486
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
[[קובץ:העיירה גלובוקע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיירה גלובוקע]]
'''גלובוקע''' (או גלובוקי, גלובאק) היא [[עיירה]] ב[[רוסיה הלבנה]] בפלך [[וילנה]]. נקראת "גלובוקע" (עמוק) על שם מיקומה בבקעה המוקפת גבעות.
==חסידים בגלובוקע==
היהודים בגלובוקע היו 'מתנגדים', אך במשך השנים תנועת החסידות חדרה גם לתוכה, וקהילה חסידית מפוארת צמחה בה. על כך יעידו ארבעת בתי הכנסת החב"דיים שהיו בה מתוך עשרה. מבין החסידים שנולדו וגדלו בעיירה בתקופת אדמו"ר מהר"ש היה הרב [[אלתר הילביץ]].
בעיירה כיהנו כמה שוחטים, כאשר אחד הבולטים שבהם היה הרב [[בנציון חנוביץ]], מחסידי חב"ד. לימים אף הצטרף למלאכת הקודש גם בנו ר' ישראל.
בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה כיהן כיו"ר הקהילה ר' [[מרדכי לעוו]], מחסידי חב"ד.
בתחילת שנת [[תר"צ]] עזב הרב רובינזון את העיירה ועדת החסידים ביקשה למנות במקומו את הרב [[מנחם מענדל קופרשטוך]], רבה של העיירה [[פסטוב]]. הם כתבו על כך לכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], וקיבלו את הסכמתו וברכתו, אולם עדת המתנגדים בגלובוקע, התנגדו בתוקף למינויו של רב חב"די החדש.
בכל זאת הגיע הרב קופרשטוך לעיירה ובעקבות ההתנגדות העזה, נאלץ לשוב למשרתו הקודמת בפסטוב, ורק לאחר שנה שקטו הרוחות, הוא שב לגלובוקע לכהן כרב עדת החסידים.
==ביקורי הרביים בגלובוקע==
בשנת [[תרצ"ב]], הוכתר הרב קופרשטוך לרב החסידים במעמד אדמו"ר הריי"צ ועמו בא גם חתנו, [[הרבי]] [[מלך המשיח]].
שנתיים לאחר מכן , ביום ב', כ"א סיון תרצ"ד שוב ביקר אדמו"ר הריי"צ בעיירה, ושהה בה עד יום ג' ו תמוז. ביקור זה גרם התרוממות בקהילה החסידית. בעקבות ההתעוררות שגרם ביקורו בביקור זה הוא הקים "איחוד הרבנים, השו"בים והבע"ב" של אדמוכל קהילות חסידי חב"ר הריי"צ, קיבלו ד בפלך וילנה. בה' תמוז נאספו גבאי וחשובי הקהילה בביתו של הרב קופרשטוך והודיעו לרבי שקיבלו על עצמם בני הקהילה להקים במקום סניף של ישיבת [[תומכי תמימים גלובוקע|תומכי תמימים]]. ואכן, מימשו את ההבטחה מומשה ובמקום קמה ישיבה משגשגת ופורחת.
==מלחמת העולם השניה==