שינויים

ב[[יום ראשון]] [[כ"א באדר א']] [[תשמ"ו]] בא שוב הרב פרנקל לבקר את הרבי. מיד כשהרבי ראה אותו, ניגש אליו ואמר לו: "כבוד-תורתו הדפיס בשנת [[תשמ"א]] ספר אחד, בשנת [[תשמ"ג]] ספר שני, הגיע הזמן להוציא לאור ספר שלישי". הרב פרנקל ביקש ברכה לבריאות. הרבי ענה לו: "אם מחזקים את הנפש, זה [[משפיע]] על בריאות הגוף. הרי נאמר שמועה טובה תדשן עצם, כלומר שבשורה טובה מבריאה את הנפש וגם תדשן עצם, היינו שלא רק הבשר אלא גם העצם מתחזקת". אחר כך הם דיברו על [[סיום הרמב"ם]](במחזור השני) שהיה אמור להערך בתל אביב זמן לא רב לאחר מכן.

ביום [[כ' במנחם אב]] שנת [[תשמ"ו]] הייתה הופעתו הפומבית האחרונה של הרב פרנקל. היה זה בחגיגת סיום ה[[ספר תורה של ילדי ישראל]] ב[[כותל המערבי]] ב[[ירושלים]]. במהלך האירוע אמר: {{ציטוטון|נרים ברכה ותהילת עולם לכבוד קדושת מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שאינו חוסך כל מאמץ, שמקדיש כל חייו יום וליל, להרבצת התורה ולהעמדת הדת על תילה, ולקרב את כל פזורי ישראל לאבינו שבשמים. יחזק השם-יתברך חילו וחיל כל עם ישראל, ובמהרה נזכה לאור חדש שיאיר על ציון, ונזכה כולנו במהרה לאורו בהתגלות משיח צדקנו}}. בדרכו חזרה מהחגיגה, אמר לבנו:{{ציטוטון|היושב במרום עדי, שאין לי יותר כוחות [[גוף]] לשאת בנטל. מה שאני עושה, אינני עושה מכוח ה[[גוף]] אלא מכוח הנפש, ומהרגשת האחריות לגבי מה שאני נושא עלי. הפעם קראו לי ילדי ישראל, קמתי ועליתי!}}