שינויים

בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה ארצה קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[הרבי הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ברוסיה בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.

כאשר התקבל אישור מהרבי לפתוח את הישיבה, חיפשו החסידים מבנה שישמש ללימודי הישיבה. באחד הימים הגיע ר' [[זושא וילימובסקי]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם '''[[הפרדס]]''' מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.