שינויים

{{בעבודה מתמשכת}}'''[[הידור מצווה|הידורים וחומרות ]] בחג הפסח''' הינם מכלול של הרחקות בהן נזהרים בחג הפסח ה[[פסח]] כדי להישמר מחשש [[חמץ]]. הבסיס לחומרות אלו הוא באיסור חמץ בפסח, המתייחד בכך שהוא אסור אפילו במשהו, וכן מעוגן בדברי [[האריז"ל]], ש"הנזהר ממשהו חמץ בפסח - מובטח לו שלא יחטא כל השנה כולה".

חסידי [[חסיד]]י [[חב"ד ]] נוהגים בחומרות והידורים רבים, כשהידועים שבהם הוא הזהירות מ[[מצה שרויה]]והאכילה אך ורק בבית, ההימנעות משימוש בסוכר בפסח, ואכילה בבית בלבד ולא מבלי להתארח, ; חומרות המעוגנות בכתבי [[רבותינו נשיאינו]].

איסור חמץ הוא מהחמורים באיסורי תורה – ובתוך חג הפסח הוא אסור אפילו ב"משהו", דהיינו גם בכמות המזערית ביותר{{הערה|הטעם ההלכתי לכך הוא מכיון שחמץ לאחר הפסח מותר בהנאהשם=תמז|[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/447/1.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים, סימן תמז, וכל דבר שיש לו מתירין - אפילו באלף לא בטלסעיף א].}}. בהתאם לכךלסיבה שחומר זה נאמר דוקא באיסור חמץ, הגישה היהודית הרווחת היא להחמיר ולהזהר ישנם כמה טעמים{{הערה|שם=תמז}}:*כיון שהתורה החמירה באיסור זה יותר משאר איסורי התורהחמץ, וכפי שכתב ו[[עונש|ענשה]] עליו [[אדמו"ר הזקןכרת]]{{הערה|שושם=רשי|רש"ת שלו סימן וי פסחים כט, ב ד"ה שלא במינו.}} בשם .*כיון שהתורה החמירה באיסור חמץ, ואסרה אותו לא רק באכילה אלא אף ב"[[האריז"לחמץ#מצוות השבתת חמץ|בל יראה ובל ימצא]], שיש "להחמיר כל החומרות בפסח". עוד מובא בשמו{{הערה|באר היטב אורח חיים רתוספות חולין צ, א ד"ס תמז. נתבאר בשיחת אחש"פ ופסח שני ה'תש"מאמר.}} ש"הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא .*כיון שבמשך כל השנה". אדמו"ר הזקן עצמו כתב ש"ישראל קדושים הם ונוהגים להחמיר על עצמן וגוררים כל החמץ הנמצא אפילו משהו"רגילים לאכלו, ועלולים לטעות ולאכלו בפסח{{הערה|סימן תמב, ל.שם=רשי}}.

נהוג להחמיר בביעור החמץ בניקיון יסודי של כל מקום ומקום במטרה לנקות גם פירורי חמץ אפסייםו[[הרדב"ז]] כתב שהסיבה שהחמירו בחמץ דוקא, ואפילו במקומות שאינם מחוייבים על פי גדרי ההלכהאינה רק בגלל טעמים אלו, אלא בעיקר מכיון שחמץ רומז ל[[יצר הרע]], ולכן יש לבער אותו מכל וכל אפילו משהו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager. כמו כן בחג הפסח עצמו מקובלים בחסידות חבaspx?req=1952&st=&pgnum=397&hilite= שו"ד הידורים וחומרות שונות במאכלי הפסח, כדי להתרחק ככל האפשרי מכל חשש חמץת הרדב"ז חלק ג' סימן תקמו]. בנוסף להידורים המסורתיים שהנהיגו רבותינו נשיאנו ונהוגים אצל החסידים כולם, ישנם המוסיפים עוד חומרות והידורים משלהם על פי המסורת המשפחתית וכדומה}}.

