שינויים

[[תמונהקובץ:יהודה חיטריק.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרב יהודה חיטריק]]הרב '''יהודה חיטריק''' נולד ב([[ראש חודשל' אב]] [[אלולתרנ"ט]] – [[תרני"ז שבט]] [[תשס"ו]]) היה חסיד חב"טד [[בעל שמועה]] שזכה להסתופף בצילם של שלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הרש"ב]], [[עיירהאדמו"ר הריי"צ]] קרסנלוקי השוכנת במחוז בוריסוב שבפלך מינסק, ביילורוסיה, להוריו הרב ו[[צבי הירש חיטריק (האב)|צבי הירש חיטריקהרבי]] ומרת חיה.

הרב יהודה זכה להסתופף בצילם של שלושה אדמו"רים: ==תולדות חיים==נולד ב[[ל' באב]] [[אדמו"ר הרשתרנ"ט]] ב[[עיירה]] קרסנלוקי השוכנת במחוז [[בוריסוב]] שבפלך [[מינסק]], אדמוביילורוסיה, להוריו הרב [[צבי הירש חיטריק (האב)|צבי הירש חיטריק]] ומרת חיה. נפטר ב[[י"ר הרייז שבט]] [[תשס"צ ו[[הרבי]]בגיל 106.

סדר יומו של === שנות צעירותו ===הרב חיטריק היה נולד בתוך אווירה של תורה וחסידות משעת קימתו, בטרם זרחה החמה, ועד עלותו על משכבו. קודם [[תפילת שחרית]] אביו היה לומד חסידות במשך שעתיים ולאחר מכן התפלל באריכות. מעבר ללימוד המעמיק בשעות הבוקר, הקדיש שעות נוספות לשיעוריו הקבועים: 'מגיע לשמוע [[לקוטי תורהדא"ח]]' וספרי חסידות רבים. כשייסד [[הרבי]] את בקביעות בבית המדרש של ה[[תקנת הרמב"םעיירה]] היומי, שאל היכן יוכל למצוא זמן ללימוד זה. אך מובן שכחסידכבר במלאת לבנו שלוש שנים, עסק בלימוד היה לוקח אותו בכל [[הרמב"םשבת]] היומי בלהט ובחיותקודש לשמוע חסידות, אף שלעיתים היה נרדם במקום.

אחד המחזות המיוחדים שראו באי בהיותו ילד כבן 11, נסע ללמוד בישיבה בעיר [[בוריסוב]] שם למדו כחמישים תלמידים בשלוש כיתות. לאחר כשנתיים ביקש מאביו לנסוע ללמוד בישיבה גדולה. באותה תקופה הגיעו לאוזניו שמען של שלוש ישיבות מפורסמות: [[770תומכי תמימים ליובאוויטש]] בשנים האחרונות, היה לראות ראדין ומיר, והוא ואביו התחבטו להיכן ייסע. לבסוף הוחלט שייסע לישיבה ב[[ליובאוויטש]]. באותה תקופה, אירע לאביו אסון, כאשר [[שריפה]] גדולה כילתה שלוש חנויות וכמה בתים שהיו שייכים לו. המצב הכספי הקשה ערער את בטחונו לגבי נסיעת בנו לליובאוויטש, שמא לא יוכל לכלכל את בנו כראוי. כשהשיח את דאגתו בפני החסיד ר' [[אליהו הבר]], נתן זה לנער מכתב המלצה אל ה[[משגיח]] הרב חיטריק יושב ולומד בצוותא עם החברותא[[יחזקאל הימלשטיין]]. === בליובאוויטש === בשנת [[תרע"ג]], נסע ר' יהודה ללמוד בישיבה בליובאוויטש.{{הערה|והיה מאחרוני התמימים שהתקבלו לישיבה}} לאחר בחינה ממושכת, התקבל יהודה הצעיר לישיבה הליובאוויטשית, ולא היה זה דבר של מה בכך, שכן כשמונים תלמידים ביקשו להתקבל לישיבה, ורק שלושים וששה מתוכם התקבלו. כחודש ימים למד גמרא [[בבא מציעא]] אצל הרב [[מאיר איטקיןיחיאל קומיסר]], שהוא היה הבוחן הכללי לתלמידים חדשים שבאו להתקבל בישיבת תומכי תמימים. מאוחר יותר עבר ללמוד אצל המגיד שיעור ר' [[אברהם מסענע]], ואצל ר' [[שמואל ניסנוויטש]], כולם תלמידי חכמים מופלגים.

לכבוד יום הולדתו ה-‏105ר' יהודה היה ביישן מופלג מטבעו, שיגר אליו נשיא ארה"ב גוהוא התבייש לאכול אצל 'ורגבעלי בתים' בוש מכתב ברכה מיוחד ובו כתב: כפי שאכלו שאר התלמידים. הכסף שאביו שלח למחייתו, לא הספיק. את סעודות ימי החול אכל אפוא בישיבה, ובשבתות, דאג לו חברו הטוב [[ישראל חיים זרחי]], שהיה תושב ליובאוויטש, והוא הזמינו לביתו לסעודות שבת. במשך שנתיים סעד בבית חברו.

