שינויים

הרב ר' ''' יחיאל ב"ר שלמה הלפרין ''' ([[ת"כ]] (1660) - [[תק"ו]] (1746)) היה רב, מקובל וחוקר תולדות עם ישראל, אשר שימש ברבנות וכן כאב בית דין וכראש וכ[[ראש ישיבה ]] ב[[מינסק]].  נודע בשם בעל מפורסם במיוחד בזכות ספרו "[[סדר הדורות]]", ספרו על תולדות ימי ישראל, שנתקבל בכל תפוצות ישראל .

רבי יחיאל הלפרין היה בנו של רבי שלמה הלפרין, גאון מופלג ב[[תורה]] ומקובל א-לוקי, ורבה של סוקולוב ולברטוב, מצאצאי המהרשה[[מהרש"ל ]] ומיוחס עד לרש"י הקדוש. כיהן בתחילה כרב בהלוסק. משנת ל[[תערש"אי]] ועד לפטירתו כיהן כרבה של מינסק, שם עמד בראשות ישיבה והעמיד תלמידי חכמים מופלגים.

התפרסם בעיקר על ידי ספרו כיהן בתחילה כרב בהלוסק. משנת [[תע"א]] ועד לפטירתו כיהן כרבה של [[מינסק]], שם עמד בראשות ישיבה והעמיד תלמידי חכמים מופלגים. ביאתו למינסק נחגגה שבעה ימים במעמד חברי "סדר הדורותועד ארבע ארצות"וגדולי תורה רבים{{הערה|קאלרסרוא, תקכ"ט[[ספר הזכרונות]] פרק קא.}}, שמלבד הרישומים המדויקים של סדר הדורות, התנאים והאמוראים, ראשונים ואחרונים, גם חקר בעיון רב בתלמוד הבבלי, והציג בספר הגהות רבות על כל הש"ס, הגהות המשפיעות על לימוד הסוגיות וההשלכות ההלכתיות שלהן. הספר לרוב חביבותו בעולם ההיסטורי והלמדני כאחד, נדפס בעשרות מהדורות. בהתאם לצוואתו עברה רבנות מינסק לבנו ממלא מקומו רבי משה שהיה אב"ד דאלהינוב.

רבי אפרים פישל אב[[הרבי הריי"צ]] סיפר: {{ציטוטון|עיקר התפשטות הישיבות ב[[ליטא]] היה משנות ת"פ עד ת"ק. התחלתן היה משנות ת"ד טיקטין, העיד בהסכמתו לספר ערכי הכינויים שלכ, שוביותר ת"הוא מצווה ועומד מאביו זקנומ . . והתחלת התפשטות הישיבות הי' מבעל סדר הדורות, ה"ה הרב הגאון החסיד איש אלהים המפורסם מוהר"אשר הי' בעצמו ר יחיאל שהיה אב"ד ור"מ דקגדול והעמיד הרבה ראשי ישיבות}}{{הערה|ספר השיחות תרצ"ק מינצקו ע' 134.}}. בישיבתו של רבי יחיאל התקיימה חבורה מיוחדת ללימוד [[תורת הקבלה]] בהדרכתו האישית. בין תלמידיו המקורבים שעסקו רבות בקבלה, ומאוחר יותר נמשכו ל[[תורת החסידות]] והתקרבו ל[[הבעל שם טוב|בעל שם טוב]], שצוה בניו ובני ביתו אחריו שיקבלו עליהם ועל זרעםהיו רבי [[ניסן (הרקי)|ניסן מהרקי]] ורבי [[יוסף יצחק משריי]], להוציא מחשבתו מחשבת הקודש מכח אל הפועל להדפיס ספריודודו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|מתוך הקדמת רבי נפתלי משכיל לאיתן ממינסק לסדר הדורות המתוקן מהדורת ווארשה[[ספר הזכרונות]] פרק נא. קא-ב.}}.

