[[תמונהקובץ:יהודה חיטריק.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרב יהודה חיטריק]]הרב '''יהודה חיטריק הינו שריד לדור דעה זכה ''' ([[ל' אב]] [[תרנ"ט]] – [[י"ז שבט]] [[תשס"ו]]) היה חסיד חב"ד [[בעל שמועה]] שזכה להסתופף בצילם של שלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ והרבי מה"מ הותיר אחריו בנים, נכדים, נינים ובני נינים - כולם חסידי חב"ד, ורבים מהם מכהנים כשלוחי ]] ו[[הרבי ברחבי העולם ]].
==תולדות חיים==
נולד ב[[ל' באב]] [[תרנ"ט]] ב[[עיירה]] קרסנלוקי השוכנת במחוז [[בוריסוב]] שבפלך [[מינסק]], ביילורוסיה, להוריו הרב [[צבי הירש חיטריק (האב)|צבי הירש חיטריק]] ומרת חיה. נפטר ב[[י"ז שבט]] [[תשס"ו]] בגיל 106.
== אשרי יולדתו = שנות צעירותו === הרב חיטריק נולד בתוך אווירה של תורה וחסידות. אביו היה מגיע לשמוע [[דא"ח]] בקביעות בבית המדרש של ה[[עיירה]]. כבר במלאת לבנו שלוש שנים, היה לוקח אותו בכל [[שבת]] קודש לשמוע חסידות, אף שלעיתים היה נרדם במקום.
הרב יהודה חיטריק ע"הבהיותו ילד כבן 11, נולד בראש חודש [[אלול]] [[תרנ"ט]] בעיירה[[ קראסנאלוקי]] השוכנת במחוז נסע ללמוד בישיבה בעיר [[בוריסוב]] שבפלך שם למדו כחמישים תלמידים בשלוש כיתות. לאחר כשנתיים ביקש מאביו לנסוע ללמוד בישיבה גדולה. באותה תקופה הגיעו לאוזניו שמען של שלוש ישיבות מפורסמות: [[מינסקתומכי תמימים ליובאוויטש]], [[ביילורוסיה]]ראדין ומיר, להוריו הרה"ח ר' והוא ואביו התחבטו להיכן ייסע. לבסוף הוחלט שייסע לישיבה ב[[צבי הירש חיטריקליובאוויטש]] ומרת חיה.
הרב חיטריק נולד בתוך אווירה של תורה וחסידות. אביו היה מגיע לשמועבאותה תקופה, אירע לאביו אסון, כאשר [[ דא"חשריפה]] בקביעות בבית המדרש של העיירהגדולה כילתה שלוש חנויות וכמה בתים שהיו שייכים לו. כבר במלאת לבנו שלוש שניםהמצב הכספי הקשה ערער את בטחונו לגבי נסיעת בנו לליובאוויטש, היה לוקח אותו בכל שבת קודש לשמוע חסידותשמא לא יוכל לכלכל את בנו כראוי. כשהשיח את דאגתו בפני החסיד ר' [[אליהו הבר]], אף שלעתים היה נרדם במקוםנתן זה לנער מכתב המלצה אל ה[[משגיח]] הרב [[יחזקאל הימלשטיין]].
בהיותו ילד כבן 11, נסע ללמוד בישיבה בעיר בוריסוב שם למדו כחמישים תלמידים בשלוש כיתות. לאחר כשנתיים ביקש מאביו לנסוע ללמוד בישיבה גדולה. באותה תקופה הגיעו לאוזניו שמען של שלוש ישיבות מפורסמות: [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ליובאוויטש]], ראדין ומיר, והוא ואביו התחבטו להיכן ייסע. לבסוף הוחלט שייסע לישיבה === בליובאוויטש. ===
באותה תקופה, אירע לאביו אסון, כאשר שריפה גדולה כילתה שלוש חנויות וכמה בתים שהיו שייכים לו. המצב הכספי הקשה ערער את בטחונו לגבי נסיעת בנו לליובאוויטש, שמא לא יוכל לכלכל את בנו כראוי. כשהשיח את דאגתו בפני החסיד ר' בשנת [[אליהו הברתרע"ג]], נתן זה לנער מכתב המלצה אל ה[[משגיח]] הרב [[יחזקאל הימלשטיין]] הי"דנסע ר' יהודה ללמוד בישיבה בליובאוויטש. {{הערה|והיה מאחרוני התמימים שהתקבלו לישיבה}}
לאחר בחינה ממושכת, התקבל יהודה הצעיר לישיבה הליובאוויטשית, ולא היה זה דבר של מה בכך, שכן כשמונים תלמידים ביקשו להתקבל לישיבה, ורק שלושים וששה מתוכם התקבלו. כחודש ימים למד גמרא [[בבא מציעא]] אצל הרב [[יחיאל קומיסר]], שהוא היה הבוחן הכללי לתלמידים חדשים שבאו להתקבל בישיבת תומכי תמימים.
== בליובאוויטש == מאוחר יותר עבר ללמוד אצל המגיד שיעור ר' [[אברהם מסענע]], ואצל ר' [[שמואל ניסנוויטש]], כולם תלמידי חכמים מופלגים.
ר' יהודה היה זה בשנת [[תרע"ג]]ביישן מופלג מטבעו, והוא התבייש לאכול אצל 'בעלי בתים' כפי שאכלו שאר התלמידים. הכסף שאביו שלח למחייתו, כאשר הרב חיטריק נסע ללמוד בליובאוויטש: "בנוסעי ברכבתלא הספיק. את סעודות ימי החול אכל אפוא בישיבה, פגשתי בשני תלמידים הנוסעים גם כן ללמוד בליובאוויטשובשבתות, אחד הוא הדאג לו חברו הטוב [[תמים]] [[פסח דובובישראל חיים זרחי]], וחברו [[שמואל דובוב]] שניהם מעיירה [[יאקשיץ]] במחוז מינסק"שהיה תושב ליובאוויטש, רשם בזיכרונותיו כעבור כשבעים שנהוהוא הזמינו לביתו לסעודות שבת. במשך שנתיים סעד בבית חברו.