לקראת [[ראש השנה]] [[תרע"לורה ואני מקווים שהאירוע המיוחד הזה מלא ח]] נסעה קבוצת תלמידים לשהות עם הרבי הרש"ב ב[[אהבהרוסטוב]] ושמחה, ובהם גם הרב חיטריק. עמנו מכיר לך טובה על המורשת היוצאת מן הכלל שלךבזכרונותיו הוא מספר: "פתאום קרא ה[[משגיח]] ה[[משפיע]] ר' [[שילם קוראטין]] להבחורים הקשישים" - - "ואמר להם שהגיע מאדמו"ר הריי"צ אלף רובל עבור הוצאות הנסיעה לרוסטוב, של רחמיםוהיות שאז נמצאו באולם הגדול מאה תלמידים, פטריוטיות, תקווה ואחריות. הישגיך הרבים וניסיונך הם מקור השראה לאחרים. אנו משתתפים עם בני משפחתך וידידיך בשיגור מיטב האיחולים לבריאות ושמחה. אלוקים יברך אותך. בהוקרה ג'ורג' וו. בושינתן לכל אחד עשרה רובל עבור כרטיס".

== שנות צעירותו == הרב חיטריק נולד בתוך אווירה בואם של תורה וחסידותמאה תמימים לרוסטוב בבת-אחת, יצר בעיות קשות. אביו היה מגיע לשמוע [[דאלאחר מכן נענה אדמו"ר הריי"ח]] בקביעות בבית המדרש של הצ, שכוונתו הייתה שרק עשרה [[עיירהתמימים]]. כבר במלאת לבנו שלוש שנים, היה לוקח אותו בכל יבואו ולכל אחד יינתן מאה רובלים להוצאות לכל חודש [[שבתתשרי]] קודש לשמוע חסידות, אף שלעתים היה נרדם במקוםאבל מה שנעשה נעשה.

באותה תקופהקצרה לאחר מכן, אירע לאביו אסון, כאשר [[שריפה]] גדולה כילתה שלוש חנויות וכמה בתים שהיו שייכים לוהתפרקה הישיבה המרכזית בליובאוויטש. המצב הכספי הקשה ערער קבוצות רבות של תמימים עזבו את בטחונו לגבי נסיעת בנו לליובאוויטשליובאוויטש והלכו לערים אחרות. אחת הקבוצות, שמא לא יוכל לכלכל את בנו כראוי. כשהשיח את דאגתו בפני החסיד ר' [[אליהו הבר]]ובה הרב חיטריק, נתן זה לנער מכתב המלצה אל ההגיעה ל[[משגיחחרקוב]] הרב במטרה להמשיך לעבר [[יחזקאל הימלשטייןקרמנצ'וג]], אך כשהגיעו לעיר התברר להם שצבא גרמניה כבש את קרמנצ'וג וקו הרכבות הופסק.

בשנת בסוף קיץ [[תרעתר"גפ]]עבר יחד עם התמימים המבוגרים לרוסטוב, נסע שם למדו בבית רבותינו נשיאינו, בצלו של אדמו"ר הריי"צ. הקשיים היו עצומים: תקופת מה הרבי חלה בצורה קשה, והתמימים נאלצו לעזוב לבית אחר; לאחר מכן פרצה מגיפת הטיפוס, ושוב נאלצו לנדוד. ר' יהודה וחבריו המשיכו אפוא ללמוד בישיבה בליובאוויטשבבית כנסת שהיה בחצר 'בית החיים' הרוסטובי.

לאחר בחינה ממושכת, התקבל יהודה הצעיר לישיבה הליובאוויטשית, ולא היה זה דבר רדיפותיהם של מה בכך, שכן כשמונים תלמידים ביקשו להתקבל לישיבה, ורק שלושים וששה מתוכם התקבלו. כחודש ימים למד גמרא אנשי ה'[[בבא מציעאיבסקציה]] אצל הרב ' לא הקלו. בסוף חורף [[יחיאל קומיסרתרפ"א]]החלו לרדוף את חסידי חב"ד ברוסטוב. לאחר משפט פומבי החליטו לסגור את הישיבה. הם גם ערכו חיפוש בבית הריי"צ, שהוא היה הבוחן הכללי לתלמידים חדשים שבאו להתקבל בישיבת תומכי תמימיםהחרימו רכוש רב והטילו מעצר בית על הרבי הריי"צ.