אחד הטעמים שניתנו לחומרות הרבות בחג הפסח בהתאם לכך, הגישה היהודית הרווחת היא העובדה שזוהי המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל להחמיר ולהזהר באיסור זה יותר משאר איסורי התורה, וכפי שכתב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/shut/6.htm שו"ת שלו סימן ו].}} בשם [[האריז"ל]], שיש "להחמיר כל החומרות בפסח". עוד לפני יציאתם ממצריםמובא בשמו{{הערה|1=באר היטב אורח חיים ר"ס תמז. וב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4624&st=&pgnum=774&hilite= שיחת אחש"פ תש"מ], ש"כדאי לחפש היכן הוא המקור בכתבי האריז"ל". מאמר זה נתבאר באריכות בשיחה שם, ומכיון שעדיין לא ניתנה התורה עם ובשיחת פסח שני ה'תש"מ.}} ש"הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל פרטיה ודקדוקיה, הוסיפו בני ישראל מעצמם חומרות והידורים מפאת גודל רצונם לעשות את המצווה בשלימותהשנה".

לאור זאת, בחג הפסח נהוג בעם ישראל להחמיר הרבה יותר מאשר ב[[אדמו"ר הרש"בכשרות|איסורי אכילה אחרים]] נהג להחמיר ביותר בפסח, ואף המשיל את הזהירות הרבה מחמץ למרות החשש מרחוק, לשומרים שמעמדים בחנויות, שאף שהגנבים בכל העיר בודדים לעומת החנויות והחשש רחוק – נזהרים ונשמרים מהם בתכלית הזהירותכדי להתרחק ככל האפשרי מכל חשש חמץ. אך פעם התבטא ואמר בחסידות חב"אני מתיירא מאוד מחומרות"{{הערה|שמועות וסיפורים מהרב [[פולע כהן]] חלק א' עמוד 321ד בפרט מקובלים הידורים וחומרות שונות במאכלי הפסח.}}בנוסף להידורים המסורתיים שהנהיגו רבותינו נשיאנו ונהוגים אצל החסידים כולם, ישנם המוסיפים עוד חומרות והידורים משלהם על פי המסורת המשפחתית וכדומה.

היו חסידים מארץ אחד הטעמים שניתנו לחומרות הרבות בחג הפסח היא העובדה שזוהי המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל שרצו לנסוע אל הרבי לרגל י"א בניסן אולם הרבי שלל זאת והורה להשתמש בחצי הכסף של הנסיעה להידורים לפסח.עוד לפני יציאתם ממצרים, ומכיון שעדיין לא ניתנה התורה עם כל פרטיה ודקדוקיה, הוסיפו בני ישראל מעצמם חומרות והידורים מפאת גודל רצונם לעשות את המצווה בשלימות{{מקורהערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1682&st=&pgnum=47&hilite= שאלות ותשובות מן השמים], סימן עא.}}.

