פתיחת התפריט הראשי

שינויים

{{בעריכה}}[[קובץ:יהודה חיטריק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהודה חיטריק]]הרב '''יהודה חיטריק''' ([[ל' אב]] [[תרנ"ט]] – [[י"ז שבט]] [[תשס"ו]]) היה חסיד חב"ד [[בעל שמועה]] שזכה להסתופף בצילם של שלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]].
==תולדות חיים==נולד ב[[ל' באב]] [[תרנ"ט]] ב[[עיירה]] קרסנלוקי השוכנת במחוז [[בוריסוב]] שבפלך [[מינסק]], ביילורוסיה, להוריו הרב [[צבי הירש חיטריק (האב)|צבי הירש חיטריק הנו שריד לדור דעה והאחרון מבין החסידים בימינו שזכה להסתופף בצלם של שלושה אדמו"רים: אדמו"ר הרש"]] ומרת חיה. נפטר ב, אדמו"ר הריי[[י"צ והרבי מהז שבט]] [[תשס"מ הותיר אחריו בנים, נכדים, נינים ובני נינים - כולם חסידי חב"ד, ורבים מהם מכהנים כשלוחי הרבי ברחבי העולם ו]] בגיל 106.
=== שנות צעירותו ===
הרב חיטריק נולד בתוך אווירה של תורה וחסידות. אביו היה מגיע לשמוע [[דא"ח]] בקביעות בבית המדרש של ה[[עיירה]]. כבר במלאת לבנו שלוש שנים, היה לוקח אותו בכל [[שבת]] קודש לשמוע חסידות, אף שלעיתים היה נרדם במקום.
== אשרי יולדתו == בהיותו ילד כבן 11, נסע ללמוד בישיבה בעיר [[בוריסוב]] שם למדו כחמישים תלמידים בשלוש כיתות. לאחר כשנתיים ביקש מאביו לנסוע ללמוד בישיבה גדולה. באותה תקופה הגיעו לאוזניו שמען של שלוש ישיבות מפורסמות: [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ראדין ומיר, והוא ואביו התחבטו להיכן ייסע. לבסוף הוחלט שייסע לישיבה ב[[ליובאוויטש]].
הרב יהודה חיטריק ע"הבאותה תקופה, אירע לאביו אסון, נולד בראש חודש כאשר [[אלולשריפה]] גדולה כילתה שלוש חנויות וכמה בתים שהיו שייכים לו. המצב הכספי הקשה ערער את בטחונו לגבי נסיעת בנו לליובאוויטש, שמא לא יוכל לכלכל את בנו כראוי. כשהשיח את דאגתו בפני החסיד ר' [[תרנ"ט]] בעיירה[[ קראסנאלוקי]] השוכנת במחוז [[בוריסוב]] שבפלך [[מינסקאליהו הבר]], נתן זה לנער מכתב המלצה אל ה[[ביילורוסיהמשגיח]], להוריו הרה"ח ר' הרב [[צבי הירש חיטריקיחזקאל הימלשטיין]] ומרת חיה.
הרב חיטריק נולד בתוך אווירה של תורה וחסידות. אביו היה מגיע לשמוע[[ דא"ח]] בקביעות בבית המדרש של העיירה. כבר במלאת לבנו שלוש שנים, היה לוקח אותו בכל שבת קודש לשמוע חסידות, אף שלעתים היה נרדם במקום. === בליובאוויטש ===
בהיותו ילד כבן 11בשנת [[תרע"ג]], נסע ר' יהודה ללמוד בישיבה בעיר בוריסוב שם למדו כחמישים תלמידים בשלוש כיתותבליובאוויטש. לאחר כשנתיים ביקש מאביו לנסוע ללמוד בישיבה גדולה. באותה תקופה הגיעו לאוזניו שמען של שלוש ישיבות מפורסמות: [[תומכי תמימים ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויטש]], ראדין ומיר, והוא ואביו התחבטו להיכן ייסע. לבסוף הוחלט שייסע והיה מאחרוני התמימים שהתקבלו לישיבה בליובאוויטש. }}
באותה תקופהלאחר בחינה ממושכת, אירע לאביו אסוןהתקבל יהודה הצעיר לישיבה הליובאוויטשית, כאשר שריפה גדולה כילתה שלוש חנויות וכמה בתים שהיו שייכים לו. המצב הכספי הקשה ערער את בטחונו לגבי נסיעת בנו לליובאוויטשולא היה זה דבר של מה בכך, שכן כשמונים תלמידים ביקשו להתקבל לישיבה, שמא לא יוכל לכלכל את בנו כראויורק שלושים וששה מתוכם התקבלו. כשהשיח את דאגתו בפני החסיד ר' [[אליהו הבר]], נתן זה לנער מכתב המלצה אל הכחודש ימים למד גמרא [[משגיחבבא מציעא]] אצל הרב [[יחזקאל הימלשטייןיחיאל קומיסר]] הי"ד, שהוא היה הבוחן הכללי לתלמידים חדשים שבאו להתקבל בישיבת תומכי תמימים.
מאוחר יותר עבר ללמוד אצל המגיד שיעור ר' [[אברהם מסענע]], ואצל ר' [[שמואל ניסנוויטש]], כולם תלמידי חכמים מופלגים.
== בליובאוויטש == ר' יהודה היה ביישן מופלג מטבעו, והוא התבייש לאכול אצל 'בעלי בתים' כפי שאכלו שאר התלמידים. הכסף שאביו שלח למחייתו, לא הספיק. את סעודות ימי החול אכל אפוא בישיבה, ובשבתות, דאג לו חברו הטוב [[ישראל חיים זרחי]], שהיה תושב ליובאוויטש, והוא הזמינו לביתו לסעודות שבת. במשך שנתיים סעד בבית חברו.
היה זה בשנת לקראת [[ראש השנה]] [[תרע"גח]] נסעה קבוצת תלמידים לשהות עם הרבי הרש"ב ב[[רוסטוב]], כאשר ובהם גם הרב חיטריק נסע ללמוד בליובאוויטש. בזכרונותיו הוא מספר: "בנוסעי ברכבת, פגשתי בשני תלמידים הנוסעים גם כן ללמוד בליובאוויטש, אחד הוא פתאום קרא ה[[תמיםמשגיח]] ה[[פסח דובובמשפיע]], וחברו ר' [[שמואל דובובשילם קוראטין]] שניהם מעיירה [[יאקשיץ]] במחוז מינסקלהבחורים הקשישים" - - "ואמר להם שהגיע מאדמו"ר הריי"צ אלף רובל עבור הוצאות הנסיעה לרוסטוב, רשם בזיכרונותיו כעבור כשבעים שנהוהיות שאז נמצאו באולם הגדול מאה תלמידים, ינתן לכל אחד עשרה רובל עבור כרטיס".
