שינויים

[[קובץ:אמ זילברשטרום770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מקבל [[לעקאח]] מ[[הרבי]]]]הרב החסיד ר' '''אהרן מרדכי זילברשטרום''' נולד ב([[כתרפ"ז באיירג]] - [[תרפתשע"ג]] ב[[לייפציג]] שב[[גרמניה]]), לאביו הרב ממקימי "רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" ומנהל [[בנימין נחום זילברשטרום|בנימין נחוםתלמוד תורה]] ולאמו מרת פראדל (כהן) ע"ה זילברשטרום. בליל שבת קודש, שבעה עשר בתמוז ה'תשע"ב השיב את נשמתו הטהורה ליוצרהשילה' בירושלים, כשהוא בשנת הצדימחשובי חסידי חב"ק לחייוד בארץ הקודש.

==תולדות חיים==נולד ב[[כ"ז באייר]] [[תרפ"ג]] ב[[לייפציג]] שב[[גרמניה]], לאביו הרב בנימין נחום ולאמו מרת פראדל (כהן) זילברשטרום. בליל [[שבת]] קודש, שבעה עשר בתמוז ה'תשע"ב השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה, כשהוא בשנת הצדי"ק לחייו. בנעוריו למד בישיבות מקומיות, ואף נסע לימים לישיבה המפורסמת ב'היידע' שעל יד העיר אנטוורפן בבלגיה, שם עוד שמע שיעור מהגאון רבי אלחנן ווסרמן הי"ד, ושם הכיר את ידידו לעתיד, רבה של אנטוורפן, הגאון ר' [[דוד משה ליברמן]].(יסודה של ישיבת היידע היתה הייתה על ידי שני יהודים שבאו מארגנטינה שחיפשו חינוך תורני. הישיבה משכה אליה תלמידים רבים מהולנד, צרפת, שוויץ וגרמניה. סדרי הלימוד והחינוך היו קפדניים מאד ובין היתר למדו גם מלאכה. בוגריה נסעו להמשיך את לימודיהם בישיבות טעלז ומיר. הישיבה התקיימה 21 שנים עד שעלה עליה הכורת בשואה).

בתקופת [[מלחמת העולם השניההשנייה]] הצטרף לקבוצת [[תמים|תמימים]] שחיו ולמדו ביערות [[צרפת ]] (מעין פרטיזנים יהודיים), תחת אחריותו הגשמית והרוחנית של בן דודו של [[הרבי מלך המשיח]] ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"אפריז)|שניאור זלמן שניאורסאהןשניאורסון]] ע"ה.

===בצרפת===לאחר שנגמרה המלחמה, הקים ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסאהן במסירות שניאורסון]] ב[[מסירות נפש ]] רשת בתי ספר לכל היתומים והיתומות שנותרו חסרי כל, על אדמת צרפת.בראש ניהול המוסדות עמדו אותה קבוצת תמימים שנשארו אחים ממש כל משך חייהם.

ב[[התוועדות]] 'צאתכם לשלום' המפורסמת, לפני שהרבי עזב בפעם האחרונה את אדמת אירופה, [[התוועדות ]] שנמשכה 11 שעות רצופות ללא הפסקה, הרבי דיבר אל כל אחד ואחד ללא יוצא מן הכלל. הזכיר את שמו הפרטי של האיש וביאר זאת על פי [[קבלה ]] וחסידות, [[נגלה ]] ונסתר, באופן מיוחד ומבהיל, שהפליא את כל השומעים, חסידי חב"ד וגם כאלו שאינם.

===בארץ הקודש===לאחר שסיים את תפקידו בצרפת, קיבל רשות מהרבי לחזור אל חיק משפחתו, שבינתיים עלתה ארצה, וכאן בא בקשרי השידוכין עב"ג מרת מרים לבית שפיגל, מהמשפחות החשובות והמיוחסות של [[בני ברק]] הצעירה באותם ימים, ממקורבי בעל ה'חזון איש'. במברק מיוחד של 3 מילים ספורות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] קיבלו ברכה לסגירת השידוך.תאריך החתונה נקבע ליום י"ג שבט ה'תש"י, אולם ימים ספורים לפני כן קיבלו החתן והכלה את הידיעה מ[[ארצות הברית]] על פטירת הרבי, אליו היו קשורים בכל נימי נפשם.מברק שהם שיגרו אל [[הרבי]], בשאלה כיצד לנהוג, נענה במברק חוזר שימתינו עד לאחר סיום ה'שלושים', ואכן החתונה נדחתה (למרות שההורים של שני הצדדים לא היו חסידי חב"ד) על פי הוראת הרבי ליום י"ח אדר אותה שנה.

