שינויים
אין תקציר עריכה
[[קובץ:יואל טייטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר]]
רבי '''יואל טייטלבוים''' ([[י"ז טבת]] [[תרמ"ז]] - [[כ"ו אב]] [[תשל"ט]]) האדמו"ר מ[[סאטמר]] ונשיא [[העדה החרדית]], שימש שנים לפני המלחמה כרב בסאטו-מרה (סאטמר), בשנות המלחמה ניצל מהתופת על ידי רכבת ההצלה, איתה נסע לשוויץ, לאחר מכן הגיע ל[[ארצות הברית]] שם בנה את מוסדותיו הרבים בעיקר ב[[מונרו]] ו[[ויליאמסבורג]] וב[[בורו פארק]]. נודע בהתנגדותו החריפה ל[[ציונות]] ולכל מי שהשתייך אליה. היה בקשר עם אדמו"ורי ליובאוויטש.
==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ז טבת]] [[תרמ"ז]] בעיר סיגט שבהונגריה (כיום במרמורש שברומניה), לחנה (לבית אשכנזי) ורבי חנניה יום טוב טייטלבוים מסיגעט (מצאצאי רבי משה מאיהל), בעל ספר "קדושת יום טוב". לאחר מות פטירת אביו, עבר להתגורר ב[[עיירה]] [[סאטמר ]] שבטרנסילבניה. [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] ו[[נישואין|נשא]] את חוה (לבית הורוביץ). כשהיה בן 24 התקבל לרב באורשיווא שב[[רוסיה]] הקרפטית, לאחר מכן היה רב העיר קראלי בהונגריה. בשנת [[תרפ"ט]] נבחר לרבנות בסאטמר, שם הקים את קהילתו, אז החל להתפרסם בציבור היהודי בהונגריה.
בשנת [[תרצ"ט]] לאחר כיבוש הונגריה בידי ה[[נאצים]] הוברח על ידי חסידיו לקלויזנבורג, שם נאסר והועבר לגטו. בסופו של דבר ניצל באמצעות רכבת ההצלה של קסטנר, באמצעותה הגיע ל[[שווייץ]].
בשנת [[תש"ד]] עלה משווייץ ל[[ארץ ישראל]]. ב-[[תש"ט]] היגר ל[[ארצות הברית]], שם הקים קהילה חרדית שמרכזה ברובע [[ויליאמסבורג]] שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. הוא נבחר לכהן גם כנשיא [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ואף סיכם עמם שיבקר בארץ ישראל אחת לשלוש שנים. הוא לא מימש את ההסכם, ככל הנראה עקב מצב בריאותו, וספג בשל כך ביקורת נוקבת, אך חשאית, מרבנים בעדה החרדית.
הרחיב את מוסדותיו גם מחוץ לאזור [[ויליאמסבורג]] וארצות הברית. בשנת [[תשל"ד]] הוקמה קריית יואל באזור הררי ב[[מונרו]], השוכנת במרחק של שעה וחצי נסיעה מהעיר [[ניו יורק]]. כיום מתגוררים שם כעשרת אלף איש מהחסידות, ויש בה קרוב למאה [[בתי מדרש]].
אשתו השנייה של רבי יואל, אלטא פייגא, לקחה חלק פעיל בהקמת מוסדות סאטמר. בין היתר הקימה את מוסד ביקור חולים של החסידות המסייע לחולים המאושפזים בבתי חולים וליולדות. היא נפטרה בשנת [[תשס"א]].
לרבי יואל היו שלוש בנות מאשתו הראשונה: אסתר, רייזל ורחל. שלושתן ושני חתניו נפטרו עוד בחייו, ללא צאצאים. לאחר מותו קיבל רובם המכריע של החסידים כיורש את רבי [[משה טייטלבוים]], אחיינו של ר' יואל, בן אחיו ר' חיים צבי האדמו"ר מסיגט בעל הספר "עצי חיים". קבוצה קטנה בחסידות, בגיבוייה של הרבנית אלטא פייגא, מיאנה לקבל על עצמה אדמו"ר במקום ר' יואל, ולימים הוענק להם השם בני יואל.
מסופר, כי בהיות האדמו"ר מסאטמר בגטו קלויזנבורג בתקופת השואה, התפלל במניין בחג השבועות, והש"ץ היה החסיד ר' אהרן ורצברגר, ובחזרת הש"ץ בעת אמירת ה"קדושה" זימר ר' אהרן "ממקומך" בניגון עתיק שמקורו מ[[אדמו"ר הזקן]], ומני אז נשאר למנהג בבית מדרשו של האדמו"ר מסאטמר לזמר ניגון זה על "ממקומך" בחגים וזמנים לשמחה ובד' פרשיות{{הערה|מושיען של ישראל, חלק ח, עמ' קמו.}}.