לאחר בחינה ממושכת, התקבל יהודה הצעיר לישיבה הליובאוויטשית, ולא היה זה דבר בואם של מה בכך, שכן כשמונים תלמידים ביקשו להתקבל לישיבהמאה תמימים לרוסטוב בבת-אחת, ורק שלושים וששה מתוכם התקבלויצר בעיות קשות. לאחר מכן נענה אדמו"ר הריי"בעת שנתקבלתי לישיבת 'תומכי צ, שכוונתו הייתה שרק עשרה [[תמימים', ללמוד בחיידרים - כחודש ימים למדתי גמרא בבא מציעא אצל הרב ]] יבואו ולכל אחד יינתן מאה רובלים להוצאות לכל חודש [[יחיאל קומיסארתשרי]], שהוא היה הבוחן הכללי לתלמידים חדשים שבאו להתקבל בישיבת תומכי תמימיםאבל מה שנעשה נעשה.
מאוחר יותר עבר ללמוד אצל המגיד שיעור ר' [[אברהם מסענע]], ואצל ר' [[שמואל ניסנעוויטש]], כולם תלמידי חכמים מופלגים. === נדודיו ===
יהודה הצעירתקופה קצרה לאחר מכן, היה ביישן מופלג מטבעו, והוא התבייש לאכול אצל 'בעלי בתים' כפי שאכלו שאר התלמידיםהתפרקה הישיבה המרכזית בליובאוויטש. הכסף שאביו שלח למחייתו, לא הספיקקבוצות רבות של תמימים עזבו את ליובאוויטש והלכו לערים אחרות. את סעודות ימי החול אכל אפוא בישיבהאחת הקבוצות, ובשבתותובה הרב חיטריק, למרבה המזל, דאג לו חברו הטוב הגיעה ל[[חרקוב]] במטרה להמשיך לעבר [[ישראל חיים זרחיקרמנצ'וג]], שהיה תושב ליובאוויטש, והוא הזמינו לביתו לסעודות שבת. במשך שנתיים סעד בבית חברו מבלי שהזדקק לטובות של 'בעלי בתיםאך כשהגיעו לעיר התברר להם שצבא גרמניה כבש את קרמנצ' אותם לא הכירוג וקו הרכבות הופסק.
על אותה תקופה סיפר כעבור שנים: "פעם ניגשתי למשגיח בהתמימים נשארו אפוא בעיר כמה חודשים, עד קיץ [[חסידותתרע"ח]] והמשגיח שאל אותי על פשט , כאשר לאחר מכן עברו בהוראת הרבי הרש"ב לקרמנצ'וג, שם המשיכו בלימודיהם ב[[מאמרתומכי תמימים קרמנצ'וג]] ועניתי לו כפי שהבנתי. אמר לי המשגיח שהפשט אחר ולא כפי שהסברתי. התעקשתי שהצדק עמי וקיבלתי על כך קנס: בחודשיים הבאים, הישיבה לא תשלם לבעל-הבית אצלו סעדתי. הגזירה נתבטלה והמשגיח ויתר לי, רק לאחר שבעל-הבית עצמו ניגש אליו ואמר לו שחטאי לא כל כך חמור".
שנות השלווה לא ארכובסוף קיץ [[תר"פ]] עבר יחד עם התמימים המבוגרים לרוסטוב, שכן מלחמת העולם הראשונה פרצה במלוא עוזהשם למדו בבית רבותינו נשיאינו, ובעקבותיה נאלץ היה [[בצלו של אדמו"ר הרשהריי"ב]] צ. הקשיים היו עצומים: תקופת מה הרבי חלה בצורה קשה, והתמימים נאלצו לעזוב את ליובאוויטשלבית אחר; לאחר מכן פרצה מגיפת הטיפוס, ולאחר נדודים התיישב ב[[רוסטוב]]ושוב נאלצו לנדוד. ר' יהודה וחבריו המשיכו אפוא ללמוד בבית כנסת שהיה בחצר 'בית החיים' הרוסטובי.
לקראת ראש השנה רדיפותיהם של אנשי ה'[[תרע"חיבסקציה]] נסעה קבוצת תלמידים לשהות עם הרבי הרש"ב, ובהם גם הרב חיטריק: "פתאום קרא המשגיח המשפיע ר' לא הקלו. בסוף חורף [[שילם קוראטיןתרפ"א]] להבחורים הקשישיםהחלו לרדוף את חסידי חב" - הוא מספר בזכרונותיו - "ואמר להם שהגיע מכ"ק [[אדמו"ר ד ברוסטוב. לאחר משפט פומבי החליטו לסגור את הישיבה. הם גם ערכו חיפוש בבית הריי"צ]] אלף רובל עבור הוצאות הנסיעה לרוסטוב, והיות שאז נמצאו באולם הגדול מאה תלמידים, ינתן לכל אחד עשרה רובל עבור כרטיסהחרימו רכוש רב והטילו מעצר בית על הרבי הריי"צ.
בואם של מאה תמימים לרוסטוב בבת-אחת, יצר בעיות קשותהרב חיטריק היה נוכח בעת המאורעות ההיסטוריים הללו. לאחר מכן נענה בן [[הוא עצמו הגיע בדיוק לבית הרבי]]בעיצומו של החיפוש, אדמו"ר הריי"צ, שכוונתו הייתה שרק עשרה תמימים יבואו ולכל אחד יינתן מאה רובלים להוצאות לכל חודש [[תשרי]], אבל מה שנעשה נעשה..והיה עד לזוועה שהתחוללה שם.
הוא אף היה נוכח בחתונתה של בת אדמו"ר הריי"צ עם [[הרש"ג]] שהתקיימה בחודש [[סיון]] באותה שנה. מספר ימים לאחר החתונה, המשיך במסכת נדודיו, עם כעשרים וחמשה מחבריו, אל העיר [[פולטבה]] שבאוקראינה.
== נוכח במאורעות היסטוריים == באותה תקופה מצבן הכלכלי של הישיבות היה בכי רע, וכאחד מהמבוגרים שבתמימים, נשלח לגייס כספים עבור הישיבה בקרב [[אנ"ש]] ברחבי [[רוסיה]]. לשם כך היה נדרש עוז, אומץ לב והרבה [[מסירות נפש]], שכן אם היה נתפס, אחת דינו. אף על פי כן, הרב חיטריק יצא לדרך ארוכה בקרב קהילות החסידים, אך לא ראה ברכה מרובה בעמלו. [[מלחמת העולם הראשונה]] יחד עם המהפכה, הרסו לחלוטין את כלכלת ברית המועצות, ואנ"ש עצמם היו רשים וחסרי כל.
