שינויים

מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי [[חוץ לארץ]] ==פרטי התחיה==באגרת קודש ארוכה{{הערת שולייםהערה|שם=אגרת|1=[[ירושלמי]] כלאים פ"ט ה"ג (וכתובות שם)http://chabadlibrary.org/books/default.}} ואחר כך דור המדבר וי"א האבות{{הערת שוליים|1aspx?furl=[[זוהר]] /admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק אב' קיג, אאגרת ר'].}}. ר' שמעון אומר מתי מבאר הרבי את ענין תחיית המתים ופרטיה כפי שהובאו ב[[ארץ ישראלחז"ל]] חיים תחלה אחר כך מתי חוץ לארץ ואחר כך ישני , ב[[חברוןקבלה]]. והטעם פירש בספר אבקת רוכל {{הערת שוליים|ספר שני ח"ד.}} כדי שיקיצו ויעוררו על שמחה בראותם בניהם שקמו מקבריהם והארץ מלאהמכמה וב[[צדיקיםתורת החסידות|חסידות]] ו[[חסידים]].:

צדיקים קמים תחלה ואחר כך שאר בני אדם ===זמנה===תחיית המתים תתרחש לאחר בנין [[בית המקדש השלישי]] ולאחר [[קיבוץ גלויות]]. ב[[זוהר]]{{הערת שולייםהערה|זהר שם קמח"א קלט, א.}}, מארי תורה ואחר כך מארי מצות {{הערת שוליים|וראה ג"כ שם קפבקלד, א ובביאורי הזהר.}}נאמר שהיא תהיה ארבעים שנה לאחר תחילת [[ימות המשיח]] וקיבוץ גלויות. ובמדרש איתאאמנם, הרבי{{הערת שולייםהערה| הובא בספר אוהב ישראל בלקוטים פשיחת יום ב' ברכה.}} שיקומו ויקראו אותם עלשמם על פי סדר אלפא ביתא, אבל מי שיש בו מדת ד[[חג השבועות]] [[ענוהתשמ"ט]] יעמוד תחלה(התוועדויות חלק ג' ע' 297), ע"ש.}} מביא אפשרות שהיא תתקיים גם לפני כן.

== האנשים שיהיו בזמן בכל אופן תתקיים תחיית המתים ==של צדיקים מיד בתחילת ימות המשיח, כמובן ממאמר [[חז"ל]]{{הערה|[[מסכת יומא|יומא]] ה, ב. ראה [[דבר מלכות]] ש"פ וארא [[תשנ"ב]] בקשר לפטירת ר' [[משה יצחק הכט]] סעיף ה'. ועוד. וראה גם שם הערה 65, ש"הקיצו ורננו שוכני עפר" נקל יותר אצל שוכני עפר שנפטרו זה עתה ורוח הנפש שורה עדיין על הגוף.}}: "משה ואהרן עמהם". והרבי{{הערה|שיחת ש"פ בחוקותי תשמ"ו בסופה. ולהעיר שמדבר מלכות הנ"ל עולה בבירור ש[[שליח]] [[הרבי]] נכלל בצדיקים הקמים מיד.}} מוסיף שבכך נכללים כל ישראל שנקראים{{הערה|ישעיה ס, כא.}} "ועמך כולם צדיקים".

כתב רבינו ===סדרה===מתי [[סעדיה גאוןארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי [[חוץ לארץ]]{{הערה|[[ירושלמי]] כלאים פ"ט ה"ג.}} ואחר כך דור המדבר, ויש אומרים ה[[אבות]] {{הערת שוליים|בס1=[[זוהר]] חלק א' קיג, א.}}. ר' שמעון אומר מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי חוץ לארץ, ואחר כך ישני [אמונות ודעות[חברון]] סוף מ. הטעם לכך הוא, כדי שיקיצו ויעוררו על שמחה בראותם בניהם שקמו מקבריהם והארץ מלאה מכמה [[צדיקים]] ו[[חסידים]]{{הערה|ספר אבקת רוכל ספר שני ח"זד.}} בעבורשהכתוב לא דבר בזה ולא רבותינו לא קבלו בזה קבלה, נחלקו בזה.

===אופנה===אותו הגוף עצמו יקום לתחיה, וכמו שכתוב "יחיו מתיך", ולא אמר יבראגוף חדש.כי זאת על ידי עצם אחד נשאר הלוז שנשארה מן הגוף, ובזמן התחיה הקב"ה הקדוש ברוך הוא מרככו בטל התחיה,והעצם נעשה כשאור לעיסה וממנו נבנה כל הגוף{{הערת שולייםהערה|1=[[זוהר]] חלק ב' כח, ב. וראה שם חלק ג' קסט, סע"א.}}.