לאחר בחינה ממושכת, התקבל יהודה הצעיר לישיבה הליובאוויטשית, ולא היה זה דבר של מה בכך, שכן כשמונים לקראת [[ראש השנה]] [[תרע"ח]] נסעה קבוצת תלמידים ביקשו להתקבל לישיבהלשהות עם הרבי הרש"ב ב[[רוסטוב]], ורק שלושים וששה מתוכם התקבלוובהם גם הרב חיטריק. בזכרונותיו הוא מספר: "בעת שנתקבלתי לישיבת פתאום קרא ה[[משגיח]] ה[[משפיע]] ר'תומכי תמימים', ללמוד בחיידרים - כחודש ימים למדתי גמרא בבא מציעא אצל הרב [[יחיאל קומיסארשילם קוראטין]]להבחורים הקשישים" - - "ואמר להם שהגיע מאדמו"ר הריי"צ אלף רובל עבור הוצאות הנסיעה לרוסטוב, והיות שאז נמצאו באולם הגדול מאה תלמידים, שהוא היה הבוחן הכללי לתלמידים חדשים שבאו להתקבל בישיבת תומכי תמימיםינתן לכל אחד עשרה רובל עבור כרטיס".
מאוחר יותר עבר ללמוד אצל המגיד שיעור בואם של מאה תמימים לרוסטוב בבת-אחת, יצר בעיות קשות. לאחר מכן נענה אדמו"ר' הריי"צ, שכוונתו הייתה שרק עשרה [[אברהם מסענעתמימים]], ואצל ר' יבואו ולכל אחד יינתן מאה רובלים להוצאות לכל חודש [[שמואל ניסנעוויטשתשרי]], כולם תלמידי חכמים מופלגיםאבל מה שנעשה נעשה.
יהודה הצעיר, היה ביישן מופלג מטבעו, והוא התבייש לאכול אצל 'בעלי בתים' כפי שאכלו שאר התלמידים. הכסף שאביו שלח למחייתו, לא הספיק. את סעודות ימי החול אכל אפוא בישיבה, ובשבתות, למרבה המזל, דאג לו חברו הטוב [[ישראל חיים זרחי]], שהיה תושב ליובאוויטש, והוא הזמינו לביתו לסעודות שבת. במשך שנתיים סעד בבית חברו מבלי שהזדקק לטובות של 'בעלי בתים' אותם לא הכיר. === נדודיו ===
על אותה תקופה סיפר כעבור שנים: "פעם ניגשתי למשגיח בקצרה לאחר מכן, התפרקה הישיבה המרכזית בליובאוויטש. קבוצות רבות של תמימים עזבו את ליובאוויטש והלכו לערים אחרות. אחת הקבוצות, ובה הרב חיטריק, הגיעה ל[[חסידותחרקוב]] והמשגיח שאל אותי על פשט בבמטרה להמשיך לעבר [[מאמרקרמנצ'וג]] ועניתי לו כפי שהבנתי. אמר לי המשגיח שהפשט אחר ולא כפי שהסברתי. התעקשתי שהצדק עמי וקיבלתי על כך קנס: בחודשיים הבאים, הישיבה לא תשלם לבעל-הבית אצלו סעדתי. הגזירה נתבטלה והמשגיח ויתר לי, רק לאחר שבעל-הבית עצמו ניגש אליו ואמר לו שחטאי לא כל כך חמור"אך כשהגיעו לעיר התברר להם שצבא גרמניה כבש את קרמנצ'וג וקו הרכבות הופסק.
שנות השלווה לא ארכוהתמימים נשארו אפוא בעיר כמה חודשים, שכן מלחמת העולם הראשונה פרצה במלוא עוזה, ובעקבותיה נאלץ היה עד קיץ [[אדמותרע"ר ח]], כאשר לאחר מכן עברו בהוראת הרבי הרש"ב]] לעזוב את ליובאוויטשלקרמנצ'וג, ולאחר נדודים התיישב שם המשיכו בלימודיהם ב[[רוסטובתומכי תמימים קרמנצ'וג]].
לקראת ראש השנה בסוף קיץ [[תרעתר"חפ]] נסעה קבוצת תלמידים לשהות עבר יחד עם הרבי הרש"בהתמימים המבוגרים לרוסטוב, שם למדו בבית רבותינו נשיאינו, ובהם גם הרב חיטריק: "פתאום קרא המשגיח המשפיע ר' [[שילם קוראטין]] להבחורים הקשישים" - הוא מספר בזכרונותיו - "ואמר להם שהגיע מכ"ק [[בצלו של אדמו"ר הריי"צ]] אלף רובל עבור הוצאות הנסיעה לרוסטוב. הקשיים היו עצומים: תקופת מה הרבי חלה בצורה קשה, והיות שאז נמצאו באולם הגדול מאה תלמידיםוהתמימים נאלצו לעזוב לבית אחר; לאחר מכן פרצה מגיפת הטיפוס, ינתן לכל אחד עשרה רובל עבור כרטיס"ושוב נאלצו לנדוד. ר' יהודה וחבריו המשיכו אפוא ללמוד בבית כנסת שהיה בחצר 'בית החיים' הרוסטובי.
בואם רדיפותיהם של מאה תמימים לרוסטוב בבת-אחת, יצר בעיות קשותאנשי ה'[[יבסקציה]]' לא הקלו. לאחר מכן נענה בן בסוף חורף [[הרביתרפ"א]], אדמוהחלו לרדוף את חסידי חב"ר ד ברוסטוב. לאחר משפט פומבי החליטו לסגור את הישיבה. הם גם ערכו חיפוש בבית הריי"צ, שכוונתו הייתה שרק עשרה תמימים יבואו ולכל אחד יינתן מאה רובלים להוצאות לכל חודש [[תשרי]], אבל מה שנעשה נעשה..החרימו רכוש רב והטילו מעצר בית על הרבי הריי"צ.
הרב חיטריק היה נוכח בעת המאורעות ההיסטוריים הללו. הוא עצמו הגיע בדיוק לבית הרבי בעיצומו של החיפוש, והיה עד לזוועה שהתחוללה שם.
== הוא אף היה נוכח במאורעות היסטוריים == בחתונתה של בת אדמו"ר הריי"צ עם [[הרש"ג]] שהתקיימה בחודש [[סיון]] באותה שנה. מספר ימים לאחר החתונה, המשיך במסכת נדודיו, עם כעשרים וחמשה מחבריו, אל העיר [[פולטבה]] שבאוקראינה.
