שינויים

{{בעבודה מתמשכת}}'''[[הידור מצווה|הידורים וחומרות ]] בחג הפסח''' הינם מכלול של הרחקות בהן נזהרים בחג הפסח ה[[פסח]] כדי להישמר מחשש [[חמץ]]. הבסיס לחומרות אלו הוא באיסור חמץ בפסח, המתייחד בכך שהוא אסור אפילו במשהו, וכן מעוגן בדברי [[האריז"ל]], ש"הנזהר ממשהו חמץ בפסח - מובטח לו שלא יחטא כל השנה כולה".

חסידי [[חסיד]]י [[חב"ד ]] נוהגים בחומרות והידורים רבים, כשהידועים שבהם הוא הזהירות מ[[מצה שרויה]]והאכילה אך ורק בבית, ההימנעות משימוש בסוכר בפסח, ואכילה בבית בלבד ולא מבלי להתארח, ; חומרות המעוגנות בכתבי [[רבותינו נשיאינו]].

איסור חמץ הוא מהחמורים באיסורי תורה – ובתוך חג הפסח הוא אסור אפילו ב"משהו", דהיינו גם בכמות מזערית שאינה ניתנת למדידההמזערית ביותר{{הערה|הטעם ההלכתי לכך הוא מכיון שחמץ לאחר הפסח מותר בהנאהשם=תמז|[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/447/1.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים, סימן תמז, וכל דבר שיש לו מתירין - אפילו באלף לא בטלסעיף א].}}. בהתאם לכךלסיבה שחומר זה נאמר דוקא באיסור חמץ, הגישה היהודית הרווחת היא להחמיר ולהזהר ישנם כמה טעמים{{הערה|שם=תמז}}:*כיון שהתורה החמירה באיסור זה יותר משאר איסורי התורהחמץ, וכפי שכתב ו[[עונש|ענשה]] עליו [[אדמו"ר הזקןכרת]]{{הערה|שושם=רשי|רש"ת שלו סימן וי פסחים כט, ב ד"ה שלא במינו.}} בשם .*כיון שהתורה החמירה באיסור חמץ, ואסרה אותו לא רק באכילה אלא אף ב"[[האריז"לחמץ#מצוות השבתת חמץ|בל יראה ובל ימצא]], שיש "להחמיר כל החומרות בפסח". עוד מובא בשמו{{הערה|באר היטב אורח חיים רתוספות חולין צ, א ד"ס תמז. נתבאר בשיחת אחש"פ ופסח שני ה'תש"מאמר.}} ש"הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא .*כיון שבמשך כל השנה". אדמו"ר הזקן עצמו כתב ש"ישראל קדושים הם ונוהגים להחמיר על עצמן וגוררים כל החמץ הנמצא אפילו משהו"רגילים לאכלו, ועלולים לטעות ולאכלו בפסח{{הערה|סימן תמב, ל.שם=רשי}}.

נהוג להחמיר בביעור החמץ בניקיון יסודי של כל מקום ומקום במטרה לנקות גם פירורי חמץ אפסייםו[[הרדב"ז]] כתב שהסיבה שהחמירו בחמץ דוקא, ואפילו במקומות שאינם מחוייבים על פי גדרי ההלכהאינה רק בגלל טעמים אלו, אלא בעיקר מכיון שחמץ רומז ל[[יצר הרע]], ולכן יש לבער אותו מכל וכל אפילו משהו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager. כמו כן בחג הפסח עצמו מקובלים בחסידות חבaspx?req=1952&st=&pgnum=397&hilite= שו"ד הידורים וחומרות שונות במאכלי הפסח, כדי להתרחק ככל האפשרי מכל חשש חמץת הרדב"ז חלק ג' סימן תקמו]. בנוסף להידורים המסורתיים שהנהיגו רבותינו נשיאנו ונהוגים אצל החסידים כולם, ישנם המוסיפים עוד חומרות והידורים משלהם על פי המסורת המשפחתית וכדומה}}.