החידרבי אפרים פישל אב"ד טיקטין, העיד בהסכמתו לספר "ערכי הכינויים" של רבי יחיאל, ש"א כתב עליו בספרו שם הגדולים{{הערה|חהוא מצווה ועומד מאביו זקנו, ה"ב ערך סדר הדורות}}:{{ציטוט|תוכן=סדר הדורות מהגאון מהרה הרב הגאון החסיד איש אלהים המפורסם מוהר"ר יחיאל שהיה אב"ד ור"מ דק"ק מינסק… הן הראנו את כחו בתלמוד ועוצם בקיאותו שכל רז לא אנס ליה כאשר יסתכל המעיין ושם נאמר שהיה נכד הגאון מהרשמינצק, שצוה בניו ובני ביתו אחריו שיקבלו עליהם ועל זרעם, להוציא מחשבתו מחשבת הקודש מכח אל הפועל להדפיס ספריו"ל… והרגיל בו יכיר גדולתו כי הבבלי והירושלמי והמדרשים כמאן דמנח בכיסתיה. והקדמתו הארוכה והנוראה ותיקוני הש"ס שאחריה וחלק התנאים והאמוראים מבהילים את הרעיון מראות נפלאות ופלאי פלאות בקיאותו{{הערה|מתוך הקדמת רבי נפתלי משכיל לאיתן ממינסק לסדר הדורות המתוקן מהדורת ווארשה.}}.

==בתורת רבותינו נשיאנו==ב[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת בלק]] [[תשכספריו של רבי יחיאל, הן "ערכי הכינויים"ח]]{{הערה|תורת מנחם כרך נג עמ' 286}}, דיבר [[הרבי]] בשבחו של בעל והן "סדר הדורות", אחר שציטט את דבריו, וקבע, שאמנם ספר 'סדר הדורות' אינו מקובל בעולם הישיבות – כפי שהתחיל בזמנו של השאגת אריה, שמצד גודל חריפותו, ביטל את מחבר הספר והתבטא, שלא היה לו מה לעשות. ולכן כתב את סדר הדורות. הרבי מוסיף, שהרי מובאים ב[[הצמח צדקתורת החסידות]] מביאו במספר מקומותומתבססים עליהם{{הערה|ראה 'אור התורה' נח (כרך ג) תרטז, א. בשלח עמ' תכד. נ"ך שמואל-א עמ' לג. סידור עמ' רצט(צויין ע"י המניחים בשיחת ש"פ בלק תשכ"ח דלהלן).}} ובונה על דבריו. [[הרבי]] הזכיר זאת כמה פעמים, והביא הוכחה מכך לסמכותו של המחבר{{הערה|בעיקר בנוגע לספרו ראה שיחת ש"פ בחוקותי תשמ"א (שיחות קודש כרך ג'ערכי הכינוייםעמ' 495). ש"פ בהעלותך תשמ"א (שם ע' 651). ש"פ האזינו תשמ"ב (התוועדויות תשמ"ב כרך א' עמ'109).}}. כמו כן הסביר הרבי שלרבי יחיאל סמכות יתירה בתחומו העיקרי, אבל גם על שאר ספריוחקר סדר הדורות: {{ציטוטון|בתחום של תולדות עם ישראל, כולל גם סדר הדורות ודברי ימי חייהם של התנאים וכו'– היו גדולי ישראל שהתעסקו והקדישו מזמנם לכך, ולכן ניתן לסמוך עליהם, לעומת גדולים אחרים שאכן היו גדולים בתחומים אחרים, אך לא בתחום זה של חקר סדר הדורות', ולכן לא ניתן לסמוך עליהם (כל-כך) כשנוגע הדבר לנידון-דידן [בדוגמת ההסבר{{הערה|רא"ש ב"ק פ"ד ס"ד.}} לכלל "הלכתא כ[[רב (אמורא)|רב]] באיסורי וכ[[שמואל]] בדיני (ממונות)"{{הערה|בכורות מט, ב.}} – משום שכל אחד התעסק במיוחד בתחומו]}}{{הערה|שיחת ש"פ בהעלותך הנ"ל. ובאמת, הרי זהו ספר שנוגע לכמה וכמה ענינים עד לתחום של הלכה בפועל}}. וכמו שכותב חיבוריו מובאים פעמים רבות גם בתורת הרבי{{הערה|ראה ברשימה "בעל מחבר ספר 'סדר הדורות בעצמו בהקדמתו לספרו '" בקישורים חיצוניים.}}.