באותה תקופה קצרה לאחר מכןמצבן הכלכלי של הישיבות היה בכי רע, וכאחד מהמבוגרים שבתמימים, התפרקה נשלח לגייס כספים עבור הישיבה המרכזית בליובאוויטשבקרב [[אנ"ש]] ברחבי [[רוסיה]]. קבוצות רבות של תמימים עזבו את ליובאוויטש והלכו לערים אחרותלשם כך היה נדרש עוז, אומץ לב והרבה [[מסירות נפש]], שכן אם היה נתפס, אחת דינו. אחת הקבוצותאף על פי כן, ובה הרב חיטריקיצא לדרך ארוכה בקרב קהילות החסידים, הגיעה לחרקוב במטרה להמשיך לעבר אך לא ראה ברכה מרובה בעמלו. [[קרמנצ'וגמלחמת העולם הראשונה]]יחד עם המהפכה, אך כשהגיעו לעיר התברר להם שצבא גרמניה כבש הרסו לחלוטין את קרמנצ'וג וקו הרכבות הופסקכלכלת ברית המועצות, ואנ"ש עצמם היו רשים וחסרי כל.
התמימים נשארו אפוא בעיר כמה חודשיםבמקביל לגיוס הכספים, עד קיץ בכל מקום אליו הגיע, היה חוזר [[תרע"חמאמר]], כאשר לאחר מכן עברו בהוראת הרבי הרש"ב לקרמנצ'וג, שם המשיכו בלימודיהםי חסידות.
אולם בכך לא בא הסוף לנדודיו של הרב חיטריק. בסוף קיץ [[תר"פ]] עבר יחד עם התמימים המבוגרים לרוסטוב, שם למדו בבית רבותינו נשיאינו, בצלו של אדמו"ר הריי"צ. הקשיים היו עצומים: תקופת מה הרבי חלה בצורה המצב הכלכלי היה כה קשה, והתמימים נאלצו לעזוב לבית אחר; לאחר מכן פרצה מגיפת הטיפוסשאפילו את דמי כרטיסי הנסיעה ברכבת, ושוב נאלצו לנדוד. ר' יהודה וחבריו המשיכו אפוא ללמוד בבית כנסת שהיה בחצר 'בית החיים' הרוסטובילא הצליח לגייס.
רדיפותיהם של אנשי בשנת [[תרפ"ה]] החל ללמוד שחיטה אצל החסיד ר'[[יבסקציהמאיר נח לרמן]], ושנה לאחר מכן, הגיע בברית ה[[נישואין]]' לא הקלו. בסוף חורף עם מרת קיילא, בתו של הרב [[תרפ"אאהרן תומרקין]] החלו לרדוף את חסידי חב, רב ואב"ד ברוסטובב[[חרקוב]]. לאחר משפט פומבי החליטו לסגור הזוג הצעיר קבע את הישיבהמקום מגוריו בחרקוב, לא הרחק ממגורי הורי רעייתו. הם גם ערכו חיפוש בבית הריי"צבמשך השנים מסר שיעורי חסידות בבתי כנסת, החרימו רכוש רב והטילו מעצר בית על הרבי הריי"צוהתפרנס משחיטה.
הרדיפות כנגד שומרי המצוות הלכו ותכפו. המצב נהיה קשה מיום ליום. אף על פי כן, כאשר הגיעו ילדיו לגיל חינוך, הרב חיטריק היה נוכח בעת המאורעות ההיסטוריים הללולא שלחם ל'שקולע' שם חינכו בדרכי הקומוניזם. הוא עצמו הגיע בדיוק כשהשלטונות החלו במעקבים, קנה הרב חיטריק לילדיו ילקוטים, ומידי בוקר, בשעה שכל התלמידים יצאו אל בית הספר, יצאו אף ילדיו מהבית עם הילקוטים היישר לבית הרבי בעיצומו של החיפושסבם, הרב אהרן תומרקין. כך היה גם בשובם, והיה עד לזוועה שהתחוללה שםשעה שתלמידי בתי הספר היו צועדים הביתה בסיום יום הלימודים.
הוא אף היה נוכח בחתונתה של בת אדמו"ר הריי"צ עם [[הרש"ג]] שהתקיימה בחודש סיון באותה שנה. הייתה זו חתונה צנועה מאוד, שכן בגלל המצב הכלכלי לא היה בחנויות '[[משקה]]'. "מחותני הרב ר' [[חיים אליעזר קרסיק]] ע"ה" - סיפר הרב חיטריק - "היה אז עסוק בעשיית לימאנאד - היינו מים מתוקים, הוא הכין משקה לימאנאד לצורך החתונה ובבית כ"ק אפו 'טארט' מזונות. כ"ק אדמו"ר הלך בעצמו באולם וחילק לכל אחד חלק 'טארט' וכוס לימונאד, שיאמרו 'לחיים' ויברכו את החתן והכלה ואת המחותנים שיחיו". === בחרקוב ===
מספר ימים לאחר החתונהבאותה תקופה ארע מקרה, המשיך במסכת נדודיושכמעט נתפס בכף, עם כעשרים וחמשה מחבריוובעקבותיו חש כי עליו לעבור להתגורר בגרוזיה, אל העיר שם הרדיפות היו פחות קשות: "בשנת [[פולטבהתרצ"ט]] שב, הבטתי מהחלון ונדמה היה לי שדוד איצ'ה [[אוקראינה]'מוסר' שבגינו נעצרו חסידי חב"ד בכמה ערים בבריה"מ], עובר לפני ביתי. אני הכרתיו עוד מרוסטוב, ואמרתי לזוגתי שלבי אומר לי שמועה לא טובה.
באותה תקופה מצבן הכלכלי של הישיבות "בלילה באו אחדים מאנ"ש לביתי, וסיפרו לי שדוד איצ'ה היה בכי רעבבית הכנסת מאצ'נסקי, וכאחד מהמבוגרים שבתמימיםושם היה אברך לא חכם, נשלח לגייס כספים עבור הישיבה בקרב [[אנ"ש]] ברחבי ושאל אותו דוד איצ'ה אם יש כאן אברכים בוגרי ישיבות '[[רוסיהתומכי תמימים]]'. לשם כך היה נדרש עוזהאברך השיב לו שיש כאן יהודה חיטריק, אם דרוש לכם איזו תמיכה, אומץ לב והרבה או כרטיס רכבת תבקשהו ויתן לך. גם יש פה אברך [[מסירות נפשנחום יצחק פינסון]], שכן אם היה נתפסואם לאחד מאברכי 'תומכי תמימים' ודרוש לו אכסניה, אחת דינו. אף על פי כןאצלו ישיג אכסניה בפנים יפות, הרב חיטריק יצא לדרך ארוכה בקרב קהילות החסידיםוהוליך אותו לבית משפחת פינסון, אך לא ראה ברכה מרובה בעמלוושם לן. מלחמת העולם הראשונה יחד בדרך הילוכו עם המהפכההאברך הלז, הרסו לחלוטין את כלכלת ברית המועצותנודע לו מכל אברכי התמימים הדרים בחרקוב! כן נודע לנו למחרתו כשנסע, ואנופחד גדול נפל עלינו"ש עצמם היו רשים וחסרי כל.