תקופה קצרה לאחר מכןבמקביל לגיוס הכספים, התפרקה הישיבה המרכזית בליובאוויטש. קבוצות רבות של תמימים עזבו את ליובאוויטש והלכו לערים אחרות. אחת הקבוצותבכל מקום אליו הגיע, ובה הרב חיטריק, הגיעה לחרקוב במטרה להמשיך לעבר היה חוזר [[קרמנצ'וגמאמר]], אך כשהגיעו לעיר התברר להם שצבא גרמניה כבש את קרמנצ'וג וקו הרכבות הופסקי חסידות.
התמימים נשארו אפוא בעיר כמה חודשיםהמצב הכלכלי היה כה קשה, עד קיץ [[תרע"ח]]שאפילו את דמי כרטיסי הנסיעה ברכבת, כאשר לאחר מכן עברו בהוראת הרבי הרש"ב לקרמנצ'וג, שם המשיכו בלימודיהםלא הצליח לגייס.
אולם בכך לא בא הסוף לנדודיו של הרב חיטריק. בסוף קיץ בשנת [[תרתרפ"פה]] החל ללמוד שחיטה אצל החסיד ר' [[מאיר נח לרמן]], ושנה לאחר מכן, הגיע בברית ה[[נישואין]] עבר יחד עם התמימים המבוגרים לרוסטובמרת קיילא, שם למדו בבית רבותינו נשיאינובתו של הרב [[אהרן תומרקין]], בצלו של אדמורב ואב"ר הריי"צד ב[[חרקוב]]. הקשיים היו עצומים: תקופת מה הרבי חלה בצורה קשההזוג הצעיר קבע את מקום מגוריו בחרקוב, והתמימים נאלצו לעזוב לבית אחר; לאחר מכן פרצה מגיפת הטיפוס, ושוב נאלצו לנדודלא הרחק ממגורי הורי רעייתו. ר' יהודה וחבריו המשיכו אפוא ללמוד בבית במשך השנים מסר שיעורי חסידות בבתי כנסת שהיה בחצר 'בית החיים' הרוסטובי, והתפרנס משחיטה.
רדיפותיהם של אנשי ההרדיפות כנגד שומרי המצוות הלכו ותכפו. המצב נהיה קשה מיום ליום. אף על פי כן, כאשר הגיעו ילדיו לגיל חינוך, הרב חיטריק לא שלחם ל'יבסקציהשקולע' לא הקלושם חינכו בדרכי הקומוניזם. בסוף חורף תרפ"א כשהשלטונות החלו לרדוף את חסידי חב"ד ברוסטוב. לאחר משפט פומבי החליטו לסגור את הישיבהבמעקבים, קנה הרב חיטריק לילדיו ילקוטים, ומידי בוקר, בשעה שכל התלמידים יצאו אל בית הספר, יצאו אף ילדיו מהבית עם הילקוטים היישר לבית סבם, הרב אהרן תומרקין. הם כך היה גם ערכו חיפוש בבית הריי"צבשובם, החרימו רכוש רב והטילו מעצר בית על הרבי הריי"צשעה שתלמידי בתי הספר היו צועדים הביתה בסיום יום הלימודים.
הרב חיטריק היה נוכח בעת המאורעות ההיסטוריים הללו. הוא עצמו הגיע בדיוק לבית הרבי בעיצומו של החיפוש, והיה עד לזוועה שהתחוללה שם. === בחרקוב ===
הוא אף היה נוכח בחתונתה של בת אדמובאותה תקופה ארע מקרה, שכמעט נתפס בכף, ובעקבותיו חש כי עליו לעבור להתגורר בגרוזיה, שם הרדיפות היו פחות קשות: "ר הרייבשנת [[תרצ"צ עם הרש"ג שהתקיימה בחודש סיון באותה שנה. הייתה זו חתונה צנועה מאודט]], שכן בגלל המצב הכלכלי לא הבטתי מהחלון ונדמה היה בחנויות לי שדוד איצ'משקהה ['. "מחותני הרב רמוסר' חיים אליעזר קרסיק ע"השבגינו נעצרו חסידי חב" - סיפר הרב חיטריק - ד בכמה ערים בבריה"היה אז עסוק בעשיית לימאנאד - היינו מים מתוקיםמ], הוא הכין משקה לימאנאד לצורך החתונה ובבית כ"ק אפו 'טארט' מזונותעובר לפני ביתי. כ"ק אדמו"ר הלך בעצמו באולם וחילק לכל אחד חלק 'טארט' וכוס לימונאדאני הכרתיו עוד מרוסטוב, שיאמרו 'לחיים' ויברכו את החתן והכלה ואת המחותנים שיחיו"ואמרתי לזוגתי שלבי אומר לי שמועה לא טובה.
מספר ימים לאחר החתונה"בלילה באו אחדים מאנ"ש לביתי, המשיך במסכת נדודיווסיפרו לי שדוד איצ'ה היה בבית הכנסת מאצ'נסקי, ושם היה אברך לא חכם, ושאל אותו דוד איצ'ה אם יש כאן אברכים בוגרי ישיבות '[[תומכי תמימים]]'. האברך השיב לו שיש כאן יהודה חיטריק, אם דרוש לכם איזו תמיכה, או כרטיס רכבת תבקשהו ויתן לך. גם יש פה אברך [[נחום יצחק פינסון]], ואם לאחד מאברכי 'תומכי תמימים' ודרוש לו אכסניה, אצלו ישיג אכסניה בפנים יפות, והוליך אותו לבית משפחת פינסון, ושם לן. בדרך הילוכו עם כעשרים וחמשה מחבריוהאברך הלז, נודע לו מכל אברכי התמימים הדרים בחרקוב! כן נודע לנו למחרתו כשנסע, אל העיר פולטבה שבאוקראינהופחד גדול נפל עלינו".
באותה תקופה מצבן הכלכלי של הישיבות היה בכי רעהרב חיטריק התייעץ עם גיסיו והם הסכימו כי הגיע הזמן להעתיק את מקום מגוריהם לגרוזיה, וכאחד מהמבוגרים שבתמימים, נשלח לגייס כספים עבור הישיבה בקרב אנ"ש ברחבי רוסיהשם הרדיפות היו פחות אינטנסיביות. לשם כך היה נדרש עוז, אומץ לב והרבה מסירות נפשעד אז, שכן אם היה נתפסנמנע ר' יהודה לישון בביתו, אחת דינו. אף על פי כןמחשש שמא ייתפס בכף, הרב חיטריק יצא לדרך ארוכה בקרב קהילות החסידים, אך ואף לא ראה ברכה מרובה בעמלו. מלחמת העולם הראשונה יחד עם המהפכה, הרסו לחלוטין את כלכלת ברית המועצות, ואנ"ש עצמם היו רשים וחסרי כלללכת לבית הכנסת הקבוע.
