שינויים

[[תמונהקובץ:ישראל נח בלינצקי.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרה"ח ר' הרב ישראל נח בליניצקיבעליניצקי]]הרב '''ישראל נח בליניצקי''', המכונה ‘[[(מכונה '''ישראל נח הגדול]]’''', נולד בחודש [[ניסן]] [[תרמ"ג]]. בצעירותו זכה ללמוד בישיבת - [[תומכי תמימים ליובאוויטשי' חשוון]] בצילם של ה[[אדמותשמ"ר הרש"ב]] וה[[אדמו"ר הריי"צג]]. ) היה מהמחשובי ה[[משפיע|משפיעים]] החשובים בדור הקודם והנוכחי. הרב בליניצקי היה ממנהלי האחרון, ניהל את ישיבות [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], [[תומכי תמימים סמרקנד]] ו[[תומכי תמימים ברינואה]], ואת כל פעלו למען '[[תומכי תמימים]]' עשה בהתנדבות גמורה.

== מנהל תולדות חיים==נולד בחודש [[ניסן]] [[תרמ"ג]]. נקרא על שם [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|כ"ק הרה"צ ר' ישראל נח שניאורסון - מהרי"נ - מניעז'ין]] בנו של הצמח צדק שנפטר זמן קצר קודם שנולד{{הערה|שניאור זלמן ברגר, תשס"ו, '''ישראל נח הגדול''', פרק א', עמוד 13}}, בצעירותו זכה ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קרעמנצ'וג==ליובאוויטש]] בצילם של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. בשנים הקשות של הקומוניזם, ניהל ב[[מסירות נפש]] את הישיבה [[תומכי תמימים קרמנצ'וג|המחתרתית בקרעמנצ’וגבקרעמנצ'וג]] שב[[אוקראינה]] - אחד הסניפים המרכזיים של הישיבה באותם ימים.

===[[משפיע ]] ב[[סמרקנד]]===

===בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]===עם תום ה[[שואה]] הבריח את הגבול יחד עם בני משפחתו דרך לבוב במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]], ולאחר נידודים שנמשכו מספר חודשים הגיע ל[[צרפת]], שם מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ לעבוד במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. בתפקידו זה עסק במשך שלושים וחמש שנים במסירות רבה תוך שהוא מהוה משפיע ודמות מופת לתלמידי הישיבה.

עם תום הר' ישראל נח היה משפיע חסידי אשר נקט בקו החסד. הוא היה בברינואה כ"אבא של כולם", [[שואהאנ"ש]] הבריח את הגבול יחד עם בני משפחתו והגיע לצרפת, שם מונה על ידי אדמו”ר הריי”צ לעבוד במסגרת ישיבת ו[[תומכי תמימים ברינואהתמים|התמימים]]היו מתייעצים איתו בבעיותיהם, ידעו שאין לו שום נטיות חיצוניות. בתפקידו זה עסק במשך שלושים וחמש שנים במסירות רבה תוך הוא היה שותף לכל החלטות הישיבה, ובאסיפות ההנהלה היה ראש המדברים - וכולם מאוד העריכו את דעתו בכל דבר מכיון שידעו שהוא מהוה דמות מופת לתלמידי הישיבהאיש אמת.

הוא היה מאז הקמתה של ישיבת תומכי תמימים בברינואה כ”אבא של כולם”, היה ר' ישראל נח חלק בלתי נפרד ממנה. בשלהי שנת [[אנתש"שז]] ו[[תמים|התמימים]] היו מתייעצים איתו בבעיותיהם, ידעו שאין לו שום נטיות חיצוניות. הוא היה שותף לכל החלטות הוקמה הישיבה ובנוסף לצוות שניהל בפועל את הישיבהמינה אדמו"ר הריי"צ ועד רוחני וגשמי לישיבה, ובאסיפות ההנהלה היה ראש המדברים - וכולם מאוד העריכו את דעתו בכל דבר מכיון שידעו שהוא איש אמתכשבמינויים מקבל ר' ישראל נח שני תפקידים חשובים.