ב[[י"ט כסלו]] [[תש"ה]] ניצל האדמו"ר מסטמאר ממחנה ההסגר ועמו אסירים נוספים. בשנת [[תשט"ו]] הזכיר שהדבר התרחש ביום י"ט כסלו {{הערה|מושיען של ישראל, חלק ח, עמ' תעא ובהערה א' שם.}}.
כשהגיע האדמו"ר מסאטמר לארצות הברית, נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]]. היה זה אחרי חג הסוכות תש"ז. בפעם האחרונה ביקר האדמו"ר מסאטמר אצל הרבי הריי"צ כשבועיים לפני י' שבט תש"י {{הערה|ספר "מושיען של ישראל", חלק י, עמ' תז-תח ושם חלקים מתוכן היחידויות לפי גרסת חסידי סאטמאר.}}. הרב חנניה יוסף אייזנבך מספר על כך אחת הפגישות ברשימותיו: "שמעתי מהרב רי"ל גרונר שליט"א ששמע מהרה"ח המזכיר רבי משה ליב ראדשטיין ז"ל כי כ"ק האדמו"ר מסאטמאר זצ"ל בתחילת בואו לאמריקה התאכסן אצל הרב מושקוביץ ז"ל בקראון הייטס, ובא לבקר את הרבי מוהריי"צ זי"ע, והרמ"ל ראדשטיין היה נוכח. כשדיברו על השואה הנוראה, אמר הרבי מסאטמאר כי כל זה בא משום שלא שמרו על היהדות מספיק וכיו"ב, ופנה אליו הרבי [הריי"צ]: "סאטמאר רב! אין צורך להצדיק את מה שנעשה!" ({{הערה|כתר מלכות, עמ' קנה. לגרסה מעט שונה בשם ר' אליהו סימפסון, ראו בספר חיים של ברכה להרה"ח ר' מאיר זאיאנץ, עמ' 204-203.}}. רבי יואל השתתף בהלוויתו של [[הרבי הריי"צ]] בי' שבט תש"י. מכיוון שבחב"ד נהוג שלא נושאים הספדים במהלך ההלוויה, נסע ישירות לבית החיים מונטיפיורי ושם השתתף בהלוויה{{הערה|"ימי מלך - קיצור לתולדות רביה”ק מסאטמאר זי”ע", מנ"א תשפ"ב, חלק ג (ועיין במפתח לספר "ימי מלך" הנ"ל בערך כ"ק אדמו"ר הריי"צ).}}.
בבואו לארה"ב, בשנת תש"ז, כשהתארח אצל אחד ממקורביו, הגיעו בחורי ישיבת חב"ד להשלים מניין לאדמו"ר מסאטמאר בצום גדליה. כשהאדמו"ר שמע מהם שהם חסידי חב"ד, אמר להם בנימה של הערצה:
"אה! ליובאוויטש, חב"ד! זייט מצליח און לערנט פלייסיק" (=שתצליחו ותלמדו בשקידה). {{הערה|מושיען של ישראל, חלק י, עמ' תו.}}.
עוד מסופר, כי פעם לקח האדמו"ר מסאטמר ממישהו בתורת שאלה את קונטרס ההתפעלות לאדמו"ר האמצעי, ועבר על כולו בפעם אחת {{הערה|מושיען של ישראל, חלק יא, עמ' תושכ.}}.
==קשריו עם הרבי==
מסופר{{הערה|1=לפי רשימת הרב יעקב הלוי הורוויץ - [[ראש חודש]] [[שבט]] תשל"ג.}} כי יהודי מ[[ארגנטינה]]{{הערה|כנראה מחשובי הקהילה הספרדית ב[[בואנוס איירס]].}}, הגיע {{הערה|כמה שנים קודם שנת תשל"ג}}ל[[ארצות הברית]] וערך סבב בחצרות החסידים ושאר מנהיגי היהדות החרדית, והתפעל מאוד ממצב היהדות כאן בארצות הברית. הלה ביקר גם אצל רבי יואל, ושאל את האדמו"ר מדוע הוא קיצוני כל כך בדעותיו. האדמו"ר השיב: למעלה יש שני מידות - [[חסד]] ו[[גבורה]] - ואני ממידת הגבורה. לאחר מכן ביקר אצל [[הרבי]]{{הערה|הוא נכנס ביחד עם הרב [[דובער בוימגרטן]], שליח הרבי שם. הדיבר היה בספרדית והרבי תיקן לו טעויות בשפה, אך בעצמו לא דיבר בספרדית}}. ושאל את הרבי גם כן את שאלה זו. תשובת הרבי הייתה: האדמו"ר מסאטמער רואה שה'ציונים' עוברים להכעיס, ומעבירים על הדת וכו', ואינו יכול לסבול זאת. לכן מכנה אותם פושעים וכו'. אך לי יש כתפיים רחבות "איך האב ברייטע פלייצעס" ואני יכול להבחין בין האיש והשיטה..{{הערה|1=מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ"ג]}}.