במקביל לגיוס הכספיםבאחת השבתות, בכל מקום אליו הגיעכאשר עמד לצאת מביתו יחד עם בנו לעבר בית הכנסת, נכנס לביתו גוי רחב גרם, היה חוזר מאמרי חסידות ומחייה את נפשותיהם של החסידים שהיו רחוקים מבית רבינראה בעליל כאיש חזק. "הרבה מאנ"ש לא ידעו שאדמושאל אותי לשמי ואם אני גר פה", סיפר ר הריי"צ קיבל את הנשיאות ובכל שבת קודש אומר מאמר דא' יהודה. "חהשבתי לו, והמאמרים ארוכים בהסבר גדולומיד שאלתיו מי הוא? ולשם מה איש כמוהו בא לבקר בביתי? מיד הראה לי תעודה המעידה עליו כי הינו חוקר ג.פ.או., וחזרתי בכל עיר מאמר דא"ח", הוא מספרובתגובה שאלתיו מה יש לי עם הג.פ.או. "המצב היה ירוד בכל מקום בואיומניין ידע כתובתי? והוא השיב: 'אל תירא אין שום דבר, ולא ראיתי כסף מזומןאלא שאחד הנקרא חיטריק, שכל המסחר היה מצומצםעשה דבר נגד השלטונות, ואנו מבקשים אותו. מסרו לי את התיק שלו והורו לי לחפש את כל העסקים היו עם הנכרים במקום כסף היה ענין חליפין, היינו שהיו מביאים זרעונים, חיטה או דגן וכדומהמי שכינויו חיטריק".
המצב הכלכלי היה כה קשהבתום חקירה קצרה הלך החוקר לדרכו. באותו לילה נודע לו כי באותו זמן ביקרו חוקרי הג.פ.או. בבתיהם של כמה מהחסידים וערכו חקירות נמרצות. בעקבות זאת ירד למחתרת גם בשעות היום. "מהיום ההוא התחלתי להיות נחבא עוד יותר, שאפילו את דמי כרטיסי הנסיעה ברכבת, לא הצליח לגייסבמערה מלאה סמרטוטים.. ושם היו מגוריי מ[[חנוכה]] עד אחר [[פורים]] [[תרצ"בכל מקום שבאתי הבטיחו לי שבמשך הזמן יוטב המצב, בטח ישלחו לעזרת הישיבה, ולא קיבלתי אפילו להוצאות הדרך, והייתי מוכרח לנסוע בלא כרטיסט]]".
בשנת תרפבמוצאי [[שושן פורים]] תרצ"ט, חל ה החל ללמוד שחיטה אצל החסיד ר' מאיר נח לרמן, ושנה לאחר מכן, הגיע בברית הנישואין עם מרת קיילא, בתו של -8 במרץ הנחשב בעולם ל"יום האשה". הרב אהרן תומארקיןחיטריק חשב כי הגויים משתתפים במסיבות ושותים לשוכרה, רב ואב"ד ומשום כך לא יבצעו מעצרים בלילה כזה. אבל אנשי הג.פ.או. בחרקובכלל לא חגגו. הזוג הצעיר קבע את מקום מגוריו בחרקובבשעות של לפנות בוקר, לא הרחק ממגורי הורי רעייתונשמעו נקישות על חלון בית משפחת חיטריק. במשך השנים מסר שיעורי חסידות בבתי כנסתהדופק היה אחד מבני משפחת פינסון שסיפר כי בלילה זה נאסרו אביו ר' נחום יצחק, וכן ר' [[שמואל כצמן]], ר' [[מאיר גורקוב]], והתפרנס משחיטהר' [[צמח גורביץ]] והרב [[אברהם ברוך פבזנר]].
הרדיפות כנגד שומרי המצוות הלכו ותכפו. המצב נהיה קשה מיום ליום. אף על פי כן, כאשר הגיעו ילדיו לגיל חינוךבעקבות זאת נמלט עם רעייתו וילדיו ל[[סמרקנד]], הרב חיטריק לא שלחם ל'שקולע' שם חינכו בדרכי הקומוניזם. כשהשלטונות החלו במעקבים, קנה הרב חיטריק לילדיו ילקוטים, ומידי בוקר, בשעה שכל התלמידים יצאו אל בית הספר, יצאו אף ילדיו מהבית היה יחד עם הילקוטים היישר לבית סבם, הרב אהרן תומארקין. כך היה גם בשובם, שעה שתלמידי בתי הספר היו צועדים הביתה בסיום יום הלימודיםקבוצה גדולה מחסידי חב"ד.
=== בבלגיה ===
בתום [[מלחמת העולם השנייה]] - בשנת [[תש"ו]] - הצליח לצאת את ברית-המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] יחד עם עוד כאלף נפשות. לאחר תקופת נדודים קצרה, התיישב ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה.
הג.פ.או. לוחץ למנותו כגבאי..עם הגיעו לבלגיה, יחד עם הרב [[חיים חייקין]], הורה להם אדמו"ר הריי"צ לדאוג לחיזוק היהדות וחינוך הכשר במקום מגוריהם החדש: "ברוך בואם לשלום ויעזרם השי"ת להסתדר בטוב ויצליחם בעבודתם הק' בחיזוק היהדות וחינוך הכשר"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]], חלק ט' עמוד קע"ח}}.
טבעת החנק סביב לאחר כשנה הורה לו הרבי לבקר בהולנד, ולבדוק אם חסידי חב"ד בחרקוב, הלכה והתהדקה. בשנת תרצ"ט הגיע לכלל התנגשות עם הג.פ.או., כפי שסיפר ברשימותיו: "הגוי מהג.פ.או. בעל התיק יכולים להסתדר שם במשרה של בתי הכנסת, היה מנגד גדול לכך שלומדים בבית הכנסת מצ'נאסקי בין מנחה לערבית, רבנות שחיטה או קודם התפילה, או לאחר התפילה, באומרו שבית הכנסת הוא רק לתפילה ולא לתורה. הגבאי הישיש, החסיד ר' מאיר משה מרקוביץ, היה מתווכח עמו שאינו כן, אבל הוא הרשע היה השכם והערב תובע מהגבאי לקיים את דברו. בראותו שעם ר' משה מאיר אינו יכול לפעול הרבה, וברשימה של האחראים על רכוש בית הכנסת כולם היו אנשים זקנים, ורק שני אברכים צעירים לימים והם: בנציון שם טוב ואני, ראה הגוי הרשע מציאה ליפול עליה. כאשר נאמר לו כי בנציון שם טוב כבר נשלח לסיביר, החליט שאני אקבל את הגבאות..מסחר.
בחודש [[כסלו]] [[תש"אך לא הייתה בידו הרשות לשלוח לי פסק הזמנה על ידי המשטרהח]], ונתן כתב הזמנה ביקש ממנו [[הרבי]] מלך המשיח דיווח על ידי השמש של בית הכנסתמצב החינוך "במקומות שהשפעתו מגעת או יכולה שתגיע". כאשר בא השמש, אמרתי לו שבני ביתי יחתמו לו שלא מצא אותי בבית. עבר חודש ימים, והוא ציוה לשמש שלא ילך מביתי עד שימסור ההזמנה לידי, כשבא לביתי לא קיבלתי ממנו את ההזמנה, ואמרתי לו שיכתוב שאני לא הייתי בביתי. השמש אמר שהגוי הרשע אמר לו, שלא יצא מביתי עד שימסור לידי, וזרק ההזמנה ויאמר, שמסר לידיכמו כן הציע שיקח על עצמו הפצת ומכירת ספרי [[קה"ת]] בבלגיה.
