבד, עדיף לעשות ביום ל"ג בעומר ולא בלילו{{הערה|אגרות קודש חלק ח' עמ' שיח.}}.
* '''[[מדורת ל"ג בעומר|מדורה]]''' - מנהג ישראל אשר השתרש במשך הדורות, להדליק מדורות אש ביום זה, המקור למנהג אינו ברור, ולכאורה הוא מכיוון שכל ענינו של [[רשב"י]] היה להאיר את העולם, על ידי גילוי פנימיות התורה, וכל ענינו של [[רשב"י]] היה אור. טעם נוסף שנאמר על כך הוא שהמדורה היא מעין 'נר נשמה' גדול, כפי המנהג להדליק נר ביום ה[[יארצייט]].
* '''[[חץ וקשת]]''' - נוהגים תלמידי הישיבה לצאת ל[[שדה]] ולשחק ב"חץ וקשת", זכר לכך שבימיו של [[רשב"י]], לא נראתה הקשת בשמים{{הערה|1= רבי צבי אלימלך מדינוב בשם רבי [[מנחם מענדל מרימנוב]] בספרו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4682&st=&pgnum=247&hilite= בני יששכר שער הלג בעומר מאמר ג אות ד].}}.
* '''התוועדות''' - בל"ג בעומר לפנות ערב, בין מנחה למעריב, נהגו החסידים לישב ל[[התוועדות]]{{הערה|ס' השיחות תש"א, עמ' 119. ומטו ביה משמיה דהרה"ח ר' הלל מפאריטש שלושה עניינים: [א] יש לחלק בין תפילת מנחה לתפילת מעריב, 1 [ב] יש לחלק בין יחיד לרבים, [ג] כל עניינה של התפילה הוא, לפעול עריבות ומתיקות למעלה. ודבר זה נעשה על ידי התוועדות. (ומעיר כ"ק אדמו"ר: לכאורה, על-פי מ"ש בגמ' שבת (י, ריש ע"א) אדרבה חמורה תפילת ערבית ממנחה בזה. וכנראה הכוונה כאן, דיש להקל במעריב מבמנחה שלא להפסיק, כיון דיש שהות להתפלל יותר מבמנחה, ולהתיר ולהתחיל בסמוך שיעור קטן לפני הזמן, על-פי מ"ש הט"ז (או"ח סי' רלה ס"ק ג). - אבל רבינו הזקן משמע דסבירא ליה דהאיסור מתחיל חצי שעה קודם זמן תפילת ערבית (שו"ע או"ח סי' תלא ס"ה). ואולי יש לצרף בתור סניף להיתר, כי פארבריינגען קודם מעריב הוא עתה - משא"כ בזמן הש"ס והשו"ע - דבר שאינו מצוי, אלא שעושין כן בל"ג בעומר (ובפורים) כי בלילה כבר עבר זמנו. ולכן אין לגזור בזה, וכמ"ש בשו"ע או"ח סי' פט ס"ז.
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28475 מירון במשנתו של הרבי ● מיוחד] - {{אינפו|}}
* הרב שגיב הלוי עמית, [http://www.chabad.info/images/update/819.pdf תמצית ממאמרי הרבי בנושא ל"ג בעומר], [[אייר]] ה'תשע"ג {{PDF}} {{אינפו}}
*'''[http://chabad.info/video/kids/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%92%D7%95%D7%A9-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%A2%D7%9C-%D7%9C%D7%92-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8/ למה משחקים בחץ וקשת בל"ג בעומר?]''', סרטון אנימציה בהפקת מכון [[פני מלך (מכון)|פני מלך]]'
*[[שבתאי ווינטראוב]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/05/08-05-2020-14-41-05-%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1-1.pdf אקטואליה בזווית חב"דית]''', תדפיס מהספר, תש"פ
*'''[https://drive.google.com/file/d/180i6QG1wfHhyPX4G_Vtp45T4QjCteryG/view פורים ול"ג בעומר]''', גליון הערות וביאורים בתורת הרבי 137 פרשת אמור תשפ"ג, עמוד 13
{{הערות שוליים}}
{{ל"ג בעומר}}
{{חגים וזמנים}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
[[קטגוריה:ל"ג בעומר]]