פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 785 בתים ,  10:17, 2 באוגוסט 2020
אין תקציר עריכה
[[קובץ:משה אקסלרוד.jpg{{פירוש נוסף|שמאל|ממוזערנוכחי=רב ושליח ברוסיה|200pxאחר=שליח בעתלית|הרב ראו=משה אקסלרוד]](עתלית)}}[[קובץ:משה אקסלרוד 2איכות גבוהה.jpeg|שמאל250px|ממוזער|250pxשמאל|הרב משה אקסלרוד (ראשון מימין) ב[[הנחת אבן הפינה|מעמד הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה בכפר חב"ד, י"ד אייר תשי"ח]]הרב '''משה אקסלרוד''' נולד בשנת [[(תרנ"ג]] לאביו ר' אברהם חיים- כ"ח שבט תש"כ) היה מרבני חב"ד ומהפעילים הבולטים ברוסיה הקומוניסטית, ב[[עיירה]] [[דאקשיץ]] שב[[רוסיה הלבנה]] בלארוס. אביו נסע ל[[אמריקה]] ושם נפטר כשר' משה היה בגיל 9מתלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. ר' משה עבר להתגורר יחד עם אמו נחמה פייגא, אצל סביו (אבי אמו) הרב שאול שהיה מחסידי ה"[[צמח צדק]]". אדמו"ר הריי"צ ]] התבטא עליו בהתבטאות נדירה: "באם היו לי כמה מוישה הייתי הופך את [[רוסיה]]".והיה רב שימש בשליחותם של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] ברבנות בעיירות שברוסיה הלבנה (בלארוס)(ז'לאבין סורא'ז והגלילות) וברוסיה ואוקראינה מטעם כ"ק אדמו"ר מוהרש", ולאחר מכן ב ומוהריי"צ [[רמת גן]].
==תולדות חיים==
===תלמיד בתומכי תמימים ליובאוויטש===עד גיל אחד-עשרה לערך שהה עם משפחתו, אז נשלח על ידי סביו ללמוד בהרב משה נולד בשנת [[ליובאוויטשתרנ"ג]]לאביו ר' אברהם חיים, ומשם נשלח ללמוד ב'מכינה' ב[[תומכי תמימים הורודישץ|האראדיטשעיירה]] שעמדה תחת השגחתו של הגה"ח ר' [[שלמה זלמן הבליןדאקשיץ]], שם גם נערכה חגיגת השב[[בר מצווהרוסיה הלבנה]] שלובלארוס. ראביו נסע ל[[אמריקה]] ושם נפטר כשר' משה היה מתמיד וירא שמים בטבעו וכבר אז על אף גילו הצעיר הצטיין בהתמדה בלתי רגילהבגיל 9. בדו"ח ששלח ר' משה עבר להתגורר יחד עם אמו נחמה פייגא, אצל סביו (אבי אמו) הרב זלמן הבלין ל[[שאול שהיה מחסידי אדמו"ר הרשה"ב[[צמח צדק]] ממצב התלמידים והנהגתם, מופיעה ההגדרה "מיוחד בהתמדה" ליד שמו של התלמיד משה אקסלרוד. לאחר מספר שנים נשלח לישיבה בליובאוויטש, שם קנה דעת ויראת ה' ושם גם עוצבה דמותו הרוחנית-חסידית.