==חומרות מרבותינו נשיאינו==*'''לא לכבד באכילה ושתיה''' – [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג להחמיר ביותר בפסח אין האחד מכבד , ואף המשיל את זולתו באכילה ושתיההזהירות הרבה מחמץ למרות החשש מרחוק, אך ליטול ביוזמה עצמית לשומרים שמעמדים בחנויות, שאף שהגנבים בכל העיר בודדים לעומת החנויות והחשש רחוק – אפשרי{{הערה|היום יום כ' ניסןנזהרים ונשמרים מהם בתכלית הזהירות.}}.*'''רכישת מצות ממוסד חב"די''' - על יסוד הוראתו של הרבי, רוכשים חסידי חבאך פעם התבטא ואמר "ד ממוסדות חבאני מתיירא מאוד מחומרות"דיים דווקא{{הערה|1=[httpshttp://www.otzarhebrewbooks.org/wotzar/bookpdfpager.aspx?29242 ליובאוויטשע מצה] עמודים 11-16req=40477&st=&pgnum=21 יגדיל תורה (נ.}}.*'''הימנעות מאכילת מצת מכונה''' – *'''הימנעות מאכילת מצה שרויה''' - נזהרים ביותר ממצה שרויה, ובין החומרות כדי להתרחק מכך: מכסים את המצות שעל השולחן, כל אחד ואחד אוכל לעצמו מתוך שקית{{הערה|יש המקפידים בדווקא שלא לאכול מתוך שקית, אלא אוכלים מעל הרצפה הרחק מהשולחן, כדי שהפירורים שנגעו בפה יפלו על הרצפה ולא יחזרו לתוך השקיתי.}}, אוכלים את המצה לפני הבאת התבשילים על השולחן, ניגוב הפה באמצעות מפית{{הערה|כאשר אחד הבחורים הרים מהרצפה את המפיות שהרבי ניגב את הפה איתם בשעת ערכית שולחן ליל הסדר, העיר לו הרבי בתמיהה שזה חשש חמץ.}}, ועוד{{הערה|ספר המנהגים עמוד 41.}}. ונזהרים בחומרה זו גם עם ילדים קטנים{{הערה|התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמ' 111.}}.*'''הימנעות מאכילת קטניות''' - *'''הימנעות מאכילה במזלג''' – אדמו"ר הרש"ב נמנע מאכילה במזלג בפסח, מחשש שבין שיני המזלג נתקע פירור של מצה שעלול להחמיץ. בכל פעם שהשתמש היה מנגב את הכפית{{הערה|משיחת אחרון של פסח תשי"ב, שיחות קודש עמוד קצח.}}.*'''אי שתיית יין-שרף (משקה)חוברת נב ע''' – מתקנת אדמו"ר הצמח צדק שלא להשתמש ביין שרף בפסחרמט], גם אם יוצר מתפוחי אדמה וכיוצא בזה ואין שום חשש בכשרותו{{הערה|לקוטי ספורים, עמוד צב.}}עיין שם.*'''אי אכילת סוכר''' – אדמו"ר הרש"ב הידר שלא להשתמש בסוכר בפסח{{הערה|לקוטי ספורים עמוד רלד, ורשימות הרב לנדא בקובץ שמועות וסיפורים מהרב [[יגדיל תורה (ניו יורק)|יגדיל תורהפולע כהן]] גליון נב עמוד קמט. עם זאת, על יסוד דברי הרבי ב'המלך במסיבו' חלק א' עמוד שז שלאו דוקא שזהו הידור השייך לכולם, יש מחסידי חב"ד המבשלים את הסוכר קודם הפסח ומוודאים שלא נפל לתוכו מאומה.}}.*'''זהירות שהכלים יגעו כמה שפחות באוכל'''{{הבהרה}} – אדמו"ר הריי"צ מעיד שנזהרים כאשר פותחים את בקבוק היין, שהפותחן לא ייגע ביין עצמו{{הערה|לקוטי דיבורים עמוד 846.}}.*'''שימוש בכלים ייעודיים לפסח''' – אצל חסידי חב"ד נמנעים משימוש בכלים שהוכשרו לצורך פסח, על יסוד המעשה שאירע עם [[אדמו"ר הזקן]] עוד בהיותו אצל רבו [[המגיד ממעזריטש]]{{הבהרה}}.*'''הימנעות מאמירת 'חמץ'''' – כאשר הזכירו ליד הרבי את הביטוי 'חמץ' בקשר לאחד החדרים בליל פסח תשל"ט, אמר הרבי שלא כדאי להזכיר זאת, וכאשר אמרו בטעות על מאכל מסויים שהוא 'קניידלאך' – נמנע מלאכלו{{הערה|מספר פעמים כאשר ביקר הרבי ב[[מכון חנה]] ובמטבח ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], סייר גם במטבח וכאשר ראה מסננת על הברז – העיר שצריך לבדוק את המסננת מכיון שאם אכן היה חמץ במים – המסננת לא מועילה, ואדרבה, כל המים שעוברים בברז עוברים דרך החמץ.}}.*'''שימוש במים קנויים לבישול ושתיה''' – ה[[בעל שם טוב]] הקפיד להשתמש רק במים המוכנים מלפני החג, ועל יסוד כך, יש המקפידים לרכוש את המים הנכנסים לפה, וכן מקפידים לצחצח שיניים במהלך החג דווקא עם מים אלו{{הערה|מפי ר' זלמן משה היצחקי ששמע מאדמו"ר הרש"ב, נדפסה באוצר מנהגי חב"ד321.}}.

