פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 28 בתים ,  01:01, 9 בפברואר 2011
אין תקציר עריכה
בין שנת [[תש"י]] ועד להסתלקות אמה ב[[י' טבת תשל"א]] ניהלה יחד עם אחותה [[הרבנית חיה מושקא]] את קרן [[רייונדשל]].
בשנת [[תשי"ג]] נשא בנה [[בערי גוראריה]] לאישה את מ' [[מינא גוראריה]], בת הרב [[אלתר דובער חסקינד]]{{הערת שוליים|על-פי דרישתה, לא השתתף [[הרבי]] בחתונה (מיומני הרב [[יואל כהן]]).}}.
ב[[שמחת תורה תשל"ח]], כאשר קיבל [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] אירוע [[לב]], דאגה לו גיסתו מאד, היא ירדה לחדרו וניסתה לשכנע אותו לאכול. לאחר מכן שוחחה בתדירות גבוהה עם רופאי רבינו, ביקשה מידע על המצב ועודדה אותם להמשיך במלאכתם{{הערת שוליים|ע"פ י אותה תקופה ועדויות הרופאים}}.
בשנת [[תשמ"ה]], כאשר גנב בנה, [[שלום בער גוראריה]] את הספרים, בתקופה הידועה המכונה [[משפט הספרים]] עמדה היא לצידו ותבעה בבית המשפט להעביר חלק מהספרים אליו. ואילו בעלה, הרב [[שמריהו גוראריה]], נשאר נאמן לרבי, בעקבות כך, במהלך המשפט יצאה מביתה ועברה לגור אצל בנה ב[[ניו ג'רזי]], כאשר בעלה נותר לבדו.
במהלך אירועי המשפט נצרכה חנה לעבור ניתוח מסוכן, והייתה בסכנת חיים. ב[[לילה]] בלילה שלפני הטוב הניתוח הוטב מצבה מאד, ובבוקר, כאשר בדקה הרופא, אמר: "מישהו עבד פה בלילה..." וקבע שאינה צריכה ניתוח. כאשר שמע [[הרבי]] את הדברים, שאל האם הרופא ידע מי-הוא-זה שעבד בלילה...{{הערת שוליים|מפי הגה"ח ר' [[יואל כהן]], בסעודת [[ליל שבת]], שהתקיימה בביתו, [[פרשת תרומה]] [[תשס"ח]]}}
נפטרה בשנת [[תשמ"ח]], ומנוחתה כבוד בחלקת מונקאטש-סאטמר ב[[ניו יורק]].