שינויים

{{בעבודה}}[[קובץ:קברו של ר' דובער חדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת ר' דובער שניאורסון החדשה ([[תשס"ח]])]] ר' '''דובער שניאורסון(בערל) שניאורסאהן''' הי"ד (נקרא בשם "בערל") היה אחיו של [[הרבי מליובאוויטש]]. נולד ביום [[ג' בכסלו]] [[תרס"ה]] לרבי -[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמותש"ר שליטא]]/[[תש"אב]])היה בנם השני של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם |חנה]] [[שניאורסאהן]] ואחיו של [[הרבי]]. ==תולדות חיים==נולד ביום [[ג' בכסלו]]{{הערה|ב[[לוח היום יום]] לתאריך זה, מביא הרבי פתגם בנוגע למגיד ממעזריטש, שעל שמו נקרא אדמו"ר שליטהאמצעי, שעל שמו נקרא ר' דובער אחיו של הרבי: אַחַד הַהֶבְדֵּלִים בֵּין הַנְהָגַת הַבעש"ט לְהַנְהָגַת הַמַּגִּיד מִמֶזְרִיץ' הוּא: הַבעש"ט הָיָה עָסוּק בִּנְסִיעוֹת שׁוֹנוֹת, וְהַמַּגִּיד יָשַׁב בְּבֵיתוֹ. אַךְ לַמְרוֹת זֹאת, בִּימֵי נְשִׂיאוּת הַמַּגִּיד, הִתְפַּרְסְמָה הַחֲסִידוּת גַּם בַּמֶּרְחַקִּים, עַל יְדֵי הַמַּסָּעוֹת שֶׁעָרְכוּ תַּלְמִידָיו הַ'חֶבְרַיָּא קַדִּישָׁא', וְהַרְבֵּה יְהוּדִים 'בַּעֲלֵי בָּתִּים' מֵהַמַּעֲמָד הַבֵּינוֹנִי נִתְקַשְּׁרוּ לְתוֹרַת הַחֲסִידוּת וְהָיוּ נוֹסְעִים לָרַבִּי לְמֶזְרִיץ'.}} [[תרס"א)|חנה שניאורסוןה]] ב[[ניקולייב]] ונרצח ע, ובשעת ה[[ברית]] שלו נקרא על שם [[אדמו"י הנאצים בשלהי שנת ר האמצעי]], אשר יום הברית חל ב[[תשמאסר וגאולת אדמו"אר האמצעי|יום הגאולה שלו]] באיגרען ליד העיר דנייפרופרובסק.

היסבל ממחלה כרונית ובשל כך היו תקופות שבהם טופל ב[[בית רפואה]] {{הערה|ראו בזכרונות מר צבי כסה, "תשורה" נקי-וורצוב, י"ט אדר תש"פ, "מי יתנך כאח לי", עמ' בעל כשרון נפלא20.}}. אביו של הרבי אמר שעם שלושה בנים מוכשרים פגעה בהם עין הרע {{דרוש מקור}}. בקיץ [[תרפ"ב]] נסע אחיו הרבי לביקור ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי (באותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]{{הערת שולייםהערה|[[היום יום]] מהדורת [[תשנ"ג]].}}{{הערה|ראו בזכרונות מר צבי כסה, "תשורה" נקי-וורצוב, י"ט אדר תש"פ, "מי יתנך כאח לי", עמ' 20. בקובץ 'הערות התמימים ואנ"ש' מוריסטאון גליון תרל ע' 19 כתב הר"א שי' קפלן: "שמעתי פעם שבבחרותו (בילדותו) היה אצל אדמו"ר מהורשהרש"ב נ"ע, משך זמן, וחיבבו אדמו"ר מהורשהרש"ב וקירבו מאוד. ויש לברר אמיתות שמועה זו".}}).

במשך שנים רבות סבל ממחלה כרונית. בקיץ בשלהי שנת [[תרפתש"בא]] נסע אחיו הגדול, הרבי לביקור מיוחד לשהה בבית רפואה שב[[חרקובעיירה]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו ר' דובער (ובאותה הזדמנות גם ביקר באיגרען{{הערה|Игрень או Новая Игрень.}} ליד העיר דנייפרופרובסק{{הערה|כיום סופחה העיירה והיא נחשבת כחלק מהעיר דנייפרו.}}. באותה תקופה כבש הצבא הנאצי את העיר והוציא להורג את כל החולים המאושפזים בבית הרפואה. במיוחד התעללו בחולים היהודיים, שעונו קשות בטרם הוצאו להורג באכזריות. הנרצחים נקברו בקבר אחים בחצר [[תומכי תמימים חרקוב]]<ref>[[היום יום]] מהדורת [[תשס"טבית רפואה|בית הרפואה]]בתוך בור ענק.</ref>). והיה מאושפז בר' דובער נרצח אף הוא, בהיותו בן 38 בלבד{{הערה|לפרטים נוספים ראו [[בית רפואהערי ילדות]] שבעיירה איגרען ליד העיר דנייפרופרובסק}}.