במקביל לגיוס הכספים, בכל מקום אליו הרב חיטריק התייעץ עם גיסיו והם הסכימו כי הגיע, היה חוזר [[מאמר|מאמרי]] חסידות ומחייה הזמן להעתיק את נפשותיהם של החסידים שהיו רחוקים מ[[בית רבי]]. "הרבה מאנ"ש לא ידעו שאדמו"ר הריי"צ קיבל את הנשיאות ובכל שבת קודש אומר מאמר דא"חמקום מגוריהם לגרוזיה, והמאמרים ארוכים בהסבר גדול, וחזרתי בכל עיר מאמר דא"ח", הוא מספרשם הרדיפות היו פחות אינטנסיביות. "המצב היה ירוד בכל מקום בואיעד אז, ולא ראיתי כסף מזומןנמנע ר' יהודה לישון בביתו, שכל המסחר היה מצומצםמחשש שמא ייתפס בכף, כל העסקים היו עם הנכרים במקום כסף היה ענין חליפין, היינו שהיו מביאים זרעונים, חיטה או דגן וכדומה"ואף לא ללכת לבית הכנסת הקבוע.
המצב הכלכלי היה כה קשהבאחת השבתות, שאפילו את דמי כרטיסי הנסיעה ברכבתכאשר עמד לצאת מביתו יחד עם בנו לעבר בית הכנסת, נכנס לביתו גוי רחב גרם, נראה בעליל כאיש חזק. "שאל אותי לשמי ואם אני גר פה", לא הצליח לגייססיפר ר' יהודה. "בכל מקום שבאתי הבטיחו השבתי לו, ומיד שאלתיו מי הוא? ולשם מה איש כמוהו בא לבקר בביתי? מיד הראה לי תעודה המעידה עליו כי הינו חוקר ג.פ.או., ובתגובה שאלתיו מה יש לי שבמשך הזמן יוטב המצבעם הג.פ.או. ומניין ידע כתובתי? והוא השיב: 'אל תירא אין שום דבר, בטח ישלחו לעזרת הישיבהאלא שאחד הנקרא חיטריק, ולא קיבלתי אפילו להוצאות הדרךעשה דבר נגד השלטונות, והייתי מוכרח לנסוע בלא כרטיסואנו מבקשים אותו. מסרו לי את התיק שלו והורו לי לחפש את כל מי שכינויו חיטריק".
בשנת בתום חקירה קצרה הלך החוקר לדרכו. באותו לילה נודע לו כי באותו זמן ביקרו חוקרי הג.פ.או. בבתיהם של כמה מהחסידים וערכו חקירות נמרצות. בעקבות זאת ירד למחתרת גם בשעות היום. "מהיום ההוא התחלתי להיות נחבא עוד יותר, במערה מלאה סמרטוטים.. ושם היו מגוריי מ[[תרפ"החנוכה]] החל ללמוד שחיטה אצל החסיד ר' עד אחר [[מאיר נח לרמןפורים]], ושנה לאחר מכן, הגיע בברית הנישואין עם מרת קיילא, בתו של הרב [[אהרן תומארקיןתרצ"ט]], רב ואב"ד [[בחרקוב]]. הזוג הצעיר קבע את מקום מגוריו בחרקוב, לא הרחק ממגורי הורי רעייתו. במשך השנים מסר שיעורי חסידות בבתי כנסת, והתפרנס משחיטה.
הרדיפות כנגד שומרי המצוות הלכו ותכפו. המצב נהיה קשה מיום ליום. אף על פי כן, כאשר הגיעו ילדיו לגיל חינוך, הרב חיטריק לא שלחם ל'במוצאי [[שקולעשושן פורים]]' שם חינכו בדרכי הקומוניזםתרצ"ט, חל ה-8 במרץ הנחשב בעולם ל"יום האשה". כשהשלטונות החלו במעקבים, קנה הרב חיטריק לילדיו ילקוטיםחשב כי הגויים משתתפים במסיבות ושותים לשוכרה, ומידי ומשום כך לא יבצעו מעצרים בלילה כזה. אבל אנשי הג.פ.או. בחרקוב כלל לא חגגו. בשעות של לפנות בוקר, בשעה שכל התלמידים יצאו אל נשמעו נקישות על חלון בית הספרמשפחת חיטריק. הדופק היה אחד מבני משפחת פינסון שסיפר כי בלילה זה נאסרו אביו ר' נחום יצחק, יצאו אף ילדיו מהבית עם הילקוטים היישר לבית סבםוכן ר' [[שמואל כצמן]], הרב אהרן תומארקין. כך היה גם בשובםר' [[מאיר גורקוב]], שעה שתלמידי בתי הספר היו צועדים הביתה בסיום יום הלימודיםר' [[צמח גורביץ]] והרב [[אברהם ברוך פבזנר]].
בעקבות זאת נמלט עם רעייתו וילדיו ל[[סמרקנד]], שם היה יחד עם קבוצה גדולה מחסידי חב"ד.
== הג.פ.או. לוחץ למנותו כגבאי = בבלגיה ===
טבעת החנק סביב חסידי חב"ד בחרקוב, הלכה והתהדקה. בשנת בתום [[תרצ"טמלחמת העולם השנייה]] הגיע לכלל התנגשות עם הג.פ.או., כפי שסיפר ברשימותיו: "הגוי מהג.פ.או. בעל התיק של בתי הכנסת, היה מנגד גדול לכך שלומדים בבית הכנסת - בשנת [[מצ'נאסקיתש"ו]] בין מנחה לערבית, או קודם התפילה, או לאחר התפילה, באומרו שבית הכנסת הוא רק לתפילה ולא לתורה. הגבאי הישיש, החסיד ר' - הצליח לצאת את ברית-המועצות ב[[מאיר משה מרקוביץיציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], היה מתווכח עמו שאינו כן, אבל הוא הרשע היה השכם והערב תובע מהגבאי לקיים את דברויחד עם עוד כאלף נפשות. בראותו שעם ר' משה מאיר אינו יכול לפעול הרבה, וברשימה של האחראים על רכוש בית הכנסת כולם היו אנשים זקנים, ורק שני אברכים צעירים לימים והם: [[בנציון שם טוב]] ואנילאחר תקופת נדודים קצרה, ראה הגוי הרשע מציאה ליפול עליה. כאשר נאמר לו כי בנציון שם טוב כבר נשלח להתיישב ב[[סיביראנטוורפן]], החליט שאני אקבל את הגבאות..שבבלגיה.