מאוחר יותר עבר ללמוד אצל המגיד שיעור ר' [[אברהם מסענע]]הרב חיטריק היה נוכח בעת המאורעות ההיסטוריים הללו. הוא עצמו הגיע בדיוק לבית הרבי בעיצומו של החיפוש, ואצל ר' [[שמואל ניסנוויטש]], כולם תלמידי חכמים מופלגיםוהיה עד לזוועה שהתחוללה שם.

הוא אף היה נוכח בחתונתה של בת אדמו"ר' יהודה היה ביישן מופלג מטבעו, והוא התבייש לאכול אצל 'בעלי בתים' כפי שאכלו שאר התלמידים. הכסף שאביו שלח למחייתו, לא הספיקהריי"צ עם [[הרש"ג]] שהתקיימה בחודש [[סיון]] באותה שנה. את סעודות ימי החול אכל אפוא בישיבהמספר ימים לאחר החתונה, ובשבתותהמשיך במסכת נדודיו, למרבה המזלעם כעשרים וחמשה מחבריו, דאג לו חברו הטוב אל העיר [[ישראל חיים זרחיפולטבה]], שהיה תושב ליובאוויטש, והוא הזמינו לביתו לסעודות שבת. במשך שנתיים סעד בבית חברושבאוקראינה.

לקראת באותה תקופה מצבן הכלכלי של הישיבות היה בכי רע, וכאחד מהמבוגרים שבתמימים, נשלח לגייס כספים עבור הישיבה בקרב [[ראש השנהאנ"ש]] ברחבי [[תרע"חרוסיה]] נסעה קבוצת תלמידים לשהות עם הרבי הרש"ב ב. לשם כך היה נדרש עוז, אומץ לב והרבה [[רוסטובמסירות נפש]], ובהם גם שכן אם היה נתפס, אחת דינו. אף על פי כן, הרב חיטריקיצא לדרך ארוכה בקרב קהילות החסידים, אך לא ראה ברכה מרובה בעמלו. בזכרונותיו הוא מספר: "פתאום קרא ה[[משגיחמלחמת העולם הראשונה]] ה[[משפיע]] ר' [[שילם קוראטין]] להבחורים הקשישים" - - "ואמר להם שהגיע מאדמו"ר הריי"צ אלף רובל עבור הוצאות הנסיעה לרוסטוביחד עם המהפכה, והיות שאז נמצאו באולם הגדול מאה תלמידיםהרסו לחלוטין את כלכלת ברית המועצות, ינתן לכל אחד עשרה רובל עבור כרטיסואנ"ש עצמם היו רשים וחסרי כל.

בואם של מאה תמימים לרוסטוב בבת-אחתבמקביל לגיוס הכספים, יצר בעיות קשות. לאחר מכן נענה אדמו"ר הריי"צבכל מקום אליו הגיע, שכוונתו הייתה שרק עשרה היה חוזר [[תמימיםמאמר]] יבואו ולכל אחד יינתן מאה רובלים להוצאות לכל חודש [[תשרי]], אבל מה שנעשה נעשהי חסידות.

תקופה קצרה בשנת [[תרפ"ה]] החל ללמוד שחיטה אצל החסיד ר' [[מאיר נח לרמן]], ושנה לאחר מכן, התפרקה הישיבה המרכזית בליובאוויטש. קבוצות רבות של תמימים עזבו את ליובאוויטש והלכו לערים אחרות. אחת הקבוצות, ובה הרב חיטריק, הגיעה להגיע בברית ה[[חרקובנישואין]] במטרה להמשיך לעבר עם מרת קיילא, בתו של הרב [[קרמנצ'וגאהרן תומרקין]], אך כשהגיעו לעיר התברר להם שצבא גרמניה כבש את רב ואב"ד ב[[קרמנצ'וגחרקוב]] וקו הרכבות הופסק. הזוג הצעיר קבע את מקום מגוריו בחרקוב, לא הרחק ממגורי הורי רעייתו. במשך השנים מסר שיעורי חסידות בבתי כנסת, והתפרנס משחיטה.

התמימים נשארו אפוא בעיר כמה חודשיםהרדיפות כנגד שומרי המצוות הלכו ותכפו. המצב נהיה קשה מיום ליום. אף על פי כן, עד קיץ [[תרע"ח]]כאשר הגיעו ילדיו לגיל חינוך, כאשר לאחר מכן עברו בהוראת הרבי הרש"ב לקרמנצהרב חיטריק לא שלחם ל'שקולע'וגשם חינכו בדרכי הקומוניזם. כשהשלטונות החלו במעקבים, שם המשיכו בלימודיהם ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]קנה הרב חיטריק לילדיו ילקוטים, ומידי בוקר, בשעה שכל התלמידים יצאו אל בית הספר, יצאו אף ילדיו מהבית עם הילקוטים היישר לבית סבם, הרב אהרן תומרקין. כך היה גם בשובם, שעה שתלמידי בתי הספר היו צועדים הביתה בסיום יום הלימודים.