===חומרות שלא היו נהוגות אצל רבותינו נשיאינו===*'''אכילת שום'''{{הערה|עדותו של הרב [[יעקב לנדא]]חסידים מארץ ישראל שרצו לנסוע אל הרבי לרגל י"א בניסן, מורה צדק בביתו אולם הרבי שלל זאת והורה להשתמש בחצי הכסף של אדמו"ר הרש"בהנסיעה להידורים לפסח.}} '''וצנון'''{{הערה|קבלה בלי טעם, מאדמו"ר הצמח צדק.מקור}}.*'''אכילת חלב ומוצרי חלב''' – אדמוכמו כן הורה הרבי שבחג הפסח על האדם להיות במקום דירתו הקבוע, והסביר זאת בכך "ר הריישקשה ביותר להדר כפי הרצון בעניני פסח - כשנמצאים במקום אחר"צ נהג לאכול מאכלי חלב מתוצרת ביתית, ואילו הרבי אכל גם מוצרי חלב תעשייתים בהכשר [[בית דין צדק קראון הייטס]] {{הערה|1=[httphttps://wwwchabadlibrary.shturem.netorg/books/admur/lkus/37/14/4/index150.php?section=news&id=56141 עגות הרב יהודה לייב גרונר] {{שטורעם}}}} '''וצנון'''{{הערה|קבלה בלי טעם, מאדמו"ר הצמח צדק.}}.*'''שטיפת הביצים לפני החג''' – אדמו"ר הריי"צ הקפיד על הבחורים בישיבה שרחצו את הביצים{{הערה|ליקוטי סיפורים עמוד רסא.}}.*'''מטבח נפרד לפסח'''{{הערה|htm לקוטי שיחות חלק לב, עמוד 204.}}.*לז ע'''מסננת על הברז'''{{הערה|מספר פעמים כאשר ביקר הרבי ב[[מכון חנה150]] ובמטבח ישיבת . קובץ מענות קודש תש"נ, [[תומכי תמימים המרכזיתhttps://chabad.info/beis-medrash/470688/ מענה קסב]], סייר גם במטבח וכאשר ראה מסננת על הברז – העיר שצריך לבדוק את המסננת מכיון שאם אכן היה חמץ במים – המסננת לא מועילה, ואדרבה, כל המים שעוברים בברז עוברים דרך החמץ.פורסם קודם לכן ביומן "פאקס א שיחה" גליון 37}}.

==חומרות והידורים הנהוגים בין חסידי חב"דבערב פסח אחר חצות== להלן לוקט חומרות והידורים שונים הנהוגים בין חסידי חב"ד. לא יש הנוהגים לקבל על עצמם את כל החומרות התקבלו אצל כל חסידי חב"דההידורים רק מליל התקדש החג, וכל אחד מחמיר כפי שקיבל על עצמו:אך לא נוהגים בהם בערב פסח אחר חצות.