על אף הדמיון בין דעתו של הרבי בנושא [[מדינת ישראל]], ו[[אתחלתא דגאולה]],לדעתו של האדמו"ר מסאטמר, אופן ההתייחסות הייתה אחרת. מסופר שלאחר ביקורו אצל [[הרבי]], בו דיברו גם על נושאי הציונות וחורבנה התבטא האדמו"ר כשיצא מחדר הרבי: גם הוא קנאי, אף יותר גדול ממני, אך בדרכים משלו{{הערה|1=שמן ששון מחבריך.}}.
מסופר כי באחד מהשנים, בחג ה[[פורים]], עלו כמה בני בליעל לשולחנו של האדמו"ר מסאטמר, וברצונם ל"שמח" את הקהל ב"[[מילתא דבדיחותא]]" חיקו את תנועותיו הקדושות של הרבי. תגובת האדמו"ר מסאטמר הייתה קיצונית: הוא החוויר ביותר, ודומה היה כי עוד רגע קט הוא מתעלף. בראות הגבאים מחזה מפחיד זה, ניגשו אל השולחן והשליכו החוצה את אותם אנשים מפוקפקים.
==שיטתו בענין הציונות==
האדמו"ר מסטמר היה מראשי ה[[מתנגדים]] ל[[ציונות|רעיון הציוני]] על כל פלגיו והתבטאויותיו, ושלל בחריפות את כל מי שקשור לציונים ואפילו אלו שמקבלים מהם תמיכה כספית בלבד, עד שסבר שהציונות היא כפירה ממש, ואסור לסייע לאנשים הציוניים כלל, אין להשתתף בבחירות, ואין לקבל כסף מאישים האוחזים מהשיטה הציונית.
את שיטתו התורנית בנושא זה ביאר באריכות בספריו בחיבוריו 'ויואל משה' ו'על הגאולה ועל התמורה' (ניו יורק, תשכ"ז), בה התבסס על 'שלושת השבועות' שהשביע [[הקב"ה]] את ישראל קודם צאתם ל[[גלות]], ובתוכם - שלא יעלו בחומה, ולא ידחקו את הקץ וינסו לזרז את בוא הגאולה על ידי התקבצות לארץ ישראל וכינון ממשלה יהודית{{הערה|למעשה, גם אדמו"ר הרש"ב לומד מ'[[שלושת השבועות]]' להלכה (וראה מכתבו בספר "אור לישרים" נגד הציונות, שם מציין הרבי קל וחומר מכך שאם חל איסור "לדחוק את הקץ" על תפילה, ודאי שגם על נסיונות גשמיים. וראה בהרחבה בערך: התנועה הציונית, בפסקה 'דעת רבותינו' וש"נ.}}. בחיבורו 'על הגאולה ועל התמורה' נכתבו דברים נגד [[מבצע תפילין]] בזלזלו בחשיבות הנחת תפילין ע"י יהודים 'רחוקים' וכו'{{הערה|יש המפקפקים בשיוכו של חיבור זה לאדמו"ר מסטמר וטוענים שהוא נכתב ע"י מקורביו ותלמידי חכמים מחסידיו בהתאם לשיטתו בכללות}} והרבי השיב עליהם בהתוועדות [[שבת בראשית]] [[תשכ"ח]].
==משפחתו==
*'''סב סבו''' - האדמו"ר [[משה טייטלבוים (מאוהל)]]
*'''אחיינו וממלא מקומו''' - האדמו"ר משה טייטלביום טייטלבוים (בן ר' חיים צבי)
*'''בני אחיינו''' - האדמו"רים מסאטמר הרב [[אהרן טייטלבוים]] והרב [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] (המכונה ר' זלמן לייב).
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=&pgnum=547&hilite= האדמו"ר מסאטמר בניחום אבלים אצל הרבי]
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2988854 הרבי בניחום אבלים אצל האדמו"ר מסאטמר]
*[https://chabad.info/magazine/116211/ הרב ניסן מאנגל על הערכתו של האדמו"ר מסאטמר לרבי כפי שהתבטאה בשני הזדמנויות אליהם נחשף] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמר וליובאוויטש] ספרו של הרב [[יואל כהן]] באתר {{חב"ד און ליין}}
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]
[[קטגוריה:אדמו"רי סאטמר]]
[[קטגוריה:משפחת טייטלבוים]]
[[קטגוריה:אישים בניו יורק]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ט]]