רדיפותיהם של אנשי ה'באותה תקופה ארע מקרה, שכמעט נתפס בכף, ובעקבותיו חש כי עליו לעבור להתגורר בגרוזיה, שם הרדיפות היו פחות קשות: "בשנת [[יבסקציהתרצ"ט]], הבטתי מהחלון ונדמה היה לי שדוד איצ' לא הקלו. בסוף חורף ה [[תרפ"א]] החלו לרדוף את 'מוסר' שבגינו נעצרו חסידי חב"ד ברוסטוב. לאחר משפט פומבי החליטו לסגור את הישיבהבכמה ערים בבריה"מ], עובר לפני ביתי. הם גם ערכו חיפוש בבית הריי"צאני הכרתיו עוד מרוסטוב, החרימו רכוש רב והטילו מעצר בית על הרבי הריי"צואמרתי לזוגתי שלבי אומר לי שמועה לא טובה.

הרב "בלילה באו אחדים מאנ"ש לביתי, וסיפרו לי שדוד איצ'ה היה בבית הכנסת מאצ'נסקי, ושם היה אברך לא חכם, ושאל אותו דוד איצ'ה אם יש כאן אברכים בוגרי ישיבות '[[תומכי תמימים]]'. האברך השיב לו שיש כאן יהודה חיטריק היה נוכח בעת המאורעות ההיסטוריים הללו, אם דרוש לכם איזו תמיכה, או כרטיס רכבת תבקשהו ויתן לך. הוא עצמו הגיע בדיוק גם יש פה אברך [[נחום יצחק פינסון]], ואם לאחד מאברכי 'תומכי תמימים' ודרוש לו אכסניה, אצלו ישיג אכסניה בפנים יפות, והוליך אותו לבית הרבי בעיצומו של החיפושמשפחת פינסון, ושם לן. בדרך הילוכו עם האברך הלז, נודע לו מכל אברכי התמימים הדרים בחרקוב! כן נודע לנו למחרתו כשנסע, והיה עד לזוועה שהתחוללה שםופחד גדול נפל עלינו".

הוא אף היה נוכח בחתונתה של בת אדמו"ר הריי"צ הרב חיטריק התייעץ עם [[הרש"ג]] שהתקיימה בחודש [[סיון]] באותה שנהגיסיו והם הסכימו כי הגיע הזמן להעתיק את מקום מגוריהם לגרוזיה, שם הרדיפות היו פחות אינטנסיביות. מספר ימים לאחר החתונהעד אז, המשיך במסכת נדודיונמנע ר' יהודה לישון בביתו, עם כעשרים וחמשה מחבריומחשש שמא ייתפס בכף, אל העיר [[פולטבה]] שבאוקראינהואף לא ללכת לבית הכנסת הקבוע.

באותה תקופה מצבן הכלכלי של הישיבות היה בכי רעבאחת השבתות, וכאחד מהמבוגרים שבתמימיםכאשר עמד לצאת מביתו יחד עם בנו לעבר בית הכנסת, נכנס לביתו גוי רחב גרם, נשלח לגייס כספים עבור הישיבה בקרב [[אננראה בעליל כאיש חזק. "ש]] ברחבי [[רוסיה]]שאל אותי לשמי ואם אני גר פה", סיפר ר' יהודה. לשם כך היה נדרש עוז"השבתי לו, אומץ לב והרבה [[מסירות נפש]]ומיד שאלתיו מי הוא? ולשם מה איש כמוהו בא לבקר בביתי? מיד הראה לי תעודה המעידה עליו כי הינו חוקר ג.פ.או., שכן אם היה נתפס, אחת דינוובתגובה שאלתיו מה יש לי עם הג.פ.או. אף על פי כןומניין ידע כתובתי? והוא השיב: 'אל תירא אין שום דבר, הרב אלא שאחד הנקרא חיטריק יצא לדרך ארוכה בקרב קהילות החסידים, אך לא ראה ברכה מרובה בעמלועשה דבר נגד השלטונות, ואנו מבקשים אותו. [[מלחמת העולם הראשונה]] יחד עם המהפכה, הרסו לחלוטין מסרו לי את התיק שלו והורו לי לחפש את כלכלת ברית המועצות, ואנכל מי שכינויו חיטריק"ש עצמם היו רשים וחסרי כל.

במקביל לגיוס הכספיםבתום חקירה קצרה הלך החוקר לדרכו. באותו לילה נודע לו כי באותו זמן ביקרו חוקרי הג.פ.או. בבתיהם של כמה מהחסידים וערכו חקירות נמרצות. בעקבות זאת ירד למחתרת גם בשעות היום. "מהיום ההוא התחלתי להיות נחבא עוד יותר, בכל מקום אליו הגיע, היה חוזר במערה מלאה סמרטוטים.. ושם היו מגוריי מ[[חנוכה]] עד אחר [[פורים]] [[מאמר|מאמריתרצ"ט]] חסידות".