==חומרות שמקורן ברבותינו נשיאינו=====ההכנות לפסח===*'''כלים ונקיונות:ניקיון''': אף שמעיקר הדין חמץ פחות מכזית די לו ב{{קס|ביטול| חמץ}}, {{ציטוטון|ישראל קדושים הם ונוהגין להחמיר על עצמן}} לנקות ולגרד כל חמץ אפשרי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh3/1/442/30 שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, אורח חיים, סימן תמב סעיף ג].}}*'''הקצאת סכינים וכלי מטבח מיוחדים לקילוףהכנת מים''': ה[[בעל שם טוב]] הקפיד להשתמש רק במים המוכנים מלפני החג{{הערה|1=עדות ר'[[זלמן משה היצחקי]] ששמע מאדמו"ר הרש"ב, נדפסה ב[http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/10.htm אוצר מנהגי חב"ד, הכנת מים קודם הפסח].}}. ===מצות===*'''כיסוי השיש והכשרתובחירת החיטים למצות וקצירתן''' – נוהגים להכשיר : [[הרבי הריי"צ]] בשיחותיו מתאר את השיש באמצעות שפיכת התנאים הקפדניים בהם נהג אביו [[הרבי הרש"ב]] בקצירת החיטים ל[[מצה שמורה]]. הקפיד שיום הקצירה תהיה ביום בהיר וצח, בו זורחת השמש בכל תקפה, ובנוסף לכך שלושה ימים לפני יום זה לא ירדו גשמים. שעות הקצירה היו משתים עשרה בצהרים עד לערך שתים וחצי. כל זאת כדי להבטיח שלא יהיה שום מגע של מים רותחים וליבון עם אבן רותחתבחיטים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=164&hilite= לקוטי דיבורים, חלק א', ליקוט ה, ולאחר מכן לכסות אות יו"ד].}}. בעת הקצירה הורה הרבי הרש"ב להשאיר את השיש וקירות המטבח בנייר כסףחלק הקש הסמוך לקרקע. חיטים שהיו כפופות ונגעו בקרקע, ואת השיש עצמו במשטחי פלסטיק עבים דוגמת PVCלא נקצרו. הדישה והזרייה לא הייתה נעשית על הקרקע, אלא על סדין (לא הקפידו שהסדין תהיה חדשה). עד השעה 3 או 4 - כאשר השמש מתחילה לנטות והאויר בחוץ כבר אינו יבש כל כך - הייתה הדישה והזריה צריכה להסתיים, והחיטים הובאו כבר למשמרת בבית המיועד{{הערה|1=עדות הרב [[יעקב לנדא]]; יגדיל תורה (שם), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40477&st=&pgnum=22 ע' קנ].}}.*'''החלפת כיורים וברזיםשמירת החיטים למצות''' – שימוש בברזים וכיורים ייעודיים לפסח: לאחר הקצירה, התייחס הרבי הרש"ב לשמירת החיטים בצורה היעילה ביותר שלא יפגעו מזיעה קור ועיפוש ונתן הוראות מפורטות לפרטי פרטים לאריזתן{{הערה|1=אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/2/2/7.htm משלוח ה"שמורה" - החיטים והמצות].}}.*'''פחי אשפה לפסחרכישת מצות ממוסד חב"די''' : על יסוד הוראתו של הרבי, משתדלים חסידי חב"ד לרכוש מצות באמצעות מוסדותיהם של רבותינו נשיאנו{{הערה|1=[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?29242 ליובאוויטשע מצה] עמודים 11- 16.}}.*'''הימנעות מאכילת מצת מכונה''': *'''הימנעות מאכילת מצה שרויה''': נזהרים ביותר ממצה שרויה, ובין החומרות כדי להתרחק מכך: מכסים את המצות שעל השולחן, כל אחד ואחד אוכל לעצמו מתוך שקית{{הערה|יש הנוהגים גם לנקות המקפידים בדווקא שלא לאכול מתוך שקית, אלא אוכלים מעל הרצפה הרחק מהשולחן, כדי שהפירורים שנגעו בפה יפלו על הרצפה ולא יחזרו לתוך השקית.}}, אוכלים את פח האשפה הגדול מחוץ לביתהמצה לפני הבאת התבשילים על השולחן, ולהשליך ניגוב הפה באמצעות מפית{{הערה|כאשר אחד הבחורים הרים מהרצפה את שקיות האשפה בימים הסמוכים לפסח בפח מרוחק יותר שאין להם שייכות ממונית אליוהמפיות שהרבי ניגב את הפה איתם בשעת עריכת שולחן ליל הסדר, העיר לו הרבי בתמיהה שזה חשש חמץ.}}, ועוד{{הערה|ספר המנהגים עמוד 41.}}. ונזהרים בחומרה זו גם עם ילדים קטנים{{הערה|התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמ' 111.}}. ===מאכלי הפסח===*'''כיסוי מדפי המקרר והמקפיאלא לכבד באכילה ושתיה''' : בפסח אין האחד מכבד את זולתו באכילה ושתיה, אך ליטול ביוזמה עצמית – כיסוי המדפים באמצעות ניירות וכדומהאפשרי{{הערה|היום יום כ' ניסן. וראה מאמר הרב יעקב הורביץ '''מדוע אין מכבדים באכילה ושתיה בחג הפסח''' הערות וביאורים אהלי תורה פרשת קרח ג' תמוז תשפ"ב עמוד 125.}}.