אחד הטעמים שניתנו לחומרות הרבות בחג הפסח בהתאם לכך, הגישה היהודית הרווחת היא העובדה שזוהי המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל להחמיר ולהזהר באיסור זה יותר משאר איסורי התורה, וכפי שכתב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/shut/6.htm שו"ת שלו סימן ו].}} בשם [[האריז"ל]], שיש "להחמיר כל החומרות בפסח". עוד לפני יציאתם ממצריםמובא בשמו{{הערה|1=באר היטב אורח חיים ר"ס תמז. וב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4624&st=&pgnum=774&hilite= שיחת אחש"פ תש"מ], ש"כדאי לחפש היכן הוא המקור בכתבי האריז"ל". מאמר זה נתבאר באריכות בשיחה שם, ומכיון שעדיין לא ניתנה התורה עם ובשיחת פסח שני ה'תש"מ.}} ש"הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל פרטיה ודקדוקיה, הוסיפו בני ישראל מעצמם חומרות והידורים מפאת גודל רצונם לעשות את המצווה בשלימותהשנה".

לאור זאת, בחג הפסח נהוג בעם ישראל להחמיר הרבה יותר מאשר ב[[אדמו"ר הרש"בכשרות|איסורי אכילה אחרים]] נהג להחמיר ביותר בפסח, אך פעם התבטא ואמר "אני מתיירא מאוד מחומרותכדי להתרחק ככל האפשרי מכל חשש חמץ. בחסידות חב"{{הערה|שמועות וסיפורים מהרב [[פולע כהן]]ד בפרט מקובלים הידורים וחומרות שונות במאכלי הפסח.}}בנוסף להידורים המסורתיים שהנהיגו רבותינו נשיאנו ונהוגים אצל החסידים כולם, ישנם המוסיפים עוד חומרות והידורים משלהם על פי המסורת המשפחתית וכדומה.

==חומרות מרבותינו נשיאינו==*'''לא לכבד באכילה ושתיה''' – בפסח אין האחד מכבד את זולתו באכילה ושתיה, אך ליטול ביוזמה עצמית – אפשרי{{הערה|היום יום כ' ניסן.}}.*'''רכישת מצות ממוסד חב"די'''.*'''הימנעות מאכילת מצת מכונה''' – *'''הימנעות מאכילת מצה שרויה''' - נזהרים ביותר ממצה שרויה, ובין החומרות כדי להתרחק מכך: מכסים את המצות שעל השולחן, כל אחד ואחד אוכל לעצמו מתוך שקית{{הערה|יש המקפידים בדווקא שלא לאכול מתוך שקית, אלא אוכלים מעל הרצפה הרחק מהשולחן, כדי שהפירורים שנגעו בפה יפלו על הרצפה ולא יחזרו לתוך השקית.}}, אוכלים את המצה הטעמים שניתנו לחומרות הרבות בחג הפסח היא העובדה שזוהי המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל עוד לפני הבאת התבשילים על השולחןיציאתם ממצרים, ניגוב הפה באמצעות מפית{{הערה|כאשר אחד הבחורים הרים מהרצפה את המפיות שהרבי ניגב את הפה איתם בשעת ערכית שולחן ליל הסדר, העיר לו הרבי בתמיהה שזה חשש חמץ.}}, ועוד{{הערה|ספר המנהגים עמוד 41.}}. ונזהרים בחומרה זו גם ומכיון שעדיין לא ניתנה התורה עם ילדים קטנים{{הערה|התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמ' 111.}}.