המצב הכלכלי במוצאי [[שושן פורים]] תרצ"ט, חל ה-8 במרץ הנחשב בעולם ל"יום האשה". הרב חיטריק חשב כי הגויים משתתפים במסיבות ושותים לשוכרה, ומשום כך לא יבצעו מעצרים בלילה כזה. אבל אנשי הג.פ.או. בחרקוב כלל לא חגגו. בשעות של לפנות בוקר, נשמעו נקישות על חלון בית משפחת חיטריק. הדופק היה כה קשהאחד מבני משפחת פינסון שסיפר כי בלילה זה נאסרו אביו ר' נחום יצחק, שאפילו את דמי כרטיסי הנסיעה ברכבתוכן ר' [[שמואל כצמן]], לא הצליח לגייסר' [[מאיר גורקוב]], ר' [[צמח גורביץ]] והרב [[אברהם ברוך פבזנר]].

בשנת בעקבות זאת נמלט עם רעייתו וילדיו ל[[תרפ"ה]] החל ללמוד שחיטה אצל החסיד ר' [[מאיר נח לרמןסמרקנד]], ושנה לאחר מכן, הגיע בברית ה[[נישואין]] שם היה יחד עם מרת קיילא, בתו של הרב [[אהרן תומרקין]], רב ואבקבוצה גדולה מחסידי חב"ד ב[[חרקוב]]. הזוג הצעיר קבע את מקום מגוריו בחרקוב, לא הרחק ממגורי הורי רעייתו. במשך השנים מסר שיעורי חסידות בבתי כנסת, והתפרנס משחיטה.

באותה תקופה ארע מקרהעם הגיעו לבלגיה, שכמעט נתפס בכףיחד עם הרב [[חיים חייקין]], ובעקבותיו חש כי עליו לעבור להתגורר בגרוזיה, שם הרדיפות היו פחות קשותהורה להם אדמו"ר הריי"צ לדאוג לחיזוק היהדות וחינוך הכשר במקום מגוריהם החדש: "בשנת ברוך בואם לשלום ויעזרם השי"ת להסתדר בטוב ויצליחם בעבודתם הק' בחיזוק היהדות וחינוך הכשר"{{הערה|[[תרצאגרות קודש (אדמו"ר הריי"טצ)|אגרות קודש]], הבטתי מהחלון ונדמה היה לי שדוד איצ'ה ['מוסר' שבגינו נעצרו חסידי חב[אדמו"ד בכמה ערים בבריהר הריי"מצ]], עובר לפני ביתי. אני הכרתיו עוד מרוסטוב, ואמרתי לזוגתי שלבי אומר לי שמועה לא טובהחלק ט' עמוד קע"ח}}.

"בלילה באו אחדים מאנ"ש לביתי, וסיפרו לי שדוד איצ'ה היה בבית הכנסת מאצ'נסקי, ושם היה אברך לא חכם, ושאל אותו דוד איצ'ה אם יש כאן אברכים בוגרי ישיבות '[[תומכי תמימים]]'. האברך השיב לאחר כשנה הורה לו שיש כאן יהודה חיטריקהרבי לבקר בהולנד, ולבדוק אם דרוש לכם איזו תמיכה, חסידי חב"ד יכולים להסתדר שם במשרה של רבנות שחיטה או כרטיס רכבת תבקשהו ויתן לך. גם יש פה אברך [[נחום יצחק פינסון]], ואם לאחד מאברכי 'תומכי תמימים' ודרוש לו אכסניה, אצלו ישיג אכסניה בפנים יפות, והוליך אותו לבית משפחת פינסון, ושם לן. בדרך הילוכו עם האברך הלז, נודע לו מכל אברכי התמימים הדרים בחרקוב! כן נודע לנו למחרתו כשנסע, ופחד גדול נפל עלינו"מסחר.

הרב חיטריק התייעץ עם גיסיו והם הסכימו כי הגיע הזמן להעתיק את מקום מגוריהם לגרוזיהבחודש [[כסלו]] [[תש"ח]], שם הרדיפות היו פחות אינטנסיביותביקש ממנו [[הרבי]] מלך המשיח דיווח על מצב החינוך "במקומות שהשפעתו מגעת או יכולה שתגיע". עד אז, נמנע ר' יהודה לישון בביתו, מחשש שמא ייתפס בכף, ואף לא ללכת לבית הכנסת הקבועכמו כן הציע שיקח על עצמו הפצת ומכירת ספרי [[קה"ת]] בבלגיה.

