עריכת הדף "אהבה כרשפי אש"
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אהבה ויראה}} | {{אהבה ויראה}} | ||
− | '''אהבה כרשפי אש''' הוא מושג בחסידות המבטא מדרגה ב[[אהבה]] של יהודי כלפי [[הקדוש ברוך הוא]], סוג אהבה | + | '''אהבה כרשפי אש''' הוא מושג בחסידות המבטא מדרגה ב[[אהבה]] של יהודי כלפי [[הקדוש ברוך הוא]] המשתייכת ל[[אהבה המסותרת]]{{הערה|שם=א}} ונחשבת לתוקף האהבה{{הערה|שם=ג}}. מקורה הוא ב[[לוי|לוויים]], משוייכת ל[[קו השמאל]] ועניינה הוא [[רצוא]]{{הערה|שם=ב|תורת מנחם חלק י"א עמוד 124, תורת מנחם חלק כ"א עמוד 253, ועוד}} שרוצה להיכלל באלוקות עד כדי [[כלות הנפש]]. במקורה אהבה זו נחשבת לנעלת על סוג האהבה השני [[אהבה כמים]] שמקורה הוא מ[[קו הימין]] ובעבודת ה[[כהנים]]. |
− | + | ==שמה== | |
− | + | אהבה כרשפי אש נקראת כך כי כמו שהאש נאחזת במשהו וכל תשוקתה הוא להתנתק מהדבר שנאחזה בו ולעלות מלמטה למעלה ולהיכלל בשורשה כך אהבה זו מסמלת אהבה עזה של יהודי שמרוב אהבתו את [[הקדוש ברוך הוא]] כל תשוקתו היא להתנתק מה[[עולם הזה]] להידבק ולהיכלל באלוקות ולהגיע לידי [[כלות הנפש]]{{הערה|שם=נ|[[לקוטי אמרים תניא]] פרק נ'}}. וכמו שבשביל להבעיר אש צריך שמן, נר, ופתילה כך גם באהבה כרשפי אש יש את הבחינות האלה - השמן זוהי החכמה שב[[נפש הבהמית]], הנר נמשל ל[[נפש האלוקית]] והפתילה זוהי ה[[תפילה]] שעל ידי ההתבוננות בגדולת השם בשעת התפילה נבערת אצלו התשוקה ומדליקה את ה'נר' - הנפש האלוקית, ועל-ידי ההתבוננות של הנפש האלוקית הוא "מדליק" גם את ה'שמן' - ה[[נפש הבהמית]] עד שגם היא רוצה להדבק באלוקות{{הערה|תורה אור פרשת מקץ ל"ח, ג.}}, דדבר זה מתאפשר בשל היותה של הנפש הבהמית בשורשה ב[[אופנים]] ו[[חיות הקודש]] שב[[מרכבה]]{{הערה|שם=נש}}. | |
− | ==שמה | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | אהבה כרשפי אש נקראת כך כי כמו שהאש נאחזת במשהו וכל תשוקתה הוא להתנתק מהדבר שנאחזה בו ולעלות מלמטה למעלה ולהיכלל בשורשה כך אהבה זו מסמלת אהבה עזה של יהודי | ||
עוד סיבה שאהבה זו נקראת כך היא שכשם שעניינה של האש הוא התלהבות גדולה ועצומה וכך גם האהבה כרשפי אש היא אהבה בלי גבולות והגבלות כלל שבאה בהתלהבות עצומה וזאת בשל-כך שאהבה זו לא באה בגלל השגתו והבנתו של האדם ומאמץ מצדו (בדומה ל[[אהבה כמים]]) ולכן אין בה הגבלות ופועלת אצל האדם בהתלהבות ממש כ"רשפי אש"{{הערה|שם=ג|תורת מנחם חלק י"ב עמודים 64 - 66}}. כמו כן כאשר יש אצל האדם את האהבה הזו הטבע שלו משתנה מכך{{הערה|[[המשך תער"ב]] חלק שלישי עמוד א'שלה}}. | עוד סיבה שאהבה זו נקראת כך היא שכשם שעניינה של האש הוא התלהבות גדולה ועצומה וכך גם האהבה כרשפי אש היא אהבה בלי גבולות והגבלות כלל שבאה בהתלהבות עצומה וזאת בשל-כך שאהבה זו לא באה בגלל השגתו והבנתו של האדם ומאמץ מצדו (בדומה ל[[אהבה כמים]]) ולכן אין בה הגבלות ופועלת אצל האדם בהתלהבות ממש כ"רשפי אש"{{הערה|שם=ג|תורת מנחם חלק י"ב עמודים 64 - 66}}. כמו כן כאשר יש אצל האדם את האהבה הזו הטבע שלו משתנה מכך{{הערה|[[המשך תער"ב]] חלק שלישי עמוד א'שלה}}. | ||
==עניינה== | ==עניינה== | ||