מאז הקמתה של ישיבת תומכי תמימים בברינואה, כאמור בפועל הייתה הנהלה לישיבה והועדים היו אמורים לסייע להנהלת הישיבה. כסגן יו"ר הועד הרוחני היה ר’ ר' ישראל נח חלק בלתי נפרד ממנהמגיע מפריז - שם היה גר בתחילה - לישיבה בברינואה בכדי לבחון את התלמידים. בשלהי שנת [[תשואילו כיו"ז]] הוקמה הישיבה ובנוסף לצוות שניהל בפועל ר הועד הגשמי היה מנהל את חשבונות הישיבה מינה אדמו”ר הריי”צ ועד רוחני וגשמי לישיבה, כשבמינויים מקבל ר’ ישראל נח שני תפקידים חשוביםשכן שנים רבות עבד בתחום זה במפעל לטבק בקרעמנצ'וג. גם כשהגיע לגיל מופלג עוד היה מתעסק עם החשבונות.

כאמור בפועל היתה הנהלה לישיבה והועדים היו אמורים לסייע להנהלת רבים מתלמידי הישיבה. כסגן יו”ר הועד הרוחני זוכרים בוודאי כיצד מידי יום היה ר’ ה[[משפיע]] ומנהל הישיבה הרב החסיד [[ניסן נמנוב]] נכנס לביתו של ר' ישראל נח מגיע מפריז - שם היה גר בתחילה - לישיבה (בבניין הישיבה בברינואה בכדי לבחון את התלמידים. ואילו כיו”ר הועד הגשמי ) ומדבר איתו כשעה, לא רבים יודעים שעל אף שכבר הגיע לגבורות היה מנהל מחשב בזמן זה יחד עם ר' ניסן את חשבונות כל ההוצאות וההכנסות של הישיבה, שכן שנים רבות עבד בתחום זה במפעל לטבק בקרעמנצ’וג. גם כשהגיע לגיל מופלג עוד היה מתעסק עם החשבונות.

רבים מתלמידי הישיבה זוכרים בודאי כיצד מידי יום היה המשפיע ומנהל הישיבה הרב החסיד [[ניסן נמנוב]] נכנס לביתו של ר’ ישראל נח חשוב להדגיש כי את תפקיד מנהל החשבונות, (בבניין הישיבה בברינואהבו שימש עד שנותיו האחרונות) ומדבר איתו כשעה, לא רבים יודעים שעל אף שכבר הגיע לגבורות הי’ מחשב בזמן זה יחד עם ר’ ניסן את מילא ר' ישראל נח ללא כל ההוצאות וההכנסות של הישיבהתמורה.

חשוב להדגיש כי בשנים הראשונות לתפקידו התגורר ר' ישראל נח בפריז, ומידי חודש היה מגיע למספר ימים לישיבה על מנת לסדר את תפקיד מנהל החשבונות. בבואו היה משתתף בדיוני הנהלת הישיבה, (בו שימש עד שנותיו האחרונות), מילא ר’ ישראל נח ללא כל תמורה! מעיר ומציע וכו'

בשנת תש”ז אדמו”ר הריי”צ תש"ז אדמו"ר הריי"צ הורה לו שלא לנסוע לארצות ל[[ארצות הברית ]] אלא שישתדל להגיע ל[[ארץ הקודש]], וזאת עוד טרם מונה לתפקידו בישיבה (אג”ק חלק ט’ עמוד רמה): “אין "אין כדאי שיתעניין בדבר נסיעתו לארצות ל[[ארצות הברית ]] אבל טוב שישתדל לעלות לארץ ישראל, ואין לו לחוש מהחום דהתם כי בריא הוא”הוא"{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ט' עמוד רמה.}}.

אולם, לאחרי שבשלהי שנת תש”ז תש"ז מינה אדמו”ר הריי’צ אדמו"ר הריי"צ את ר’ ר' ישראל נח לחבר בועד הרוחני והגשמי בישיבה כאמור, בוטלה הנסיעה.