*'''הימנעות מאכילת קטניות''' - *'''הימנעות מאכילה במזלג''' – אדמו"ר הרש"ב נמנע מאכילה במזלג בפסחכל פרטיה ודקדוקיה, מחשש שבין שיני המזלג נתקע פירור של מצה שעלול להחמיץ. בכל פעם שהשתמש היה מנגב הוסיפו בני ישראל מעצמם חומרות והידורים מפאת גודל רצונם לעשות את הכפיתהמצווה בשלימות{{הערה|משיחת אחרון של פסח תשי"ב, שיחות קודש עמוד קצח.}}.*'''אי שתיית יין-שרף (משקה)''' – מתקנת אדמו"ר הצמח צדק שלא להשתמש ביין שרף בפסח, גם אם יוצר מתפוחי אדמה וכיוצא בזה ואין שום חשש בכשרותו{{הערה|לקוטי ספורים, עמוד צב.}}.*'''אי אכילת סוכר''' – אדמו"ר הרש"ב הידר שלא להשתמש בסוכר בפסח{{הערה|לקוטי ספורים עמוד רלד, ורשימות הרב לנדא בקובץ 1=[[יגדיל תורה (ניו יורק)|יגדיל תורה]] גליון נב עמוד קמטhttps://beta. עם זאת, על יסוד דברי הרבי ב'המלך במסיבו' חלק א' עמוד שז שלאו דוקא שזהו הידור השייך לכולם, יש מחסידי חב"ד המבשלים את הסוכר קודם הפסח ומוודאים שלא נפל לתוכו מאומהhebrewbooks.}}org/pdfpager.*'''זהירות שהכלים יגעו כמה שפחות באוכל''' – אדמו"ר הריי"צ מעיד שנזהרים כאשר פותחים את בקבוק היין, שהפותחן לא ייגע ביין עצמו{{הערה|לקוטי דיבורים עמוד 846.}}.*'''שימוש בכלים ייעודיים לפסח''' – אצל חסידי חב"ד נמנעים משימוש בכלים שהוכשרו לצורך פסח, על יסוד חומרתו של אדמו"ר הזקן עוד בהיותו אצל רבו [[המגיד ממעזריטש]]{{הבהרה|אדרבה, הוא כן השתמש בכלי זכוכית מוכשר!!}}.*'''הימנעות מאמירת 'חמץ'''' – כאשר הזכירו ליד הרבי את הביטוי 'חמץ' בקשר לאחד החדרים בליל פסח תשל"ט, אמר הרבי שלא כדאי להזכיר זאת, וכאשר אמרו בטעות על מאכל מסויים שהוא 'קניידלאך' – נמנע מלאכלו{{הערה|מספר פעמים כאשר ביקר הרבי ב[[מכון חנה]] ובמטבח ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]aspx?req=1682&st=&pgnum=47&hilite= שאלות ותשובות מן השמים], סייר גם במטבח וכאשר ראה מסננת על הברז – העיר שצריך לבדוק את המסננת מכיון שאם אכן היה חמץ במים – המסננת לא מועילה, ואדרבה, כל המים שעוברים בברז עוברים דרך החמץסימן עא.}}.*'''הימנעות מאכילת מצת מכונה''' -

===חומרות שלא היו נהוגות אצל רבותינו נשיאינו===*'''אכילת שום'''{{הערה|עדותו של הרב [[יעקב לנדא]], מורה צדק בביתו של אדמו"ר הרש"ב.}} '''וצנון'''{{הערה|קבלה בלי טעם]] נהג להחמיר ביותר בפסח, ואף המשיל את הזהירות הרבה מחמץ למרות החשש מרחוק, לשומרים שמעמדים בחנויות, מאדמו"ר הצמח צדק.}}שאף שהגנבים בכל העיר בודדים לעומת החנויות והחשש רחוק – נזהרים ונשמרים מהם בתכלית הזהירות.*'''אכילת חלב ומוצרי חלב''' – אדמואך פעם התבטא ואמר "ר הרייאני מתיירא מאוד מחומרות"צ נהג לאכול מאכלי חלב מתוצרת ביתית, ואילו הרבי אכל גם מוצרי חלב תעשייתים בהכשר [[בית דין צדק קראון הייטס]] {{הערה|1=[http://www.shturemhebrewbooks.netorg/indexpdfpager.phpaspx?sectionreq=40477&st=news&idpgnum=56141 עגות הרב יהודה לייב גרונר] {{שטורעם}}}} '''וצנון'''{{הערה|קבלה בלי טעם, מאדמו"ר הצמח צדק21 יגדיל תורה (נ.}}י.