באחת השבתותהרב חיטריק לא הסתפק בלימוד עצמי, כאשר עמד לצאת מביתו יחד עם בנו לעבר בית הכנסת, נכנס לביתו גוי רחב גרם, נראה בעליל כאיש חזקאלא פעל ללמד חסידות גם בקרב רחוקים מדרך התורה והחסידות. "שאל אותי לשמי ואם אני גר פה"בנושא זה פרש את התלבטותו בפני הרבי, סיפר רהאם ללמד גם צעירים הנמצאים תחת חסותם של 'אגודת ישראל' יהודה. , ועל כך השיב לו הרבי: "השבתי לו, ומיד שאלתיו מי הוא? ולשם אינו מבאר מפני מה איש כמוהו בא לבקר בביתי? מיד הראה לי תעודה המעידה עליו כי הנו חוקר ג.פ.או.תגרע השפעתו על תלמידיו עתה, ובתגובה שאלתיו מה יש לי עם הג.פ.אואם יקח חלק גם בחינוך הצעירים שתחת יד האגודה. ומניין ידע כתובתי? והוא השיב: 'אל תירא אין שום דברולפי עניות דעתי, אלא שאחד הנקרא חיטריק, עשה דבר נגד השלטונות, ואנו מבקשים אותו. מסרו לי את התיק שלו והורו לי לחפש את כל מי שכינויו חיטריקהרי אדרבה"{{הערה|אגרות קודש חלק כ"א עמוד פא}}.

במוצאי שנים אחדות לאחר מכן, בשנת [[שושן פוריםתש"י]] תרצ"ט, חל ה-‏8 במרץ הנחשב בעולם היגר ל"יום האשה". הרב חיטריק חשב כי הגויים משתתפים במסיבות ושותים לשוכרה, ומשום כך לא יבצעו מעצרים בלילה כזה. אבל אנשי הג.פ.או. בחרקוב כלל לא חגגו. בשעות של לפנות בוקר, נשמעו נקישות על חלון בית משפחת חיטריק. הדופק היה אחד מבני משפחת פינסון שסיפר כי בלילה זה נאסרו אביו ר' נחום יצחק, וכן ר' [[שמואל כצמןמונטריאול]]שבקנדה, ומונה על ידי אדמו"ר' הריי"צ למנהלה הרוחני של ישיבת [[מאיר גורקובתומכי תמימים מונטריאול]], . על כך כתב לו אדמו"ר' הריי"צ: "במענה על מכתבו מכ"ב [[צמח גורביץ]] והרב [[אברהם ברוך פבזנראלול]]העבר התענגתי לדעת כי נכנס לעבודת הקודש בתור מנהל רוחני של תומכי תמימים ליובאוויטש בעי"ת מאנטרעאל יע"א, יתן השי"ת שתהיה בהצלחה מרובה.

בעקבות זאת נמלט ודאי הוא כי צריכים להדריך את התלמידים יחיו בדרך החסידות, אבל בהתחשב עם רעייתו וילדיו למצבם הנוכחי, צריכים לסדר אשר לבד לימוד ה[[תניא]] יקבעו עבורם גם הלימוד של שער השלישי מ[[סמרקנדשערי תשובה]], שם היה יחד עם קבוצה גדולה מחסידי חבוילמדו זאת בשעות אשר בהן החובה על כל התלמידים להמצא בהישיבה"{{הערה|[[אגרות קודש]] הריי"דצ חלק י' עמוד רנה-ו}}.

== בבלגיה = מקושר לאדמו"ר שליט"א ===

בתום לאחר [[מלחמת העולם השניההסתלקות]] - בשנת ו של אדמו"ר הריי"צ, [[תש"והתקשרות|התקשר]] - הצליח לצאת בלב ונפש לרבי. הרב חיטריק אף נמנה על משלחת חסידי חב"ד ממונטריאל שהגישו לרבי את ברית-המועצות ב[[יציאת רוסיה תשכתב ההתקשרות עליו חתמו חסידי חב"ו|בריחה הידועה]] יחד עם עוד כאלף נפשותד במונטריאול. לאחר תקופת נדודים קצרההוא אף הוסיף ואיחל לרבי באופן אישי "שכל מה שלא הספיק להפעל על ידי הרבי הריי"צ, שיפעל על ידי הרבי", התיישב ב[[אנטוורפן]] שבבלגיהוהיה ניכר כי הרבי נהנה מהברכה.

עם הגיעו לבלגיהפעם סיפר, יחד עם הרב כי לאחר שהרבי אמר את ה[[חיים חייקיןמאמר]] הראשון [[באתי לגני]], הורה להם אדמוהוא אמר לרבי "ר הרייהמאמר לקח"צ לדאוג לחיזוק היהדות וחינוך הכשר במקום מגוריהם החדש: "ברוך בואם לשלום ויעזרם השי"ת להסתדר בטוב ויצליחם בעבודתם הק(כלומר, המאמר 'קנה' בחיזוק היהדות וחינוך הכשר"{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צאת החסידים)|אגרות קודש]] . הוא הוסיף וביקש לברך את הרבי, והרבי אמר שיאמר '[[אדמו"ר הריי"צלחיים]], חלק ט' עמוד קע"ח}}.

