שינויים

|תמונה=[[קובץ:לוד ישיבה.jpg|250px]]

|תאריך סגירה=

|מייסד=אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודשר' [[זושא וילימובסקי]]|ראש הישיבה=הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]|מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]], |מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]|משפיע משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]|מנהל גשמיכללי=הרב [[מנשה שלום בער חדד]], |משגיח ראשי=הרב [[מנחם לרריוסף יצחק בוטמן]], |משגיח ראשי=הרב [[אליקים וולףיוסף יצחק בוטמן]]|מספר תלמידים=255380|ספר פלפולים=100|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|תורה תמימה]]|[https://tmimim.co.il/?utm_source=website&utm_medium=link&utm_campaign=chabadpedia אתר אינטרנט=

[[תמונהקובץ:שלט ישיבה לוד.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]

ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית לוד''' - הינה היא [[ישיבה קטנה]] הממוקמת בשכנות להשוכנת ב[[שיכון חב"ד לוד]].הישיבה נוסדה בתחילת חודש הוקמה בחורף [[שבטתש"ט]] בשנת על ידי הרב [[תש"טזושא וילימובסקי]]עבור החסידים שהגיעו לארץ הקודש לאחר היציאה מרוסיה והתיישבו בלוד, תחת אחריות נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[אפרים וולף]] וכיום המנהל - הרב [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודששלום בער חדד]] בראשות וראש הישיבה הרב [[אליעזר קרסיקיצחק אייזיק קעניג]].לישיבה הנהלה גשמית ורוחנית מורחבת האחראית גם על הישיבה מתאפיינת בקפדנות בתחום הלימוד וההתנהגות החסידית ובכלל, החדרת מוטיבציה להישגיות. עשרות שנים הישיבה היתה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=5616 הורדת הנשיאות]}} תחת נשיאות הרבי, וכונתה ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"דלעולי תימן ועולי רוסיה". ==היסטוריה=====התייסדות הישיבה בפרדס===[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הראשון]] ו[[בית ספר למלאכהקובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הספר למלאכה בכפר חב"דמבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]].

==הישיבה בפרדס==בראשית שנת [[תמונה:הישיבה בפרדסתש"ט]], קבוצת חסידי חב"ד אשר עלו לארץ הקודש, בברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לאחר שהצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה, ביקשו לגור במקום קבוע והגיעו לארץ הקודש.jpg|left|thumb|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההםהעולים הטריים שחינכו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש את ילדיהם בדרכי היהדות והחסידות, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים מהם עולים טריים, וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך בשתי מוסדות אלו היו התפוסה מלאה ולא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, ובתוכנית העתידית הקרובה - עליית חסידים נוספת.

בראשית שנת בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט]] הגיעה ארצה קבוצה גדולה של חסידי , התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של דיות ובהם משפחת הרב [[הרבי הריי"צשרגא מלך קפלן]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב, הרב [[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבובאריה זאב ליפסקר]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ברוסיה בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה בהרב [[תל אביבדב בעריש רוזנברג]] ישיבת "ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[אחי תמימיםמלחמת השחרור]]נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימודד ומוסדותיו.

בתחילת חודש שבט תש"טבימים בהם החלה ההתיישבות הגיע הת' [[זושא וילימובסקי]] מתלמידי אחי תמימים תל אביב, התיישבו ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרה"ח קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב [[שרגא מלך קפלן]]משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם "הפרדס" מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.  כעבור שבועיים מהקמת הישיבה, הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, הרהוויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום. עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[אדמו"ח ר' הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], פרק ז - מייסד תומכי תמימים בלוד, [[אריה זאב ליפסקרזושא וולף]], הרה"ח ר' [[דב בעריש רוזנברגימי תמימים]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת, חלק א' עמוד 34}}. משפחות וכך קמה ישיבה ובה נכלל גם תלמוד תורה, ולמוסדות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת מלחמת השחרור נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון התקבצו ובאו תלמידים חב"ד ומוסדותיודיים, עולים ואחרים מכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|אדמו"ר הריי"צ הורה להנהלת הישיבה והת"ת לעמוד בקשר עם אנ"ש במקומות אחרים באה"ק, כדי להרחיב מספר התלמידים. אגרות קודש חלק י אגרת ג'תקלט}}, ותוך זמן קצר בישיבה ובתלמוד תורה למדו מאות תלמידים.