*) חוברת נב ע'''שטיפת הביצים לפני החג''' – אדמו"ר הריי"צ הקפיד על הבחורים בישיבה שרחצו את הביצים{{הערה|ליקוטי סיפורים עמוד רסא.}}.*'''מטבח נפרד לפסח'''{{הערה|לקוטי שיחות חלק לברמט], עמוד 204.}}עיין שם.*'''מסננת על הברז'''{{הערה|מספר פעמים כאשר ביקר הרבי בשמועות וסיפורים מהרב [[מכון חנהפולע כהן]] ובמטבח ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], סייר גם במטבח וכאשר ראה מסננת על הברז – העיר שצריך לבדוק את המסננת מכיון שאם אכן היה חמץ במים – המסננת לא מועילה, ואדרבה, כל המים שעוברים בברז עוברים דרך החמץחלק א' עמוד 321.}}.

היו חסידים מארץ ישראל שרצו לנסוע אל הרבי לרגל י"א בניסן, אולם הרבי שלל זאת והורה להשתמש בחצי הכסף של הנסיעה להידורים לפסח.{{מקור}} כמו כן הורה הרבי שבחג הפסח על האדם להיות במקום דירתו הקבוע, והסביר זאת בכך "שקשה ביותר להדר כפי הרצון בעניני פסח - כשנמצאים במקום אחר"{{הערה|1= [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/37/14/4/150.htm לקוטי שיחות חלק לז ע' 150]. קובץ מענות קודש תש"נ, [https://chabad.info/beis-medrash/470688/ מענה קסב]. פורסם קודם לכן ביומן "פאקס א שיחה" גליון 37}}. ==בערב פסח אחר חצות==יש הנוהגים לקבל על עצמם את כל ההידורים רק מליל התקדש החג, אך לא נוהגים בהם בערב פסח אחר חצות. הרבי העיד על אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ימי בראשית עמוד 130.}} שבזמן שאמר את [[סדר קרבן פסח]] היה יושב ושותה כוס תה. ==חומרות שמקורן ברבותינו נשיאינו=====ההכנות לפסח===*'''ניקיון''': אף שמעיקר הדין חמץ פחות מכזית די לו ב{{קס|ביטול| חמץ}}, {{ציטוטון|ישראל קדושים הם ונוהגין להחמיר על עצמן}} לנקות ולגרד כל חמץ אפשרי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh3/1/442/30 שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, אורח חיים, סימן תמב סעיף ג].}}*'''הכנת מים''': ה[[בעל שם טוב]] הקפיד להשתמש רק במים המוכנים מלפני החג{{הערה|1=עדות ר' [[זלמן משה היצחקי]] ששמע מאדמו"ר הרש"ב, נדפסה ב[http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/10.htm אוצר מנהגי חב"ד, הכנת מים קודם הפסח].}}. ===מצות===*'''בחירת החיטים למצות וקצירתן''': [[הרבי הריי"צ]] בשיחותיו מתאר את התנאים הקפדניים בהם נהג אביו [[הרבי הרש"ב]] בקצירת החיטים ל[[מצה שמורה]]. הקפיד שיום הקצירה תהיה ביום בהיר וצח, בו זורחת השמש בכל תקפה, ובנוסף לכך שלושה ימים לפני יום זה לא ירדו גשמים. שעות הקצירה היו משתים עשרה בצהרים עד לערך שתים וחצי. כל זאת כדי להבטיח שלא יהיה שום מגע של מים בחיטים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=164&hilite= לקוטי דיבורים, חלק א', ליקוט ה, אות יו"ד].