שינויים

[[קובץ:עליה לתורה בבר מצוה01.JPG|שמאל|ממוזער|400px250px|עלי'ה [[עלייה לתורה ]] של חתן בר מצוה ב -[[770]]]]'''בר מצווהמצוה''' הוא הזמן בו נכנס האדם לעול תורה ומצוות. בהגיעו לגיל 13.

נחלקו הפסוקים הפוסקים האם גיל 13 הוא מן התורה, והביאו ראי'ה ראיה מהפסוק "ויקחו איש"<ref>{{הערה|ראה באריכות דברי הרבי בענין ב יט בשיחת י"ט תמוז תשכ"ח, 75 שנה לסיום שבע שבעת ימי המשתה לבר מצוה של הרבי הקודם.</ref>}}

על{{הערת שולייםהערה|מתוך [[תורת מנחם]] [[תשט"ז]] חלק ב' שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] ה'תשט"ז.}} הפסוק{{הערת שולייםהערה|תהלים ב, ז.}} "בני אתה אני היום ילדתיך", איתא בזוהר{{הערת שולייםהערה|1=ח"ב צח, רע"א. ראה אור החמה פירוש [[הרח"ו]] שם. רשימות הצמח צדק בפירושו [[יהל אור]] עה"פ, ע' יא.}}, שפסוק זה אמר דוד בשעה שנעשה בר-מצוה ונכנס לשנתו. ואז אמר דוד, ש[[הקב"ה]] "אמר אלי בני, אתה '''אני''' היום ילדתיך", דהיינו שממדריגת "אני תפלהתפילה"{{הערת שולייםהערה|1=[[תהלים]] קט, ד.}} נמשכה בו [[נשמה]] קדושה.

מדריגת הבר מצווה גדולה על מעלת ה[[ברית מילה]] שבה נכנסת [[נפש]] האלקית, כפי שמביא [[אדמו"ר הזקן]] בתחלת בתחילת שולחן-ערוך{{הערת שולייםהערה|1=[[או"ח]] - סוף מהדו"ב.}}, אבל אין זה אלא המדריגה דנפש ד[[נפש רוח ונשמה]], ולאחר שעובד עבודתו כדבעי למהויכפי שאמורה להיות, אזי זוכה למעלה גדולה יותר{{הערה|"זכה יתיר"{{הערת שוליים|(זח"ב צד, ב.)}}, ובשעת הבר-מצוה נמשכות גם המדריגות דאצילות{{הערת שולייםהערה|במהדורא שבבטאון חב"ד: נמשך גם ח"י. ובהערה: ראה אור החמה לזהר שם.}}.

ולכן עשה [[רבי שמעון]] סעודה ושמחה גדולה בשעה ש[[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]] ברי' בנו נעשה בר-מצוה, שמחה כמו בחתונה. ובשעה ששאלוהו אודות טעם השמחה, השיב, שזהו לפי שר"א ברי' אליעזר בנו נעשה בר-מצוה, כדאיתא בזוהר חדש{{הערת שולייםהערה|בראשית (יו"ד, ג) עה"פ (א, כד) תוצא הארץ נפש חי'. שם טו, ד.}}.

[[קובץ:עליה לתורה בבר מצוה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עלי'ה עלייה לתורה של חתן בר מצוה ב -770]]{{ערך מורחב|ערך=[[עליה לתורה]]}}בגיל בר מצוה ישנו חיוב גדול לעלות לתורה, והוא קודם לכל לבד מחתן ביום חופתו או [[אויפרופעניש (שבת חתן)|שבת האופרוף]]{{הערה|ראה [[שערי אפרים]] שער ב סעיף א.}}.

בגיל בר על פי הוראת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ראה באריכות ב[[ספר התולדות]] חב"ד - אדמו"ר האמצעי, עמוד 33 ואילך.}}, הבר מצוה ישנו חיוב גדול ישתדל לעלות לתורה, והוא קודם לכל לבד מחתן ביום חופתו או ב[[תפילת מנחה]] של [[שבת האופרוף]]<ref>ראה , וב[[שערי אפריםספר המנהגים]] שער כתוב שיכול לעלות גם בשני וחמישי שהם בדוגמת שבת מנחה. וכך נכתב ב סעיף א'ספר המנהגים - חב"ד': "צריכים להשתדל שפעם הראשונה אשר הבר מצוה עולה לתורה, תהי' זה בהקריאה דב' וה' ומנחת שבת קודש"{{הערה|עמוד 74.</ref>}}.