כאשר התקבל אישור מהרבי לפתוח את האגרות הראשונות מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבהבלוד, חיפשו החסידים מבנה שישמש ללימודי הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב מיילך קפלן והאחרת אל הרב זושא וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה. באחד הימים הגיע בתקווה להתרחבות בעתיד{{הערה|אגרות קודש אדמו"רהריי"צ חלק י ע' קכג, [[זושא וילימובסקיוולף]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי ימי תמימים]] במקום, חלק א' עמוד 34}}. תוך ימים ספורים הביא  כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה וילימובסקי וזמן קצר לאחר הקמתה, הישיבה כאשר קיבלה את חסות [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב שרגא מלך קפלן משמש כ[[אליעזר קרסיק]] ופעלה על פי הוראות אדמו"רהריי"מצ ו[[הרבי]] הראשון. הישיבה כונתה בשם '''{{הערה|[[הפרדסשניאור זלמן ברגר]]''' מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים, הפרטיזן תשס"ה, פרק ז}}. כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה ===המנהל ר' זושא וילימובסקי===חלק חשוב היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבהוילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב"ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|[https://col.org. הפקידים פנו אל il/news/97799 ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקוםוילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד]. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזהוראה [[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, ענה ר' ו[[זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישורוולף]], אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר[[ימי תמימים]], והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישורחלק א' במבוא}}. כששמעו את נימת הדיבור הבטוחבספר תולדותיו [[הפרטיזן]] מסופר כיצד נטל חלק בהבאת בני משפחות יוצאי חבן שבתימן, וויתרו לו ממעברת זרנוגה לישיבת תומכי תמימים לוד. במקביל פעל על הצגת האישור ועזבו את המקוםבחורים בודדים לעבור לתומכי תמימים לוד - ובהם ר' [[יקותיאל שניאורסאהן]] בן הרב [[ישראל יוסף שניאורסאהן]] (שהתגוררו אז בכפר הרוא"ה), ר' [[אהרן הלל דלפין]] אביו של הרב [[חיים דלפין]], ובני הרב [[יעקב מזרחי]]{{הערה|הפרטיזן, פרק ח - מרחבי הארץ לישיבת חב"ד}}. עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. הרבי הריי"צ בביקורו בארץ ר' זושא התמסר בכל כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים{{הערה|[[זושא וולף]], [[תרפ"טימי תמימים]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושליםחלק א' עמוד 38}}. ר' זושא וילימובסקי כתב לרבי, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום כיצד התמסר לישיבה וללימוד ועל התפתחותה:"עם עלייתם ארצה של אנ"ש והתמימים שיחיו לארצנו הקדושה, התמסרתי לטובת הקמת והנהלת הישיבה ותלמוד תורהתומכי תמימים ליובאוויטש בלוד. המתחנכים כעת בערך 250 תלמידים כן ירבו. הלימוד והדרכה נעשה לדוגמא בשדה החינוך בארץ ישראל. ונתרומם רוח החב"די בארצנו הקדושה"{{מקורהערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], עמוד 63}}. האגרות הראשונות מאת הרבי הריי===המנהל ר' אפרים וולף===בשלהי שנת [[תש"צ ביחס להתייסדות הישיבה בלודט]], הן מיום יהרב [[אפרים וולף]] מונה על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ט באדר תשד באה"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל ק]] למנהל [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]], שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב [[זושא וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד]]. הישיבה התנהלה על ידי ר' זושא מחודש שבט מסירותו למען המוסדות בהכוונת וברכת רבותינו נשיאינו הייתה מופלאה. במשך ארבע שנים, החל משנת [[תש"ט ]] עד חודש תשרי [[תשי"ג]] היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת [[תשי"אג]] עבר עם משפחתו ללוד.  