"אך לא הייתה בידו הרשות לשלוח לי פסק הזמנה על ידי המשטרהעם הגיעו לבלגיה, ונתן כתב הזמנה על ידי השמש של בית הכנסת. כאשר בא השמשיחד עם הרב [[חיים חייקין]], אמרתי לו שבני ביתי יחתמו לו שלא מצא אותי בבית. עבר חודש ימיםהורה להם אדמו"ר הריי"צ לדאוג לחיזוק היהדות וחינוך הכשר במקום מגוריהם החדש: "ברוך בואם לשלום ויעזרם השי"ת להסתדר בטוב ויצליחם בעבודתם הק' בחיזוק היהדות וחינוך הכשר"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]], והוא ציוה לשמש שלא ילך מביתי עד שימסור ההזמנה לידי, כשבא לביתי לא קיבלתי ממנו את ההזמנה, ואמרתי לו שיכתוב שאני לא הייתי בביתי. השמש אמר שהגוי הרשע אמר לו, שלא יצא מביתי עד שימסור לידי, וזרק ההזמנה ויאמר, שמסר לידיחלק ט' עמוד קע"ח}}.
"כה נמשך בערך שנה, הוא שלח הזמנות, וענו שאינני בביתי, עד שבקיץ תרצ"ט בעת שפרצה מלחמת העולם השנייהלאחר כשנה הורה לו הרבי לבקר בהולנד, הפסיק לקרוא ליולבדוק אם חסידי חב"ד יכולים להסתדר שם במשרה של רבנות שחיטה או מסחר.
באותה תקופה ארע מקרה, שכמעט נתפס בכףבחודש [[כסלו]] [[תש"ח]], ובעקבותיו חש כי עליו לעבור להתגורר בביקש ממנו [[גרוזיההרבי]], שם הרדיפות היו פחות קשות: מלך המשיח דיווח על מצב החינוך "בשנת תרצבמקומות שהשפעתו מגעת או יכולה שתגיע"ט, הבטתי מהחלון ונדמה היה לי ששי"ג . כמו כן הציע שיקח על עצמו הפצת ומכירת ספרי [['מוסר' שבגינו נעצרו חסידי חבקה"ד בכמה ערים בבריה"מת]], עובר לפני ביתי. אני הכרתיו עוד מרוסטוב, ואמרתי לזוגתי שלבי אומר לי שמועה לא טובהבבלגיה.
"בלילה באו אחדים מאנ"ש לביתיהרב חיטריק לא הסתפק בלימוד עצמי, וסיפרו לי ששי"ג היה בבית הכנסת מאצ'נסקיאלא פעל ללמד חסידות גם בקרב רחוקים מדרך התורה והחסידות. בנושא זה פרש את התלבטותו בפני הרבי, ושם היה אברך לא חכם, ושאל אותו שי"ג אם יש כאן אברכים בוגרי ישיבות האם ללמד גם צעירים הנמצאים תחת חסותם של 'תומכי תמימיםאגודת ישראל'. האברך , ועל כך השיב לו שיש כאן יהודה חיטריקהרבי: "אינו מבאר מפני מה תגרע השפעתו על תלמידיו עתה, אם דרוש לכם איזו תמיכה, או כרטיס רכבת תבקשהו ויתן לך. יקח חלק גם יש פה אברך [[נחום יצחק פינסון]], ואם לאחד מאברכי 'תומכי תמימים' ודרוש לו אכסניה, אצלו ישיג אכסניה בפנים יפות, והוליך אותו לבית משפחת פינסון, ושם לןבחינוך הצעירים שתחת יד האגודה. בדרך הילוכו עם האברך הלזולפי עניות דעתי, נודע לו מכל אברכי התמימים הדרים בחרקוב!!! כן נודע לנו למחרתו כשנסע, ופחד גדול נפל עלינוהרי אדרבה"{{הערה|אגרות קודש חלק כ"א עמוד פא}}.
הרב חיטריק התייעץ עם גיסיו והם הסכימו כי הגיע הזמן להעתיק את מקום מגוריהם לגרוזיה, שם הרדיפות היו פחות אינטנסיביות. עד אז, נמנע ר' יהודה לישון בביתו, מחשש שמא ייתפס בכף, ואף לא ללכת לבית הכנסת הקבוע. ===במונטריאול===
היה זה באחת השבתותשנים אחדות לאחר מכן, כאשר עמד לצאת מביתו יחד עם בנו לעבר בית הכנסתבשנת [[תש"י]], כשלפתע נכנס לביתו גוי רחב גרםהיגר ל[[מונטריאול]] שבקנדה, נראה בעליל כאיש חזקומונה על ידי אדמו"ר הריי"צ למנהלה הרוחני של ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. על כך כתב לו אדמו"ר הריי"שאל אותי לשמי ואם אני גר פהצ: ", סיפר ר' יהודה. במענה על מכתבו מכ"השבתי לו, ומיד שאלתיו מי הוא? ולשם מה איש כמוהו בא לבקר בביתי? מיד הראה לי תעודה המעידה עליו ב [[אלול]] העבר התענגתי לדעת כי הנו חוקר ג.פ.או., ובתגובה שאלתיו מה יש לי עם הג.פ.או. ומניין ידע כתובתי? והוא השיב: 'אל תירא אין שום דברנכנס לעבודת הקודש בתור מנהל רוחני של תומכי תמימים ליובאוויטש בעי"ת מאנטרעאל יע"א, אלא שאחד הנקרא חיטריק, עשה דבר נגד השלטונות, ואנו מבקשים אותו. מסרו לי את התיק שלו והורו לי לחפש את כל מי שכינויו חיטריקיתן השי"ת שתהיה בהצלחה מרובה.