בשלהי שנת בשנת [[תשתשנ"אג]]מצאו את קבר האחים, וכעבור שנה לערך הוקמה מצבה על קבר האחים. בשנת [[תשס"ח] היה מאושפז בבית רפואה] שבעיירה איגרען ליד הוקמה מצבה חדשה על קברו, והתקיים טקס הקמת המצבה, בהשתתפות רבה של העיר דנייפרופרובסק, באותה תקופה כבשו השלטון הנאצי את השליח הרב [[יקטרינוסלבשמואל קמינצקי]]וראשי הקהילה היהודית. במהלך האירוע, והם הוציאו להורג נשאו המשתתפים את כל החולים המאושפזים בבית הרפואה. במיוחד התעללו בחולים היהודיים, שעונו קשות בטרם הוצאו להורג באכזריות. הנרצחים נקברו בקבר אחים בחצר בית הרפואה בתוך בור ענק. ר' דובער נרצח אף הואתפילת "א-ל מלא רחמים", בהיותו בן 38 בלבדוהדליקו נרות לזכרו.

בשנת ==התייחסויות מהרבי==להורים שהסתפקו האם לקראו לבנם דובער ע"ש אחיו של הרבי{{הערה|מפני שלא הייתה ידיעה ברורה מה שמו המלא של אחיו השני של הרבי (ואולי היה לו שם נוסף), וכן לא ראו אף אחד נוהג כך.}}, ענה הרבי {{ציטוטון|'''דובער שליט"א אזכיר עה"צ'''}}{{הערה|1=[[תשנhttp://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2045 ההורים ביקשו לקרוא ע"ש האח, הרבי הגיב בכתי"וק]] מצאו את קבר האחים, וכעבור שנה הוקמה מצבה על קבר האחים}}. בשנת  הרבי כתב (תרגום מאנגלית): "גם אני איבדתי בשואה בני משפחה קרובים ויקרים לי מאוד - [[תשס"חרחל ינובסקי|סבתא]] הוקמה מצבה חדשה על . '''אח'''. בני דודים. ואחרים". ==תאריך הירצחו==[[קובץ:קברו, והתקיימה טקס הקמת של ר' דובער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המצבה, בהשתתפות רבה של העיר השליח הרב הישנה שהוקמה בשנת [[שמואל קמינצקיתשנ"ו]]]], וראשי הקהילה היהודית. במהלך האירוע, נשאו המשתתפים את תפילת "א-ל מלא רחמים", והדלקת נרות לזכרו.

להורים שהסתפקו האם לקראו לבנם דובער עבלוח של שנת [[תש"ש אחיו של ז]] בו רשם הרביאת תאריכי היארצייט ממשפחתו - שככל הנראה בירר אז אצל אמו הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]{{הערת שולייםהערה|מפני כמה סיבות: אהתפרסמה לראשונה בשבעון [[בית משיח]] גליון 51 עמ' 8-9. אחיו של הרבי נהרג במלחמה כבחור צעיר}} - רשם ליד [[כ"ד תשרי]] "בערל", פרטים הנידונים בהרחבה בספרים, האם נותנים וליד כ"ה [[אלול]] רשם עוד שם אחריואך בצילום הכתי"ק נקרע חלק זה. ב. לא הייתה ידיעה ברורה מה שמו המלא של אחיו השני של כעבור שנים, בשיחת [[כ"ד תשרי]] [[תש"נ]] נשא הרבישיחה ובה ביאור על ה[[משניות]] שאומרים ביום היארצייט, שנקרא רק בקיצור - לייבלוכשהכניסו המניחים את השיחה להגהה שאלו בפתק של מי היארצייט, ואולי היה לו שם נוסף. ג. הרבי איננו מתערב בנתינת שמות באופן כללי.}}והרבי הואיל לענות שזהו יארצייט סבתו (אם אמו) הרבנית [[רחל ינובסקי]], ענה הרבי ולא הזכיר שזהו עבור אחיו{{ציטוטוןהערה|[[ספר השיחות]] תש"נ עמ'''דובער שליט"63. צילום כתב יד קדשו נדפס בתולדות לוי יצחק חלק א אזכיר עה"צ''עמ'67.}}.