עד גיל אחד-עשרה לערך שהה עם הזמן נוצר קשר מיוחד בין משה הצעיר ובין משפחתו, אז נשלח על ידי סביו ללמוד ב[[אדמו"ר מוהרש"בליובאוויטש]], קשר שהלך והתהדק. רומשם נשלח ללמוד ב'מכינה' משה מצא באדמו"ר הרש"ב אב רוחני, וידוע ש[[אדמו"ר הרש"ב]] גמל לו באהבת נפש. ידוע שהיה גם בן בית אצל [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)תומכי תמימים הורודישץ|הרבנית רבקההאראדיטש]], אשת [[אדמו"ר המהר"ש]]. "הקירוב היה עד כדי כך", מעיד שעמדה תחת השגחתו של הרב [[רפאל נחמן כהןשלמה זלמן הבלין]], שבאותם ימים ניטש בין שם גם נערכה חגיגת ה'[[תמים|תמימיםבר מצווה]]' ויכוח, בדבר הסיבה לקירובו המיוחד של שלו. ר' משה לבית הרביהיה מתמיד וירא שמים בטבעו וכבר אז על אף גילו הצעיר הצטיין בהתמדה בלתי רגילה. היו שאמרו כי סיבת הדבר הייתה מינויו להיות מדריך ומחנך של אחד מנכדי בדו"ח ששלח הרב הבלין ל[[אדמו"ר המהרהרש"ש, והיו שאמרו שהדבר נעוץ בהיותו הממונה והאחראי על '[[קופת בחוריםב]]'ממצב התלמידים והנהגתם, שר' משה היה גייס הכספים שלה, הלביש בדמי הקופה בחורים חסרי אמצעים ודאג למחייתם של אלו שלא היה להם מה לאכול. ר' משה ידע לתת באהבה, בלי לבייש, והבחורים היו מכנים אותו מופיעה ההגדרה "די מאמע פון די בחוריםמיוחד בהתמדה" (=האמא ליד שמו של בחורי הישיבה)התלמיד משה אקסלרוד... ובכל זאתלאחר מספר שנים נשלח לישיבה בליובאוויטש, מסיים רשם קנה דעת ויראת ה' רפאל כהן, למרות עיסוקיו בדברים אלו, הוא מצא את הזמן הדרוש ללימוד, הוא היה הוגה בתורה יומם ולילה, והצליח להקדיש מספר שעות בכל יום ושם גם ל[[עבודת התפילה]]. למרות שבליובאוויטש הייתה שמירה קפדנית על זמני הלימוד, ר' משה היה בין הבחורים הבודדים שקיבלו היתר להגיע באיחור ל'סדר' הלימודים מחמת שהתפללו באריכותעוצבה דמותו הרוחנית-חסידית.
עם הזמן נוצר קשר מיוחד בין משה הצעיר ובין [[אדמו"ר הרש"ב]], קשר שהלך והתהדק. ר' משה מצא באדמו"ר הרש"ב אב רוחני, וידוע ש[[אדמו"ר הרש"ב]] גמל לו באהבת נפש. ידוע שהיה גם בן בית אצל [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]], אשת [[אדמו"ר המהר"ש]]. "הקירוב היה עד כדי כך", מעיד הרב [[רפאל נחמן כהן]], שבאותם ימים ניטש בין ה'[[תמים|תמימים]]' ויכוח, בדבר הסיבה לקירובו המיוחד של ר' משה לבית הרבי. היו שאמרו כי סיבת הדבר הייתה מינויו להיות מדריך ומחנך של אחד מנכדי אדמו"ר המהר"ש, והיו שאמרו שהדבר נעוץ בהיותו הממונה והאחראי על '[[קופת בחורים]]', שר' משה היה גייס הכספים שלה, הלביש בדמי הקופה בחורים חסרי אמצעים ודאג למחייתם של אלו שלא היה להם מה לאכול. ר' משה ידע לתת באהבה, בלי לבייש, והבחורים היו מכנים אותו "די מאמע פון די בחורים" (=האמא של בחורי הישיבה)... ובכל זאת, מסיים ר' רפאל כהן, למרות עיסוקיו בדברים אלו, הוא מצא את הזמן הדרוש ללימוד, הוא היה הוגה בתורה יומם ולילה, והצליח להקדיש מספר שעות בכל יום גם ל[[עבודת התפילה]]. למרות שבליובאוויטש הייתה שמירה קפדנית על זמני הלימוד, ר' משה היה בין הבחורים הבודדים שקיבלו היתר להגיע באיחור ל'סדר' הלימודים מחמת שהתפללו באריכות. ר' משה היה מקורב ל[[משפיע]] ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]], ואף העלה עלי כתב את שיעוריו על התניאה[[תניא]].
===רבנותו===
בשנת [[תרע"א]], כאשר היה כבן 18 שנה, הוסמך ר' משה להוראה על ידי רבה של ליובאוויטש הרה"ג הגאון הרב [[דוד יעקובסון]]. כעבור ארבע שנים, כאשר הגיע לאחר נישואיו עם אל ליובאוויטש, ל[[ראש השנה]] [[תרע"ה]], נכנס ל[[יחידות]] לרבי הרש"ב, והרבי הורה לו לקבל על עצמו את עול הרבנות. ר' משה החל להתנצל שהוא צריך עדיין להשתלם בלימוד התורה, ומה גם שחותנו הבטיח לו שיחזיק אותו על שולחנו מספר שנים ואין עליו את דאגות הפרנסה, אולם הרבי ענה לו ש'[[תמים]]' צריך לדאוג גם לזולת, והורה לו לפנות לרוסיא התיכונה ולחפש שם משרת רבנות. ר' משה הזכיר שאפשר להתגורר באותם ערים רק אם מקבלים היתר מיוחד מטעם השלטונות, והרבי ענה לו על כך באופן נחרץ, "יהיה היתר". מצויד בברכה זו החל ר' משה לתור אחר משרת רבנות.
