שינויים

נמצא כי לא רק מדבר או [[יער]] נחשבים ל'כרמלית', אלא גם כל שטח שאינו רשות היחיד ואינו רשות הרבים מוגדר כ'כרמלית'. נמצא כי לפי שיטות של רבים מהראשונים, שרשות הרבים היא רק כזאת שיש בה שישים ריבוא, נמצא כי גם רחובות של עיר שאין בה שישים ריבוא נחשבים ככרמלית.

מכיון שכך, תיקנו חז"ל שיש ל[[עירוב חצירות|ערב]] את כל רחובות העיר על ידי נתינת פת המשותפת לכולם, כלומר שכל אחד מהם נותן פת לרב המערב שהוא [[זכיה|מזכה]] את כולם בפת שלו, ובכך שכולם שותפים בפת זאת, נחשבים כולם כמתגוררים ברשות משפטית אחת, וממילא מבחינה הלכתית טהורה הרי זה כאילו רק משפחת אחת מתגוררת בעיר, ואם כן כל העיר נחשבת [[רשות היחיד]].

כך גם קובע [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/252/18.htm?q=%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%AA או"ח סימן רנב מלאכות המותרים והאסורים]}} כי למרות שחז"ל אסרו לצאת לרשות הרבים ב[[ערב שבת]] סמוך ל[[שקיעת החמה]] עם כלי או בגד בידו מחשש שמא תשקע החמה וימשיך לטלטלו ברשות הרבים, הרי שכיום אין גזירה זו נוגעת להלכה, מכיון שכיום אין רשות הרבים להלכה וכלשונו {{ציטוטון| בזמן הזה שפשט המנהג כהאומרין שעכשיו אין לנו רשות הרבים גמורה אלא כרמלית... אין איסור כלל לצאת סמוך לחשכה אפילו בחפץ שבידו שהרי איסור ההוצאה בכרמלית אינו אלא גזרה מדבריהם, ואין גוזרין גזרה לגזרה}}.

==בתורת החסידות==

בתורת החסידות משמשת הכרמלית כדוגמא לכללי ההלכה שאינם ניתנים להבנה על פי השכל, והם ביטוי של חלק התורה אשר למעלה מהשכל. כך למשל כותב [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb1/2/9/147.htm?q=%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%AA אור התורה לחג השבועות דרוש בשעה שהקדימו, קמז]}} {{ציטוטון| הנה אנו רואים שגם בבחינת [[חכמה]] ש[[נגלה|בתורה הנגלית]] לנו בדברים [[גשמיות|גשמיים]] הוא למעלה מ[[שכל]] אנושי... וכמו ענין דיני כרמלית ורשות הרבים ורשות היחיד... שאין שכל אנושי משיג למה יחייב אופן רשות הרבים וכרמלית בכך, ורשות הרבים אינו תופס אלא עד עשרה טפחים ורה"י עד לרקיע והכרמלית יש בו מקולי שתיהן כו'}}.

{{לט מלאכות}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:שבת]]