שינויים

[[קובץ:קברו של ר' דובער חדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המצבה על קבר אחיו של הרבי, מצבת ר' דובער שניאורסון החדשה (הוקמה בשנת [[תשס"ח]])]]

ר' '''דובער שניאורסון(בערל) שניאורסאהן''' הי"ד (נקרא בשם [[ג' בכסלו]] [[תרס"ה]]-[[תש"בערלא]]/[[תש"ב]]) היה אחיו בנם השני של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון|חנה]] [[שניאורסאהן]] ואחיו של [[הרבי מליובאוויטש]].  ==תולדות חיים==נולד ביום [[ג' בכסלו]] {{הערה|ב[[לוח היום יום]] לתאריך זה, מביא הרבי פתגם בנוגע למגיד ממעזריטש, שעל שמו נקרא אדמו"ר האמצעי, שעל שמו נקרא ר' דובער אחיו של הרבי: אַחַד הַהֶבְדֵּלִים בֵּין הַנְהָגַת הַבעש"ט לְהַנְהָגַת הַמַּגִּיד מִמֶזְרִיץ' הוּא: הַבעש"ט הָיָה עָסוּק בִּנְסִיעוֹת שׁוֹנוֹת, וְהַמַּגִּיד יָשַׁב בְּבֵיתוֹ. אַךְ לַמְרוֹת זֹאת, בִּימֵי נְשִׂיאוּת הַמַּגִּיד, הִתְפַּרְסְמָה הַחֲסִידוּת גַּם בַּמֶּרְחַקִּים, עַל יְדֵי הַמַּסָּעוֹת שֶׁעָרְכוּ תַּלְמִידָיו הַ'חֶבְרַיָּא קַדִּישָׁא', וְהַרְבֵּה יְהוּדִים 'בַּעֲלֵי בָּתִּים' מֵהַמַּעֲמָד הַבֵּינוֹנִי נִתְקַשְּׁרוּ לְתוֹרַת הַחֲסִידוּת וְהָיוּ נוֹסְעִים לָרַבִּי לְמֶזְרִיץ'.}} [[תרס"ה]] לרבי ב[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחקניקולייב]], ובשעת ה[[ברית]] ומרת שלו נקרא על שם [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסוןהאמצעי]] , אשר יום הברית חל ב[[ניקולייבמאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|יום הגאולה שלו]] ונרצח ע"י הנאצים בבאיגרען ליד העיר דנייפרופרובסק.

הי' בעל כשרון נפלאסבל ממחלה כרונית ובשל כך היו תקופות שבהם טופל ב[[בית רפואה]] {{הערת שולייםהערה|בקובץ 'הערות התמימים ואנראו בזכרונות מר צבי כסה, "ש' מוריסטאון גליון תרל ע' 19 כתב הרתשורה"א שי' קפלן: נקי-וורצוב, י"שמעתי פעם שבבחרותו (בילדותו) היה אצל אדמוט אדר תש"ר מהורשפ, "ב נמי יתנך כאח לי"ע, משך זמן, וחיבבו אדמו"ר מהורש"ב וקירבו מאודעמ' 20. ויש לברר אמיתות שמועה זו"}}.אביו של הרבי אמר שעם שלושה בנים מוכשרים פגעה בהם עין הרע {{דרוש מקור}}. במשך שנים רבות סבל ממחלה כרונית. בקיץ [[תרפ"ב]] נסע אחיו הגדול, הרבי לביקור מיוחד לב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו ר' דובער (ובאותה באותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]<ref>{{הערה|[[היום יום]] מהדורת [[תשסתשנ"טג]].</ref>}}{{הערה|ראו בזכרונות מר צבי כסה, "תשורה" נקי-וורצוב, י"ט אדר תש"פ, "מי יתנך כאח לי", עמ' 20. בקובץ 'הערות התמימים ואנ"ש' מוריסטאון גליון תרל ע' 19 כתב הר"א שי' קפלן: "שמעתי פעם שבבחרותו (בילדותו)היה אצל אדמו"ר הרש"ב, משך זמן, וחיבבו אדמו"ר הרש"ב וקירבו מאוד. והיה תקופות שהיה מאושפז ב[[בית רפואה]]ויש לברר אמיתות שמועה זו".}}).

בשלהי שנת [[תש"א]] היה מאושפז שהה בבית רפואה שבעיירה שב[[עיירה]] איגרען {{הערה|Игрень או Новая Игрень.}} ליד העיר דנייפרופרובסק, {{הערה|כיום סופחה העיירה והיא נחשבת כחלק מהעיר דנייפרו.}}. באותה תקופה כבשו השלטון כבש הצבא הנאצי את [[יקטרינוסלב]], והם הוציאו העיר והוציא להורג את כל החולים המאושפזים בבית הרפואה. במיוחד התעללו בחולים היהודיים, שעונו קשות בטרם הוצאו להורג באכזריות. הנרצחים נקברו בקבר אחים בחצר [[בית רפואה|בית הרפואה ]] בתוך בור ענק. ר' דובער נרצח אף הוא, בהיותו בן 38 בלבד{{הערה|לפרטים נוספים ראו [[ערי ילדות]]}}.

בשנת [[תשנ"וג]] מצאו את קבר האחים, וכעבור שנה לערך הוקמה מצבה על קבר האחים. בשנת [[תשס"ח]] הוקמה מצבה חדשה על קברו, והתקיימה והתקיים טקס הקמת המצבה, בהשתתפות רבה של העיר השליח הרב [[שמואל קמינצקי]], וראשי הקהילה היהודית. במהלך האירוע, נשאו המשתתפים את תפילת "א-ל מלא רחמים", והדלקת והדליקו נרות לזכרו.