על פי הוראת כ"ק אדמו"ר הזקן<ref>ראה באריכות ב[[ספר התולדות]] חב"ד כ"ק אדמו"ר האמצעי, עמוד 33 ואילך.</ref>, הבר מצוה ישתדל לעלות בשבת מנחה, ובספר המנהגים כתוב שיכול לעלות גם בשני וחמישי שהם בדוגמת שבת מנחה.וכך נאמר בספר מנהגי חב"ד<ref>עמוד 74</ref> "צריכים להשתדל שפעם הראשונה אשר הבר מצוה עולה לתורה, תהי' זה בהקריאה דב' וה' ומנחת שבת קודש", באגרות קודש<ref>{{מקור}}</ref> מורה הרבי שיעלה בר מצוה, גם בראש השנה, ולכאורה כן בכל יום טוב<ref>{{הערה|ואולי מפני שבתפלת שבתפילת יום טוב, אומרים בעת פתיחת האחרון לקריאת התורה "ואני תפלתי תפילתי .. עת רצון", על דרך פתיחת הארון שבת מנחה.</ref>}}.

בשעה שהבר מצוה עולה לתורה האבא מברך ברכת "ברוך שפטרני" ובספר המנהגים "מברכים בלא שם ומלכות, ומברכים אותה גם ביום ב' וה'שני, חמישי, בראש ראש חודש ולאו דוקא ולא רק בשבת"<ref>{{הערה|ספר המנהגים עמוד 74.</ref>}}.

על העלי' העליה לתורה בבר מצוה של כ"ק [[אדמו"ר האמצעי ]] סיפר כ"ק [[אדמו"ר הקודם (להלן מספר קטעים) הריי"צ]], סיפור שמבאר את הזמנים שבהם ראוי לחתן בר מצוה, לעלות לתורה בפעם הראשונה.:<ref>{{הערה|לקוטי דיבורים כרך ב. עמודים 506-רנד, רסד-רסח. נדפס בספר התולדות אדמו"ר האמצעי עמוד 33-35. ראה שם באריכות</ref>  בשבת פרשת ויצא אמר רבינו הזקן תורה שלוש פעמים, בתפלת מנחה של אותה שבת קרא רבינו הזקן בעצמו בתורה, וצוה שבנו הבר מצוה יעלה לתורה לשלישי.}}:

שיחה הלכתית עמוקה התפתחה בין הלמדנים הגדולים שחקרו לפרש דברבשבת פרשת ויצא אמר רבינו הזקן תורה שלוש פעמים, מדוע דחה רבנו בתפילת מנחה של אותה שבת קרא רבינו הזקן את עליתו לתורה שלח חתן הבר מצוה עד לשבת ולא ביום החמישי<ref>פלפלו בענין שאיש הוא בן י"ג שנה ויום אחדבעצמו בתורה, ביום וצוה שבנו הבר מצוה הוא רק בן י"ג שנה, כן שוחחו בענין מקצת היום ככולו. </ref>יעלה לתורה לשלישי.

סברותיהם של הלומדים הובנו היטב אך הי' מוקשה להם שיחה הלכתית עמוקה התפתחה בין הלמדנים הגדולים שחקרו לפרש דבר, מדוע לא עלה דחה רבנו הזקן את עליתו לתורה בשבת בבוקר ורק בשבת בשעת תפלה מנחה, טעמו של דבר לא ידע אף חתן הבר מצוה עד לשבת ולא ביום החמישי{{הערה|פלפלו בענין שאיש הוא בן י"ג שנה ויום אחד, ביום הבר מצוה הוא רק בן י"ג שנה, כן שוחחו בענין מקצת היום ככולו.}}.

רבי [[חיים אברהם]] בנו סברותיהם של רבנו הזקןהלומדים הובנו היטב אך היה מוקשה להם מדוע לא עלה לתורה בשבת בבוקר ורק בשבת בשעת תפילה מנחה, הי' אז ילד קטן כבן שש או שבע והי' רגיל להיכנס כל פעם לבית המדרש להאזין לסיפורי החסידים. רבי חיים אברהם הי' טעמו של דבר לא ידע אף בילדותו מיושב מאוד בדעתו ולא אהב להשתובבאחד.

כשנכנס רבי [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בנו של רבנו הזקן, היה אז ילד קטן כבן שש או שבע והיה רגיל להיכנס כל פעם לבית המדרש ניגשו אליו כמה אברכים, ושאלו אם שמע הטעם מדוע הורה רבנו הזקן שחתן הבר מצוה יעלה לתורה בתפלת מנחת שבת להאזין לסיפורי החסידים. רבי חיים אברהם היה אף בילדותו מיושב מאוד בדעתו ולא בשבת בבקראהב להשתובב.