לאחר [[י' שבט תש"י]] המשיך ר’ ר' ישראל נח בתפקידו בישיבה לפי בקשתו של [[הרבי]] [[מלך המשיח]].

בשנת [[תשכ"ג]] שוב עלה רעיון הנסיעה, וכשנסע בנו בכורו הרה”ח אהרן יוסף ע”ה לרבי ונכנס ל[[יחידות]], ביקש בשם אביו רשות לנסיעה לארץ הקודש. הרבי ענה (תוכן הדברים): וכי מה איכפת לו להישאר בישיבה והרי הוא מוסיף יראת שמיים במקום (בישיבה).

ר’ ר' ישראל נח היה בעל התפעלות, ומי ששמע אותו אומר את ה’אמן ה'אמן יהא שמיה רבא’רבא', יודע שכל פעם זה היה משהו מיוחד. בכל פעם מחדש היו רואים על פניו ושומעים בקולו התרגשות מיוחדת. הוא היה אומר זאת בנעימה עריבה, בקול גבוה וכל מילה בהטעמה מיוחדת. מפורסם הדבר כי [[אדמו"ר הרש”ב נ’ע הרש"ב]] נ'ע אמר, שה’אמן שה'אמן יהא שמי’ רבא’ שמי' רבא' של ר’ ר' ישראל נח בוקע את כל הרקיעים.

כך גם בעת שהיה קורא את ההפטרה, קראה במנגינה של דביקות והתרגשות ובכל פעם הי’ היה בוכה תוך כדי קריאתה.

[[תמונהקובץ:ישראל נח בלניצקי מתפללPictureFileName.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרב ישראל נח בלניצקי בתפילה]]

ר’ ר' ישראל נח היה בעל לב רחב ורגש נעלה. בשמחתו של השני היה שמח באמת כבשמחתו שלו, ולהיפך ח”ווגם כאשר אירעו מקרים מצערים, היה משתתף במוחש בצער הזולת.

על טוב ליבו מעיד אדמו”ר הריי”צ אדמו"ר הריי"צ במכתב ששיגר לחסיד שטען כי ר’ ר' ישראל נח פגע בו (אג”ק חט’ו ע’ {{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ט"ו עמוד שי).}}: '''“ולא {{ציטוטון|ולא אפונה אף רגע אחת כי ידידי יודע היטב אשר ר’ ר' ישראל נח שי’ שי' הוא אוהב ודורש טובתו הגשמי באמת לאמיתו, ואשר אינו שייך כלל לחפוץ לנגוע באיש יהיה מי שיהיה”שיהיה}}.'''

חסיד ומקושר הי’ ר’ היה ר' ישראל נח ל[[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]. בשעה שהגיעה הידיעה על שחרורו של אדמו”ר הריי”צ אדמו"ר הריי"צ לקח בקבוק [[משקה]] ורץ ברחוב.

כבר לפני הנשיאות זכה לקבל מ[[הרבי]] מכתב ארוך אותו למדו התמימים בעיון. במכתבו שהיה ממוען לרבי הריי’צהריי'צ, הפנה ר’ ר' ישראל נח לרבי שאלות עמוקות בעניין גבול ובלי גבול ו[[השגחה פרטית]], וזה המענה שקיבל (אג”ק ח’ד ע’ {{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק ד' עמוד תה).}}:

'''“את {{ציטוטון|את מכתב שאלותיו בענייני דא”ח [[דא"ח]] מסרתי לחתני הרה”ח הרה”ג הר’ הרה"ג הר' מנחם מענדל שליט”א שליט"א אשר יעיין בשאלותיו ויסדר המענות כפי אשר ימצא לנכון. וזה איזה זמן אשר הראני את מכתב תשובתו המפורט בכל ענייני שאלותיו ולא אפונה אשר ילמדו את מכתב תשובתו בעומק הראוי לו”לו}}.'''