*'''הימנעות מאכילה במזלג''': אדמו"ר הרש"ב נמנע מאכילה במזלג בפסח, מחשש שבין שיני המזלג נתקע פירור של מצה שעלול להחמיץ. בכל פעם שהשתמש היה מנגב את הכפית{{הערה|משיחת אחרון של פסח תשי"ב, שיחות קודש עמוד קצח.}}.*'''זהירות ממגע מיותר של הכלים במאכל או משקה''': הרבי הריי"צ סיפר שבביתו נזהרו בעת פתיחת בקבוקי היין, שהפותחן לא להשתמש בכלי שנפל על הרצפהייגע ביין עצמו{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39166&st=&pgnum=113&hilite= לקוטי דיבורים, חלק ג', עמוד 846].}}.*'''זהירות בעת סינון המים''' : בשנת [[תשל"ז]], כאשר ביקר הרבי במטבח ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], כמנהגו בליל הסדר, סייר גם במטבח. כאשר ראה מסננת על הברז – כלי שנפל על הרצפההעיר שצריך לבדוק את המסננת שלא יתקבצו בה לכלוכים{{הערה|עדות הרב [[טוביה זילברשטרום]], גליון [[התמים (בית משיח)]], ניסן-אייר תש"ע, לא ע' 28. הנ"ל מספר שלאחר מכן נמצאה בתוך המסננת תולעת.}}. ===מוצרים שאין משתמשים בו עד לשנה הבאה.בהם==={{ערך מורחב|ערך=[[איסור קטניות בפסח]]}}*'''פלאפונים לפסח[[קטניות]]''' - שימוש במכשירים מיוחדים לפסח: לפי פסק ההלכה של פוסקי יהדות אשכנז החל מתקופת הראשונים, אין אוכלים בפסח מיני קטניות, או כיסוי מכשיר הפלאפון בשקיתמינים דומים שעקב הדמיון ביניהם לבין [[חמשת מיני דגן]] יש חשש שיבואו להחליף ביניהם, ולהיכשל באיסור חמץ{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן תנג, סעיפים א-ו. ראה בהרחבה בערך [[איסור קטניות בפסח]].}}.*'''סידורים כשרים לפסחהימנעות משימוש בתבלינים''': [[אדמו"ר הזקן]] מביא בשולחן ערוך{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/467/index.htm אורח חיים סימן תסז], סעיפים כא-כב.}} שאין נוהגים לאכול ציפורן וכורכום. ב[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]] של הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/hgshp/5.htm סדר הגדה].}} מביא שאין משתמשים גם בקידה וקינמון. חסידים רבים מרחיבים את החומרה ונזהרים משימוש בכל התבלינים.*''' יין- במהלך החג לא מניחים שרף ([[משקה|משקה אלכוהולי]])''': תקנת [[הרבי הצמח צדק]] שלא להשתמש ביין שרף בפסח, גם אם יוצר מתפוחי אדמה וכיוצא בזה ואין שום חשש בכשרותו{{הערה|1= ראה בארוכה אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/8.htm יי"ש של פסח].}} עם זאת, הרב [[חיים מרדכי פרלוב]] העיד שלמרות האיסור על השולחן שום ספר שמשתמשים שתייתו התירו אותו בהנאה והשתמשו בו בימי השנהלהדלקה{{הערה|לקוטי סיפורים, ע' קצג. הובא באוצר מנהגי חב"ד שם.}}.*'''צנון''': קבלה מהרבי הצמח צדק, בלי טעם, שאין אוכלים צנון בפסח{{הערה|1=ראה המובא באוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/16.htm אכילת צנון].}}.*'''[[סוכר]]''' – [[אדמו"ר הרש"ב]] הידר שלא להשתמש בסוכר בפסח, ונראה שגם [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]{{הערה|1= ראה באריכות במקורות שנלקטו באוצר מנהגי חב"ד, ואף רוכשים סידורים מיוחדים לפסח הנשמרים במהלך השנה יחד [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/7.htm השימוש בסוכר ובתה].}}. עם כלי הפסחזאת, הרבי הרש"ב התבטא על מנהגו זה "אינני אוהב שמחקים אותי"{{הערה|הלקח והלבוב ב', ע' רטז, הובא באוצר מנהגי חב"ד שם.}}. הרבי אמר על כך: {{ציטוטון|איני יודע האם זו הוראה לרבים להדר שלא להשתמש בסוכר, ובאם אדם יעשה את הסוכר בעצמו, או שיודע בבירור שאין בו חשש, אין סיבה לאסור עליו}}{{הערה|'המלך במסיבו' חלק א' עמוד שז.}}.:יש הנוהגים הרחקה נוספת מספרים ואוכלמחסידי חב"ד המבשלים את הסוכר קודם הפסח ומוודאים שלא נפל לתוכו מאומה. ===חומרות נוספות===*'''זהירות בדיבור אודות 'חמץ'''' – כאשר הזכירו ליד הרבי את הביטוי 'חמץ' בקשר לאחד החדרים בליל פסח תשל"ט, אמר הרבי שלא כדאי להזכיר זאת. כאשר אמרו בטעות על מאכל מסויים שהוא 'קניידלאך' – נמנע מלאכלו גם בספרים חדשיםלאחר שהתבררה הטעות, אך השתדל שלא יבחינו בכך{{הערה|1=אוצר מנהגי חב"ד, מחשש שמשתמשים בעת הדפסת הספרים בעמילן שאינו כשר לפסח[http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/2.htm מצה שרויה - וחלוטה], הערה 5.}}.

