פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נולד ב[[כ"ד תמוז]] [[תרי"ג]] ב[[עיירה]] [[ליובאויטש]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]], בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] (בנו הבכור של [[אדמו"ר הצמח צדק]]) ולאמו מרת שימא.
בברית שלו הוא ב[[ברית מילה|ברית המילה]] נקרא שניאור זלמן, ולא "ברוך שניאור", וההוכחה לכך היא שסביו כיון שסבו ר' [[ברוך שלום שניאורסון]] היה עדיין בחיים, (ואין נהוג לקראו לילד על שם סביו כאשר הלה עדיין בחיים) אך בהיותו בגיל שבע עשרה והשם "ברוך" נוסף לו לאחר מכן{{הערה|1=מענה הרבי מלך המשיח שליט"א לר' [[שלום דובער לוין]], נדפס ב[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/6/3.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, פרק "ר' ברוך שלום שניאורסאהן"].}}. יש המשערים ששם זה נוסף לו כאשר [[נישואין|נשא לאישהאת אשתו]] את הרבנית זעלדא רחל בתו של , בת החסיד ר' [[זלמן חייקין]], ובצוואת ולפי צוואת רבי [[יהודה החסיד כתוב: ]] שלא ישא אדם אשה ששם יהיה שם חתן כשם חמיו כשמו. והעצה לכך הוא פשוט להוסיף שם, ולכן הוסיפו לו הוסיף את השם ברוך , והשם זלמן השתקענשתקע.
זכה פעמיים זכה ברוך שניאור להתברך בברכות מיוחדות מפי סביו סבו הרבי ה[[צמח צדק]] ושתיהם היו בערב , ב[[ערב יום כיפור]], בראשונה בפעם הראשונה בירכו ב[[ברכת כוהנים]] ופעם השניה , ובשניה ברכו הרבי ב[[ברכת הבנים]] הנהוגה בערב יום כיפורים.
ב[[שבת]] שלפני חתונתו , בחודש טבת [[תרל"א]] , אמר לכבודו [[אדמו"ר המהר"ש]] [[מאמר]] חסידות מיוחד, מאמר הנקרא: ([[דיבור המתחיל) ]] "בתולה נישאת ליום הרביעי". בשבוע שלאחר פרשת מקץ נשא לאשה את מרת זעלדא רחל בת הרה"ח הגביר ר' הרב זלמן חייקין מפאדאבראנקעמפודוברנקה.
זכה להיות מה'[[יושבים]]' בחצרו של [[אדמו"ר המהר"ש]], וקיבל [[סמיכה לרבנות]] מהגאון רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]].