ואכן למכתבו של אדמו”ר הריי”צ אדמו"ר הריי"צ צורף מכתב של הרבי ובו ביאורים על שאלותיו{{הערה|ביאורים אלו מודפסים כיום ב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק ב' עמוד שצב, ומתפרסים על ששה עמודים. ביאור זה היה ממוען אמנם אל ר' ישראל נח אך התפרסם בין תלמידי הישיבה.}}.

ביאורים אלו מודפסים כיום ב====קבלת הנשיאות====אחרי [[אגרות קודשהסתלקות|הסתלקותו]] ח’ב ע’ שצבשל אדמו"ר הריי"צ, ומתפרסים על ששה עמודים. ביאור זה הי’ ממוען אמנם אל ר’ כשעוד לא חלפו שלושה חודשים, היה כבר ר' ישראל נח אך התפרסם בין תלמידי הישיבהמ[[התקשרות|המקושרים]] לרבי מלך המשיח.

אחרי פעל רבות בענין [[הסתלקות|הסתלקותוקבלת הנשיאות של הרבי]] של אדמו”ר הריי”צ, כשעוד לא חלפו שלושה חודשים, הי’ כבר ר’ ישראל נח מ[[התקשרות|המקושרים]] ואף כתב על כך לרבי מלך המשיח. על בקשתו מהרבי ליטול את עול הנשיאות השיב לו הרבי במכתב מער’ח סיון מערב ראש חודש [[סיוון]] - בשלילה:

'''“ומה {{ציטוטון|ומה שכותב בנוגע אלי, קימחא טחינא טחין. איני יודע מה סיפרו לו, ואיני אחראי בעד זה... איך שרייב ניט עס פעלט מיר רבי, ווארום איך וויל זיין זיכער, רז דער רבי וועט מיר וייטער פירען. ווארום אויב חס ושלום כו’ כו' איז ווי קען מען זיין רזוי אזוי}} [= אינני כותב כי חסר לי רבי כי רצוני להיות בטוח שהרבי ינהיג אותי גם הלאה, שכן אם חס ושלום כו’כו'-איך אפשר ככה]. {{ציטוטון|אלא ווי וועט זיין מיט חסידים - דררף דארף דאס דער רבי ברזררגען באזארגען דאס איז זיינע אחריות }} [= אלא איך יהי’ יהיה עם החסידים - צריך הרבי לדאוג זו אחריות שלו]“.'''

לקראת [[י' שבט תש"ל]] נסע הרב [[ניסן נמנוב ]] לרבי, ובברינואה ישב ו[[התוועדותחסידית|התוועד]] עם התמימים ר’ ר' ישראל נח. בדרך כלל בהתוועדויות בישיבה היה ר’ ר' ניסן מתוועד ור’ ור' ישראל נח לא הסכים לדבר אלא היה מקשיב. הפעם הסכים לומר כמה אימרות להם האזינו כולם בשקיקה.

אחד מהענינים שדוברו, מהדהדים היטב אצל תלמידי הישיבה דאז: מדוע כשהרבי מזכיר בשיחותיו את אדמו”ר הריי”צ אדמו"ר הריי"צ אומר ‘הרבי מו”ח’ 'הרבי מו"ח' (’דער רבי’ן 'דער שווער’רבי'ן דער שווער'), הרי הרבי שליט”א הוא הרבי שלנו וממילא אין צורך לומר “הרבי מו”ח”"הרבי מו"ח". והביא שהיתה שהייתה הנהגה כזו גם אצל אדמו”ר הריי”צ אדמו"ר הריי"צ בקשר לאביו אבל אח”כ אחר כך זה פסק, וממילא גם אצל הרבי אחרי שעברו עשרים שנות נשיאות ודאי שצריך להיות כן.

לנסוע לרבי בגשמיות לא זכה ר’ ר' ישראל נח, יש התולים זאת בזקנתו וחולשתו. אולם כמיהתו והתקשרותו הגדולה לרבי בלטה לעין כל. רבים מהחסידים שגרו בזמנו בפאריז מספרים, כי בכל פעם שנסעו לרבי היה ר’ ר' ישראל נח מלוום בהתרגשות רבה, וכששבו מחצרות קדשינו חקר אותם ודרש לדעת איך היה אצל הרבי והתעניין בפרטי פרטים על השיחות ומאמרים ואף בקשר לבריאותו של הרבי. “הוא "הוא שאל לא רק באופן כללי, היה איכפת לו מאוד וירד לפרטי פרטים”פרטים".