*'''בישולים ומאכלים:לא להשתמש בכלי שנפל על הרצפה'''– כלי שנפל על הרצפה, לא משתמשים בו עד לשנה הבאה.

*'''הימנעות משימוש במוצרים תעשיתיים''' – הימנעות ככל האפשר משימוש על יסוד מנהג קיים שאין מתארחים אצל משפחות אחרות בפסח, נהגו חסידים קל וחומר שלא להשתמש במוצרים תעשייתייםשיוצרו במפעל{{הערה|יש שהביאו ראיה מרבותינו נשיאינו להנהגה זוכך הסביר הרב [[יעקב לנדא]]; הובא בשמו אצל הרב [[שלום דובער רייכמן]], על יסוד המובא בלוח היום יום כ' גליון [[התמים (בית משיח)]] - ניסן שאין לאכול אצל השני-אייר תש"ע, וכל שכן וקל וחומר שלא לאכול מאוכל של בעל מפעל זה או אחרע' 56.}}, מלבד . ישנם כאלו שמקילים במוצרים בסיסים כגון שמן{{הערה|אלא שיש להקפיד שלא יהיה שמן העשוי מקטניות(ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/453/5.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, אורח חיים, סימן תנג, סעיף ה]). יש לציין שהרבי כותב על חברה מסויימת שאנ"ש משתמשים בשמן שמייצרת בחג הפסח ([http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/21/7842. htm אגרות קודש, חלק כא, אגרת ז'תתמב]).{{ש}}יש הנוהגים להשתמש כתחליף בשומן עוף, אך מנגד יש הטוענים כי במצב הנוכחי שמן תעשייתי נקי יותר מחשש חמץ מאשר שומן עוף.}} ויין{{הערה|יש המקפידים להכין לפסח יין מתוצרת ביתית, או לכל הפחות לרכוש יין המיוצר ביקב ביתי ולא ביקב תעשייתי.}}.*'''הימנעות מאכילת חלב מוצרי חלב''' – כסניף לחומרה של שימוש במוצרים תעשייתים, יש הנמנעים מאכילת חלב ומוצרי חלב, אך בבית הרבי לא נהגו בחומרה זו{{הערה|שם=חלב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=56141 הריל"ג מעיד: הרבי אכל מאכלי חלב בפסח ממוצרי תעשיה]. המשפיע הרב [[שלמה זרחי]] מעיד כי פעמים רבות קיבל באמצעות גיסו ה[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]] את שאריות מאכלי החלב שנותרו מחג הפסח בבית הרבי. ישנה שמועה שהרבי אכל שוקולד שמערלינג שנוצר בפס ייצור מיוחד בעבורו, אך ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]] הפריך את השמועה וסיפר ש[[הרבנית]] היתה מקבלת ממוכר שוקולד ב[[קראון הייטס]] חפיסות שוקולד שמערלינג ואף היתה מודה לו אך לאחר מכן שמה את החפיסות יחד עם ה[[חמץ]], היא והרבי כלל לא אכלו מהשוקולד (מענדי קורטס, "הרבנית העניקה לי הרגשה של אמא" ראיון עם ר' חיים ברוך הלברשטאם [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גליון 2045, עמ' 31).}}.

*'''קילוף כל הפירות והירקות''' – יש הנוהגים נוהגים לקלף את הפירות והירקות עם ידיים עטופות בכפפות, וכן לחזור ולשטוף את הירקות לאחר הקילוףכל פרי או ירק לפני אכילתו. כסניף לכך, משתמשים בירקות בפירות וירקות הניתנים לקילוף בלבד, (למעט השימוש בחסה בליל הסדר){{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1ILJo82o-zim87cJ_cMz9xC47SbZJ-ZTn/view קובץ הערות תורת השליחות י"א ניסן תשפ"ד עמוד 11].}}.*'''בישול האוכל קודם חג הפסח''' - יש הנוהגים לבשל כמה שיותר מאכלים קודם החג, היות ולפני החג חמץ במשהו בטל{{הערה|יש הטוענים כי כאשר מבשלים קודם החג אין צורך לקלף את הירקות עם כל החומרות הנהוגות בין חסידי חב"ד, ובשל כך בבישול קודם החג הם חוסכים טרחה מסויימת הקשורה בבישולים.}}.*'''שימוש בירקות מסויימים בלבד''' – יש הנוהגים{{הערה|דוגמת המבשלת במטבח ישיבת תומכי תמימים במשך שנים רבות, דבר שגרם להתפשטות מנהג זה בקרב בתים רבים מאנ"ש שקיבלו חומרות רבות בהיותם בשנת ה'[[קבוצה]]'.}} להשתמש בבישולים בחג באוכל חג הפסח בתפוחי אדמה גזר ובצל וסלק בלבד, היות יתכן ובעבר לא היו נהוג אצל חסידי חב"ד להשתמש בירקות ירקות נוספים, ויש אומרים שלאו דווקא זו הסיבה. 