}}. בעת הקצירה הורה הרבי הרש"ב להשאיר את חלק הקש הסמוך לקרקע. חיטים שהיו כפופות ונגעו בקרקע, לא נקצרו. הדישה והזרייה לא הייתה נעשית על הקרקע, אלא על סדין (לא הקפידו שהסדין תהיה חדשה). עד השעה 3 או 4 - כאשר השמש מתחילה לנטות והאויר בחוץ כבר אינו יבש כל כך - הייתה הדישה והזריה צריכה להסתיים, והחיטים הובאו כבר למשמרת בבית המיועד{{הערה|1=עדות הרב [[יעקב לנדא]]; יגדיל תורה (שם), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40477&st=&pgnum=22 ע' קנ].}}.*'''שמירת החיטים למצות''': לאחר הקצירה, התייחס הרבי הרש"ב לשמירת החיטים בצורה היעילה ביותר שלא יפגעו מזיעה קור ועיפוש ונתן הוראות מפורטות לפרטי פרטים לאריזתן{{הערה|1=אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/2/2/7.htm משלוח ה"שמורה" - החיטים והמצות].}}.*'''רכישת מצות ממוסד חב"די''': על יסוד הוראתו של הרבי, משתדלים חסידי חב"ד לרכוש מצות באמצעות מוסדותיהם של רבותינו נשיאנו{{הערה|1=[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?29242 ליובאוויטשע מצה] עמודים 11-16.}}.*'''הימנעות מאכילת מצת מכונה''': *'''הימנעות מאכילת מצה שרויה''': נזהרים ביותר ממצה שרויה, ובין החומרות כדי להתרחק מכך: מכסים את המצות שעל השולחן, כל אחד ואחד אוכל לעצמו מתוך שקית{{הערה|יש המקפידים בדווקא שלא לאכול מתוך שקית, אלא אוכלים מעל הרצפה הרחק מהשולחן, כדי שהפירורים שנגעו בפה יפלו על הרצפה ולא יחזרו לתוך השקית.}}, אוכלים את המצה לפני הבאת התבשילים על השולחן, ניגוב הפה באמצעות מפית{{הערה|כאשר אחד הבחורים הרים מהרצפה את המפיות שהרבי ניגב את הפה איתם בשעת עריכת שולחן ליל הסדר, העיר לו הרבי בתמיהה שזה חשש חמץ.}}, ועוד{{הערה|ספר המנהגים עמוד 41.}}. ונזהרים בחומרה זו גם עם ילדים קטנים{{הערה|התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמ' 111.}}. ===מאכלי הפסח===*'''לא לכבד באכילה ושתיה''': בפסח אין האחד מכבד את זולתו באכילה ושתיה, אך ליטול ביוזמה עצמית – אפשרי{{הערה|היום יום כ' ניסן. וראה מאמר הרב יעקב הורביץ '''מדוע אין מכבדים באכילה ושתיה בחג הפסח''' הערות וביאורים אהלי תורה פרשת קרח ג' תמוז תשפ"ב עמוד 125.}}.*'''הימנעות מאכילה במזלג''': אדמו"ר הרש"ב נמנע מאכילה במזלג בפסח, מחשש שבין שיני המזלג נתקע פירור של מצה שעלול להחמיץ. בכל פעם שהשתמש היה מנגב את הכפית{{הערה|משיחת אחרון של פסח תשי"ב, שיחות קודש עמוד קצח.}}.*'''זהירות ממגע מיותר של הכלים במאכל או משקה''': הרבי הריי"צ סיפר שבביתו נזהרו בעת פתיחת בקבוקי היין, שהפותחן לא ייגע ביין עצמו{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39166&st=&pgnum=113&hilite= לקוטי דיבורים, חלק ג', עמוד 846].}}.