לאחר שסיים את תפקידו בצרפת, קיבל רשות מהרבי לחזור אל חיק משפחתו, שבינתיים עלתה ארצה, וכאן בא בקשרי השידוכין עב"ג מרת מרים לבית שפיגל, מהמשפחות החשובות והמיוחסות מיד אחר חתונתו נכנס לניהול של בני ברק הצעירה באותם ימים, ממקורבי בעל התלמוד התורה הנודע 'חזון איש'. מברק מיוחד של 3 מילים מכ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע אישר את סגירת השידוך.תאריך החתונה נקבע ליום י"ג שבט השילה'תש"י, אולם ימים ספורים לפני כן קבלו החתן והכלה את הידיעה מארצות הברית על פטירת הרבישבוגריו מכהנים היום כרבנים חשובים בארץ ובעולם, אליו היו קשורים בכל נימי נפשם.מברק שהם שיגרו אל חדב"נ הרמ"שתלמיד מיוחד שלמד שם אצל הרב זילברשטרום - הוא רבי יעקב אלתר, בשאלה כיצד לנהוג, נענה במברק חוזר שימתינו עד סיום ה'שלושים', ואכן החתונה נדחתה (למרות שההורים של שני הצדדים לא היו חסידי חבהמכהן כיום כהאדמו"ד) על פי הוראת הרבי ליום י"ג אדר אותה שנהר מגור.

מיד אחר חתונתו נכנס לניהול של בית הספר החרדי הנודע בעת שהרבי יצא בקריאה לייסד את ה'שילהרשת', שבוגריו מכהנים היום כרבנים חשובים בארץ ובעולםעזב הרב זילברשטרום מקצוע מכובד ופרנסה בריוח, תלמיד מיוחד שלמד שם אצל ויצא להתנדב במשימה החדשה כחייל אמיתי של הרבי.כיהן כחבר הנהלת הרשת, ובתוקף תפקידו זה, יחד עם הרב זילברשטרום - הוא יעקב אלתר[[דוד חנזין]], הרב [[זושא וילימובסקי]] ועוד, פתחו ב[[מסירות נפש]] בתי ספר בפריסה ארצית. שלחו מורים או מורות לכל מקום, ערכו להם ימי השתלמות, ימי עיון, עזרו לבסס קהילות ולהקימם סביב אותם בתי ספר שהצילו רבבות ילדים יהודיים משמד רוחני, מכהן היום ככ"ק האדמו"ר מגור שליט"אאותם ילדים שבאו עם הורים תמימים מהעליות השונות לאחר קום המדינה.

בעת שהרבי יצא בקריאה לייסד את ה'רשת', עזב הרב זילברשטרום מקצוע מכובד ופרנסה בריוח, ויצא להתנדב במשימה החדשה כחייל אמיתי של כשיצא הרבי.כיהן כחבר הנהלת הרשת, ובתוקף תפקידו זה, יחד עם הרב ב[[דוד חנזיןתקנת לימוד הרמב"ם]] ע"ה, הרב קבע חברותא יומית בלימוד השיעור עם ידידו ר' [[זושא וילימובסקישמעון יעקובוביץ]] ע"ה ועוד, פתחו ב[[מסירות נפש]] בתי ספר בפריסה ארציתובה החזיק עד לפני פטירתו. שלחו מורים או מורות לכל מקוםבנוסף מסר שיעור מספר פעמים בשבוע בבית הכנסת בשיכון חב"ד בירושלים, ערכו להם ימי השתלמות, ימי עיון, עזרו לבסס קהילות ולהקימם סביב אותם בתי ספר שהצילו רבבות ילדים יהודיים משמד רוחני, אותם ילדים שבאו עם הורים תמימים מהעליות השונות לאחר קום המדינהובו סיפר לשומעים מהחידושים שנתחדשו בעת הלימוד בחברותא.

כתב תדיר לרבי, וקיבל תשובות רבות. אגרות ומכתבים, מענות והוראות קודש, שחלקם פורסמו בסדרת 'אגרות קודש' וחלקם האחר שמורים שמור אצל צאצאיו. לאחר פטירתו פרסמו את חלקם ב'תשורות' לנישואיהם.

עד לשנותיו האחרונות שימש לאחר שפרש רשמית מתפקידי הניהול בבתי הספר של הרשת, המשיך על פי הוראת הרבי אליו ב'חלוקת הדולרים' בתפקידים של הפצת המעיינות ומסירת שיעורי תורה למגוון חוגים וגילאים: בשעות הבוקר כמורה ומחנך בסמינר "בית חנה" לבנות חב"ד ליובאוויטש בעיר מגוריו [[ירושלים]]. מוסר ואחר הצהרים מסר שיעורים בנגלה ובחסידות, בקבלה ובמדרש, במגוון מוסדות למגוון קהלים: , לסטודנטים ב'מכון לב', לציבור החרדי והדתי הירושלמי בספריית החסידות 'היכל מנחם', ל[[אנ"ש]] ברחבי הארץ וביניהם קהילת חב"ד ב[[תל ציון]].