בתום חקירה קצרה הלך החוקר לדרכו. באותו לילה נודע לו ודאי הוא כי באותו זמן ביקרו חוקרי הג.פ.או. בבתיהם צריכים להדריך את התלמידים יחיו בדרך החסידות, אבל בהתחשב עם מצבם הנוכחי, צריכים לסדר אשר לבד לימוד ה[[תניא]] יקבעו עבורם גם הלימוד של כמה מהחסידים וערכו חקירות נמרצות. בעקבות שער השלישי מ[[שערי תשובה]], וילמדו זאת ירד למחתרת גם בשעות היום. אשר בהן החובה על כל התלמידים להמצא בהישיבה"מהיום ההוא התחלתי להיות נחבא עוד יותר, במערה מלאה סמרטוטים .. ושם היו מגוריי מחנוכה עד אחר {{הערה|[[פורים]אגרות קודש] [שנת תרצ"ט]הריי"צ חלק י' עמוד רנה-ו}}.
במוצאי [[שושן פורים]] תרצ=== מקושר לאדמו"ט, חל ה-8 במרץ הנחשב בעולם לר שליט"יום האשה". הרב חיטריק חשב כי הגויים משתתפים במסיבות ושותים לשוכרה, ומשום כך לא יבצעו מעצרים בלילה כזה. אבל אנשי הג.פ.או. בחרקוב כלל לא חגגו. בשעות של לפנות בוקר, נשמעו נקישות על חלון בית משפחת חיטריק. הדופק היה אחד מבני משפחת פינסון שסיפר כי בלילה זה נאסרו אביו ר' נחום יצחק, וכן ר' [[שמואל כצמן]], ר' [[מאיר גורקאוו]], ר' [[צמח גורביץ]] והרב [[אברהם ברוך פבזנר]]. א ===
בעקבות זאת נמלט עם רעייתו וילדיו ללאחר [[סמרקנדהסתלקות]]ו של אדמו"ר הריי"צ, שם היה יחד עם קבוצה גדולה מחסידי [[התקשרות|התקשר]] בלב ונפש לרבי. הרב חיטריק אף נמנה על משלחת חסידי חב"ד ממונטריאל שהגישו לרבי את כתב ההתקשרות עליו חתמו חסידי חב"דבמונטריאול. הוא אף הוסיף ואיחל לרבי באופן אישי "שכל מה שלא הספיק להפעל על ידי הרבי הריי"צ, שיפעל על ידי הרבי", והיה ניכר כי הרבי נהנה מהברכה.
פעם סיפר, כי לאחר שהרבי אמר את ה[[מאמר]] הראשון [[באתי לגני]], הוא אמר לרבי "המאמר לקח" (כלומר, המאמר 'קנה' את החסידים). הוא הוסיף וביקש לברך את הרבי, והרבי אמר שיאמר '[[לחיים]]'.
== בהפצת חסידות == במשך חצי יובל שנים שימש כמחנך בישיבת תומכי תמימים במונטריאל משנת [[תש"י]] עד [[תשל"ה]]. תלמידיו מתקופה זו מעידים על שיעורים מיוחדים המשלבים לימוד גמרא והלכה לצד סיפורי חסידים מרתקים.
בתום המלחמה - בשנת [[תש"ו]] - הצליח לצאת את ברית-המועצות בבריחה הידועה יחד עם עוד כאלף נפשות. לאחר תקופת נדודים קצרהבתקופה זו היו לו כמה שיעורים קבועים בבית הכנסת, התיישב ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]]בעיקר בחסידות ובהלכה.
עם הגיעו לבלגיה===בקראון הייטס===[[קובץ:חיטריק חמשה דורות בתמונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''חמשה דורות בתמונה אחת''' - הרב יהודה חיטריק לצד בנו הרב [[צבי הירש חיטריק|צבי הירש]], יחד עם הרה"ח ר' נכדו הרב [[חיים חייקיןיוסף יצחק חיטריק|יוסף יצחק]], הורה להם אדמו"ר הריי"צ לדאוג לחיזוק היהדות ונינו הרב [[חינוך הכשרמנחם מענדל חיטריק|מנחם מענדל]] במקום מגוריהם החדש: ובן נינו]]לאחר פטירת רעייתו מרת קיילא בתאריך כא ניסן תשמ"ברוך בואם לשלום ויעזרם השי"ת להסתדר בטוב ויצליחם בעבודתם הק' בחיזוק היהדות וחינוך הכשר" (ג, עבר להתגורר בשכונת [[אגרות קודש (הריי"צ)קראון הייטס]] הריי"צ חלק ט' עמוד קעח).
לאחר כשנה הורה לו הרבי לבקר בסדר יומו של הרב חיטריק היה תורה וחסידות משעת קימתו, בטרם זרחה החמה, ועד עלותו על משכבו. קודם [[הולנדתפילת שחרית]]היה לומד חסידות במשך שעתיים ולאחר מכן התפלל באריכות. מעבר ללימוד המעמיק בשעות הבוקר, ולבדוק אם חסידי חב"ד יכולים להסתדר שם במשרה של רבנות שחיטה או מסחרהקדיש שעות נוספות לשיעוריו הקבועים: '[[לקוטי תורה]]' וספרי חסידות רבים. כשייסד [[הרבי]] את [[תקנת הרמב"בזה הנני לבקשו לעשות נסיעה על ם]] היומי, שאל היכן יוכל למצוא זמן קצר למדינת האלאנד אשר מטרת נסיעתו תהיה להתוודע שמה מפרטיות מצב הילדים היתומים לללימוד זה. אך מובן שכחסיד, עסק בלימוד [[הרמב"ע, הנמצאים בבתי הגויים, ויחקור על דבר מספר הילדים, איך הוא האפשרות להוציאם ולספחם לבתי חינוך כשרים, ואם יש מי המשתדל עבורם, בטח ימצא דרך להתקשר בזה עם הרבנים והעסקנים דבמדינת האלאנד ולשלוח אלי הרצאה מפורטת על דבר זהם]] היומי בלהט ובחיות.
כן יתעניין בהיותו שמה אם יש אפשרות עבור ידידינו אנ"ש שי' להסתדר בהאלאנד באיזה משרה של רבנות אחד המחזות המיוחדים שראו באי [[שו"ב770]] בשנים האחרונות, היה לראות את הרב חיטריק יושב ולומד בצוותא עם החברותא, הרב [[מאיר איטקין]] והדומה או באיזה ענין של מסחר.