*'''זהירות בעת סינון המים''': בשנת [[תשל"ז]], כאשר ביקר הרבי במטבח ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], כמנהגו בליל הסדר, סייר גם במטבח. כאשר ראה מסננת על הברז – העיר שצריך לבדוק את המסננת שלא יתקבצו בה לכלוכים{{הערה|עדות הרב [[טוביה זילברשטרום]], גליון [[התמים (בית משיח)]], ניסן-אייר תש"ע, ע' 28. הנ"ל מספר שלאחר מכן נמצאה בתוך המסננת תולעת.}}. ===מוצרים שאין משתמשים בהם==={{ערך מורחב|ערך=[[איסור קטניות בפסח]]}}*'''[[קטניות]]''': לפי פסק ההלכה של פוסקי יהדות אשכנז החל מתקופת הראשונים, אין אוכלים בפסח מיני קטניות, או מינים דומים שעקב הדמיון ביניהם לבין [[חמשת מיני דגן]] יש חשש שיבואו להחליף ביניהם, ולהיכשל באיסור חמץ{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן תנג, סעיפים א-ו. ראה בהרחבה בערך [[איסור קטניות בפסח]].}}.*'''הימנעות משימוש בתבלינים''': [[אדמו"ר הזקן]] מביא בשולחן ערוך{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/467/index.htm אורח חיים סימן תסז], סעיפים כא-כב.}} שאין נוהגים לאכול ציפורן וכורכום. ב[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]] של הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/hgshp/5.htm סדר הגדה].}} מביא שאין משתמשים גם בקידה וקינמון. חסידים רבים מרחיבים את החומרה ונזהרים משימוש בכל התבלינים.*'''יין-שרף ([[משקה|משקה אלכוהולי]])''': תקנת [[הרבי הצמח צדק]] שלא להשתמש ביין שרף בפסח, גם אם יוצר מתפוחי אדמה וכיוצא בזה ואין שום חשש בכשרותו{{הערה|1= ראה בארוכה אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/8.htm יי"ש של פסח].}} עם זאת, הרב [[חיים מרדכי פרלוב]] העיד שלמרות האיסור על שתייתו התירו אותו בהנאה והשתמשו בו להדלקה{{הערה|לקוטי סיפורים, ע' קצג. הובא באוצר מנהגי חב"ד שם.}}.*'''צנון''': קבלה מהרבי הצמח צדק, בלי טעם, שאין אוכלים צנון בפסח{{הערה|1=ראה המובא באוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/16.htm אכילת צנון].}}.*'''[[סוכר]]''' – [[אדמו"ר הרש"ב]] הידר שלא להשתמש בסוכר בפסח, ונראה שגם [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]{{הערה|1= ראה באריכות במקורות שנלקטו באוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/7.htm השימוש בסוכר ובתה].}}. עם זאת, הרבי הרש"ב התבטא על מנהגו זה "אינני אוהב שמחקים אותי"{{הערה|הלקח והלבוב ב', ע' רטז, הובא באוצר מנהגי חב"ד שם.}}. הרבי אמר על כך: {{ציטוטון|איני יודע האם זו הוראה לרבים להדר שלא להשתמש בסוכר, ובאם אדם יעשה את הסוכר בעצמו, או שיודע בבירור שאין בו חשש, אין סיבה לאסור עליו}}{{הערה|'המלך במסיבו' חלק א' עמוד שז.}}.:יש מחסידי חב"ד המבשלים את הסוכר קודם הפסח ומוודאים שלא נפל לתוכו מאומה. ===חומרות נוספות===*'''זהירות בדיבור אודות 'חמץ'''' – כאשר הזכירו ליד הרבי את הביטוי 'חמץ' בקשר לאחד החדרים בליל פסח תשל"ט, אמר הרבי שלא כדאי להזכיר זאת. כאשר אמרו בטעות על מאכל מסויים שהוא 'קניידלאך' – נמנע מלאכלו גם לאחר שהתבררה הטעות, אך השתדל שלא יבחינו בכך{{הערה|1=אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/2.htm מצה שרויה - וחלוטה], הערה 5.