שינויים

==תולדות חיים==

בגיל שלוש עשרה החל ללמוד אצל ר' [[מיכעלע אפאצקער]] בשוינציאן, לאחר שנתיים נפטר אביו, ורבו יעץ לו לעבור ללמוד ב[[וילנה]]. בהגיעו לוילנה{{הערה|לפי גירסאות אחרות הגיע לראשונה לוילנה בשנת [[תק"ן]] (1790), וככל הנראה אז [[נישואין|נשא]] את בת הרב}} התקבל בקרב גאוני וילנה ונודע בכינויים "העילוי משווינציאן" ו"בעל ההגיון", והיה בן בית אצל רב העיר רבי שמואל אביגדור, שהיה ברבות הימים לחותנו (ואביו החורג), ואף זכה מידי פעם לשוחח בדברי תורה עם [[הגאון מווילנה]]. לאחר מכן נסע ללמוד בישיבות ב[[סלוצק]] וב[[מינסק]], ואחר מכן חזר לוילנה. בשובו נודעה לו שאמו נישאה בשנית לרבי שמואל בן אביגדור, ובשנת [[תקמ"א]] [[נישואין|נשא לאישה]] את בתו של רבי שמואל. בחתונתו השתתפו רבים מגאוני ובחירי וילנה ובראשם הגר"א. לאחר נישואיו התמנה ל[[ראש ישיבה]] בוילנה.

באותה תקופה הזמינו גאוני [[שקלוב]] את גאוני וילנה, בריסק, וסלוצק, לכנס "שולחן התורה" אשר נועד לפתור את כל הבעיות ההלכתיות שהצטברו על שולחנם, שם פגש את רבי [[יוסף כולבו]], שסיפר לו על [[אדמו"ר הזקן]].

באותה תקופה נסע ל[[אדמו"ר הזקן]] ונהפך ל[[חסיד]], ואף כתב הסכמה לספריו [[שולחן ערוך הרב]] ו[[ליקוטי תורה]].

ר' ברוך מרדכי חי בדחקות ועוני. היה ידוע כבעל חוש הומור. פעם אמר בהלצה על רקק [[מים]] שהיה באופן תדיר מול ביתו, שרקק זה נעשה מיריקה של [[אדם הראשון]], שכאשר אדם הראשון ראה שר' ברוך מרדכי יגור כאן ויהיה רב, אמר {{ציטוטון|אויך מיר א רב}} (=גם זה רב...) ומיריקה זו נעשה שלולית תמידית.

==התייחסויות הרבי אודותיו==

[[הרבי]] כותב עליו את התואר זכר צדיק לברכה, תואר די נדיר אצל חסידים.

==לקריאה נוספת==

*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''תולדות ברוך מרדכי''', הוצאת [[מכון אהלי שם]], [[תשס"ח]].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]

[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]