באותו זמן התקבלה ידיעה שב[[עיירה]] [[בליוב]] בפלך טולא מחפשים [[רב]], ר' משה שאל את חוות דעתו של הרבי, וכשקיבל את ברכתו הק' נסע לשם והוכתר לרב הקהילה. בבליוב שהה ר' משה מספר שנים בלבד ומשם עבר לפי הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[ז'לובין]]. התברר שהרב שכיהן בז'לובין לפניו, נאלץ לעזוב את העיר בגלל סיכסוך עם הקצבים. "ואילו אתה", אמר לו הרבי, "הנך מסוגל ללכת עם כולם במועצות חכמה, בתקיפות ובנועם כאחד, ולבטח תמצא את הדרך שכולם יקבלו אותך".
===פעולותיו ביהדות ברוסיה===
[[קובץ:משה אקסלרוד 3.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אקסלרוד בסידור קידושין]]באותה תקופה פעל ר' משה גם בסתר, לר' משה היה כבר ניסיון בשליחויות מטעם אדמו"ר מוהרשהרש"ב, שבאחת מהם, הוטל עליו לנסוע בין ישובי אנ"ש ביחד עם ה[[משפיע]] הרב [[זלמן הבלין]] ועוד אחדים מהרבנים תלמידי תומכי תמימים, כדי לייסד ולחזק שיעורים ברבים ב[[גמרא]], בעין ב[[עין יעקב ]] וב[[חסידות]]. כל אחד מהשלוחים לקח על עצמו אזור מסוים, שבו היה עליו לעבור מבית כנסת אחד למשנהו, ולעורר את הציבור.
בנתיים החמירו רדיפות הדת ובאחד מאותם ימים קשים נקרא ר' משה בדחיפות אל בית אדמו"ר הריי"צ תוך הוראה חמורה שלא להודיע לאף אחד להיכן הוא נוסע. כשהגיע, מצא שם עוד תשעה שמונה חסידים שנקראו אל הרבי הריי"צ, וכל העשרה נשבעו אמונים שהם מוכנים ללכת באש ובמים כדי לעמוד על משמר היהדות בכל רחבי רוסיא. למרות הרדיפות ר' משה אסף 12 בחורים, בקיץ שנת אז נערכה האסיפה בה התקיים [[תרפ"זמניין כריתת הברית]] כשהגיע לשמש כרב בעיר סוראז', ופתח בעיר ישיבה קטנה מחתרתית. המגיד שיעור היה הרהבו השביע אדמו"ת [[ישעיה אבלסקי]]. הסיכון היה יום יומי, ובסופו של דבר הגיע גם תורו של ר' משה. נמצא מלשין שסיפר כי ראה שר' משה מלמד תלמידים במחתרתהריי"צ את המשתתפים למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת התורה והיהדות ברוסיה.
למרות הרדיפות ר' משה אסף 12 בחורים, בקיץ שנת [[תרפ"ז]] כשהגיע לשמש כרב בעיר סוראז', ופתח בעיר ישיבה קטנה מחתרתית. המגיד שיעור היה הרב התמים [[ישעיה אבלסקי]]. הסיכון היה יום יומי, ובסופו של דבר הגיע גם תורו של ר' משה. נמצא מלשין שסיפר כי ראה שר' משה מלמד תלמידים במחתרת. בחורף [[תרצ"ב]] ר' משה נאסר, אך לפועל הוא ישב במאסר רק שבועיים ושוחרר ממש בדרך נס: המלשין שמסר על פעילותו נתקף בנקיפות מצפון, בא למשרדי הגה[[ג.פ.או. ]] והודיע שרק עלילה העליל על הרב. החוקרים האמינו לדבריו, שחררו את ר' משה וביקשו לשפוט את המלשין. ר' משה התערב, הודיע שהוא סולח לו וביקש שלא יאשימוהו. לאחר שהשתחרר ירד ר' משה למחתרת אך המשיך בפעולותיו הרבות בהקמת [[חיידר|חדרים]] מחתרתיים וייסוד ישיבות.