}}. ==חומרות והידורים הנהוגים מקובלות בין חסידי חב"ד== להלן לוקט לקט חומרות והידורים שונים הנהוגים הרווחות בין חסידי חב"ד. לא כל החומרות התקבלו אצל כל חסידי חב"ד, וכל אחד מחמיר כפי שקיבל על עצמו:

*'''הימנעות משימוש במוצרים תעשיתיים''' – הימנעות ככל האפשר משימוש על יסוד מנהג קיים שאין מתארחים אצל משפחות אחרות בפסח, נהגו חסידים קל וחומר שלא להשתמש במוצרים תעשייתייםשיוצרו במפעל{{הערה|יש שהביאו ראיה מרבותינו נשיאינו להנהגה זוכך הסביר הרב [[יעקב לנדא]]; הובא בשמו אצל הרב [[שלום דובער רייכמן]], על יסוד המובא בלוח היום יום כ' גליון [[התמים (בית משיח)]] - ניסן שאין לאכול אצל השני-אייר תש"ע, וכל שכן וקל וחומר שלא לאכול מאוכל של בעל מפעל זה או אחרע' 56.}}, מלבד . ישנם כאלו שמקילים במוצרים בסיסים כגון שמן{{הערה|אלא שיש להקפיד שלא יהיה שמן העשוי מקטניות(ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/453/5.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, אורח חיים, סימן תנג, סעיף ה]). יש לציין שהרבי כותב על חברה מסויימת שאנ"ש משתמשים בשמן שמייצרת בחג הפסח ([http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/21/7842. htm אגרות קודש, חלק כא, אגרת ז'תתמב]).{{ש}}יש הנוהגים להשתמש כתחליף בשומן עוף, אך מנגד יש הטוענים כי במצב הנוכחי שמן תעשייתי נקי יותר מחשש חמץ מאשר שומן עוף.}} ויין{{הערה|יש המקפידים להכין לפסח יין מתוצרת ביתית, או לכל הפחות לרכוש יין המיוצר ביקב ביתי ולא ביקב תעשייתי.}}.*'''הימנעות מאכילת חלב מוצרי חלב''' – כסניף לחומרה של שימוש במוצרים תעשייתים, יש הנמנעים מאכילת חלב ומוצרי חלב, אך בבית הרבי לא נהגו בחומרה זו{{הערה|שם=חלב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=56141 הריל"ג מעיד: הרבי אכל מאכלי חלב בפסח ממוצרי תעשיה]. המשפיע הרב [[שלמה זרחי]] מעיד כי פעמים רבות קיבל באמצעות גיסו ה[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]] את שאריות מאכלי החלב שנותרו מחג הפסח בבית הרבי. ישנה שמועה שהרבי אכל שוקולד שמערלינג שנוצר בפס ייצור מיוחד בעבורו, אך ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]] הפריך את השמועה וסיפר ש[[הרבנית]] היתה מקבלת ממוכר שוקולד ב[[קראון הייטס]] חפיסות שוקולד שמערלינג ואף היתה מודה לו אך לאחר מכן שמה את החפיסות יחד עם ה[[חמץ]], היא והרבי כלל לא אכלו מהשוקולד (מענדי קורטס, "הרבנית העניקה לי הרגשה של אמא" ראיון עם ר' חיים ברוך הלברשטאם [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גליון 2045, עמ' 31).}}.

