שינויים
אין תקציר עריכה
==תולדות חיים==נולד ביום [[קטגוריהג' בכסלו]]{{הערה|ב[[לוח היום יום]] לתאריך זה, מביא הרבי פתגם בנוגע למגיד ממעזריטש, שעל שמו נקרא אדמו"ר האמצעי, שעל שמו נקרא ר' דובער אחיו של הרבי: אַחַד הַהֶבְדֵּלִים בֵּין הַנְהָגַת הַבעש"ט לְהַנְהָגַת הַמַּגִּיד מִמֶזְרִיץ' הוּא: הַבעש"ט הָיָה עָסוּק בִּנְסִיעוֹת שׁוֹנוֹת, וְהַמַּגִּיד יָשַׁב בְּבֵיתוֹ. אַךְ לַמְרוֹת זֹאת, בִּימֵי נְשִׂיאוּת הַמַּגִּיד, הִתְפַּרְסְמָה הַחֲסִידוּת גַּם בַּמֶּרְחַקִּים, עַל יְדֵי הַמַּסָּעוֹת שֶׁעָרְכוּ תַּלְמִידָיו הַ'חֶבְרַיָּא קַדִּישָׁא', וְהַרְבֵּה יְהוּדִים 'בַּעֲלֵי בָּתִּים' מֵהַמַּעֲמָד הַבֵּינוֹנִי נִתְקַשְּׁרוּ לְתוֹרַת הַחֲסִידוּת וְהָיוּ נוֹסְעִים לָרַבִּי לְמֶזְרִיץ'.}} [[תרס"ה]] ב[[ניקולייב]], ובשעת ה[[ברית]] שלו נקרא על שם [[אדמו"ר האמצעי]], אשר יום הברית חל ב[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|יום הגאולה שלו]]. בשנת [[תרס"ט]], העתיק את מושבו, ביחד עם משפחתו לעיר [[יקטרינוסלב]] ([[דנייפרופטרובסק]]). סבל ממחלה כרונית ובשל כך היו תקופות שבהם טופל ב[[בית רפואה]] {{הערה|ראו בזכרונות מר צבי כסה, "תשורה" נקי-וורצוב, י"ט אדר תש"פ, "מי יתנך כאח לי", עמ' 20.}}. אביו של הרבי אמר שעם שלושה בנים מוכשרים פגעה בהם עין הרע {{דרוש מקור}}. בקיץ [[תרפ"ב]] נסע אחיו הרבי לביקור ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי (באותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]{{הערה|[[היום יום]] מהדורת [[תשנ"ג]].}}{{הערה|ראו בזכרונות מר צבי כסה, "תשורה" נקי-וורצוב, י"ט אדר תש"פ, "מי יתנך כאח לי", עמ' 20. בקובץ 'הערות התמימים ואנ"ש' מוריסטאון גליון תרל ע' 19 כתב הר"א שי' קפלן: "שמעתי פעם שבבחרותו (בילדותו) היה אצל אדמו"ר הרש"ב, משך זמן, וחיבבו אדמו"ר הרש"ב וקירבו מאוד. ויש לברר אמיתות שמועה זו".}}). בשלהי שנת [[תש"א]] שהה בבית רפואה שב[[עיירה]] איגרען{{הערה|Игрень או Новая Игрень.}} ליד העיר דנייפרופרובסק{{הערה|כיום סופחה העיירה והיא נחשבת כחלק מהעיר דנייפרו.}}. באותה תקופה כבש הצבא הנאצי את העיר והוציא להורג את כל החולים המאושפזים בבית הרפואה. במיוחד התעללו בחולים היהודיים, שעונו קשות בטרם הוצאו להורג באכזריות. הנרצחים נקברו בקבר אחים בחצר [[בית רפואה|בית הרפואה]] בתוך בור ענק. ר' דובער נרצח אף הוא, בהיותו בן 38 בלבד{{הערה|לפרטים נוספים ראו [[ערי ילדות]]}}. בשנת [[תשנ"ג]] מצאו את קבר האחים, וכעבור שנה לערך הוקמה מצבה על קבר האחים. בשנת [[תשס"ח]] הוקמה מצבה חדשה על קברו, והתקיים טקס הקמת המצבה, בהשתתפות רבה של העיר השליח הרב [[שמואל קמינצקי]] וראשי הקהילה היהודית. במהלך האירוע, נשאו המשתתפים את תפילת "א-ל מלא רחמים", והדליקו נרות לזכרו. ==התייחסויות מהרבי==להורים שהסתפקו האם לקראו לבנם דובער ע"ש אחיו של הרבי{{הערה|מפני שלא הייתה ידיעה ברורה מה שמו המלא של אחיו השני של הרבי (ואולי היה לו שם נוסף), וכן לא ראו אף אחד נוהג כך.}}, ענה הרבי {{ציטוטון|'''דובער שליט"א אזכיר עה"צ'''}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2045 ההורים ביקשו לקרוא ע"ש האח, הרבי הגיב בכתי"ק]}}. הרבי כתב (תרגום מאנגלית): "גם אני איבדתי בשואה בני משפחה קרובים ויקרים לי מאוד - [[רחל ינובסקי|סבתא]]. '''אח'''. בני דודים. ואחרים". ==תאריך הירצחו==[[קובץ:קברו של ר' דובער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המצבה הישנה שהוקמה בשנת [[תשנ"ו]]]] בלוח של שנת [[תש"ז]] בו רשם הרבי את תאריכי היארצייט ממשפחתו - שככל הנראה בירר אז אצל אמו הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]{{הערה|התפרסמה לראשונה בשבעון [[בית משיח]] גליון 51 עמ' 8-9.