כשנכנס רבי חיים אברהם סיפר שבליל שבת למד רבינו לבית המדרש ניגשו אליו כמה אברכים, ושאלו אם שמע הטעם מדוע הורה רבנו הזקן עם אחיו - חתן שחתן הבר מצוה בספר הזהר. אני - מספר רבי חיים אברהם לא הבנתי כלום, אך אחי הבין היטביעלה לתורה בתפילת מנחת שבת ולא בשבת בבקר.

מסיימו ללמוד אמר אבי לאחי: הסבא רבי חיים אברהם סיפר שבליל שבת למד רבינו הזקן עם אחיו - הבעש"ט אמר למורי חתן הבר מצוה בספר הזהר. אני - המגיד ממזריטש - שיש להשתדל שבר מצוה עולה לתורה בפעם הראשונה תהא זו בימי הקריאה של יום שני או יום חמישי או בתפלה שמנחה של שבת קודשמספר רבי חיים אברהם, לא הבנתי כלום, אך אחי הבין היטב.

בסיימו ללמוד אמר אבי לאחי: הסבא (הבעש"ט) - המשיך רבינו הזקן לומר לחתן הבר [[הבעל שם טוב]] אמר למורי - [[המגיד ממזריטש]] - שיש להשתדל שבר מצוה - אמר שהקריאה בתורה עולה לתורה בפעם הראשונה תהא זו בימי הקריאה של יום שני וחמישי היא שעת רצון למעלה, כמו הזמן של מנחת שבת בכללו, והקריאה או יום חמישי או בתפילה שמנחה של מנת שבת היא הדרגה העליונה ביותר ושעת [[רעוא דכל רעוין]]קודש.

אני הסבא (הבעש"ט) - מספר רבי חיים אברהם המשיך רבינו הזקן לומר לחתן הבר מצוה - לא הבנתי מה שדיבר אבי עם אחי הדבר נגד לליבי והתחלתי לבכות. אחי סיפר לאבי שאני בוכה ואבי קראני אליו ושאל אותי לסיבת בכייתיאמר שהקריאה בתורה בימי שני וחמישי היא שעת רצון למעלה, כמו הזמן של מנחת שבת בכללו, ואז פרצתי בבכיה גדולה יותר בטענה שלא הבנתי כלום ממה שאבא אמר לאחי. אמר לי אבי כשאפסיק לבכות יאמר ליוהקריאה של מנחת שבת היא הדרגה העליונה ביותר ושעת [[רעוא דכל רעוין]] [= רצון הרצונות].

הפסקתי לבכור אני - מספר רבי חיים אברהם, לא הבנתי מה שדיבר אבי עם אחי, הדבר נגד לליבי והתחלתי לבכות. אחי סיפר לאבי שאני בוכה ואבי קראני אליו ושאל אותי לסיבת בכייתי, ואז פרצתי בבכיה גדולה יותר בטענה שלא הבנתי כלום ממה שאבא אמר לאחי. אמר לי שבעריל - חתן הבר מצוה - שאלתי מדוע יעלה לתורה במנחת שבת ולא בשבת בבוקר ועניתי לו שמפני שבמנחת שבת (בעת פתיחת ארון הקודש) אומרים "ואני תפלתי לך ה' עת רצון"<ref>תהלים סט, ידץ</ref>, הזמן של תפלת מנחה הוא זמן של עת רצוןאבי כשאפסיק לבכות יאמר לי.

שאלתי את אבי : כל זמן שמתפללים בו הפסקתי לבכור ואבי אמר לי שבעריל - חתן הבר מצוה - שאל מדוע יעלה לתורה במנחת שבת ולא בשבת בבוקר ועניתי לו שמפני שבמנחת שבת (בעת פתיחת ארון הקודש) אומרים "ואני תפילתי לך ה' עת רצון"{{הערה|תהלים סט, יד}}, הזמן של תפילת מנחה הוא זמן טוב ומדוע דוקא בעת שעת תפלה מנחה?של עת רצון.

ענה לי שאלתי את אבי:כל זמן שמתפללים בו הוא זמן טוב ומדוע דוקא בעת שעת תפילה מנחה?

- ענה לי אבי: אצל המלך יש זמן מיוחד בכל יום לקבל בקשות, אך ישנם מקורבים כאלו שיודעים מתי הוא עת הרצון אצל המלך ואלה שיש להם מקורב למלך, הרי מגישים את הבקשה למלך בשעת עת הרצון.