"כה נמשך בערך שנההרב חיטריק לא הסתפק בלימוד עצמי, הוא שלח הזמנותאלא פעל ללמד חסידות גם בקרב רחוקים מדרך התורה והחסידות. בנושא זה פרש את התלבטותו בפני הרבי, וענו שאינני בביתיהאם ללמד גם צעירים הנמצאים תחת חסותם של 'אגודת ישראל', עד שבקיץ תרצועל כך השיב לו הרבי: "ט בעת שפרצה מלחמת העולם השנייהאינו מבאר מפני מה תגרע השפעתו על תלמידיו עתה, הפסיק לקרוא ליאם יקח חלק גם בחינוך הצעירים שתחת יד האגודה. ולפי עניות דעתי, הרי אדרבה"{{הערה|אגרות קודש חלק כ"א עמוד פא}}.
באותה תקופה ארע מקרה, שכמעט נתפס בכף, ובעקבותיו חש כי עליו לעבור להתגורר בגרוזיה, שם הרדיפות היו פחות קשות: "בשנת תרצ"ט, הבטתי מהחלון ונדמה היה לי ששי"ג ['מוסר' שבגינו נעצרו חסידי חב"ד בכמה ערים בבריה"מ], עובר לפני ביתי. אני הכרתיו עוד מרוסטוב, ואמרתי לזוגתי שלבי אומר לי שמועה לא טובה. ===במונטריאול===
"בלילה באו אחדים מאנ"ש לביתישנים אחדות לאחר מכן, וסיפרו לי ששיבשנת [[תש"ג היה בבית הכנסת מאצ'נסקיי]], ושם היה אברך לא חכםהיגר ל[[מונטריאול]] שבקנדה, ושאל אותו שיומונה על ידי אדמו"ג אם יש כאן אברכים בוגרי ישיבות 'ר הריי"צ למנהלה הרוחני של ישיבת [[תומכי תמימים'מונטריאול]]. האברך השיב על כך כתב לו שיש כאן יהודה חיטריק, אם דרוש לכם איזו תמיכה, או כרטיס רכבת תבקשהו ויתן לך. גם יש פה אברך נחום יצחק פינסון, ואם לאחד מאברכי 'אדמו"ר הריי"צ: "במענה על מכתבו מכ"ב [[אלול]] העבר התענגתי לדעת כי נכנס לעבודת הקודש בתור מנהל רוחני של תומכי תמימים' ודרוש לו אכסניה, אצלו ישיג אכסניה בפנים יפות, והוליך אותו לבית משפחת פינסון, ושם לן. בדרך הילוכו עם האברך הלז, נודע לו מכל אברכי התמימים הדרים בחרקוב!!! כן נודע לנו למחרתו כשנסעליובאוויטש בעי"ת מאנטרעאל יע"א, ופחד גדול נפל עלינויתן השי"ת שתהיה בהצלחה מרובה.
הרב חיטריק התייעץ עם גיסיו והם הסכימו ודאי הוא כי הגיע הזמן להעתיק צריכים להדריך את מקום מגוריהם לגרוזיההתלמידים יחיו בדרך החסידות, שם הרדיפות היו פחות אינטנסיביות. עד אזאבל בהתחשב עם מצבם הנוכחי, נמנע רצריכים לסדר אשר לבד לימוד ה[[תניא]] יקבעו עבורם גם הלימוד של שער השלישי מ[[שערי תשובה]], וילמדו זאת בשעות אשר בהן החובה על כל התלמידים להמצא בהישיבה"{{הערה|[[אגרות קודש]] הריי"צ חלק י' יהודה לישון בביתו, מחשש שמא ייתפס בכף, ואף לא ללכת לבית הכנסת הקבועעמוד רנה-ו}}.
היה זה באחת השבתות, כאשר עמד לצאת מביתו יחד עם בנו לעבר בית הכנסת, כשלפתע נכנס לביתו גוי רחב גרם, נראה בעליל כאיש חזק. === מקושר לאדמו"שאל אותי לשמי ואם אני גר פה", סיפר ר' יהודה. "השבתי לו, ומיד שאלתיו מי הוא? ולשם מה איש כמוהו בא לבקר בביתי? מיד הראה לי תעודה המעידה עליו כי הנו חוקר ג.פ.או., ובתגובה שאלתיו מה יש לי עם הג.פ.או. ומניין ידע כתובתי? והוא השיב: 'אל תירא אין שום דבר, אלא שאחד הנקרא חיטריק, עשה דבר נגד השלטונות, ואנו מבקשים אותו. מסרו לי את התיק שלו והורו לי לחפש את כל מי שכינויו חיטריקשליט". א ===
בתום חקירה קצרה הלך החוקר לדרכו. באותו לילה נודע לו כי באותו זמן ביקרו חוקרי הג.פ.או. בבתיהם לאחר [[הסתלקות]]ו של כמה מהחסידים וערכו חקירות נמרצות. בעקבות זאת ירד למחתרת גם בשעות היום. אדמו"ר הריי"מהיום ההוא התחלתי להיות נחבא עוד יותרצ, במערה מלאה סמרטוטים [[התקשרות|התקשר]] בלב ונפש לרבי.הרב חיטריק אף נמנה על משלחת חסידי חב"ד ממונטריאל שהגישו לרבי את כתב ההתקשרות עליו חתמו חסידי חב"ד במונטריאול. ושם היו מגוריי מחנוכה עד אחר פורים [שנת תרצהוא אף הוסיף ואיחל לרבי באופן אישי "שכל מה שלא הספיק להפעל על ידי הרבי הריי"ט]צ, שיפעל על ידי הרבי", והיה ניכר כי הרבי נהנה מהברכה.
במוצאי שושן פורים תרצ"טפעם סיפר, חל כי לאחר שהרבי אמר את ה-‏8 במרץ הנחשב בעולם ל[[מאמר]] הראשון [[באתי לגני]], הוא אמר לרבי "יום האשההמאמר לקח". הרב חיטריק חשב כי הגויים משתתפים במסיבות ושותים לשוכרה, ומשום כך לא יבצעו מעצרים בלילה כזה. אבל אנשי הג.פ.או. בחרקוב כלל לא חגגו. בשעות של לפנות בוקר(כלומר, נשמעו נקישות על חלון בית משפחת חיטריק. הדופק היה אחד מבני משפחת פינסון שסיפר כי בלילה זה נאסרו אביו רהמאמר ' נחום יצחק, וכן רקנה' שמואל כצמןאת החסידים). הוא הוסיף וביקש לברך את הרבי, רוהרבי אמר שיאמר ' מאיר גורקאוו, ר[[לחיים]]' צמח גורביץ והרב אברהם ברוך פבזנר.
