שינויים

[[קובץ:זהר וילנא.jpg|200px|ממוזער|שמאל|ספר הזוהר מהדורת [[וילנא]], [[תרפ"ד]]]]'''ספר הזוהר הקדוש''' הוא הספר המרכזי של תורת ה[[קבלה]]. הוא מורכב ממדרשים על ה[[תורה]] המחולקים לפי פרשות השבוע. הזוהר לא היה ידוע ומפורסם והועבר מדור לדור ליחידי סגולה בלבד. עד שרבי משה די-לאון בספרד שהפיץ את הזוהר לנחלת הכלל. לזוהר קמו מפרשים רבים שלימדו והרחיבו את תורת הקבלה, כמו ה[[רמ"ק]] - רבי משה קורדובירו, ה[[אריז"ל]] - רבי יצחק לוריא אשכנזי, ובדורות ועוד פירושים מדורות מאוחרים יותר ה. לספר הזהר ישנו גם [[ביאורי הזוהר (אדמו"ר הצמח צדק)|ביאור]] מ[[רמחכ"ק אדמו"לר הצמח צדק]] - רבי משה חיים לוצאטו ועוד.

גופו של ספר הזוהר בנוי מדרשות מ[[רבי שמעון בר יוחאי]] (רשב"י) וחבריו סביב על [[פרשת השבוע|פרשיות התורה]], ושפתו רובה ככולה [[ארמית]]. בספר כלולות "האידרות" - "אידרא רבא" (המושב הגדול), "אידרא זוטא" (המושב הקטן) ו"אידרא דבי משכנא" (מושב בית המשכן), שתוכנן:.

באידרא ב'''אידרא רבא ''' [[רשב"י]] מגלה את "הפרצופים" ה[[פרצופים]] - גילויי [[אלוקות ]] בדמות רוחנית ומופשטת הנמשלת לפני ל[[פני אדם ]] על פי הפסוק "על הכיסא דמות במראה אדם עליו מלמעלה" ({{הערה|יחזקאל א' כ"ו) }}. עשרה חברים משמיעים את דרשותיהם כל אחד בתורו, ו[[רשב"י]] חותם את הדיון ומגלה את הדברים שהחברים ידעו רק בראשי פרקים. בסוף ה"מושב" שלושה מהחברים נופחים את נשמתם מרוב הקדושה ה[[קדושה]] כיוון שלא היו מזוככים מספיק. באידרא זוטא מסופר על פטירתו של [[רשב"י]] ומשמיע באזני תלמידיו סודות שחשש לגלות לפני כן, לבסוף יוצאת נשמתו של [[רשב"י]] במילה "חיים". באידרא דבי משכנא דנים [[רשב"י]] ושלושה מתלמידיו בסודות התפילה על פי דרשות הבנויות על פסוקי הקמת המשכן. בזוהר נכלל גם תיאור ההיכלות העליונים בחלק שנקרא: 'היכלות דרשב"י' ובו מתוארים שבעת היכלות גן העדן השמורים לצדיקים מחד, ומאידך שבעת מדורי הגיהנום המיועדים לרשעים. בפרשת "ואתה תחזה" (יתרו) מובא מאמר המבאר את חכמת הפרצוף וחכמת היד, המיוחס בדרשה למשה בבחירתו אנשים כפי עצת יתרו. חלקים אחרים בזוהר מתייחסים לצדיקים נסתרים כגון [[רב ייבא סבא]] שהוא איש העוסק בחימר ונראה בתחילה כ[[עם הארץ]], אך מתגלה כמקובל גדול הדורש בענייני תורת הנפש. דמות אחרת היא "הינוקא" המופלא - אותו ילד-פלא, בנו של [[רב המנונא סבא]], שמגיל ינקות יודע לדרוש בסתרי תורה ועולה עליהם בחכמתו. סיפור אחר בזוהר מתאר את מפגשם של [[רשב"י]] וחבריו בגן עדן עם 'רב מתיבתא', הוא ראש הישיבה של מעלה, הדן אתם על ענייני העולם הבא והנשמה.