==חומרות שלא היו נהוגות אצל רבותינו נשיאינו==*'''הידורים בבית משפחת אכילת דגים''': רבותינו נשיאנו אכלו [[דגים]] בפסח, ולא כמנהג העדות הנמנעות מכך{{הערה|1=ראה אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/14.htm אכילת דגים].}}.*'''אכילת שום''': למרות שיש עדות הנמנעות משימוש בשום, רבותינו נשיאנו לא הקפידו על כך{{הערה|עדותו של הרב [[יעקב לנדא]], מורה צדק בביתו של אדמו"ר הרש"ב. ראה בהרחבה בנושא: הרב יעקב חביב, [http://chabad.info/beis-medrash/מחקר-הלכתי-בענין-אכילת-שום-בפסח-עפ-מנה/ מחקר הלכתי בענין אכילת שום בפסח ע"פ מנהגי חב"ד] {{אינפו}}}}.*'''אכילת חלב ומוצרי חלב''': אדמו"ר הריי"צ נהג לאכול מאכלי חלב מתוצרת ביתית, ואילו הרבי אכל גם מוצרי חלב תעשייתים בהכשר [[בית דין צדק קראון הייטס]]{{הערה|שם=חלב}}.*'''שטיפת הביצים לפני החג''':אדמו"ר הריי"צ הקפיד על הבחורים בישיבה שרחצו את הביצים, מכיוון שסבתו - [[הרבנית רבקה]] - העידה שאין נוהגים כך{{הערה|ליקוטי סיפורים עמוד רסא; הובא באוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/19.htm רחצת קליפות הביצים].}}.*'''בית נפרד לפסח'''{{הערה|לקוטי שיחות חלק לב, עמוד 204.}}.*'''שימוש בכלי חרס וכלים צבועים''': למרות שיש שנהגו לא להשתמש בכלי חרס ובכלים צבועים בחג הפסח, אפילו חדשים{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/451/69.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים, סימן תנא, סעיף סט] ואילך.}} - רבותינו נשיאנו לא הקפידו על כך{{הערה|1=אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/12.htm כלי חרסינה וקישוטים].}}.

הרב [[יעקב לנדא]] זכה לשמש כרב מרא דאתרא בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ב==ראו גם==*[[ליובאוויטשהידור מצווה]], והתייחסו לפסקיו בתשומת לב מיוחדת. בנוסף, מטבע הדברים זכה להיות מהאנשים הקרובים לאדמו"ר הרש"ב, וללמוד הרבה מהנהגותיו. בשל כך, חסידים רבים רואים בחומרות שהנהיג בביתו ובמשפחתו ערך מוסף, מלבד עצם החשיבות להדר ככל האפשר בזהירות מחמץ בחג הפסח.*'''חליצת הנעליים מחוץ לבית''' - מחשש שמא לכלוך מהרחוב ייכנס לתוך הבית.*'''שטיפת הידיים בכל פעם שנכנסים לבית''' - מחשש שבעת השהיה בחוץ הידיים נגעו בחפצים ומקומות שלא הוכשרו כראוי לפסח.

*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/Chumros%20on%20Pesach%20Hebrew.pdf חומרות בפסח]''' {{PDF}} הרב [[יוסף אברהם הלר]], ראש [[כולל אברכים שע"י שעל ידי מזכירות הרבי]]

*{{קישור חבד און ליין|46253|"זוהתה חומרה חדשה"||ח"י ניסן תשס"ט}}*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aidarticle_cdod/2558476 שמעתי שחסידי חב"ד לא אוכלים כלום בפסח]''' {{בית חבד}}