המתים יקומו בדיוק כפי שנקברו, ובאותם לבושים שבהם נקברו{{הערה|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב. [[מסכת כתובות|כתובות]] קיא, ב. [[ירושלמי]] כתובות פי"ב ה"ג. באגרת קודש הנ"ל מביא הרבי שיש דעות החולקות בדבר, ע"ש.}}. אלו שיש בהם מום (עוורים, חרשים וכו') יקומו במומם ורק לאחר הקימה הקדוש ברוך הוא ירפא אותם{{הערה|[[מדרש רבה]] בראשית פרשה צ"ה. [[זוהר]] ח"א רג, ב. ח"ג צא, א. וראה שם ח"ב קצט, ב.}}. נשמות שבאו ב[[גלגול]] בעולם הזה כמה פעמים, יקבל כל גוף את חלק הנשמה שתוקן על ידו{{הערה|זוהר ח"א קלא, א. [[תיקוני זוהר]] תיקון מ'. [[האריז"ל]] בשער הגלגולים הקדמה ד. ובאגרת קודש הנ"ל מבאר בזה באריכות שאין זה אומר שלכל אחד יהיה רק "חלק" פרטי, כיוון שכל חלק כלול מכל החלקים.}}. == אם ישנו ליום =האנשים החיים בזמן תחיית המתים===ישנן כמה דעות מה יקרה בזמן תחיית המתים לאותם אנשים שיהיו אז חיים בעולם הזה. הרס"ג{{הערה|בספר [[אמונות ודעות]] סוף מאמר ז'.}} מביא שלושה דעות: (א) שישארו חיים בגופם ויעברו לעולם הבא יחד עם הקמים לתחייה. (ב) יחיו זמן קצר, ימותו ויחיו שוב עם הקמים. (ג) יחיו זמן ארוך וימותו. הרס"ג מצדד כדעה השלישית, בטענה שכל אותם שיקומו לתחייה יהיה זה כדי שיזכו לראות בעיניהם את זמן הישועה, אך אותם אלו שכבר ראו אותה לא יצטרכו לקום שוב. באגרת קדשו{{הערה|שם=אגרת}} מכריע הרבי כדעת ה[[זוהר]]{{הערה|חלק ב' קח, ב.}}, שהקדוש ברוך הוא ימית אותם לשעה קלה ואז יקומו לתחייה. על ידי זה מתקיים גם בהם הפסוק{{הערה|בראשית ג, יט.}} "ואל עפר תשוב" שממנו לומדת ה[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] קנב, ב.}} שצדיקים חוזרים לעפרן "שעה אחת קודם תחיית המתים". אמנם, בשיחה מאוחרת יותר{{הערה|ש"פ בשלח [[תשמ"ח]] (ספר השיחות חלק א' ע' 227). וכן הוא ב[[דבר מלכות]] ש"פ תזריע מצורע [[תנש"א]] הערה 58.}} קובע הרבי שניתן לצאת ידי חובת "ואל עפר תשוב" ברוחניות - על ידי הביטול, "ונפשי כעפר לכל תהיה", ובפועל ישארו נשמות בגופים בחיים נצחיים. ==יום הדין אחרי שיחיו אחר תחיית המתים ==

בכמה מקומות הבטוי יום הדין בזמן דלאחר התחיה - פירושו יום עונש ונקמה{{הערת שוליים|מהר"י אברבנאל בספר מעיני הישועה מעין ח' תמר ז'.}}. - ג) דעת [[האריז"ל]], וז"ל: ואם תאמר מאחר שעברו על הנשמה הזאת יום הכפורים ויסורים ממרקים כו' ואחר כך גלגולים, למה לה לחזור ולהיות נדמית ביום הדיןהגדול, ויש לומר כי יום הדין הגדול אינו אלא לאומות העולם.{{הערת שוליים|עכ"ל, הובא בספר נשמת חיים מאמר א' פי"ז.}} . ומוסיף על זה בספר נשמת חיים{{הערת שוליים|שם.}} זה: ואם תאמר ומה יהיה מאלו שימותו קרוב לתחיה ועדיין על ידי גלגולים או יסורים לא קבלו עונשן כו', אשיב שהדין נותן שתחת הזמן הארוך של משפטן יקבלו עונש כל כך עצום ומופלג בזמן קצר שיהי' איכות העונש תחת כמות הזמן, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, והדברים האלו הם סתומים וחתומים וברוך היודע. עכ"ל. {{הערה|בס' נשמת חיים שם האריך בראיות שהובאו לכל דעה מהנ"ל וסתירתן (תוכן דבריו הובא במדרש תלפיות ענף יום הדין).}}. == החיים אחר תחיית המתים ==

==החיים אחר תחיית המתים=={{ערך מורחב|עולם הבא}}ה[[עולם הבא]], יהיה אחר שיחיו המתים, ואין בו לא אכילה ולא שתיה ולא [[פריה ורביה]] ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות אלא צדיקיםיושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה {{הערת שולייםהערה|1=[[מסכת ברכות|ברכות]] יז, א.}} ואינן חוזרים לעפרם {{הערת שוליים|סנהדרין צב, א.}} וקיימים לעולמים.

*[[חיים נצחיים (בלע המוות)]]*[[עולם הבא]]