בעקבות זאת נמלט עם רעייתו וילדיו לסמרקנד, שם היה יחד עם קבוצה גדולה מחסידי חבבמשך חצי יובל שנים שימש כמחנך בישיבת תומכי תמימים במונטריאל משנת [[תש"די]] עד [[תשל"ה]]. תלמידיו מתקופה זו מעידים על שיעורים מיוחדים המשלבים לימוד גמרא והלכה לצד סיפורי חסידים מרתקים.
בתקופה זו היו לו כמה שיעורים קבועים בבית הכנסת, בעיקר בחסידות ובהלכה.
===בקראון הייטס===
[[קובץ:חיטריק חמשה דורות בתמונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''חמשה דורות בתמונה אחת''' - הרב יהודה חיטריק לצד בנו הרב [[צבי הירש חיטריק|צבי הירש]], נכדו הרב [[יוסף יצחק חיטריק|יוסף יצחק]], נינו הרב [[מנחם מענדל חיטריק|מנחם מענדל]] ובן נינו]]
לאחר פטירת רעייתו מרת קיילא בתאריך כא ניסן תשמ"ג, עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].
בהפצת סדר יומו של הרב חיטריק היה תורה וחסידות משעת קימתו, בטרם זרחה החמה, ועד עלותו על משכבו. קודם [[תפילת שחרית]] היה לומד חסידות במשך שעתיים ולאחר מכן התפלל באריכות. מעבר ללימוד המעמיק בשעות הבוקר, הקדיש שעות נוספות לשיעוריו הקבועים: '[[לקוטי תורה]]' וספרי חסידות רבים. כשייסד [[הרבי]] את [[תקנת הרמב"ם]] היומי, שאל היכן יוכל למצוא זמן ללימוד זה. אך מובן שכחסיד, עסק בלימוד [[הרמב"ם]] היומי בלהט ובחיות.
בתום המלחמה - בשנת תש"ו - הצליח לצאת אחד המחזות המיוחדים שראו באי [[770]] בשנים האחרונות, היה לראות את ברית-המועצות בבריחה הידועה יחד הרב חיטריק יושב ולומד בצוותא עם עוד כאלף נפשות. לאחר תקופת נדודים קצרההחברותא, התיישב באנטוורפן שבבלגיההרב [[מאיר איטקין]].
עם הגיעו לבלגיהלכבוד יום הולדתו ה-105, יחד עם הרה"ח רשיגר אליו נשיא ארצות הברית ג' חיים חייקין, הורה להם אדמו"ר הריי"צ לדאוג לחיזוק היהדות וחינוך הכשר במקום מגוריהם החדשורג' בוש מכתב ברכה מיוחד ובו כתב: "ברוך בואם לשלום ויעזרם השי"ת להסתדר בטוב ויצליחם בעבודתם הק' בחיזוק היהדות וחינוך הכשר" (אג"ק הריי"צ חלק ט' עמוד קעח).
לאחר כשנה הורה לו הרבי לבקר בהולנד, ולבדוק אם חסידי חב"ד יכולים להסתדר שם במשרה של רבנות שחיטה או מסחר: "בזה הנני לבקשו לעשות נסיעה לורה ואני מקווים שהאירוע המיוחד הזה מלא [[אהבה]] ושמחה. עמנו מכיר לך טובה על זמן קצר למדינת האלאנד אשר מטרת נסיעתו תהיה להתוודע שמה מפרטיות מצב הילדים היתומים ל"עהמורשת היוצאת מן הכלל שלך, הנמצאים בבתי הגויים, ויחקור על דבר מספר הילדיםשל רחמים, איך הוא האפשרות להוציאם ולספחם לבתי חינוך כשריםפטריוטיות, ואם יש מי המשתדל עבורם, בטח ימצא דרך להתקשר בזה תקווה ואחריות. הישגיך הרבים וניסיונך הם מקור השראה לאחרים. אנו משתתפים עם הרבנים והעסקנים דבמדינת האלאנד ולשלוח אלי הרצאה מפורטת על דבר זהבני משפחתך וידידיך בשיגור מיטב האיחולים לבריאות ושמחה. אלוקים יברך אותך. בהוקרה ג'ורג' וו. בוש".
כן יתעניין בהיותו שמה אם יש אפשרות עבור ידידינו אנ===פטירתו===נפטר ב[[י"ש שי' להסתדר בהאלאנד באיזה משרה של רבנות שוז שבט]] [[תשס"ב והדומה או באיזה ענין של מסחרו]] בגיל 106.
הנני מקוה אשר בעזהבהלוויתו שעברה ליד [[770]] השתתפו המוני אנ"י יוכל להשיג הרישיון כניסה להאלאנד וימהר נסיעתו צלחה בהקדם האפשרי והשיש ו[[תמים|התמימים]], נטמן בחלקת אגודת חב"ת יהיה בעזרו בגשמיות וברוחניות..." (שם, עמוד שנ)ד שב[[ניו יורק]] בסמוך ל[[האוהל|אוהל]] הק'.
בחודש כסלו תש"ח, ביקש ממנו הרבי מלך המשיח דיווח על מצב החינוך "במקומות שהשפעתו מגעת או יכולה שתגיע". כמו כן הציע שיקח על עצמו הפצת ומכירת ספרי קה"ת בבלגיה. == בעל שמועה ==
הרב חיטריק לא הסתפק בלימוד עצמיבשנים בהן שהה ב[[ארצות הברית]], אלא פעל ללמד חסידות גם בקרב רחוקים מדרך התורה והחסידות, וקרבם למאור שבתורההוציא לאור את זיכרונותיו העשירים. בנושא זה פרש את התלבטותו בפני הרביהוא אגר בזיכרונו רגעים חשובים שראה אצל רבותינו נשיאינו וגדולי החסידים, האם ללמד גם צעירים הנמצאים תחת חסותם של 'אגודת ישראל'שמע אלפי סיפורים שעברו מדור לדור, ועל כך השיב לו הרבי: והוא העלם על הכתב בספריו "אינו מבאר מפני מה תגרע השפעתו על תלמידיו עתה, אם יקח חלק גם בחינוך הצעירים שתחת יד האגודה. ולפי עניות דעתי, הרי אדרבהרשימות דברים" (אגרות קודש חלק כארבעה כרכים) ו"משולחן השבת של אבא"א עמוד פא).