עד גיל שלוש עשרה שנה - אמר אבי - נקיים מחטא, כשמתמלאות שלוש עשרה שנה נהיים לבר מצוה ואז בא היצר טוב. היצר הטוב מקורב למלך מלכי המלכים הקב"ה, שהוא שליח השם יתברך לעורר את האדם לעשות מצוות ומעשים טובים ומשום כך עולה הבר מצוה לתורה בפעם הראשון בשעם הרצון של תפלת תפילת המנחה.

מנהגי ליובאוויטש<ref>{{הערה|ספר המנהגים חב"ד עמוד 75.</ref> }} - אחר תפלה תפילה שחרית מתאספים ביחד, הורי עם הבר מצוה ואמרים ואומרים מלות אחדות לכבוד השמחה, ואחר כך חוזר הבר מצוה מאמר חסידות(בד"כ מאמר "[[איתא במדרש תילים]]", ואחרי זה מכבדים את המסובים על לעקאך (עוגת דבש) ומשקה. ובערב עושים התוועדות עם סעודה<ref>ונטילת ידיים{{הערה|כאשר חל הבר מצווה חלה ביום ששי יש נוהגים לעשות הנוהגים לערוך את ההתוועדות בערב לפני.<}}. הרבי הביע מורת רוח מכך שהתפשט בין חסידים לשכור אולם במיוחד עבור חגיגת הבר מצווה{{הערה|1=[https://anash.org/ref>how-the-rebbe-reacted-to-the-american-bar-mitzva/ איך הגיב הרבי לבר מצווה האמריקאית?] {{אנש}}}}. מספר פעמים הרבי הביע קורת רוח כאשר דווח לו כי חתן בר המצווה חזר גם ענין בנגלה בנוסף למאמר חסידות.

מאז שנת [[תשנ"ב]]{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%9B%D7%91%D7%A8כבר-%D7%A2%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%95עכשיו-%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9Cכולל-%D7%97%D7%91%D7%93חבד-%D7%A0%D7%A2%D7%A8%D7%9Aנערך-%D7%9C%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94לחגיגה-%D7%91%D7%99%D7%90ביא-%D7%A0%D7%99%D7%A1ניס/ מתי נולד המיזם, מה הגיב הרבי להצעה לשנות את תאריך החגיגה ואיך מאתרים את הנערים והנערות?] - סקירה על החגיגה המסורתית {{אינפו}} ג' חשון תשע"ז.}} מארגן מפעל הקליטה "מרכז גוטניק" שעל ידי [[כולל חב"ד בארץ הקודש]] חגיגה מסורתית לבני הגיבורים, במהלכה מחלקים זוגות תפילין בחינם למאות נערי בר מצווה.

{{ערך מורחב|ערך=[[בר מצוה ליתומי צה"ל]]}} לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ייסדה מרת שפרה גולומבוביץ' הורה הרבי לייסד מחלקה מיוחדת בתוך [[צעירי אגודת חב"ד]], שארגנה שתארגן כינוסים קייטנות ותכניות לאלמנות ויתומים של חללי צה"ל שנפלו במלחמות השונות על הגנת [[ארץ הקודש]].. את הפיקוד לקחה מרת שפרה גולומבוביץ' (מרוזוב){{הערה|שהיתה אף היא אלמנה אחרי שבעלה ר' [[אברהם דוד מרוזוב]] נספה במלחמה]]}}.

*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3513087 איחולים לבר מצווה]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} הרבי מאחל לבר מצווה איחולים לחתני בר מצווה במהלך חלוקת דולרים, בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]].*{{קישור חבד און ליין|108654|השינויים בנוסח הברכה של הרבי לחתני בר המצווה||כ"א טבת תשע"ח}}.*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lubecky%20Levi%20-17%20Elul%205778.pdf כתבי יד מהרבי בקשר עם בר מצווה]'''.*'''[http://www.teshura.com/Kot%20Yaakov%20Duber-%202%20Kislev%205779.pdf לקח טוב]''' - מנהגי חב"ד לבר מצווה מתוך [[ספר המנהגים]], עם פיענוחים (תשורה כסלו תשע"ט).*'''[https://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=118370 בר מצווה לילדי היתומים]''', גלריה היסטורית מתוך ארכיון גברת רוזנברג {{תמונה}} [https://col.org.il/news/124442 סרטון וידאו] {{וידאו}}*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/656086/ יחידות כללית לנערי בר מצווה]''' {{וידפו}}