הרבי כתב ולכן (תרגום מאנגליתומפני עוד סיבות, ראה בהערה): - ככל הנראה - היה בכך "משנה ראשונה"גם אני איבדתי בשואה בני משפחה קרובים ויקרים לי מאוד - סבתא. אח. בני דודים. ואחרים היב[[כ"דתשרי]], אך לאחר מכן נקבע התאריך ל[[כ"ה אלול]]{{הערה|ראה בארוכה מה שכתב בזה ר' [[שמואל קראוס]] ב[[שבועון בית משיח]] גליון 303 עמ' 62 ואילך.}}.

==תאריך הירצחו==הרבי כתב אודות יום היארצייט של ר' דובער כי "לעת עתה לא ידוע לי יום הירצחו". אולם בלוח של שנת בנוגע לשנת הרצח - העיר [[דנייפרו]] נכבשה על ידי הגרמנים בראש [[חודש מנחם אב]] [[תש"זא]] בו רשם הרבי את תאריכי היארצייט ממשפחתו שככל הנראה בירר אז אצל אמו הרבנית , וישנם עדויות סותרות מתי היה הרצח ב[[חנה שניאורסון (בית רפואה|בית הרפואה]]{{הערה|ראה בבית משיח שם.}} אם אדמוכבר בשלהי שנת תש"ר שליטא או בחורף תש"א)ב, אך בהתחשב בכך שבכל המקומות הנאצים היו רוצחים תחילה ב[[בית רפואה|חנה שניאורסוןבית הרפואה]]ורק אחר כך בשאר העיר, נראה יותר לקבל את העדות המספרת על שלהי תש"א (מה גם שהתאריך נקבע לכ"ה אלול){{הערת שולייםהערה|התפרסמה לראשונה בשבעון 1=ר' [[יוסף יצחק קמינצקי]] שחקר את הנושא סיפר כי בידיו עדות על טבח שנערך ב[[בית משיחרפואה|בית הרפואה]] גליון 51 עמ' 8במהלך חורף תש"ב -9[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39203 מצבה חדשה הוקמה על קבר אחיו של הרבי].}} רשם ליד . במאגר המרכזי של שמות קרבנות [[כ"ד תשריהשואה]] של 'יד ושם' נרשם שר' דובער נרצח ב- "בערל". אבל כעבור שנים25/06/1941, בשיחת כהיינו ל' בסיון תש"ד תשרי א{{הערה|1=[[תש"נ]] גילה הרבי כי אומר קדיש ביום זה עבור סבתו (אם אמו) הרבנית http://db.yadvashem.org/names/nameDetails.html?itemId=9583061&language=iw&height=500&width=700&inlineId=search_form ר' דובער ברשימת המאגר המרכזי של שמות קרבנות [[רחל ינובסקיהשואה]] שנרצחה אף היא בשנות השואה, אבל משום מה לא אמר שזה גם עבור אחיו, רשל 'יד ושם' דובער]}}.

ואולי היה בכך "משנה ראשונה" בכ"ד תשרי==מקום קבורתו==מקום קבורתו ליד דנייפרופטרובסק, ואחר כך נקבע התאריך לפורסם לראשונה ב[[כ"ה אלולשבועון בית משיח]]{{הערת שוליים|ראה בארוכה מה שכתב בזה ר' גיליון 11, על ידי החוקר החסידי הרב [[שמואל קראוס]] ב[[שבועון בית משיחיוסף יצחק קמינצקי]] גליון 303 עמ' 62 ואילך.}}.

בנוגע לשנת הרצח. העיר [[דנייפרופטרובסק]] נכבשה על ידי הגרמנים בראש חודש מנחם אב [[תש"א]], ודרכם של הנאצים היה לפגוע תחילה בנמצאים בבתי-רפואה, ולכן מסתבר לומר שהטבח שנערך בבית הרפואה היה סמוך לכיבוש האיזור בשלהי [[תש"א]]. אולם ב[[תולדות לוי יצחק]]{{הערת שוליים|עמ' 443בתחילה הוקמה מציבה ראשונה, וכן בשבעון [[בית משיח]] גליון 11 עמ' 12.}} מסופר מפי גוי אוקראיני כי הטבח שנערך בבית הרפואה היה במהלך חורף ובשנת [[תשתשס"בח]]הוקמה מציבה מפוארת.