את רשת המוסדות המפוארים ניהל במסירות גדולה במשך כיובל שנים{{הערה|מתוך הערך [[אפרים וולף]]}}. ===התפתחות הישיבה===עם פתיחת הישיבה היא התרחבה במהירות ובשלהי שנתה הראשונה של הישיבה, המנהלים הרב זושא וילימובסקי והרב אפרים וולף, כתבו דו"ח לאדמו"ר הריי"צ ובישרו בשורות משמחות על מצב הישיבה ועל הדו"ח השיב אדמו"ר הריי"צ באגרת אל שני המנהלים ובה כתב: "נעים היה לי להתוודע עם הדו"ח המשמח מהחדר והישיבה בלוד"{{הערה|אגרות אדמו"ר הריי"צ חלק י' אגרת ג'תקפז}}. בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים]]' שבתל שב[[תל אביב ]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד. על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' באייר תשי"א: "מראש חודש אייר הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י אשר מתוך מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר ]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה. את בשנים הבאות נבנו בקצה שיכון חב"ד בלוד, בניינים מפוארים לאולם הישיבה ולפנימיה. הישיבה ניהל שוכנת בבניינים אלו עד לפטירתו הרב היום (תשפ"ג).  ===תקופת קורונה=== לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[אפרים וולףערד]] בסיוע בנו ר' , ב[[ברקנחל'ה וולף]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ראשי הישיבה היו הרב ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד. ===כיום=== בקיץ שנת [[ברוך שמעון שניאורסוןתשפ"ג]] והרב שופצו וחודשו חדרים בפנימייה וה'[[ישראל גרוסמןזאל]]' הורחב מעט.  נכון לתחילת שנת הלימודים [[משפיעתשפ"ד]] לומדים בישיבה 380 תמימים. ===מטות בישיבה===בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה. *'''את"ה''' - ארגון תלמידי הישיבה- תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], הרב שלמה חיים קסלמן[[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[עשרת הדיברות|מבצע עשרת הדיברות]], היווה הדמות הדומיננטית [[מבצע שופר]] ועוד.*'''[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|הערות התמימים ואנ"ש]]''' - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה.*'''מטה היום יום''' - אחראי על הקראת ה'[[היום יום]]' וענייני '[[משיח וגאולה]]' בזאל לאחר [[תפילת שחרית]], והיה בעל השפעה רבה על הבחוריםתליית דפי ה'[[היום יום]]' בשטח הישיבה ועל החדרת ה'קאך' בעניין.*'''מטה לקוטי שיחות''' - תמימים הנבחרים ע"י הנהלת הישיבה לניהול סדר [[לקוטי שיחות]] בכל ערב ולהחדרת ה'קאך' בתורת רבנו. המטה מקיים במשך השנה מבצעי לימוד ובקיאות ב[[לקוטי שיחות]]. מידי פעם יו"ל קבצים להחדרת ה'קאך' בלקו"ש וקבצי מפתח ותוכן עניינים ללקו"ש.*'''מטה משיח וגאולה''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בעניני [[משיח וגאולה]], על סדר [[משיח וגאולה]] המתקיים בכל יום בישיבה לאחר סדר 'הכנה', ולאחר התפילה ועל שיעורי ה[[משיח וגאולה]] הדו-שבועיים הנמסרים ע"י א' מהשלוחים*'''מטה wlcc''' - אחראי על הקרנת [[התוועדות עם הרבי|פארבריינגען של הרבי]] בכל יום שישי לפנות בוקר, על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב'[[זאל]]', והקרנת קטעים יומיים בפנימיית הישיבה.נכון לשנת *'''מטה רמב"ם''' - אחראי על סדר הלימוד [[תשעתקנת לימוד הרמב"ם היומי|בשיעור היומי ברמב"הם]] המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה.*'''מטה תניא''' - אחראי על סדר [[תניא בעל פה]] המתקיים בכל יום לפני סדר חסידות בוקר.*'''מטה שעה שישית''' - אחראי על 'סדר השכם' בשעה שש ב[[שבת]] לומדים בישיבה 255 בבוקר.*'''מטה דעם רבינ'ס שפראך''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד שפת ה[[תמימיםאידיש]]{{הערהובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות [[לקו"ש|תותהלקו"ל לודש]] באידיש, והדפסת עלונים בנושא.*'''מטה אגרות''' - מופעל על ידי השלוחים, היא ההאחראי על סדר לימוד [[אגרות קודש|אגרות]] בחדרי השינה לפני זמן שינה.* [[אות בספר התורה|מעשה בפועל]] - המטה מוציא מזמן לזמן תמימים לעסוק במבצע [[ספר התורה]] הכללי ושל ילדי ישראל.*'''מטה רשימות''ישיבה קטנה' הגדולה בעולם מישיבות חב- בו לומדים כל מוצאי שבת את ה"רשימות"ד}}של הרבי. בראשות  ==צוות הישיבה עומד =={{טורים|תוכן=;הנהלה רוחנית: *הרב [[יצחק אייזיק קעניג]], ה- [[משפיעראש הישיבה]] והמשגיח הראשי הוא *הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים - מנהל רוחני*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח *הרב [[מנשה חדדחיים זעליג אלטהויז (לוד)|חיים זעליג אלטהויז]], - משגיח *הרב [[יהודה מנחם לררבן-חיים]] - מזכיר ההנהלה הרוחנית ;הנהלה גשמית: *הרב [[שלום בער חדד]] והרב - מנהל כללי*הרב [[אליקים וולף]].- חבר הנהלה *הרב [[מנחם לרר]] - חבר הנהלה*ר' [[דוד פישר]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=צוות הישיבה===5616 ר' דוד פישר חבר הנהלת תומכי תמימים]}} - חבר הנהלה*הרב [[יצחק סוסובר]] - מזכירות *הרב [[מנחם ישעיהו]] - מנהל פנימיה

