שינויים

הרב '''ישראל זאב גוסטמן''' ([[תרס"ז]]-[[תשנתנש"א]]) היה ראש מדייני [[וילנא]], לאחר [[השואה]] שימש ב[[ארצות הברית]] כראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ובהמשך הקים ועמד בראש ישיבת 'נצח ישראל' הליטאית ב[[ירושלים]], שהיה . היה מקורב ל[[אדמו"ר הריי"צ]], וכיהן במשך מספר שנים כראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב[[770]].

==תולדות חייוחיים== נולד ב[[וילנאקובץ:איש האשכולות - ספר.jpg|ממוזער|הספר "איש האשכולות" תולדות חייו של הרב ישראל זאב גוסטמן.]] הרב גוסטמן נולד בשנת [[תרס"ז]] ב[[וילנא]] לאביו הרב אברהם צבי הי"ד. היה מתלמידיו של הגאון בצעירותו למד בישיבת מיר, בחברותא עם הרב חיים שמואלביץ. למד מפי רבי [[שמעון שקאפיהודה שקופ]], ובגיל 21 התחתן עם בתו של הרב מאיר באסן (רבה של שניפישוק, מפרברי [[וילנא]] וחבר בבית דין של הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]]). לאחר פטירת הרב באסן (בין האירוסין ל[[נישואין]]) מונה הרב גוסטמן לשמש כרבה של שניפישוק, וכחבר בבית הדין. שימש כראש ישיבה ליטאית ברמייעלס וחבר בית הדין של בעל ה"מחרשתמרחשת".

לאחר בעת [[השואהמלחמת העולם השנייה]] התקרב אל הורה הרב גוטסמן לכל מי ששאלו שיש לברוח מהגטו{{הערה|1=[[אדמו"ר הריי"צ]http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2666 לברוח מהגטו]}}; הוא אשתו ובתו הצליחו לברוח, אולם בנו, מאיר, נרצח.

בין השנים לאחר המלחמה הגיע הרב גוסטמן לוילנא; ובעקבות התראה של קומיסר קומוניסטי ברח הרב גוסטמן ל[[תש"וצרפת]] - . אולם הרב גוסטמן לא הצליח להשיג אישור כניסה ל[[תש"יארץ ישראל]] התמנה לראש ישיבת , ולכן היגר ל[[תומכי תמימים המרכזיתארצות הברית]]. לאחר מכן עבר לשמש כראש ישיבה ליטאית.

בהשתדלות הגאון הרב [[משה פיינשטיין]] התמנה הרב גוסטמן לראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ניו יורק]] בשנת [[תשכתש"ו]] ולימד בה למשך כארבע שנים עד שבשנת [[תש"הי]] הקים את ישיבת 'נצח ישראל - [[וילנא]] נכנס לרמיילס'{{הערה|לזכר ישיבת "רמיילס" שהייתה לחותנו ב[[יחידותוילנא]] אצל הרבי(השם 'רמיילס' הוא שיבוש של שמו של מייסד הישיבה "ר' מיילס")}} ועבר לעמוד בראשה. התבטא על בשנת [[תשל"א]] עלה ל[[הרביארץ ישראל]] שהוא , ובעצת הרב מטשעבין הקים את ישיבת "יחיד בדורונצח ישראל"בשכונת רחביה בירושלים. בישיבה בימי שלישי, היה מוסר שיעור בעיון, במשך כארבע שעות; השיעור היה מיוחד לבני הישיבה, ואורחים היו צריכים לקבל רשות מפורשת כדי להשתתף בשיעור. מלבד זאת היה מוסר ביום חמישי שיעור לבעלי בתים בשפת ה[[אידיש]].

בשנת ==בתקופת לימודו בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770==בתקופה זו, בה לימד ב-[[תשל"א770]] עלה ל, אמר פעם בעת ששוחח עם תלמידי הישיבה אודות [[ארץ ישראלהרבי הריי"צ]] וייסד את ישיבת נצח ישראל אמר שמתוך מאמריו העמוקים של הרבי הריי"צ רואים שהוא גאון אדיר בנגלה ולא רק בחסידות{{הערה|ממכתב הרב חיים צימענד שהיה מהתלמידים עימם אירע המעשה - נדפס ב[[ירושליםשמן ששון מחבריך]], שנחשבה לספינת הדגל של הציבור הליטאי והעמידה תלמידים רבים. באותו זמן החל לחבר את ספרו ח"קונטרסי שיעורים".א ע' 175}}

בבתקופה זו היה נכנס ל[[תשמהרבי הריי"צ|רבי הריי"בצ]] הדפיס בספר "מזמן לזמן והיה אומר ש[[כבוד חכמיםהרבי הריי"צ]]" שיעור לכבוד [[יום הולדתביקשו שהבחורים יהיה לומדים גדולים כפשוטו{{הערה|יום הולדת]] מפי הרב [[הרבייהודה לייב גרונר]]- תשורה רובין תשע"ו ע' 63}}.

נפטר ===התייחסויות והאזנת הרבי לשיעוריו===בתקופה זו בה לימד ב[[כ770]] מידי פעם היה הרבי שואל אותו מה דיבר בשיעור וכן מידי פעם כאשר הרבי היה במשרד של ה[[מל"ח סיוון]] היה הרבי גם מקשיב לשיעור{{הערה|מפי הרב [[יוסף וולדמן]] - נדפס גם ב[[תשנהתמים (בית משיח)]] גל' כה ע' 33}} לא אחת היה הרבי מאזין לשיעור מהמסדרון הסמוך{{הערה|מפי הרב [[שלום בער אייכהורן]] - נדפס ב[[התמים (בית משיח)]] גל' יז ע' 123}}. לימים השתבח בפני תלמידיו שנזדמן שהרבי היה עובר ליד בית המדרש בעת אמירת השיעור ובדרך מעברו קולט את חידושיו ואחר כך בעת ששוחחו היה מגלה שהרבי יודע את מה שאמר בשיעור{{הערה|מפי תלמידו הרב שלום חסקינד ואחרים - [[שמן ששון מחבריך]] ח"אע' 176}}. פעם באמצע שיעור הזכיר את דברי אחד המפרשים{{הערה|בשלחן ערוך חשן משפט}} הכותב שהיה לו חלום בו אמרו לו איזה פירוש והרב גוסטמן הקשה על תוכן הפירוש כשמוסיף ואומר {{ציטוטון|חלום יפה! אבל תירוץ זה לא...}} והרבי שהיה באמצע הליכה בפרוזדור והאזין לשיעור עצר באמצע הליכתו למשמע מילים אלו{{הערה|מפי הרב [[משה פסח גולדמן]] - נדפס ב[[התמים (בית משיח)]]גל' מב ע' 93}}.

[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]][[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"דבעבר]]