במשך השנים התבטא הרבי בכמה הזדמנויות אודות גדלותו וסמכותו. כך למשל ב==ספרו "סדר הדורות"==[[התוועדותקובץ:סדר הדורות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'סדר הדורות']] [[שבת]] [[פרשת בחוקותי]] [[תשמרבי יחיאל התפרסם בעיקר על ידי ספרו "סדר הדורות"א]]{{הערה|שיחות-קודש תשמ, שמלבד הרישומים המדויקים של סדר הדורות, התנאים והאמוראים, ראשונים ואחרונים, גם חקר בעיון רב בתלמוד הבבלי, והציג בספר הגהות רבות על כל הש"א כרך ג' עמ' 495}} אמר:ס, הגהות המשפיעות על לימוד הסוגיות וההשלכות ההלכתיות שלהן. הספר לרוב חביבותו בעולם ההיסטורי והלמדני כאחד, נדפס בעשרות מהדורות.

[[החיד"א]] כתב עליו בספרו שם הגדולים{{ציטוטוןהערה|מתעוררת שאלה מספר ח"ב ערך סדר הדורות}}:{{ציטוט|תוכן=סדר הדורות מהגאון מהר"ר יחיאל אב"ד דק"ק מינסק… הן הראנו את כחו בתלמוד ועוצם בקיאותו שכל רז לא אנס ליה כאשר יסתכל המעיין… והרגיל בו יכיר גדולתו כי הבבלי והירושלמי והמדרשים {{מונחון|כמאן דמנח בכיסתיה|כמי שמונחים בכיסו}}. והקדמתו הארוכה והנוראה, ותיקוני הש" – שהיה גדולס שאחריה, וחלק התנאים והאמוראים, והצמח-צדק מביאו..מבהילים את הרעיון מראות נפלאות ופלאי פלאות בקיאותו.}}

ובשבת בהזדמנות אמר [[פרשת בהעלותךהרבי]] של אותה שנהאודות הספר{{הערה| שיחת ש"פ בלק תשכ"ח (שם תורת מנחם כרך נג עמ' 651286).}}, אמר הרבי כי הספר : {{ציטוטון|אמנם ספר 'סדר הדורות' מובא בחסידות בכמה מקומות. כמו כן, בשבת אינו מקובל בעולם הישיבות – כפי שהתחיל בזמנו של [[פרשת האזינואריה לייב גינצבורג|השאגת אריה]] , שמצד גודל חריפותו, ביטל את מחבר הספר והתבטא, שלא היה לו מה לעשות... ולכן כתב את סדר הדורות – הרי [[תשמ"בהצמח צדק]]{{הערה| התוועדויות תשמ"ב כרך אמביאו במספר מקומות ובונה על דבריו וכו' עמ' 109}} אמר הרבי, שבדרושי הצמח צדק ראינו שמביא הרבה פעמים מה שנאמר בספר (בעיקר בנוגע לספרו 'ערכי הכינויים' לבעל מחבר ספר , אבל גם על שאר ספריו, כולל גם 'סדר הדורות'). ועל פי זה מובן שהוא בר סמכאובאמת, מאחר שעל דבריו מיוסדים כמה הרי זהו ספר שנוגע לכמה-וכמה ענינים בדרושי חסידותעד לתחום של הלכה בפועל. וכמו שכותב בעל סדר הדורות בעצמו בהקדמתו לספרו}}.

*ספרו '''סדר הדורות' '' - שלושה חלקים: א. תאריכים של מאורעות ואישים מבריאת העולם עד שנת ה'תנ"ו (1696). ב. מחקר יסודי ומקיף בתולדות התנאים (חכמי המשנה) והאמוראים (חכמי הגמרא) והדורות שלאחר-מכן. ג. רשימת ספרים ומחברים מבני ברית עד זמנו.*ספר '''ערכי הכינויים' המהווה '' - קונקורדנציה של השמות והפעלים שבתנ"ך ובש"ס על-דרך הקבלה.*'''ספר הליקוטים'''*'''ספר הכללים'''

*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11694&CategoryID=1983 ניצוצי רבי מאת הרב מנשה לאופרבעל מחבר ספר 'סדר הדורות'] בתוך גליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]