*הרב אברהם יצחק בראך [[צבי הלפרין]] - משפיע [[ר"מ]], מג"ש בגירסא ומשיב.בסדר 'הכנה'*הרב מאיר מזרחי [[אריה קדם]] - משפיע ומשיב.[[ר"מ]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא*הרב מאיר שלמה לויטין [[שלום דובער לסקר]] - משפיע.[[ר"מ]]*הרב ברוך מרגליות [[חיים שמעון נח קוט]] - משפיע ומג[[ר"ש בגירסא.מ]]*הרב אריה קדם [[מנחם מענדל ליפקין]] - [[ר"מ.]]*הרב רוני כהן [[חנן בלינוב]] - [[ר"מ.]]*הרב [[עשהאל ישעיהו ]] - מג"ש בגירסא.*הרב ישראל דירינפלד [[ברוך מרגליות]] - ר[[משפיע]] ומג"מ.*הרב כהן- ר"מ בגירסאש ב[[גמרא]] לגירסא*הרב [[מנחם מרדכי קעניג מענדל לווינזון]] - מג[[משפיע]] ומג"ש בתניא.ב[[גמרא]] לגירסא*הרב שלום לסקר הת' [[משה גופין]] - ר"מ[[משפיע]]*הרב [[מנחם מענדל לוין ]] - [[משפיע ומשיב.]]*הרב צביקה הלפרין ר"מ בגירסא ומשיב בהכנה לש"א.[[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]] *הרב [[אליהו ליפש]] [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר הכנה'