==התייחסויות מהרבי==להורים שהסתפקו האם לקראו לבנם דובער ע"ש אחיו של הרבי{{הערת שולייםהערה|מפני כמה סיבות: א. אחיו של הרבי נהרג במלחמה כבחור צעיר, פרטים הנידונים בהרחבה בספרים, האם נותנים שם אחריו. ב. לא שלא הייתה ידיעה ברורה מה שמו המלא של אחיו השני של הרבי, שנקרא רק בקיצור - לייבל, (ואולי היה לו שם נוסף. ג. הרבי איננו מתערב בנתינת שמות באופן כללי), וכן לא ראו אף אחד נוהג כך.}}, ענה הרבי {{ציטוטון|'''דובער שליט"א אזכיר עה"צ'''}}{{הערת שולייםהערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2045 ההורים ביקשו לקרוא ע"ש האח, הרבי הגיב בכתי"ק]}}.

הרבי כתב (תרגום מאנגלית): "גם אני איבדתי בשואה בני משפחה קרובים ויקרים לי מאוד - [[רחל ינובסקי|סבתא]]. '''אח'''. בני דודים. ואחרים הי"ד".

הרבי כתב אודות יום היארצייט של ר' דובער כי "לעת עתה לא ידוע לי יום הירצחו". אולם בלוח של שנת [[תש"ז]] בו רשם הרבי את תאריכי היארצייט ממשפחתו - שככל הנראה בירר אז אצל אמו הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]{{הערת שולייםהערה|התפרסמה לראשונה בשבעון [[בית משיח]] גליון 51 עמ' 8-9.}} - רשם ליד [[כ"ד תשרי]] - "בערל", וליד כ"ה [[אלול]] רשם עוד שם אך בצילום הכתי"ק נקרע חלק זה. אבל כעבור שנים, בשיחת [[כ"ד תשרי ]] [[תש"נ]] גילה נשא הרבי כי אומר קדיש שיחה ובה ביאור על ה[[משניות]] שאומרים ביום זה עבור היארצייט, וכשהכניסו המניחים את השיחה להגהה שאלו בפתק של מי היארצייט, והרבי הואיל לענות שזהו יארצייט סבתו (אם אמו) הרבנית [[רחל ינובסקי]] שנרצחה אף היא בשנות השואה, אבל משום ולא הזכיר שזהו עבור אחיו{{הערה|[[ספר השיחות]] תש"נ עמ' 63. צילום כתב יד קדשו נדפס בתולדות לוי יצחק חלק א' עמ' 67.}}. ולכן (ומפני עוד סיבות, ראה בהערה) - ככל הנראה - היה בכך "משנה ראשונה" ב[[כ"ד תשרי]], אך לאחר מכן נקבע התאריך ל[[כ"ה אלול]]{{הערה|ראה בארוכה מה שכתב בזה ר' [[שמואל קראוס]] ב[[שבועון בית משיח]] גליון 303 עמ' 62 ואילך.}}. בנוגע לשנת הרצח - העיר [[דנייפרו]] נכבשה על ידי הגרמנים בראש [[חודש מנחם אב]] [[תש"א]], וישנם עדויות סותרות מתי היה הרצח ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]{{הערה|ראה בבית משיח שם.}} אם כבר בשלהי שנת תש"א או בחורף תש"ב, אך בהתחשב בכך שבכל המקומות הנאצים היו רוצחים תחילה ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] ורק אחר כך בשאר העיר, נראה יותר לקבל את העדות המספרת על שלהי תש"א (מה לא אמר שזה גם עבור שהתאריך נקבע לכ"ה אלול){{הערה|1=ר' [[יוסף יצחק קמינצקי]] שחקר את הנושא סיפר כי בידיו עדות על טבח שנערך ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] במהלך חורף תש"ב - [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39203 מצבה חדשה הוקמה על קבר אחיושל הרבי].}}. במאגר המרכזי של שמות קרבנות [[השואה]] של 'יד ושם' נרשם שר' דובער נרצח ב-25/06/1941, היינו ל' בסיון תש"א{{הערה|1=[http://db.yadvashem.org/names/nameDetails.html?itemId=9583061&language=iw&height=500&width=700&inlineId=search_form ר' דובערברשימת המאגר המרכזי של שמות קרבנות [[השואה]] של 'יד ושם']}}.

ואולי היה בכך "משנה ראשונה" בכ"ד תשרי==מקום קבורתו==מקום קבורתו ליד דנייפרופטרובסק, ואחר כך נקבע התאריך לפורסם לראשונה ב[[כ"ה אלולשבועון בית משיח]]{{הערת שוליים|ראה בארוכה מה שכתב בזה ר' גיליון 11, על ידי החוקר החסידי הרב [[שמואל קראוס]] ב[[שבועון בית משיחיוסף יצחק קמינצקי]] גליון 303 עמ' 62 ואילך.}}.

בנוגע לשנת הרצח. העיר [[דנייפרופטרובסק]] נכבשה על ידי הגרמנים בראש חודש מנחם אב [[תש"א]], ודרכם של הנאצים היה לפגוע תחילה בנמצאים בבתי-רפואה, ולכן מסתבר לומר שהטבח שנערך בבית הרפואה היה סמוך לכיבוש האיזור בשלהי [[תש"א]]. אולם ב[[תולדות לוי יצחק]]{{הערת שוליים|עמ' 443בתחילה הוקמה מציבה ראשונה, וכן בשבעון [[בית משיח]] גליון 11 עמ' 12.}} מסופר מפי גוי אוקראיני כי הטבח שנערך בבית הרפואה היה במהלך חורף ובשנת [[תשתשס"בח]]הוקמה מציבה מפוארת.