הנני מקוה אשר בעזה"י יוכל להשיג הרישיון כניסה להאלאנד וימהר נסיעתו צלחה בהקדם האפשרי והשי"ת יהיה בעזרו ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]..." (שםלכבוד יום הולדתו ה-105, עמוד שנ). שיגר אליו נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש מכתב ברכה מיוחד ובו כתב:
בחודש "לורה ואני מקווים שהאירוע המיוחד הזה מלא [[כסלו]] [[תש"חאהבה]]ושמחה. עמנו מכיר לך טובה על המורשת היוצאת מן הכלל שלך, של רחמים, פטריוטיות, ביקש ממנו הרבי מלך המשיח דיווח על מצב החינוך "במקומות שהשפעתו מגעת או יכולה שתגיע"תקווה ואחריות. הישגיך הרבים וניסיונך הם מקור השראה לאחרים. אנו משתתפים עם בני משפחתך וידידיך בשיגור מיטב האיחולים לבריאות ושמחה. אלוקים יברך אותך. בהוקרה ג'ורג' וו. כמו כן הציע שיקח על עצמו הפצת ומכירת ספרי [[קהבוש"ת]] בבלגיה.
הרב חיטריק לא הסתפק בלימוד עצמי, אלא פעל ללמד חסידות גם בקרב רחוקים מדרך התורה והחסידות, וקרבם ל===פטירתו===נפטר ב[[מאור שבתורהי"ז שבט]]. בנושא זה פרש את התלבטותו בפני הרבי, האם ללמד גם צעירים הנמצאים תחת חסותם של '[[אגודת ישראלתשס"ו]]', ועל כך השיב לו הרבי: "אינו מבאר מפני מה תגרע השפעתו על תלמידיו עתה, אם יקח חלק גם בחינוך הצעירים שתחת יד האגודה. ולפי עניות דעתי, הרי אדרבה" (אגרות קודש חלק כ"א עמוד פא)בגיל 106.
שנים אחדות לאחר מכן, בשנת בהלוויתו שעברה ליד [[תש"י770]], היגר להשתתפו המוני אנ"ש ו[[מונטריאולתמים|התמימים]] , נטמן בחלקת אגודת חב"ד שב[[קנדהניו יורק]], ומונה על ידי אדמו"ר הריי"צ למנהלה הרוחני של ישיבת 'תומכי תמימים' בעיר. על כך כתב לו אדמו"ר הריי"צ: "במענה על מכתבו מכ"ב בסמוך ל[[אלולהאוהל|אוהל]] העבר התענגתי לדעת כי נכנס לעבודת הקודש בתור מנהל רוחני של תומכי תמימים ליובאוויטש בעי"ת מאנטרעאל יע"א, יתן השי"ת שתהיה בהצלחה מרובההק'.
ודאי הוא כי צריכים להדריך את התלמידים יחיו בדרך החסידות, אבל בהתחשב עם מצבם הנוכחי, צריכים לסדר אשר לבד לימוד התניא יקבעו עבורם גם הלימוד של שער השלישי מ[[שערי תשובה]], וילמדו זאת בשעות אשר בהן החובה על כל התלמידים להמצא בהישיבה" (אג"ק הריי"צ חלק י' עמוד רנה-ו). == בעל שמועה ==
בשנים בהן שהה ב[[ארצות הברית]], הוציא לאור את זיכרונותיו העשירים. הוא אגר בזיכרונו רגעים חשובים שראה אצל רבותינו נשיאינו וגדולי החסידים, שמע אלפי סיפורים שעברו מדור לדור, והוא העלם על הכתב בספריו "רשימות דברים" (ארבעה כרכים) ו"משולחן השבת של אבא".
== "המאמר לקח" =ספרו רשימות דברים=== הספר '''רשימות דברים''' כולל את רשימותיו וסיפוריו של החסיד הרב יהודה חיטריק ששמע בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].
לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמואת הספר "ר הריירשימות דברים"צכתב בעידודו הישיר של הרבי, [[התקשרות|התקשר]] בלב ונפש לרבי מה"מ. הרב חיטריק אף נמנה על משלחת חסידי חב"ד ממונטריאל שהגישו לרבי את כך כתב ההתקשרות עליו חתמו חסידי חבבהקדמה לספר: "ד במונטריאול. הוא אף הוסיף ואיחל לרבי באופן אישי "שכל מה שלא הספיק להפעל על ידי הרבי הריי"צהציע לפני כמה שנים, שיפעל להעלות על ידי הרביהכתב, מה ששמעתי וראיתי מהמשפיעים, מחסידים ואנשי מעשה", והיה ניכר כי הרבי נהנה מהברכה.
פעם סיפר, כי לאחר שהרבי אמר את המאמר הראשון רוב הסיפורים מקורם ב[[ימשפיע]] ר' שבט תשי"א[[גרונם]]אסתרמן, הוא אמר לרבי "המאמר לקח" (כלומר, המאמר 'קנה' את החסידים). הוא הוסיף וביקש לברך את הרבי, והרבי אמר שיאמר ומיעוטם - ב[[חסיד]] ר'[[לחייםיצחק הורביץ]] ובעוד [[תמימים]]'וחסידים.
במשך חצי יובל שנים כמחנך בישיבת תומכי תמימים במונטריאל משנת תשבמהדורה ראשונה יצא הספר בשנות המ"י עד[[ תשל"ה]]. תלמידיו מתקופה זו מעידים על שיעורים מיוחדים המשלבים לימוד גמרא והלכה לצד סיפורי חסידים מרתקיםמים בארבעה כרכים, ללא עריכה וללא סדר, עם כפילת סיפורים ועוד.
בשנת [[תשס"בתור תלמידיםט]] הוציאו בני המחבר (ובראשם הרב [[אהרון חיטריק]]) מהדורה חדשה של הספר (בכרך אחד), נהנינו במיוחד מהסיפורים סודרו לפי מדורים (מדור [[התוועדות|ההתוועדויותרבותינו נשיאנו]] איתו", מעיד אחד מתלמידיו בתקופת מונטריאלמדור [[צדיק]]ים ומדור [[חסיד]]ים) והושמטו סיפורים כפולים, ונוספה רשימת הזכרונות של המחבר מהשנים [[תר"כשהוא סיפר על חיי החסידים בדורות קודמים, הסיפור היה חי מול עינינוס]] - [[תש"ז]] והשלמת תולדותיו מהשנים תש"ז - [[תשס"ו]]. במהדורה החדשה נוספו מראי מקומות ונערכו השוואות עם מקורות אחרים.
בתקופה זו היו לו כמה שיעורים קבועים בבית הכנסת, בעיקר בחסידות ובהלכההמהדורה החדשה נערכה בידי נין המחבר הרב [[מנחם מענדל קפלן (דטרויט)|מנחם מענדל קפלן]].