לאחר כשנה הורה לו הרבי לבקר בהולנד, ולבדוק אם חסידי חבבמשך חצי יובל שנים שימש כמחנך בישיבת תומכי תמימים במונטריאל משנת [[תש"ד יכולים להסתדר שם במשרה של רבנות שחיטה או מסחרי]] עד [[תשל"ה]]. תלמידיו מתקופה זו מעידים על שיעורים מיוחדים המשלבים לימוד גמרא והלכה לצד סיפורי חסידים מרתקים.

בחודש [[כסלו]] [[תש"ח]]בתקופה זו היו לו כמה שיעורים קבועים בבית הכנסת, ביקש ממנו [[הרבי]] מלך המשיח דיווח על מצב החינוך "במקומות שהשפעתו מגעת או יכולה שתגיע". כמו כן הציע שיקח על עצמו הפצת ומכירת ספרי [[קה"ת]] בבלגיהבעיקר בחסידות ובהלכה.

הרב ===בקראון הייטס===[[קובץ:חיטריק לא הסתפק בלימוד עצמי, אלא פעל ללמד חסידות גם בקרב רחוקים מדרך התורה והחסידותחמשה דורות בתמונה. בנושא זה פרש את התלבטותו בפני הרבי, האם ללמד גם צעירים הנמצאים תחת חסותם של jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''חמשה דורות בתמונה אחת''אגודת ישראל'- הרב יהודה חיטריק לצד בנו הרב [[צבי הירש חיטריק|צבי הירש]], נכדו הרב [[יוסף יצחק חיטריק|יוסף יצחק]], ועל כך השיב לו הרבי: נינו הרב [[מנחם מענדל חיטריק|מנחם מענדל]] ובן נינו]]לאחר פטירת רעייתו מרת קיילא בתאריך כא ניסן תשמ"אינו מבאר מפני מה תגרע השפעתו על תלמידיו עתהג, אם יקח חלק גם בחינוך הצעירים שתחת יד האגודה. ולפי עניות דעתי, הרי אדרבה" (אגרות קודש חלק כ"א עמוד פא)עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].

שנים אחדות לאחר מכן, בשנת אחד המחזות המיוחדים שראו באי [[תש"י770]]בשנים האחרונות, היגר ל[[מונטריאול]] שבקנדההיה לראות את הרב חיטריק יושב ולומד בצוותא עם החברותא, ומונה על ידי אדמו"ר הריי"צ למנהלה הרוחני של ישיבת הרב [[תומכי תמימים מונטריאולמאיר איטקין]]. על כך כתב לו אדמו"ר הריי"צ: "במענה על מכתבו מכ"ב [[אלול]] העבר התענגתי לדעת כי נכנס לעבודת הקודש בתור מנהל רוחני של תומכי תמימים ליובאוויטש בעי"ת מאנטרעאל יע"א, יתן השי"ת שתהיה בהצלחה מרובה.

ודאי הוא כי צריכים להדריך את התלמידים יחיו בדרך החסידות, אבל בהתחשב עם מצבם הנוכחי, צריכים לסדר אשר לבד לימוד לכבוד יום הולדתו ה[[תניא]] יקבעו עבורם גם הלימוד של שער השלישי מ[[שערי תשובה]]-105, וילמדו זאת בשעות אשר בהן החובה על כל התלמידים להמצא בהישיבה" ([[אגרות קודש]] הריי"צ חלק ישיגר אליו נשיא ארצות הברית ג' עמוד רנה-ו). ורג' בוש מכתב ברכה מיוחד ובו כתב:

== מקושר לכ"ק אדמולורה ואני מקווים שהאירוע המיוחד הזה מלא [[אהבה]] ושמחה. עמנו מכיר לך טובה על המורשת היוצאת מן הכלל שלך, של רחמים, פטריוטיות, תקווה ואחריות. הישגיך הרבים וניסיונך הם מקור השראה לאחרים. אנו משתתפים עם בני משפחתך וידידיך בשיגור מיטב האיחולים לבריאות ושמחה. אלוקים יברך אותך. בהוקרה ג'ורג' וו. בוש"ר מלך המשיח שליט"א ==.

לאחר ===פטירתו===נפטר ב[[הסתלקות|הסתלקותו]] של אדמוי"ר הריי"צ, [[התקשרות|התקשרז שבט]] בלב ונפש ל[[רבי|רבי מלך המשיח שליטתשס"או]]. הרב חיטריק אף נמנה על משלחת חסידי חב"ד ממונטריאל שהגישו לרבי את כתב ההתקשרות עליו חתמו חסידי חב"ד במונטריאול. הוא אף הוסיף ואיחל לרבי באופן אישי "שכל מה שלא הספיק להפעל על ידי הרבי הריי"צ, שיפעל על ידי הרבי", והיה ניכר כי הרבי נהנה מהברכהבגיל 106.