}} - רשם ליד [[כ"ד תשרי]] "בערל", וליד כ"ה [[אלול]] רשם עוד שם אך בצילום הכתי"ק נקרע חלק זה. כעבור שנים, בשיחת [[כ"ד תשרי]] [[תש"נ]] נשא הרבי שיחה ובה ביאור על ה[[משניות]] שאומרים ביום היארצייט, וכשהכניסו המניחים את השיחה להגהה שאלו בפתק של מי היארצייט, והרבי הואיל לענות שזהו יארצייט סבתו (אם אמו) הרבנית [[רחל ינובסקי]], ולא הזכיר שזהו עבור אחיו{{הערה|[[ספר השיחות]] תש"נ עמ' 63. צילום כתב יד קדשו נדפס בתולדות לוי יצחק חלק א' עמ' 67.}}. ולכן (ומפני עוד סיבות, ראה בהערה) - ככל הנראה - היה בכך "משנה ראשונה" ב[[כ"ד תשרי]], אך לאחר מכן נקבע התאריך ל[[כ"ה אלול]]{{הערה|ראה בארוכה מה שכתב בזה ר' [[שמואל קראוס]] ב[[שבועון בית משיח]] גליון 303 עמ' 62 ואילך.}}. בנוגע לשנת הרצח - העיר [[דנייפרו]] נכבשה על ידי הגרמנים בראש [[חודש מנחם אב]] [[תש"א]], וישנם עדויות סותרות מתי היה הרצח ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]{{הערה|ראה בבית משיח שם.}} אם כבר בשלהי שנת תש"א או בחורף תש"ב, אך בהתחשב בכך שבכל המקומות הנאצים היו רוצחים תחילה ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] ורק אחר כך בשאר העיר, נראה יותר לקבל את העדות המספרת על שלהי תש"א (מה גם שהתאריך נקבע לכ"ה אלול){{הערה|1=ר' [[יוסף יצחק קמינצקי]] שחקר את הנושא סיפר כי בידיו עדות על טבח שנערך ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] במהלך חורף תש"ב - [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39203 מצבה חדשה הוקמה על קבר אחיו של הרבי].}}. במאגר המרכזי של שמות קרבנות [[השואה]] של 'יד ושם' נרשם שר' דובער נרצח ב-25/06/1941, היינו ל' בסיון תש"א{{הערה|1=[http://db.yadvashem.org/names/nameDetails.html?itemId=9583061&language=iw&height=500&width=700&inlineId=search_form ר' דובער ברשימת המאגר המרכזי של שמות קרבנות [[השואה]] של 'יד ושם']}}. ==מקום קבורתו==מקום קבורתו ליד דנייפרופטרובסק, פורסם לראשונה ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 11, על ידי החוקר החסידי הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]]. בתחילה הוקמה מציבה ראשונה, ובשנת [[תשס"ח]] הוקמה מציבה מפוארת. ==משפחתו==* '''אביו''': הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].* '''אמו''': הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].* '''אחיו''': [[הרבי]].* '''אחיו''': ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]].==קישורים חיצוניים==* דוד לובעצקי, קובץ [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78723 תולדות הרב דובער שניאורסאהן], ד' כסלו התשע"ד (07.11.2013)*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39148 מצבה חדשה הוקמה על קבר אחיו של הרבי - גלריה מטקס הקמת המצבה בתשס"ח] - {{אינפו}} {{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}{{מיון רגיל:שניאורסון, דובער}}{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת חייקין|דתוכן={{עץ משפחת חייקין}}}} {{הערות שוליים}}[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"א]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]]