− | + | ובפרטיות יותר אהבה זו מתבטאת על-ידי כך שיהודי מרגיש את עוצמתו ומעלתו של הקדוש ברוך-הוא לעומת שאר הנבראים ומרגיש בגודלו ומעלתו של ה' ואפסיות העולם הזה ותענוגותיו ורואה עד כמה הוא רחוק מאלוקות{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמוד 65}}{{הערה|תורת מנחם חלק כ"ד עמוד 103, ושם: {{ציטוטון|שע"י ההתבוננות דכולא קמי' כלא חשיבי, מתעורר האדם באהבה עזה כרשפי אש}}}}, לרוב התבוננות זו באה בשעת ה[[תפילה]]{{הערה|שם=תפ|ראה [[לקוטי תורה]] [[פרשת במדבר]] ב, ג'. לקוטי תורה פרשת נשוא כ"ח, ג'. [[אור התורה]] במדבר כרך ב' עמוד של"ו, תורת מנחם חלק כ"ד עמוד 103, ועוד}} ועל-ידי התבוננות זו נפעל אצל היהודי [[יסוד האש]] שבליבו ונבערת אצלו התשוקה העזה לאלוקות בבחינת [[רצוא]] (שרוצה ומשתוקק להידבק באלוקות) עד שאהבה זו בוערת בקרבו ללא הגבלות וללא הבנה כלל{{הערה|שם=ג}}. אך תשוקה זו אינה טובה כי תכלית השלימות של היהודי הוא להשלים את כוונת הבריאה ולהפוך את העולם החומרי למשכן לה', ועל-כן סדר העבודה באהבה זו הוא לקיים תורה ומצוות הקשורים לעולם הזה בבחינת [[שוב]] שהאדם יחדיר לליבו שמטרת הבריאה היא לעשות לה' משכן בעולם הזה התחתון ולכן צריך להישאר בגוף ולקיים את המצוות שניתן לקיימן רק בעולם הזה החומרי כדוגמת [[ציצית]] [[תפילין]] וכו'{{הערה|שם=נש}}. | |
− | |||
− | |||
− | אך תשוקה זו אינה טובה כי תכלית השלימות של היהודי הוא להשלים את כוונת הבריאה ולהפוך את העולם החומרי למשכן לה', ועל-כן סדר העבודה באהבה זו הוא לקיים תורה ומצוות הקשורים לעולם הזה בבחינת [[שוב]] שהאדם יחדיר לליבו שמטרת הבריאה היא לעשות לה' משכן בעולם הזה התחתון ולכן צריך להישאר בגוף ולקיים את המצוות שניתן לקיימן רק בעולם הזה החומרי כדוגמת [[ציצית]] [[תפילין]] וכו'{{הערה|שם=נש}}. | ||
הרבי אומר שאהבה זו היא האהבה שעל-ידה פועלים את המעמד ומצב של ה[[גאולה]]{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמוד 84}}. | הרבי אומר שאהבה זו היא האהבה שעל-ידה פועלים את המעמד ומצב של ה[[גאולה]]{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמוד 84}}. | ||
− | אהבה זו מתחלקת לכמה סוגים, יש אהבה כזאת המגיעה ב[[אתערותא דלעילא]] ללא שום עבודה מצד האדם{{הערה|ראה אהבה כזאת ב[[לקוטי אמרים תניא]] פרק מ"ג}} ויש דרגה גבוהה יותר של אהבה כרשפי אש המגיעה אחרי עבודה רבה מצדו של היהודי (בבחינת [[אתערותא דלתתא]]){{הערה|כמו בפרק נ"ג בתניא | + | אהבה זו מתחלקת לכמה סוגים, יש אהבה כזאת המגיעה ב[[אתערותא דלעילא]] ללא שום עבודה מצד האדם{{הערה|ראה אהבה כזאת ב[[לקוטי אמרים תניא]] פרק מ"ג}} ויש דרגה גבוהה יותר של אהבה כרשפי אש המגיעה אחרי עבודה רבה מצדו של היהודי (בבחינת [[אתערותא דלתתא]]){{הערה|כמו בפרק נ"ג בתניא}}. |
− | אהבה כרשפי אש זהו סוג של אהבה שנמשכת רק בזמנים מסוימים ולא נמצאת עם האדם לאורך כל יומו, זאת בשונה מאהבה כמים שנמשכת אצל האדם במשך כל היום{{הערה|לקוטי תורה שיר השירים ל"א, ב. [[אור התורה]] פרשת | + | אהבה כרשפי אש זהו סוג של אהבה שנמשכת רק בזמנים מסוימים ולא נמצאת עם האדם לאורך כל יומו, זאת בשונה מאהבה כמים שנמשכת אצל האדם במשך כל היום{{הערה|לקוטי תורה שיר השירים ל"א,ב. [[אור התורה]] פרשת במבדר, כרך ג' עמוד תתסח, ועוד}}. |
==שורשה== | ==שורשה== | ||