ר’ ר' ישראל נח קיבל את ברכת הרבי לאריכות ימים. הי’ה היה זה בשנת [[תשי"ב]] כשעוד לא מלאו לו שבעים. הרבי כתב אליו באגרת: “בברכה {{ציטוטון|בברכה לאריכות ימים ושנים טובות עם כל הפירושים”הפירושים}}. ובכתב יד הוסיף הרבי “לו "לו ולזוגתו שיחיו”שיחיו". ואכן ברכה זו התגשמה גם ברעייתו שהאריכה ימים.  ר' ישראל נח נפטר ב[[י' חשוון]] [[תשמ"ג]] והוא קרוב לגיל מאה שנה. נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]] בסמיכות ל[[שניאור זלמן פרדקין|בעל ה"תורת חסד"]]. == ישראל נח הגדול (ספר) ==הספר 'ישראל נח הגדול' מספר את תולדות חייו ופועלו של החסיד הרב ישראל-נח בליניצקי ע"ה.

ר’ ישראל נח נפטר ב[[יהסופר החסידי ר' חשוון]] [[תשמ"ג]] והוא קרוב לגיל מאה שנה. נטמן ב[[חלקת חב"ר בהר הזיתים]] ב[[ירושליםשניאור זלמן ברגר]] מתאר ב[[סמיכות לבעל ה"תורת חסד-337 עמודים את מסכת חייו המרתקת של החסיד שהיווה דוגמא לאנ"]]ש ותמימים.

בניו הספר יצא לאור ביוזמת נכדיו לבית גנזבורג:הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]] מ[[נחלת הר חב"ד]], הרב [[אברהם שלמה גנזבורג]] מ[[כפר חב"ד]] והרב [[נח גנזבורג]] מברזיל{{הערה|[https://col.org.il/news/19816 ישראל נח הגדול ירד לדפוס]}}.

;הוריו:*ר' איצ'ה אפרים דובער וחנה בלניצקי

;הורי אשתו:*ר' מענדל איצ'ה דיסנער

בנותיו ;אשתו:שטערנא

;בניו:*ר' [[אהרון יוסף בליניצקי]]* ר' [[חיים רפאל יצחק בליניצקי]]* ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (כפר חב"ד)]];בנותיו:*מרת רבקה , אשת הרב [[יעקב גנזבורג]], שליח אדמו"ר הריי"צ ב[[מילאנו]], איטליה.*מרת חיה, אשת הרב [[יעקב יהודה מיאעסקי]], מנהל רוחני במוסדות "בית רבקה" בקראון הייטס.

*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[ישראל נח הגדול]] ''' - ספר המתעד את קורות חייו של הרב ישראל נח בליניצקי, [[שניאור זלמן ברגרתשס"ו]].* יוסף אשכנזי, [[תשסאוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"וד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 223-230.

*[http{{קישור חבד אינפו ישן|53443|תערוכה בצרפת://chabadחיים חסידיים ● גלריה|Dabbag.info|{{תע|03/index.php?url=article_he&id=53443 גלריית תמונות]08/2010}}}}{{תמונה}}*'''[httphttps://chabad77012.blogspot.infocom/2022/02/indexblog-post_64.php?url=article_he&id=32727 אודיו מתפילתו הלבבית html נדיר: 'עבודת התפילה' של רבי ר' ישראל נחבליניצקי • להאזנה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{אודיו}} {{לחלוחית}}* {{קישור חבד אינפו ישן|84933|טובה גוררת טובה ● אחרון חביב|שניאור חביב, בית משיח|{{תע|11/27/2014}}}}

{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:בליניצקי , ישראל נח}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קהילת חב"ד סמרקנדקטגוריה: אישיםבסמרקנד]]