"אלופו של עולם" - הינו כינוי לקב"ה שהוא אדון העולם, המהוה ומחיה את הנבראים בדברו.
והוא על ידי התלבשות אור ה' בבחינת שש המדות - בחינת ז"א דאצילות - עם ספירת המלכות - התחתונה שבספירות, המהווים ביחד - שרש והמקור לנבראים.
מדריגה זו באלקות הנקראת בשם "אלופו של עולם", אף על פי שלגבי העולם היא נעלית ביותר - "אדון העולם", מכל מקום לגבי הקב"ה בעצמו היא דרגה נמוכה - שמשפיל עצמו להיות מקור ושרש לנבראים מוגבלים ושפלים.
ולכן נקרא הכח האלקי הבורא, בשם דבר הוי' - דיבורו של מקום, להורות שכשם שדיבור האדם הנמשך מכח הדיבור, הוא מצומצם וחסר ערך לעומת שרשו בנפש, כך -ויותר מזה לאין ערוך- גם הכח האלקי לעומת הקב"ה בעצמו.