*הרב [[דב קוק]] - [[ר"מ]]*הרב [[שלום מרדכי הלל|שלום הלל]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר גירסא'*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום ]] - [[ר"מ.]] ומשיב ב'סדר הכנה'*הרב שניאור זלמן סגל [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|זעליג אלטהויז]] - ר"מ.[[משפיע]]*הרב יעקב בעלינאוו [[מנחם מענדל כץ]] - [[ר"מ.]]*הרב שלום הלל - [[אברהם יצחק בראך]] [[משפיע ומשגיח בגירסא.]] ומשיב ב'סדר גירסא'*הרב נטע זאב גערליצקי [[מאיר מזרחי]] - משפיע מג"ש בחסידות בוקר ומשיב.ב'סדר הכנה' ו'גירסא'*הרב חיים זעליג אלטהויז [[חננאל חדד]] - [[ר"מ]]*הת' [[לוי גולדשמיד]] - משפיע ומשגיח בגירסא.[[ר"מ]]*הרב נפתלי ועקנין[[נטע זאב גרליצקי]] - משיב. [[משפיע]] ויועץ חינוכי

*הרב יוסף [[יצחק בוטמאן אייזיק קעניג]] - משפיע ומשגיח ראשי.[[ר"מ]]*הרב שמעון גופין [[מתתיהו ווינברג]] - משפיע ומשיב.[[ר"מ]]*הרב יעקב בעלינאוו [[דוד בייטש]] - משפיע[[ר"מ]]*הרב מתתיהו ווינבערג [[מנחם יהושע טייטלבוים]] - [[ר"מ.]]*הרב [[חננאל חדד]] - משפיע*הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]]*הרב [[יוסף יצחק אייזיק בוטמן]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]]*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - רמג"מ.ש בחסידות בוקר*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]]  ;[[משיב|משיבים]]:*הרב דוד בייטש [[ראובן בראל]] - רנו"נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא, [[שו"ע הרב|שו"מ.ע]] ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא*הרב [[דוד תעיזי ]] - משיב.ב'סדר הכנה'*הרב [[נפתלי ועקנין|נפתלי ועקנין]] - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא ;מדריכים:*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'*הרב [[אברהם יצחק מנדלסוןבראך]] - מדריך ראשי.[[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא' }} ===צוות בעבר==={{טורים|תוכן= ====מנהלים====*הרב [[מנחם יעקב רייניץזושא וילימובסקי]] - מדריך.מקים הישיבה*הרב מנחם רפאל ישעיהו [[אפרים וולף]] - מנהל פנימיית ישעיהו מזכיר חינוכי.*הרב שניאור מחפוץ [[אברהם דרייזין]] - מדריך לילה.מנהל*הרב עמוס [[מנשה חדד]] - מדריך לילה.מנהל ====ראשי הישיבה====*הרב לוויטין [[ישראל גרוסמן]]*הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] ====חברי הנהלה====*הרב [[שלום דובער וולף]]*הרב - מדריך לילה מדריך. [[אליעזר קרסיק]]*הרב [[משה אשכנזי]]====משפיעים====*הרב [[שלמה חיים קסלמן]]*ר' [[יעקב זכריה קטן]]*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] ====ר"מים====* הרב [[אברהם וינברג]]*הגרוזיני המפחיד - מדריך לילה וצהריים.הרב [[אלימלך קפלן]]*הרב נטע זאב גערליצקי - מדריך צהריים.[[משה דובער הלוי הבר]]

עובדי מטבח: ====צוות====*ר' [[יעקב בלינוב]]*הרב [[אליעזר ברוד]]*הרב [[אהרון כהן]]*הרב [[מנחם מענדל חפר]]*הרב [[משה הבר]]*הרב [[מרדכי שניאור]]*הרב [[זושא פוזנר]] - מזכיר, משגיח ומשפיע*הרב [[יהודה אריה לייב לוין]]*הרב [[חיים אשכנזי]] - משגיח ראשי*הרב [[בנימין זאב סגל]] -ראש הישיבה*מוטי ממן הרב [[מנחם יעקב רייניץ]] - אחראי מטבח מדריך*הרב [[ישראל משה דירינפלד]]*הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]*מאיר זוז הרב [[יצחק מנדלזון]] - עובד מדריך ומנהל מטבח ומחלק אוכל *הרב [[שלמה ויגלר]] - הבית היהודי.מזכיר במשרד המנהל

*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים- לוד]].

*[[זושא וולף]], '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, [[תשע"ב]]. *[[שניאור זלמן ברגר]], '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], פרק ז מייסד תומכי תמימים בלוד 

*[https://tmimim.co.il/post/5446/ ישיבות תומכי תמימים המרכזית - שנים ראשונות] סקירה נרחבת באתר הישיבה*[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] - [באתר {{חב"ד אינפו}}*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=5616 תדהמה: ישיבות חב"ד נמכרו בעד נזיד עדשים] {{אינפו}}*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"]באתר {{חב"ד און ליין}}* [https://www.kcm.co.il/%D7%90%D6%B7%D7%9C%D6%B0%D7%A4%D6%B5%D7%99-%D7%9E%D6%B0%D7%A0%D6%B7%D7%A9%D6%B6%D6%BC%D7%81%D7%94/ אלפי מנשה - קוים לדמותו של ר' מנשה חדד]{{שבועון כפר חב"ד}} {{תבנית:תומכי תמימים}} {{הערות שוליים}}