*'''קילוף כל הפירות והירקות''' – יש הנוהגים נוהגים לקלף את הפירות והירקות עם ידיים עטופות בכפפות, וכן לחזור ולשטוף את הירקות לאחר הקילוףכל פרי או ירק לפני אכילתו. כסניף לכך, משתמשים בירקות בפירות וירקות הניתנים לקילוף בלבד, (למעט השימוש בחסה בליל הסדר){{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1ILJo82o-zim87cJ_cMz9xC47SbZJ-ZTn/view קובץ הערות תורת השליחות י"א ניסן תשפ"ד עמוד 11].}}.*'''בישול האוכל קודם חג הפסח'''- יש הנוהגים לבשל כמה שיותר מאכלים קודם החג, היות ולפני החג חמץ במשהו בטל.*'''שימוש בירקות מסויימים בלבד''' – יש הנוהגים{{הערה|דוגמת המבשלת במטבח ישיבת תומכי תמימים במשך שנים רבות, דבר שגרם להתפשטות מנהג זה בקרב בתים רבים מאנ"ש שקיבלו חומרות רבות בהיותם בשנת ה'[[קבוצה]]'.}} להשתמש בבישולים בחג באוכל חג הפסח בתפוחי אדמה גזר ובצל וסלק בלבד, היות יתכן ובעבר לא היו נהוג אצל חסידי חב"ד ירקות נוספים, ויש אומרים שלאו דווקא זו הסיבה. ==חומרות שלא היו נהוגות אצל רבותינו נשיאינו==*'''אכילת דגים''': רבותינו נשיאנו אכלו [[דגים]] בפסח, ולא כמנהג העדות הנמנעות מכך{{הערה|1=ראה אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/14.htm אכילת דגים].}}.*'''אכילת שום''': למרות שיש עדות הנמנעות משימוש בשום, רבותינו נשיאנו לא הקפידו על כך{{הערה|עדותו של הרב [[יעקב לנדא]], מורה צדק בביתו של אדמו"ר הרש"ב. ראה בהרחבה בנושא: הרב יעקב חביב, [http://chabad.info/beis-medrash/מחקר-הלכתי-בענין-אכילת-שום-בפסח-עפ-מנה/ מחקר הלכתי בענין אכילת שום בפסח ע"פ מנהגי חב"ד] {{אינפו}}}}.*'''אכילת חלב ומוצרי חלב''': אדמו"ר הריי"צ נהג לאכול מאכלי חלב מתוצרת ביתית, ואילו הרבי אכל גם מוצרי חלב תעשייתים בהכשר [[בית דין צדק קראון הייטס]]{{הערה|שם=חלב}}.*'''שטיפת הביצים לפני החג''': אדמו"ר הריי"צ הקפיד על הבחורים בישיבה שרחצו את הביצים, מכיוון שסבתו - [[הרבנית רבקה]] - העידה שאין נוהגים כך{{הערה|ליקוטי סיפורים עמוד רסא; הובא באוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/19.htm רחצת קליפות הביצים].}}.*'''בית נפרד לפסח'''{{הערה|לקוטי שיחות חלק לב, עמוד 204.}}.*'''שימוש בכלי חרס וכלים צבועים''': למרות שיש שנהגו לא להשתמש בירקות נוספיםבכלי חרס ובכלים צבועים בחג הפסח, אפילו חדשים{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/451/69.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים, סימן תנא, סעיף סט] ואילך.}} - רבותינו נשיאנו לא הקפידו על כך{{הערה|1=אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/12.htm כלי חרסינה וקישוטים].}}. ==ראו גם==*[[הידור מצווה]]

*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/Chumros%20on%20Pesach%20Hebrew.pdf חומרות בפסח]''' {{PDF}} הרב [[יוסף אברהם הלר]], ראש [[כולל אברכים שע"י שעל ידי מזכירות הרבי]]

*{{קישור חבד און ליין|46253|"זוהתה חומרה חדשה"||ח"י ניסן תשס"ט}}*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aidarticle_cdod/2558476 שמעתי שחסידי חב"ד לא אוכלים כלום בפסח]''' {{בית חבד}}