14,699
עריכות
שינויים
מ
החלפת טקסט – "משפיע " ב־"משפיע "
למרות החששות המוקדמים, הגרמנים ששלטו בראדום לא הפריעו לקיום הישיבה. קרה פעם שחיילים גרמנים הגיעו אל הישיבה וצילמו את התלמידים באחת הכיתות שוקדים בלימודם.
מאה וחמישים התלמידים שלמדו בישיבה, התחלקו למחלקות וכיתות בהתאם לגילים והרמות. צוות הישיבה כלל את ארבעת חברי הוועד: הת' מאיר הנדל היה ר"מ בכיתה הגבוהה והשלושה הנוספים מסרו שיעורים בפני הצעירים יותר. בנוסף לכך דאגו להביא מאוטוואצק את ה[[משפיע]] הרב [[ברוך פרידמן]], ששימש כמשפיע כ[[משפיע]] ואף מסר שיעורי חסידות בפני כלל התלמידים. גם הרב [[בערל גרפינקל]] (קורניצער) (שכיהן כבוחן כללי באוטוואצק) הובא לראדום ושימש בה כמשגיח. השניים האחרונים הגיעו לישיבה בעקבות סגירתה של הישיבה ב[[אטוואצק]] בעקבות כיבוש הגרמנים.
שמע הישיבה הפורחת - על אף הכיבוש הנאצי - הגיע אל [[אדמו"ר הריי"צ]]. את התייחסותו לכך ניתן למצוא באגרת שכתב אל הרב יוסף ווינברג: נהניתי מהבשורה טובה מהתלמיד הנעלה מר מאיר שי' הענדיל והשי"ת יעזור לו ולפועליו יחיו וכל העוזרים על ידו. יכתבו לו פרישת שלום וברכה לו ולכל התלמידים יחיו ולמופת יהיה לשאר אחיו שיעסקו בעבודה עם תלמידים טובים (אגרות הריי"צ חלק ו' עמוד סו).
למרות זאת הת' מאיר הנדל וחבריו, גילו נחישות בלתי רגילה בפיתוחה של הישיבה ושגשוגה, ופתחו בכל אחד מהגטאות סניף של הישיבה. למרות שתלמידי הישיבה סבלו מתנאי מחיה קשים, המשיך הצוות החינוכי לעמול ולעודד את התלמידים ללמוד נגלה וחסידות; התלמידים מצדם המשיכו להשקיע את הקשיים בים התורה והלימוד.
==גורלו של המשפיע ה[[משפיע]] וגורל הישיבה ==
בוקר אחד, בשלהי קיץ [[תש"ב]], לאחר תפילת שחרית, יצאו תלמידי הישיבה לאכול פת שחרית דלה שכמעט ולא הייתה. באותה שעה נשארו באולם הישיבה המשגיח ר' בערל קורניצער ועמו מספר תלמידים. לפתע נכנסה קבוצת חיילי אס. אס. ופקדו על המשגיח והתלמידים להתלוות אליהם לבית הסוהר. מאוחר יותר נודע כי הם נשלחו לאושוויץ, משם לא שבו עוד..