שינויים

'''פרק אגרת הקודש י"ב- והיה מעשה הצדקה שלום''' של [[אגרת הקודש]] מבאר החילוק בין "מעשה" הצדקה שהוא דבר ההווה שהוא באדם לפי טבע בריאתו, לבין "עבודת" הצדקה שהיא יותר מטבעו.

==מבוא לפרק====גוף הפרק=={{קטע תניא|קטע=אגרת י"ב|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק י"ב}}}}זו מבארת את ההבדל שבין '''מעשה''' הצדקה לבין '''עבודתה'''.

==סיכום הפרק==[[הקב"ה]] עושה שלום בפמליא של מעלה ושל מטה. על ידי [[באגרות הקודמות התבאר שצדקה מגלה אלוקות{{הערה|גילוי אלוקות]] יתברך הוא מיישב את הסתירה שבין [[מידת החסד]] שהיא לבוש המלאך [[מיכאל]] לבין מידת ה[[גבורה]] של המלאך [[גבריאל]]באגרות ד', בגלוי אלוקותו שלמעלה מבחינת ה[[מידות]] וה[[אמות]] בהם אין החילוק של [[ספירת החסד|חסד]] ו', ח' כיצד מועילה הצדקה ל[[גבורה]], ובפמליא של מטה הוא טוב ורע הנלחמים זה בזה ועל ידי עבודת האדם בהתבודדות עם קונו ועסק ה[[תורההשם]] לשמה ובאגרת ט' כיצד מגלה הצדקה אלוקות ב[[צדקהדברי הרשות]] זוכים לבירור זה ומפרידים הטוב מהרעובאגרת י' כיצד היא מועילה ואפילו '''לחוטאים'''.}}, ואגרת זו מוסיפה שצדקה מועילה גם '''לעבודת הבירורים.'''

==מושגים יסודיים בפרקסיכום==* בתחילת האגרת מבואר מהו שלום: השפעת חיים עצומה (מאור אין סוף) שרק בכוחה לאחד את המידות המנוגדות חסד וגבורה.* בהמשך מוסבר, שגילוי שפע זה '''למעלה''' תלוי בצדקה '''למטה'''. ושפע זה לא נשאר למעלה, אלא יורד מטה מטה עד נפש האדם. ומהו אותו "שלום" בנפש האדם? - שיתברר הטוב מהרע, וישאר אך הטוב לבדו.* ובסיום האגרת מבאר את ההבדל בין '''מעשה''' הצדקה '''לעבודתה'''::'''א. מעשה:''' צדקה הבאה מהרחמנות '''הטבעית'''{{הערה|"טבע" הוא כל דבר שאינו נלמד ונרכש. [[תניא - פרק א'|בפרק א']] בתניא הוסבר שרחמנות טבועה ביהודי מלידה אפילו מצד נפשו '''הבהמית'''.}} - פועלת "שלום" רק בשעת התפילה.:'''ב. עבודתה:''' צדקה שאדם נותן '''ביגיעה''' (יותר ממה שהיה נותן מצד טבעו) - פועלת שלום בנפשו בקביעות '''"השקט ובטח עד עולם"'''.

==מושגים יסודיים==*[[שלום (בחסידות)|שלום]]*[[צדקה#עבודת הצדקה|עבודת הצדקה]] {{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק סעיף י"א|פרק י"א]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק סעיף י"ג|פרק י"ג]]}}{{הערות שוליים}}