שינויים

|תמונה=[[קובץ:גרליק 7.jpg|250px]]

 הרב '''שניאור זלמן גרליק''' ([[כ"ה סיון]] [[תר"מ]] - [[ח' סיון]] [[תשל"ד]]) היה [[רב]]ו הראשון של [[כפר חב"ד]]. מהתלמידים הראשונים התלמיד הראשון בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ענוותן, שקדן ו[[התקשרות|מקושר]] לרבותינו [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]].

===ילדותונעוריו===הרב גרליק נולד ביום [[כ"ה בסיון]] [[תר"מ]] בעיר רוגצ'וב שבבלורוסיה, לאביו הרב יהושע, מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ולאמו ליבא שהייתה בתו של ר' הירשל, [[שו"ב]] בבית [[אדמו"ר הצמח צדק]]. מראשוני תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], היה רב בערי רוסיה וב[[כפר חב"ד]] במשך למעלה משבעים שנה. הוא היה רב פיקח, תקיף מחד, ובעל חסד גדול מאידך.

===בתומכי תמימים===בהיותו בשנת ה'תרנ"ז בגיל 17 נסע עם אביו לחתונת [[אדמו"ר הריי"צ]] שהתקיימה ב[[ליובאוויטש]]. כידוע בימי השבע ברכות הכריז [[אדמו"ר הרש"ב]] על הקמת ישיבה, שברבות הימים הייתה לישיבת ישיבת '[[תומכי תמימיםליובאווויטש]]' המפורסמת. הרב גרליק ששמע את דברי הרבי, הבין כי ב[[השגחה פרטית]] הגיע בפעם הראשונה בחייו לליובאוויטש דווקא כאשר הרבי מודיע על הקמת ישיבה. בתום הסעודה ניגש לרבי ללא היסוס וביקש להתקבל לישיבה החדשה. ואכן, הרב גרליק היה אחד משמונת התמימים הראשונים שנתקבלו לישיבה. לאחר [[תשרי]] [[תרנ"ח]] הועברו שמונת התמימים ל[[ז'מבין]] יחד עם המשפיע ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]], אולם לאחר תקופה חזרו בחזרה לליובאוויטש.

ואכן, הרב גרליק היה אחד מעשרת התמימים הראשונים שנתקבלו לישיבה. כבר בצעירותו הייתה התמדתו בלימוד התורה לשם דבר. כשהגיע ל'תומכי תמימים' השקיע עצמו בעומקה של הלכהבהוראת אדמו"ר הרש"ב, מלבד השיעורים הקבועים בגמרא ובחסידות. למד במשך שלוש שנים סיים ללמוד את כל חלקי השולחן ערוך, והוסמך להוראה על ידי הרב [[דוד יעקובסון]], מו"צ בליובאויטש. בתחילה נרתע מלהיבחן להוראה, אולם אדמו"ר הרש"ב אמר לו: "אז מ'גיט דארף מען נעמען" [= כשנותנים צריכים לקחת].

מצד ענוותנותו נרתע בתחילה מלהיבחן להוראה, אולם אדמו"ר הרש"ב אמר לו: "אז מ'גיט דארף מען נעמען" [= כשנותנים צריכים לקחת].  לאחר שעמד בבחינה זו, נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבל '[[סמיכה לרבנות]]' מהרב הערש-בער, שהיה ממלא מקומו של רבי יצחק אייזיק מויטבסק, מחסידיו המפורסמים של [[אדמו"ר הזקן]]. על [[סמיכה]] זו נהג הרב גרליק לומר: "אני המוסמך השלישי מאז אדמו"ר הזקן". שכן ידוע ש[[אדמו"ר הזקן]] הסמיך רק אחד בסמיכת חכמים - הרב יצחק אייזיק מויטבסק. רבי יצחק אייזיק הסמיך את ממלא מקומו ר' הערש בער, וזה האחרון הסמיך את הרב גרליק{{הערה|כולם בחכמה, חלק א', עמ' 31.}}.

