פתיחת התפריט הראשי

עריכת הדף "כיור"

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
{{קשר חב"די}}
 
 
[[קובץ:כיור 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכיור]]
 
[[קובץ:כיור 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכיור]]
ה'''כיור''' שב[[בית המקדש]] היה כעין מזרקה בעלת שנים עשר ברזים, על מנת שה[[כהן|כהנים]] ירחצו בו ידיהם ורגליהם לפני התחלת עבודתם במקדש.
+
ה'''כיור''' שב[[בית המקדש]] היה כעין מזרקה בעלת שנים עשר ברזים, על מנת שהכהנים ירחצו בו ידיהם ורגליהם לפני התחלת עבודתם במקדש.
  
הוא היה עשוי מנחושת, ככתוב: ועשית כיור [[נחושת]] וכנו [[נחושת]] לרחצה.
+
הוא היה עשוי מנחושת, ככתוב: ועשית כיור נחושת וכנו נחושת לרחצה.
  
 
== מקום הכיור ==
 
== מקום הכיור ==
  
מקומו היה בין [[האולם]] ל[[מזבח]], משוך לדרום{{הערה|שהוא שמאל הנכנס למקדש}} מזוית המזבח, ולא היה מפסיק כלל בין המזבח להיכל. הסיבה לכך היא, מכיון שהמזבח היה בצד צפון, ומכיון שמצד אחד אסור שהכיור יפסיק בין המזבח ובין פתח ההיכל מפני שלושת ההלכות הבאות:
+
מקומו היה בין [[האולם]] ל[[מזבח]], משוך לדרום{{הערת שוליים|שהוא שמאל הנכנס למקדש}} מזוית המזבח, ולא היה מפסיק כלל בין המזבח להיכל. הסיבה לכך היא, מכיון שהמזבח היה בצד צפון, ומכיון שמצד אחד אסור שהכיור יפסיק בין המזבח ובין פתח ההיכל מפני שלושת ההלכות הבאות:
  
 
*על המזבח להיות "פתח אוהל מועד", ללא כל מפסיק בינו לבין פתח ההיכל.
 
*על המזבח להיות "פתח אוהל מועד", ללא כל מפסיק בינו לבין פתח ההיכל.
  
*אסור שהכיור יהיה בצד צפון כלל, מכיון שדורשים "צפונה" מלשון פנוי - שיהיה צד צפון של ה[[עזרה]] פנוי מ[[:קטגוריה:כלי המזבח|כלים]]{{הערה|חוץ מהמזבח וכלי השחיטה, מכיון שלסברת רבי יוסי הגלילי החיוב שיהיה המזבח פנוי מכלים נובע מכך שהמקום מיועד לשחיטה בלבד. כך נפסקת ההלכה, ולא כרבי אליעזר בן יעקב שסובר שהדרשה של "תפונה" אוסרת גל המזבח להיות בצד צפון, ולפי זה היה המזבח בדרום.}}.
+
*אסור שהכיור יהיה בצד צפון כלל, מכיון שדורשים "צפונה" מלשון פנוי - שיהיה צד צפון של ה[[עזרה]] פנוי מ[[:קטגוריה:כלי המזבח|כלים]]{{הערת שוליים|חוץ מהמזבח וכלי השחיטה, מכיון שלסברת רבי יוסי הגלילי החיוב שיהיה המזבח פנוי מכלים נובע מכך שהמקום מיועד לשחיטה בלבד. כך נפסקת ההלכה, ולא כרבי אליעזר בן יעקב שסובר שהדרשה של "תפונה" אוסרת גל המזבח להיות בצד צפון, ולפי זה היה המזבח בדרום.}}.
  
*מצד שני על הכיור להיות בין המזבח וההיכל, וכמו כתוב "ונתת אותו בין אוהל מועד ובין המזבח" - חיוב לשים בין פתח האולם או ההיכל{{הערה|תלוי במחלוקת האם האולם כלול בקדושת ההיכל. ומכיון אז אם פתח ההיכל הוא פתח האולם אז צריך שיהיה יותר לצד דרום עד שלא יפסיק אפילו בין פתח האולם למזבח.}},  
+
*מצד שני על הכיור להיות בין המזבח וההיכל, וכמו כתוב "ונתת אותו בין אוהל מועד ובין המזבח" - חיוב לשים בין פתח האולם או ההיכל{{הערת שוליים|תלוי במחלוקת האם האולם כלול בקדושת ההיכל. ומכיון אז אם פתח ההיכל הוא פתח האולם אז צריך שיהיה יותר לצד דרום עד שלא יפסיק אפילו בין פתח האולם למזבח.}},
  
לכן היה הכיור מיד בסיום זויות המזבח - בין חלל האויר שנגד המזבח להיכל{{הערה|1=[[זבחים]] נט, א.}}.
+
לכן היה הכיור מיד בסיום זויות המזבח - בין חלל האויר שנגד המזבח להיכל{{הערת שוליים|1=[[זבחים]] נט, א.}}.
 +
 
 +
== המוכני ==
 +
 
 +
לכיור היה מוכני על מנת שב[[לילה]] מי הכיור לא יפסלו בלינה.
  