בד בבד עם פעולות אלו היתה לו שליחות מחתרתית נוספת שהייתה כרוכה בסכנות לא פחותות מהעבודה החינוכית. הוא היה מאתר [[מקוה|מקוואות]] בערי [[רוסיה]] הלבנה, את הטעונים תיקון הוא היה מתקן ואת הנעולים הוא היה פותח מחדש. את כל זאת עשה ר' משה במסווה של מפקח מטעם משרד הבריאות של הממשלה. דבר זה היה כרוך בסכנת נפשות גדולה, והיה על ר' משה תמיד למהר ולברוח מהעיר, לפני שמעשיו יתגלו.
[[קובץ:משה אקסלרוד 3.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אקסלרוד בסידור קידושין]]
אדמו"ר הריי"צ התבטא עליו: "וואלט איך געהט עטלאכע מוישע'ס וואלט איך איבערגיקערט רוסלאנד" (=באם היו לי כמה מוישה הייתי הופך את רוסיה). כשנודע לאדמו"ר הריי"צ שהשלטונות המרכזיים ב[[רוסיה]] עלו על תחבולותיו של ר' משה והם מבקשים את נפשו, הודיע לו הרבי שיעשה כל מאמץ ובלבד שיעזוב את רוסיה.
{{תבנית:מנין כריתת הברית}}
 
===בארץ הקודש===
[[קובץ:משה אקסלרוד 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אקסלרוד (ראשון מימין) ב[[הנחת אבן הפינה|מעמד הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה בכפר חב"ד, י"ד אייר תשי"ח]]בהגיעו לארץ התישב התיישב בעיר [[רמת גן]] וכיהן במשרת רב. כן הקים את [[בית הכנסת סוכת שלום]], ברחוב האש"ל 1 בעירוכיהן שם כרב בית הכנסת. בנוסף, על פי הוראת האדמואדמו"ר הריי"ץ צ ניהל את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. וכן היה חבר באגודת ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
בשנת [[תרצ"ו]] נפטרה אשתו מרת רבקה ובשנת [[ת"ש]] נישא בשנית למרת חיה שרה, למשפחת זליקוביץ'.
== פטירתו ==בשנת [[תש"כ]] חלה וביום כ"ח שבט תש"כ נלב"ענפטר. הובא למנוחות בבית העלמין ב[[בני ברק]].
===אחרי פטירתו===[[הרבי]] ביקש שבנו - הרב [[גדליה גדליהו אקסלרוד]] יימלא את מקומוברבנות, וכך היה.
== משפחתו ==
*אשתו (הראשונהבזיווג ראשון): רבקה, בת הרב [[יהודה לייב שפירא (קרלביץ')|יהודה לייב שפירא]].*אשתו (השניהבזיווג שני): חיה שרה, למשפחת זליקוביץ'.
=== בניו ===
*הרב [[יהודה אריה לייב אליצור - אקסלרוד]].
*הרב [[גדליה אקסלרוד]] אב- רב קהילת חב"ד בחיפה ואב"ד [[חיפה]].
=== בנותיו ===
*מלכה שרמן ע"ה. (אמו של הדיין הרב [[אברהם שרמן]]).
*צירה קירשטין.
*שרה נחשון . (אמו של הרב [[דוד נחשון]]).*חנה שחור ע"ה.*נחמה נפתלין. (אשת הרב חיים נפתלין ע"ה ואמו של הרב משה נפתלין ע"ה).
*דבורה סופר.
*יוכבד קורלנדסקי.
*זהבה קוק. (אשת הרב [[אליהו קוק]]מכפר חב"ד).
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/1581800284776_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA.pdf.pdf תולדות חייו ופועלו הרה"ח הרה"ת הרב משה אקסלרוד]''', לרגל מלאות שישים שנה לפטירתו, נערך ע"י על ידי נינו הת' דב בעריש קוק.נכד המשפיע וחתנו ר' [[אליהו קוק]]. ==לקריאה נוספת==*'''רב ולוחם''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1847 עמוד 40
{{מיון רגיל: אקסלרוד משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]
10,345

עריכות