פעם סיפר, כי לאחר שהרבי אמר את הבהלוויתו שעברה ליד [[מאמר770]] הראשון השתתפו המוני אנ"ש ו[[באתי לגניתמים|התמימים]], הוא אמר לרבי נטמן בחלקת אגודת חב"המאמר לקח" (כלומר, המאמר 'קנה' את החסידים). הוא הוסיף וביקש לברך את הרבי, והרבי אמר שיאמר 'ד שב[[ניו יורק]] בסמוך ל[[לחייםהאוהל|אוהל]]הק'.

בתקופה זו היו לו כמה שיעורים קבועים בבית הכנסתבשנים בהן שהה ב[[ארצות הברית]], בעיקר בחסידות ובהלכההוציא לאור את זיכרונותיו העשירים. הוא אגר בזיכרונו רגעים חשובים שראה אצל רבותינו נשיאינו וגדולי החסידים, שמע אלפי סיפורים שעברו מדור לדור, והוא העלם על הכתב בספריו "רשימות דברים" (ארבעה כרכים) ו"משולחן השבת של אבא".

בשנת ===ספרו רשימות דברים===הספר '''רשימות דברים''' כולל את רשימותיו וסיפוריו של החסיד הרב יהודה חיטריק ששמע בישיבת [[תשמ"ג]], לאחר פטירת רעייתו מרת קיילא, עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטסתומכי תמימים ליובאוויטש]].

בשנים בהן שהה רוב הסיפורים מקורם ב[[ארצות הבריתמשפיע]]ר' [[גרונם]] אסתרמן, הוציא לאור את זיכרונותיו העשירים. הוא אגר בזיכרונו רגעים חשובים שראה אצל רבותינו נשיאינו וגדולי החסידים, שמע אלפי סיפורים שעברו מדור לדור, והוא העלם על הכתב בספריו "ומיעוטם - ב[[חסיד]] ר' [[רשימות דבריםיצחק הורביץ]]" (ארבעה כרכים) ו"ובעוד [[משולחן השבת של אבאתמימים]]"וחסידים.

את במהדורה ראשונה יצא הספר בשנות המ"רשימות דברים" כתב בעידודו הישיר של הרבימים בארבעה כרכים, על כך כתב בהקדמה לספר: "הרבי הציע לפני כמה שניםללא עריכה וללא סדר, להעלות על הכתב, מה ששמעתי וראיתי מהמשפיעים, מחסידים ואנשי מעשה"עם כפילת סיפורים ועוד.

==פטירתו==נפטר בבשנת [[יתשס"ט]] הוציאו בני המחבר (ובראשם הרב [[אהרון חיטריק]]) מהדורה חדשה של הספר (בכרך אחד), הסיפורים סודרו לפי מדורים (מדור [[רבותינו נשיאנו]], מדור [[צדיק]]ים ומדור [[חסיד]]ים) והושמטו סיפורים כפולים, ונוספה רשימת הזכרונות של המחבר מהשנים [[תר"ס]] - [[תש"ז שבט]] והשלמת תולדותיו מהשנים תש"ז - [[תשס"ו]] בגיל 106. במהדורה החדשה נוספו מראי מקומות ונערכו השוואות עם מקורות אחרים.

בהלוויתו שעברה ליד המהדורה החדשה נערכה בידי נין המחבר הרב [[770]] השתתפו המוני אנ"ש ו[[תמים|התמימים]], נטמן בחלקת אגודת חב"ד שב[[ניו יורק]] בסמוך ל[[אוהל מנחם מענדל קפלן (קבר הצדיקדטרויט)|אוהלמנחם מענדל קפלן]] הק'.

'''בניו:'''

*ר' [[אהרון חיטריק]].

'''בנותיו:''' *מרת חיה ליברמן- נפטרה כ"ה שבט תשע"ג, אשת ר' [[דוד משה ליברמן]], רב ואב"ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].*מרת שיינדל שניאורסון - נפטרה י"ד אייר תשפ"ג, אשת הרב [[שלום דובער שניאורסון (פלטבוש)|שלום דובער שניאורסון]].

הותיר אחריו בנים, נכדים, נינים ובני נינים - כולם חסידי חב"ד, ורבים מהם מכהנים כשלוחי הרבי ברחבי העולם.

* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קטגוריה:קהילת חב"ד סמרקנד: אישיםבסמרקנד]][[קטגוריה:קהילת חב"ד מונטריאול: אישיםבמונטריאול]][[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מונטריאול]][[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]][[קטגוריה:משפחת חיטריק]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ט]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]][[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]][[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]