 
== כן הכיור ==
 
== כן הכיור ==
 
[[קובץ:מכונות הנחושת.jpg|שמאל|ממוזער|350px|מכונות הנחושת]]
 
[[קובץ:מכונות הנחושת.jpg|שמאל|ממוזער|350px|מכונות הנחושת]]
'''כן הכיור''' הוא כלי עליו עמד הכיור, והוא מצוות עשה מהתורה" כאמור בספוק "ועשית כיור [[נחושת]] וכנו נחושת".
+
'''כן הכיור''' הוא כלי עליו עמד הכיור, והוא מצוות עשה מהתורה" כאמור בספוק "ועשית כיור נחושת וכנו נחושת".
  
 
== המוכני ==
 
== המוכני ==
ה'''מוכני''' של הכיור וכנו היה כלי ב[[בית המקדש השני]], שבנה בן קטין.
+
 
 +
ה'''מוכני''' של ה[[כיור וכנו]] היה כלי ב[[בית המקדש השני]].
  
 
לדעת [[הרמב"ם]] המוכני הינו כלי הטמון בחול ומחובר לכיור, אליו היו עוברים המים בשעת הלילה.
 
לדעת [[הרמב"ם]] המוכני הינו כלי הטמון בחול ומחובר לכיור, אליו היו עוברים המים בשעת הלילה.
  
ולדעת ה[[ראב]] הוא גלגלת עם חוט, את הכיור וכנו היו קושרים בחוט ומגלגלים אותו לבור שבעזרה.  
+
ולדעת הראב"ד הוא גלגלת עם חוט, את ה[[כיור וכנו]] היו קושרים בחוט ומגלגלים אותו לבור שבעזרה.  
  
 
לדעת שניהם המוכני ודרכיו נועדו כדי שמי הכיור יחשבו קשורים לארץ ולא יפסלו משימוש משום ש"לנו".
 
לדעת שניהם המוכני ודרכיו נועדו כדי שמי הכיור יחשבו קשורים לארץ ולא יפסלו משימוש משום ש"לנו".
  
== מכונות ה[[נחושת]] ==
+
== מכונות הנחושת ==
'''מכונות הנחושת''', היו עשרה כלים{{הערה|מלכים א, ז כ"ה.}} ששימשו כ"כנו" של הכיור, ועליהם היה [[הכיור]]. עשיית הכן היא מצווה מהתורה וכאמור בפסוק "ועשית כיור [[נחושת]] וכנו נחושת".
+
'''מכונות הנחושת''', היו עשרה כלים{{הערת שוליים|מלכים א, ז כ"ה.}} ששימשו כ"כנו" של הכיור, ועליהם היה [[הכיור]]. עשיית הכן היא מצווה מהתורה וכאמור בפסוק "ועשית כיור נחושת וכנו נחושת".
  
 
עשרת הכלים היו עשויים מנחושת, וכמצוות ה[[תורה]]. כל אחת מהמכונות היו באורך ורוחב של ארבע אמות, ובגבוה של שלוש [[אמות]].  
 
עשרת הכלים היו עשויים מנחושת, וכמצוות ה[[תורה]]. כל אחת מהמכונות היו באורך ורוחב של ארבע אמות, ובגבוה של שלוש [[אמות]].  
  
בתוך האופן היה נקב בו הייתה תחובה יד. בין כל ידי האופן, היו מסגרות כעין טבלאות.  
+
בתוך האופן היה נקב בו היתה תחובה יד. בין כל ידי האופן, היו מסגרות כעין טבלאות.  
  
מלבד זאת, הייתה על המסגרת התחתונה "שלבים", שהם מקלות [[נחושת]] זקופים{{הערה|1=[[רש"י]].}}, ובניהם היו עוד מסגרות, ועל מסגרות אלו היו ציורים בולטים של [[אריה|אריות]], בקרים וכרובים. על ה"שלבים" היה כן הכיור. מתחת לצורות האריות, היו צורות כעין ה[[כרובים]].
+
מלבד זאת, היתה על המסגרת התחתונה "שלבים", שהם מקלות נחושת זקופים{{הערת שוליים|1=[[רש"י]].}}, ובניהם היו עוד מסגרות, ועל מסגרות אלו היו ציורים בולטים של [[אריה|אריות]], בקרים וכרובים. על ה"שלבים" היה כן הכיור. מתחת לצורות האריות, היו צורות כעין ה[[כרובים]].
  
לכל מכונה הייתה ארבעת אופני נחושת, ונסרים של נחושת, וארבעת פעמותיו של הכן היו בולטות למעלה מהנסרים בזויות הכן.
+
לכל מכונה היתה ארבעת אופני נחושת, ונסרים של נחושת, וארבעת פעמותיו של הכן היו בולטות למעלה מהנסרים בזויות הכן.
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הר הבית}}
 
{{הר הבית}}
 
[[קטגוריה:כלי המקדש]]
 
[[קטגוריה:כלי המקדש]]

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)