ב'''אידרא זוטא''' מסופר על [[הסתלקות]] [[רשב"י]] וכיצד משמיע באזני תלמידיו סודות שחשש לגלות לפני כן, לבסוף יוצאת נשמתו של [[רשב"י]] במילה "חיים". ב'''אידרא דבי משכנא''' דנים [[רשב"י]] ושלושה מתלמידיו בסודות ה[[תפילה]] על פי דרשות הבנויות על פסוקי הקמת ה[[משכן]]. בזוהר נכלל גם תיאור ה[[היכלות]] העליונים בחלק שנקרא: '''היכלות דרשב"י''' ובו מתוארים שבעת היכלות [[גן עדן]] השמורים ל[[צדיקים]] מחד, ומאידך שבעת מדורי ה[[גהינום]] המיועדים ל[[רשעים]]. בפרשת "ואתה תחזה" שב[[פרשת יתרו]] מובא מאמר המבאר את [[חכמת הפרצוף]] ו[[חכמת היד]], המיוחס בדרשה ל[[משה]] בבחירתו אנשים כפי עצת [[יתרו]]. חלקים אחרים בזוהר מתייחסים ל[[צדיקים נסתרים]] כגון [[רב ייבא סבא]] שהוא איש העוסק בחימר ונראה בתחילה כ[[עם הארץ]], אך מתגלה כ[[מקובל]] גדול הדורש בענייני תורת ה[[נפש]]. דמות אחרת היא "הינוקא" המופלא - אותו ילד-פלא, בנו של [[רב המנונא סבא]], שמגיל ינקות יודע לדרוש בסתרי תורה ועולה עליהם בחכמתו. סיפור אחר בזוהר מתאר את מפגשם של [[רשב"י]] וחבריו ב[[גן עדן]] עם 'רב מתיבתא', הוא [[ראש הישיבה]] של מעלה, הדן אתם על ענייני ה[[עולם הבא]] וה[[נשמה]]. בחטיבה השנייה של הזוהר כלולים החיבור '''סתרי תורה''', בו מקובצים מאמרים על [[ספר בראשית]]; ומדרש ו[[מדרש]] הנעלם על התורהה[[תורה]], ששפתו מעורבת עברית וארמית [[לשון הקודש]] ו[[ארמית]] והוא עוסק בבריאהב[[בריאת העולם|בריאה]], [[עולם הבא והנשמה]] וה[[נשמה]].

חלקים נוספים השייכים ל"ספר לספר הזוהר", הם "רעיא מהימנא" (הרועה הנאמן - כלומר משה רבינו) ו"תיקוני זוהר". החיבור "רעיא מהימנא" משולב בתוך [[גוף]] ספר הזוהר והחיבור "תיקוני זוהר" הוא חלק נפרד.

'''תיקוני זוהר''' הוא ספר חלק נוסף לספר הזוהר, ובו מובאים שבעים תיקונים, שהם שבעים הפנים פנים לתורה אותם מפרש [[רבי שמעון בר יוחאי]] במלת "[[בראשית]]". בהקדמה של תיקוני זוהר, מובא המאמר [[פתח אליהו]].

הזוהר נכתב בארמית ב[[ארמית]] בניב השונה מהארמית של התלמוד ה[[תלמוד הבבלי ]] (ארמית בבלית), והוא אינו נגיש לרוב קוראי לומדי הזוהר היהודים, קל וחומר ללא-יהודים. על כן הזוהר תורגם במרוצת הדורות לכמה שפות: [[עברית]], לטינית, [[יידיש]], לאדינו, ערבית יהודית (ערבית באותיות עבריות), גרמנית, [[אנגלית]] וצרפתית.

אחד מתרגומי הזוהר לעברית הוא תרגומו של הרב יהודה יודל רוזנברג בו תורגמו רק חלקים מהזוהר (5 כרכים, ניו יורק, 1927תשכ"ז). תרגום נוסף בעברית לספר הזוהר הוא הספר מתוק מדבש של ה[[קבלה|מקובל]] הירושלמי רבי [[דניאל פריש]], מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו"ר רבי [[רבי אהרן ראטה]]. הספר המופיע בסדרה מרובת כרכים כתרגום מתחת ללשון הזוהר, כתוב בשפה עממית יותר ובהסברים קבליים פשטניים, מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים.

== =כ"ק אדמו"ר הצמח צדק===חיבר את הספר [[רבותינו נשיאינו]] ו[[ספר ביאורי הזוהר (אדמו"ר הצמח צדק)|ביאורי הזוהר]] ==.

שיטת *"ה"[[חסידותצמח צדק]] מיוסדת בעיקרה על ספר הזוהר ותורת " אמר ל[[האר"יחנוך הנדל קוגל|ר' הענדל]] ביחידות: זוהר מרומם הנפש"{{הערה|1=[[אגרות קודש (שנכתבה עאדמו"ר הריי"צ)]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=416 חלק י ' עמוד ש"צ]. מובא גם ב[[רבי חיים ויטאלהיום יום]]), ומשום כך ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות ב[[חסידותט"ז טבת]].}}.

===כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א===*ביחידות עם הרבנים הראשיים לישראל, הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[הבעל שם טובאברהם שפירא]], ב[[א' בכסלו] הקדוש==] [[תשד"מ]] דיבר והפליג [[הרבי]] במעלת וחשיבות לימוד [[פנימיות התורה]] בכלל - והזוהר בפרט. בין הדברים נאמר:{{ציטוט|תוכן='''''הרב שפירא''''': וכמו כן יש גם מה מכתבים של [[הרב קוק]] ז"ל שבהם מזכיר בדברים קשים אודות ההכרח והצורך בלימוד קבלה, שלולי זאת אי אפשר ללמוד תורה לאמיתה [על אחת כמה וכמה שיש לנו לרדוף בכל לב ונפש מאד אחר חמת האמונה-דרך מה שהזכיר הרבי מה שכתב [[הגר"א]] בפרושו לספר משלי, הוא שבלי ללמוד את חכמת דרך הקבלההנסתר – אי אפשר שישיג את ה'נגלה'] וכותב שעל ידי זה מעכבים את הגאולה כו'. '''''כ"ק אדמו"ר שליט"א''''': אם דבריו היו מתקבלים – לא היה מקום לפגישה שלנו בחוץ לארץ, כי היינו כבר כולנו בארץ הקודש, שהוא דרך אמת"{{הערה|בספר מאירות עיניים פרשת ראהביחד עם משיח צדקנו!}}

===כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] והזוהר===*ספר הזוהר מוזכר פעמים רבות בספר ה'''[[תניא]]'''.* "שמעתי מבשנת [[מהרתש"ם הלוי יפהנ]] שאמר בשם במעמד [[אדמו"ר הזקןחלוקת הדולרים]] נמב"ג סגלה לעבר לפני הרבי הרב [[מחשבות זרותאברהם שמחה אשלג]] בעת [[התפילה]] הוא ג' דרכים כו', וכן ספר הזוהר הלשון מסוגל ל[[נשמה]] אעפ"י דלא ידע מאי קאמרי" כו' {{הערה|כתב בספר "וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל עם ישראל ילמדו את תורת הקבלה, ובכך נקרב את ה[[מגדל עזגאולה]]", מאמרי דא"ח מאדמו"רי חב"ד עמוד תכ"ו }}.*"מי שהוא בעל עסק גדול יהיה רב לימודו בזוהר אף שאינו מבין, כי מה אכפת ליה שאינו מבין, השלימה - אפילו הי הוא סגולה"{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים, דף תקע"א}}*לימוד בזוהר הקדוש מסיר טמטום הלב {{הערה|מאה שערים לאדמו"ר הזקן}}*הלומד בספר הזוהר הקדוש בעולם הזה, אז לעתיד לבא לא ישב בבושה"{{הערה|כתב ע"ז בזוהר פרשת וישב דף קפ"ה עמוד א', והאריך בזה מבוסס על הנאמר ב[[לקוטי תורהספר הזהר]] שבספר הזהר יצאו מה[[פרשת צוגלות]]}}*י"ג דברים הם להסרת כל המונעים ב[[תפילהרחמים]] כו', והג' הוא עסק ולימוד דברי מוסר הנמצאים בזוהר מלשון הארה, שמאיר במקום החושך שהוא חמת אמת"{{הערה|[[לקוטי תורה]] פ' [[כי תבוא]]}}.

===כהרבי השיב לו, כי מקובל ב[[חב"ק אדמוד]] ש[[חסידות]] חב"ר ד בנויה על פי יסודות הקבלה אך בשיטה של [[חכמה]] [[הצמח צדקבינה]]===חיבר את הספר [http://hebrewbooks.org/15926"ביאורי הזוהר[דעת]], וממילא מי שלומד תורת חב"]ד לומד גם קבלה.*"הכשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו השיב הרבי שבתור נכד של [[צמח צדקאדמו"ר הזקן]]אינו יכול לחתום על פסק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת חב"ד אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו" אמר לר' הענדל ביחידות: זוהר מרומם הנפשר והביא ראיה מלשון אדמו" כו'ר הזקן{{הערה|[[היום יוםאגרת הקודש]] [[טאגרת הקודש - פרק כ"ה|סוף פרק כ"ז טבתה]]}} ===כשכותב "ק אדמודברי [[הבעש"ר נשיא דורנו===ביחידות עם הרבנים הראשים לישראל (ט]] לפי קבלת [[הרב מרדכי אליהוהאריז"ל]] ו" ומשמע מזה שאינו קבלה ממש. אך הרבי השיב כי כיון שהאדמו"ר הזקן כותב בפירוש ב[[הרב אלקנה שפיראאגרת הקודש]])דיבר והפליג הרבי במעלת וחשיבות לימוד הזוהראחרת, לא ייתכן שסתר את דבריו במקום אחר.