שנים אחדות לאחר מכן, בשנת תש"י, היגר למונטריאול שבקנדה, ומונה על ידי אדמו"ר הריי"צ למנהלה הרוחני של ישיבת ===ספרו רשימות דברים===הספר '''רשימות דברים''תומכי תמימים' בעיר. על כך כתב לו אדמו"ר הריי"צ: "במענה על מכתבו מכ"ב אלול העבר התענגתי לדעת כי נכנס לעבודת הקודש בתור מנהל רוחני כולל את רשימותיו וסיפוריו של החסיד הרב יהודה חיטריק ששמע בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש בעי"ת מאנטרעאל יע"א, יתן השי"ת שתהיה בהצלחה מרובה]].
ודאי הוא כי צריכים להדריך את התלמידים יחיו בדרך החסידות, אבל בהתחשב עם מצבם הנוכחי, צריכים לסדר אשר לבד לימוד התניא יקבעו עבורם גם הלימוד הספר "רשימות דברים" כתב בעידודו הישיר של שער השלישי משערי תשובההרבי, וילמדו זאת בשעות אשר בהן החובה על כל התלמידים להמצא בהישיבהכך כתב בהקדמה לספר: " (אג"ק הרייהרבי הציע לפני כמה שנים, להעלות על הכתב, מה ששמעתי וראיתי מהמשפיעים, מחסידים ואנשי מעשה"צ חלק י' עמוד רנה-ו).
רוב הסיפורים מקורם ב[[משפיע]] ר' [[גרונם]] אסתרמן, ומיעוטם - ב[[חסיד]] ר' [[יצחק הורביץ]] ובעוד [[תמימים]] וחסידים.
במהדורה ראשונה יצא הספר בשנות המ"מים בארבעה כרכים, ללא עריכה וללא סדר, עם כפילת סיפורים ועוד.
בשנת [[תשס"המאמר לקחט]] הוציאו בני המחבר (ובראשם הרב [[אהרון חיטריק]]) מהדורה חדשה של הספר (בכרך אחד), הסיפורים סודרו לפי מדורים (מדור [[רבותינו נשיאנו]], מדור [[צדיק]]ים ומדור [[חסיד]]ים) והושמטו סיפורים כפולים, ונוספה רשימת הזכרונות של המחבר מהשנים [[תר" ס]] - [[תש"ז]] והשלמת תולדותיו מהשנים תש"ז - [[תשס"ו]]. במהדורה החדשה נוספו מראי מקומות ונערכו השוואות עם מקורות אחרים.
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ, התקשר בלב ונפש לרבי מה"מ. המהדורה החדשה נערכה בידי נין המחבר הרב חיטריק אף נמנה על משלחת חסידי חב"ד ממונטריאל שהגישו לרבי את כתב ההתקשרות עליו חתמו חסידי חב"ד במונטריאול. הוא אף הוסיף ואיחל לרבי באופן אישי "שכל מה שלא הספיק להפעל על ידי הרבי הריי"צ, שיפעל על ידי הרבי", והיה ניכר כי הרבי נהנה מהברכה[[מנחם מענדל קפלן (דטרויט)|מנחם מענדל קפלן]].
פעם סיפר==משפחתו==* רעייתו, כי לאחר שהרבי אמר את המאמר הראשון בי' שבט תשימרת קיילא - נפטרה כ, הוא אמר לרבי "המאמר לקחניסן תשמ" (כלומר, המאמר 'קנה' את החסידים). הוא הוסיף וביקש לברך את הרבי, והרבי אמר שיאמר 'לחיים'ג.
במשך חצי יובל שנים כמחנך בישיבת תומכי תמימים במונטריאל משנת תש"י עד תשל"ה'''בניו:'''*ר' [[צבי הירש חיטריק]]. תלמידיו מתקופה זו מעידים על שיעורים מיוחדים המשלבים לימוד גמרא והלכה לצד סיפורי חסידים מרתקים*ר' [[אהרון חיטריק]].
'''בנותיו:'''*מרת חיה ליברמן - נפטרה כ"בתור תלמידים, נהנינו במיוחד מההתוועדויות איתוה שבט תשע"ג, מעיד אחד מתלמידיו בתקופת מונטריאלאשת ר' [[דוד משה ליברמן]], רב ואב"כשהוא סיפר על חיי החסידים בדורות קודמיםד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, הסיפור היה חי מול עינינווממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].*מרת שיינדל שניאורסון - נפטרה י"ד אייר תשפ"ג, אשת הרב [[שלום דובער שניאורסון (פלטבוש)|שלום דובער שניאורסון]].
בתקופה זו היו לו כמה שיעורים קבועים בבית הכנסת, בעיקר בחסידות ובהלכה.
בשנת תשמ"גהותיר אחריו בנים, נכדים, לאחר פטירת רעייתו מרת קיילא ענינים ובני נינים - כולם חסידי חב"ה, עבר להתגורר בקראון הייטסד, בשכונת המלךורבים מהם מכהנים כשלוחי הרבי ברחבי העולם.
==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
{{הערות שוליים}}גדוש בחסידות  סדר יומו של הרב {{מיון רגיל: חיטריק היה תורה וחסידות משעת קימתו, בטרם זרחה החמה, ועד עלותו על משכבו. קודם תפילת שחרית היה לומד חסידות במשך שעתיים ולאחר מכן התפלל באריכות. מעבר ללימוד המעמיק בשעות הבוקר, הקדיש שעות נוספות לשיעוריו הקבועים: 'לקוטי תורה' וספרי חסידות רבים.  כשייסד הרבי את תקנת לימוד הרמב"ם היומי, שאל היכן יוכל למצוא זמן ללימוד זה... אך מובן שכחסיד, עסק בלימוד הרמב"ם היומי בלהט ובחיות. יהודה}} סדר יומו בשבת קודש היה מופלא[[קטגוריה: הוא היה קם לפנות בוקר ובמשך שעות ארוכות למד חסידות ולאחר מכן החל להתפלל באריכות, לעיתים עד שלוש אחר הצהריים, או אז היה יושב להתוועד.  אחד המחזות המיוחדים שראו באי 770 בשנים האחרונות, היה לראות את הרב חיטריק יושב ולומד בצוותא עם החברותא, יבלחט"א הרה"ח ר' מאיר איטקין. רבים היו עומדים מול השניים שלמדו בהתמדה, מבלי שים לב למהומה הגדולה שמסביב.    