− | אהבה כרשפי היא בחינה ב[[אהבה המסותרת]] שיש בכל יהודי בטבעו, אהבה שנחשבת ללמעלה מטעם ודעת{{הערה|שם=א|[[תורת מנחם]], חלק ה', עמוד קצ"ז}}. ומקור האהבה כרשפי אש הוא בעבודת ה[[לוי|לוויים]] ב[[קו השמאל]] בספירות [[בינה]] [[גבורה]] ו[[הוד]], ובמיוחד נמשכת מ[[בינה|ספירת הבינה]] בשל היות מוח הבינה עובר בוושט השמאלית של האדם המלאה בדם, ומוושט זו מגיעה ההתפעלות של היהודי והתשוקה שלו להיכלל באלוקות | + | אהבה כרשפי היא בחינה ב[[אהבה המסותרת]] שיש בכל יהודי בטבעו, אהבה שנחשבת ללמעלה מטעם ודעת{{הערה|שם=א|[[תורת מנחם]], חלק ה', עמוד קצ"ז}}. ומקור האהבה כרשפי אש הוא בעבודת ה[[לוי|לוויים]] ב[[קו השמאל]] בספירות [[בינה]] [[גבורה]] ו[[הוד]], ובמיוחד נמשכת מ[[בינה|ספירת הבינה]] בשל היות מוח הבינה עובר בוושט השמאלית של האדם המלאה בדם, ומוושט זו מגיעה ההתפעלות של היהודי והתשוקה שלו להיכלל באלוקות. כמו כן האהבה כרשפי אש משויכת ל[[רצוא]] בעקבות תשוקתה לרצות אלוקות עד כדי [[כלות הנפש]]{{הערה|שם=ב}}. [[אדמו"ר הזקן]] ממשיל את האהבה כרשפי אש ל[[זהב]] המסמל את [[מידת הגבורה]] שב[[אהבה]]{{הערה|ראה [[תורה אור]] על [[פרשת מקץ]], ל' ד. לקוטי תורה פרשת נשוא כ"ח, ג. תורת מנחם חלק י"ב עמוד 64, ועוד}} בשונה מ[[אהבה כמים]] הנמשלת ל[[כסף]] המסמלת את [[קו הימין]] וה[[חסד]] שבה{{הערה|שם=נ}}. ל[[יצחק אבינו]] היה אהבה כרשפי אש{{הערה|[[לקוטי שיחות]] מפתח עניינים אות י' - יצחק.}}. |
אש המזבח רומזת על עבודת בבחינת אהבה כרשפי אש{{הערה|תורת מנחם חלק כ"ג עמוד 121}}. ניסוך היין בפנימיותו מסמל על עבודת השם ב[[תפילה]] בבחינת אהבה כרשפי אש{{הערה| תורת מנחם חלק כ"ד עמודים 103 - 104}}. וכן שר האופים מסמל על אהבה כרשפי אש בעוד שר המשקים מסמל על [[אהבה כמים]]{{הערה|[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ד' עמוד 305}}. | אש המזבח רומזת על עבודת בבחינת אהבה כרשפי אש{{הערה|תורת מנחם חלק כ"ג עמוד 121}}. ניסוך היין בפנימיותו מסמל על עבודת השם ב[[תפילה]] בבחינת אהבה כרשפי אש{{הערה| תורת מנחם חלק כ"ד עמודים 103 - 104}}. וכן שר האופים מסמל על אהבה כרשפי אש בעוד שר המשקים מסמל על [[אהבה כמים]]{{הערה|[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ד' עמוד 305}}. | ||
שורה 31: | שורה 23: | ||
אצל ה[[אדם]] עצמו האהבה כרשפי אש שוכנת ב[[חלל הימני שבלב]]{{הערה|תניא פרק י"ב}} שנדלק לרוב בעת התבוננות של יהודי בתפילה{{הערה|שם=תפ}} ובעיקר מתחילה בעת ההתבוננות ב[[פסוקי דזמרה]], [[אהבת עולם]] והאהבה נדלקת לגמרי באמירת המילה "אחד" שבשמע ישראל{{הערה|שם=נש|לקוטי תורה נשא כ"ח, ג.}}. | אצל ה[[אדם]] עצמו האהבה כרשפי אש שוכנת ב[[חלל הימני שבלב]]{{הערה|תניא פרק י"ב}} שנדלק לרוב בעת התבוננות של יהודי בתפילה{{הערה|שם=תפ}} ובעיקר מתחילה בעת ההתבוננות ב[[פסוקי דזמרה]], [[אהבת עולם]] והאהבה נדלקת לגמרי באמירת המילה "אחד" שבשמע ישראל{{הערה|שם=נש|לקוטי תורה נשא כ"ח, ג.}}. | ||
− | על-ידי אהבה זו נפעל המשכת אור וגילוי אלוקות שלמעלה מעולם ה[[אצילות]] בעולם הזה{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמוד 68}}, וכן | + | על-ידי אהבה זו נפעל המשכת אור וגילוי אלוקות שלמעלה מעולם ה[[אצילות]] בעולם הזה{{הערה|תורת מנחם חלק י"ב עמוד 68}}, וכן על-ידי עבודה באהבה זו ממשיך מלמעלה בחינת המשכת ה[[אורות בכלים]] שהם האור של [[סדר השתלשלות]]{{הערה|תורת מנחם חלק כ"א עמוד 253}}. |
==אצל המלאכים== | ==אצל המלאכים== |