כיון ששורש משפחת אביו מהעיירה משפחתו מה[[עיירה]] [[בריסק]], הוא מונה על ידי הרבי לשמור על קשרים אישיים היה קרוב מאוד עם בני משפחת הגאונים המפורסמת, שושלת בריסק - משפחת סולוביצסולובייצ'יק, ועל פי הוראתו של הרבי אליו המשיך לתחזק את אותו הקשר.במשך השנים עמד בקשרים גלויים ונסתרים, עם גדולי תורה אלו שהיה תדיר בביתם, וכן עם שאר גדולי ראשי הישיבות של עולם התורה הליטאי. בליל [[שבת קודש]] פרשת בלק, [[י"ז בתמוז]] (צום שבעה עשר בתמוז נדחה) [[ה'תשע"ב]], נפטר ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] ביקור חולים ב[[ירושלים]], בסמיכות לביתו. מסע ההלוויה נערך בהשתתפות בני המשפחה ואלפים מתלמידיו לאורך השנים, יצא מבית ההלוויות שמגר לחלקת חב"ד בהר הזיתים. כאשר המיטה עברה על יד בית הכנסת חב"ד ברחוב בעל התניא בשכונת מאה שערים, הגיע רבי מאיר סולובייצ'יקואמר קדיש אחר מיטת ידידו.

במשך השנים עמד בקשרים גלויים ונסתרים, עם הדרכה צמודה מידידו האישי הרב בשנת ה'[[חיים מרדכי אייזיק חודוקובתשע"ז]]לקראת יום היארצייט החמישי, יצא לאור הספר "איש החינוך" בהוצאת בני המשפחה. בספר באו תולדות חייו הסוערים והמרתקים, סיפורים ופנינים, והיה נכנס לפגישות ומסרים מחבשיטתו ופועלו החינוכי במשך שנות דור. אל הספר צורף גם כרך של חידושי תורה מפרי עטו "מן המעין" הכולל חידושים וביאורים מעמיקים במסכתות הש"ס, בי"ד ליובאוויטש אצל חצרות הרבנים מבריסק בעיר ירושליםספרי החזקה להרמב"ם, ובתורתו של הרבי.

בליל שבת קודש פרשת בלק==משפחתו==*רעייתו, מרת מרים זילברשטרום (לבית שפיגל) - ירושלים (נלב"ע ביום רביעי י"ח טבת ה'תש"פ, ונטמנה בחלקת חב"ד בהר הזיתים בסמיכות אליו)*בתו מרת אסתר, אשת הרב [[יגרשון אלישע שוחט]], דיין ומו"ז בתמוזצ - טורונטו, קנדה*בנו, הרב [[בנימין נחום זילברשטרום]] - משפיע בישיבת 'תורת אמת', ומייסד ספריית החסידות להפצת המעיינות 'היכל מנחם' - ירושלים*בנו, הרב [[טוביה זילברשטרום]] - רב ומד"א ביהכנ"ס 'היכל לוי יצחק' בשיכון חב"ד - ירושלים*בנו, הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום (צום שבעה עשר בתמוז נדחהלוד) |יוסף יצחק זילברשטרום]] - [[ה'תשעמשפיע]] בקהילת חב"בד - לוד*בנו, הרב [[חנוך העניך זילברשטרום]]- מגיד שיעור בישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש' ברחובות*בנו, נפטר בבית הרפואה ביקור חולים בהרב [[דוד זילברשטרום]] - מחנך [[ירושליםחיידר אידיש]]- כפר חב"ד*בתו מרת חנה, בסמיכות לביתו. מסע ההלוויה בהשתתפות בני המשפחה, ואלפים מלמידיו לאורך השנים, יצא מבית ההלוויות שמגר לחלקת רעיית הרב [[משה דב גינזבורג]] - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בהר הזיתים.המרכזי - חיפה

הותיר אחריו את ==לקריאה נוספת==*{{אוצר החכמה||'''איש החינוך'''|607696|כפר חב"ד, תשע"ו}}*'''עד האסף מרים''', קווים לדמותה של רעייתו מרת הרבנית מרים שתחי, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1840 עמוד 8;מדברי תורתו*'''מן המעין'''א, בתו מרת אסתר שוחטירושלים, בניו רתשנ"ה*{{אוצר החכמה||'' בנימין נחום, ר' טוביה, רמן המעין' יוסף יצחק, ר' חנוך העניך, ר' דודב|607697|כפר חב"ד, ובתו מרת חנה גינזבורג.תשע"ו}}

{{מיון רגיל:זילברשטרום, אהרן מרדכי}}[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ |זילברשטרום אהרן מרדכי]][[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א|]][[קטגוריה:אישים בירושלים]][[קטגוריה:משפחת זילברשטרום אהרן מרדכי]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ג]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]]