בשנת [[תרס"ט]], העתיק את מושבו, ביחד עם משפחתו לעיר [[יקטרינוסלב]] ([[דנייפרופטרובסק]]).
היה בעל כשרון נפלא{{הערה|ראו בזכרונות מר צבי כסה, "תשורה" נקי-וורצוב, י"ט אדר תש"פ, "מי יתנך כאח לי", עמ' 20. בקובץ 'הערות התמימים ואנ"ש' מוריסטאון גליון תרל ע' 19 כתב הר"א שי' קפלן: "שמעתי פעם שבבחרותו (בילדותו) היה אצל אדמו"ר הרש"ב, משך זמן, וחיבבו אדמו"ר הרש"ב וקירבו מאוד. ויש לברר אמיתות שמועה זו".}}. במשך שנים רבות סבל ממחלה כרונית נוירולוגית גופנית והיו תקופות שהיה מאושפז ב[[בית רפואה]] {{הערה|ראו בזכרונות מר צבי כסה, "תשורה" נקי-וורצוב, י"ט אדר תש"פ, "מי יתנך כאח לי", עמ' 20.}}. בקיץ [[תרפ"ב]] נסע אחיו הרבי לביקור מיוחד ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי (באותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]{{הערה|[[היום יום]] מהדורת [[תשנ"ג]].}}{{הערה|ראו בזכרונות מר צבי כסה, "תשורה" נקי-וורצוב, י"ט אדר תש"פ, "מי יתנך כאח לי", עמ' 20. בקובץ 'הערות התמימים ואנ"ש' מוריסטאון גליון תרל ע' 19 כתב הר"א שי' קפלן: "שמעתי פעם שבבחרותו (בילדותו) היה אצל אדמו"ר הרש"ב, משך זמן, וחיבבו אדמו"ר הרש"ב וקירבו מאוד. ויש לברר אמיתות שמועה זו".}}).
בשלהי שנת [[תש"א]] שהה בבית רפואה שב[[עיירה]] איגרען{{הערה|Игрень או Новая Игрень.}} ליד העיר דנייפרופרובסק{{הערה|כיום סופחה העיירה והיא נחשבת כחלק מהעיר דנייפרו.}}. באותה תקופה כבש הצבא הנאצי את העיר והוציא להורג את כל החולים המאושפזים בבית הרפואה. במיוחד התעללו בחולים היהודיים, שעונו קשות בטרם הוצאו להורג באכזריות. הנרצחים נקברו בקבר אחים בחצר [[בית רפואה|בית הרפואה]] בתוך בור ענק. ר' דובער נרצח אף הוא, בהיותו בן 38 בלבד{{הערה|ליותר פרטים ראה [[ערי ילדות]]}}.