ממעתיקי שמועה  בשנים בהן שהה בארצות הברית, הוציא לאור את זיכרונותיו העשירים. הרב חיטריק לא רק היה יהודי קשיש שזכה להיות נוכח בארועים היסטוריים, ומהבודדים שזכה לראות בעיניו את חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב, אלא גם היה ספרייה חסידית מהלכת. הוא אגר בזיכרונו רגעים חשובים שראה אצל רבותינו נשיאינו וגדולי החסידים, שמע אלפי סיפורים שעברו מדור לדור, והוא העלם על הכתב בספריו "רשימות דברים" (ארבעה כרכים) ו"משולחן השבת של אבא". ]]את הספר "רשימות דברים" כתב בעידודו הישיר של הרבי, על כך כתב בהקדמה לספר[[קטגוריה: "כ"ק חסידים מתקופת אדמו"ר שליטהריי"א הציע לפני כמה שנים, להעלות על הכתב, מה ששמעתי וראיתי מהמשפיעים, מחסידים ואנשי מעשה. הדבר הזה, היה קשה מאוד שלא העליתי על הכתב קרוב לזמן ששמעתי, רק היו בזיכרוני, וזה שנים רבות עברו מיום שומעי, ומי יודע אם יעלה בידי לכתוב הדברים לאמיתתן כמו ששמעתי. צ]] "מסבב הסיבות סיבב, שפעם כתבתי לכ"ק [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א סיפור ששמעתי מהמשפיע הרה"ח המשכיל ר' שמואל גרונם ז"ל אסתרמן וקיבלתי מכתב תודה מכ"ק, ובקשה להמשיך לכתוב מה ששמעתי, וכה נמשך שנים אחדות - מזמן לזמן כתבתי לכ"ק מה ששמעתי, וכה נתקבץ החומר 'רשימות דברים' מה שנדפס בזה".   ]] הרב חיטריק השרה סביבו אווירה חמימה, דיבר בנועם ובשלווה, הקפיד על סדר ולא הסתיר את חוש ההומור שלו. "מאה השנים הראשונות שלי היו יותר קלות", אמר פעם בבדיחות. "כשנעשים מבוגרים, לפתע אנשים מתחילים לדבר בשקט, והאותיות בספרים מתקטנות", היה מוסיף ברוח טובה.        הרב חיטריק נפטר ביום שלישי בלילה. בהלוויתו שעברה ליד בית חיינו - 770 השתתפו המוני אנ"ש והתמימים, נטמן בחלקת אגודת חב"ד שבניו יורק בסמוך לאהל הק'.  הותיר אחריו שני בנים ושתי בנות: בנו בכורו הרה"ח ר' צבי הירש, בנותיו[[קטגוריה: מרת חיה ליברמן, ומרת שיינדל שניאורסאהן, בנו ר' אהרן - וכן נכדים, נינים ובני נינים רבים.  מנופה של בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש נעקרה דמותו של חסיד, ואיש שבזכותו הדור הנוכחי מכיר טוב יותר את הדורות שעברו. חבל על דאבדין! ]]      בשנה שעברה, כשמלאו לרב חיטריק 105, התכנסו צאצאיו לחגוג את יום הולדתו. באופן מיוחד, גם כתב של העיתון היוקרתי "ניו יורק טיימס" הורשה להיות נוכח, והוא ערך כתבה על דמותו של ר' יהודה חיטריק. התיאור שבא מאיש 'מבחוץ', מרתק ומעניין. להלן קטעים ממנו[[קטגוריה:  לרב חיטריק יש ארבעה ילדים, 18 נכדים ויותר ממאה נינים. גבבוגרי תומכי תמימים קרמנצ' שניאורסון אמרה, בהוסיפה שהחישוב המדוייק הוא מאוד קשה ושבכל אופן "רק כסף אוהבים לספור, ילדים אינם זקוקים לספירה, כיון שלא חשוב איזה מספר יש לך, תמיד זה לא יהיה מספיק". וג]][[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]הרב חיטריק לומד מקטנותו. "הוא אף פעם אינו מאט את הקצב", אומר ארי חיטריק, הנכד, המתגורר במנהטן ויש לו שישה ילדים. "הוא תמיד קורא, כותב, מדבר, ודן". [[קטגוריה:אישים במונטריאול]][[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מונטריאול]]קרובי הרב חיטריק מייחסים את חייו הארוכים לברכה שהוא קיבל מהרבי. לרב חיטריק היו קשרים גם עם שני האדמו"רים הקודמים. "כל שלושת האדמו"רים נתנו לו ברכה לחיים ארוכים", אומר ארי חיטריק. [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] במפגש האחרון בבית [[קטגוריה:משפחת שניאורסון בפלטבוש. הרב חיטריק ישב בראש השולחן, יחד עם תריסר רבני חב]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ד אחרים, 4 דורות של חיטריק. בצד ימין שלו ישב בנו הירש חיטריק, בן 77, המחזיק בבעלותו עסקי תכשיטים. גב' שניאורסון התרוצצה במטבח. ט]] כשנשאל על ידי אורח איך הוא חי כל כך הרבה, לחש הרב חיטריק באידיש לבנו, שאמר "הוא אומר שזה בגלל שהוא מבורך בילדים נפלאים". גברת שניאורסון מוסיפה[[קטגוריה: אישים שנפטרו בשנת תשס"מה שאני חושבת, שהוא חי כמו הרמב"ם", "הוא ער כבר ב-‏5 כל בוקר, לבוש וישוב לשולחן בלומדו את ספריו".  אותו ערב, הוא לא נגע בעוגות או בחטיפים שהיו על השולחן יחד עם ספרי קודש יהודיים. היה שם כמובן גם בקבוק של וודקה, והרב חיטריק לפת את הזכוכית כאשר האזין לדיון החי ומידי פעם הצטרף לדיון במקצב חסידי ובזמזום קל.  האנשים שישבו מסביב לשולחן באותו לילה, הינם שלוחים במקומות כמו ווסצ'סטר, אינדיאנה, נירנברג, גרמניה, ישראל ואורגוואי. הם היו בניו יורק על מנת להשתתף בכנס השלוחים.  בשולחן, הרב חיטריק דיבר באידיש מהוססת על הימים שלו כצעיר בישיבה בעיירה ליובאוויטש. הוא נולד ב-‏1899, והתחיל ללמוד בגיל 14 בליובאוויטש. לאחר המהפיכה הרוסית, הרב חיטריק ויהודים אחרים למדו בחשאי על מנת לשמור על גחלת היהדות.  כאשר הסתיים הדיון, התחילו לנגן ניגונים בקול רם ובמחיאות כפיים. הם נעמדו והתחילו לרקוד מסביב לשולחן, יד ביד, עד שהרב בן ה-‏105, נישא גם הוא על כפיים.          ו]][[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]לכבוד יום הולדתו ה-‏105, שחל בראש חודש אלול האחרון, שיגר אליו נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש מכתב ברכה מיוחד ובו כתב[[קטגוריה:  "לורה ואני מקווים שהאירוע המיוחד הזה מלא אהבה ושמחה. עמנו מכיר לך טובה על המורשת היוצאת מן הכלל שלך, של רחמים, פטריוטיות, תקווה ואחריות. הישגיך הרבים וניסיונך הם מקור השראה לאחרים. אנו משתתפים עם בני משפחתך וידידיך בשיגור מיטב האיחולים לבריאות ושמחה. אלוקים יברך אותך. בהוקרה ג'ורג' וו. בוש".אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
4,540

עריכות