בשנת [[תשמ"ג]]==משפחתו==* רעייתו, לאחר פטירת רעייתו מרת קיילא ע- נפטרה כ"א ניסן תשמ"ה, עבר להתגורר ב[[קראון הייטס]], בשכונת המלךג.
'''בניו:'''
*ר' [[צבי הירש חיטריק]].
*ר' [[אהרון חיטריק]].
== גדוש בחסידות =='''בנותיו:''' *מרת חיה ליברמן - נפטרה כ"ה שבט תשע"ג, אשת ר' [[דוד משה ליברמן]], רב ואב"ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].*מרת שיינדל שניאורסון - נפטרה י"ד אייר תשפ"ג, אשת הרב [[שלום דובער שניאורסון (פלטבוש)|שלום דובער שניאורסון]].
סדר יומו של הרב חיטריק היה תורה וחסידות משעת קימתו, בטרם זרחה החמה, ועד עלותו על משכבו. קודם תפילת שחרית היה לומד חסידות במשך שעתיים ולאחר מכן התפלל באריכות. מעבר ללימוד המעמיק בשעות הבוקר, הקדיש שעות נוספות לשיעוריו הקבועים: '[[לקוטי תורה]]' וספרי חסידות רבים.
כשייסד הרבי את [[תקנת לימוד הרמב"ם]] היומיהותיר אחריו בנים, שאל היכן יוכל למצוא זמן ללימוד זה... אך מובן שכחסידנכדים, עסק בלימוד הרמבנינים ובני נינים - כולם חסידי חב"ם היומי בלהט ובחיותד, ורבים מהם מכהנים כשלוחי הרבי ברחבי העולם.
סדר יומו בשבת קודש היה מופלא: הוא היה קם לפנות בוקר ובמשך שעות ארוכות למד חסידות ולאחר מכן החל להתפלל באריכות==לקריאה נוספת==* יוסף אשכנזי, לעיתים עד שלוש אחר הצהריים[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, או אז היה יושב להתוועד. בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
אחד המחזות המיוחדים שראו באי [[770]] בשנים האחרונות, היה לראות את הרב {{הערות שוליים}}{{מיון רגיל: חיטריק יושב ולומד בצוותא עם החברותא, יבלחט"א הרה"ח ר'[[ מאיר איטקין]]. רבים היו עומדים מול השניים שלמדו בהתמדה, מבלי שים לב למהומה הגדולה שמסביב. == ממעתיקי שמועה == יהודה}}בשנים בהן שהה ב[[ארצות הברית]], הוציא לאור את זיכרונותיו העשירים. הרב חיטריק לא רק היה יהודי קשיש שזכה להיות נוכח בארועים היסטוריים, ומהבודדים שזכה לראות בעיניו את [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]], אלא גם היה ספרייה חסידית מהלכת. הוא אגר בזיכרונו רגעים חשובים שראה אצל רבותינו נשיאינו וגדולי החסידים, שמע אלפי סיפורים שעברו מדור לדור, והוא העלם על הכתב בספריו "[[רשימות דברים]]קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו" (ארבעה כרכים) ור הריי"[[משולחן השבת של אבאצ]]". את הספר "רשימות דברים" כתב בעידודו הישיר של הרבי, על כך כתב בהקדמה לספר[[קטגוריה: "כ"ק חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א הציע לפני כמה שנים, להעלות על הכתב, מה ששמעתי וראיתי מהמשפיעים, מחסידים ואנשי מעשה. הדבר הזה, היה קשה מאוד שלא העליתי על הכתב קרוב לזמן ששמעתי, רק היו בזיכרוני, וזה שנים רבות עברו מיום שומעי, ומי יודע אם יעלה בידי לכתוב הדברים לאמיתתן כמו ששמעתי. ]]"מסבב הסיבות סיבב, שפעם כתבתי לכ"ק אדמו"ר שליט"א סיפור ששמעתי מהמשפיע הרה"ח ה[[משכילקטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] ר' [[שמואל גרונם אסתרמןקטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קרמנצ'וג]] וקיבלתי מכתב תודה מכ"ק, ובקשה להמשיך לכתוב מה ששמעתי, וכה נמשך שנים אחדות - מזמן לזמן כתבתי לכ"ק מה ששמעתי, וכה נתקבץ החומר 'רשימות דברים' מה שנדפס בזה". הרב חיטריק השרה סביבו אווירה חמימה, דיבר בנועם ובשלווה, הקפיד על סדר ולא הסתיר את חוש ההומור שלו. "מאה השנים הראשונות שלי היו יותר קלות", אמר פעם בבדיחות. "כשנעשים מבוגרים, לפתע אנשים מתחילים לדבר בשקט, והאותיות בספרים מתקטנות", היה מוסיף ברוח טובה. הרב חיטריק נפטר בהלוויתו שעברה ליד [[בית חיינו - 770קטגוריה:אישים בסמרקנד]] השתתפו המוני אנ"ש ו[[תמים|התמימיםקטגוריה:אישים במונטריאול]], נטמן בחלקת [[אגודת חב"דקטגוריה:צוות תומכי תמימים מונטריאול]] ש[[בניו יורקקטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] בסמוך ל[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהלקטגוריה:משפחת חיטריק]] הק'. הותיר אחריו שני בנים ושתי בנות[[קטגוריה:* בנו בכורו הרהאישים שנולדו בשנת תרנ"ח ר' צבי הירש חיטריק, בנותיו: מרת חיה ליברמן, ומרת שיינדל שניאורסאהן, *בנו ר' אהרן - וכן נכדים, נינים ובני נינים רבים. לכבוד יום הולדתו ה-105, שיגר אליו נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש מכתב ברכה מיוחד ובו כתב: "לורה ואני מקווים שהאירוע המיוחד הזה מלא אהבה ושמחה. עמנו מכיר לך טובה על המורשת היוצאת מן הכלל שלך, של רחמים, פטריוטיות, תקווה ואחריות. הישגיך הרבים וניסיונך הם מקור השראה לאחרים. אנו משתתפים עם בני משפחתך וידידיך בשיגור מיטב האיחולים לבריאות ושמחה. אלוקים יברך אותך. בהוקרה ג'ורג' וו. בוש".ט]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמואישים שנפטרו בשנת תשס"ר הרש"ב|חו]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|חאישים שהגיעו לגיל מאה]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|חאישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]