===חתונתו ומשפחתו רבנותו ונידודיו=== לאחר שקיבל [[סמיכה]] מגדולי הרבנים על פי הוראת אדמו"ר הרש"ב, נישא ומונה לרב.  היה זה בשנת [[תרס"א]] כאשר הרב אברהם וואלצ'וק, רבה של העיירה ברעזנא הסמוכה לצ'רניגוב, נפטר. בצוואתו הורה לידידו הר' [[דוד צבי חן]] למצוא חתן לבתו שיהיה ראוי גם למלא את מקומו ברבנות.  לאחר הפטירה נסע הרד"צ לחודש [[תשרי]] לליובאוויטש, ובהזדמנות זו שאל את [[אדמו"ר הרש"ב]] מי ראוי להיות חתן ורב בברעזנא? , [[אדמו"ר הרש"ב]] הציע מיד את הרב גרליק. ואכן הרב גרליק נשא עם בת הרב וואלצ'וק, וביום חתונתו מונה לרבה של העיירה. במקום זה כיהן כרב במשך חצי יובל שנים. להרב גרליק נולד בן ושני בנות:*הרב [[אברהם שמואל גרליק]], תושב כפר חב"ד.*בתו חיה רבקה נישאה להרב [[נחום טרבניק]], ששימש כרבה של [[כפר חב"ד]].*בתו השניה התחתנה עם הרב [[נחום גורלניק]]. ===נדודיו===

במשך כל השנים הנהיג הרב גרליק את קהילתו ביד רמה. הוא המשיך בתפקידו זה גם לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית, כאשר הקומוניסטים רדפו אחר הרבנים והצרו את צעדיהם. את תפקידו זה עשה ב[[מסירות נפש]] רבה. באותם שנים באותה תקופה נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לשליחויות שונות. כמו כן שימש כשד"ר של ישיבת ', שחלקם עסקו בגיוס כספים לישיבת תומכי תמימים'.

בלחץ השלטונות נאלץ לעזוב במשך כל השנים הנהיג הרב גרליק את העיירה בשנת [[תרפ"ז]]קהילתו ביד רמה. הוא ומשפחתו העתיקו את מקום מגוריהם לעיר סנובסק שם כיהן כרב העיר באופן בלתי רשמי. המשיך בתפקידו זה גם שם לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית, כאשר הקומוניסטים רדפו אותו השלטונות עד חורמה, ושוב נאלץ לקחת אחר הרבנים והצרו את מקל הנדודים ועבר לויטבסקצעדיהם.

בינתיים פרצה בלחץ השלטונות נאלץ לעזוב את העיירה בשנת [[תרפ"ז]]. הוא ומשפחתו העתיקו את מקום מגוריהם לעיר סנובסק שם כיהן כרב העיר באופן בלתי רשמי. גם שם רדפו אותו השלטונות, והוא נאלץ לעבור לויטבסק. גם שם כיהן כרב בלתי רשמי. ב[[מלחמת העולם השניההשנייה]], והרב ברח הרב גרליק עם משפחתו ברחו מאימת הכובש הנאצי. הם הגיעו לעיירה דוברניקה בפרברי העיר סטלינגרד. קרבות עקובים מדם התחוללו סביב העיר והרב גרליק היה נתון בסכנה. בניסי ניסים ניצל בזכות לאחר שהצבא הנאצי תקרב לסטלינגרד, הוא ברח בעזרתו של קצין יהודי בצבא האדום. הוא שיחד ששיחד נהג רכב צבאי שהבריח את הרב ובני משפחתו הרחק מהעיר.

לאחר תקופת נדודים קשה הגיע ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן, שם התקבצו חסידים רבים. הרב גרליק מסר את נפשו פעל למען החזקת היהדות בעיר, ושימש כרב הקהילה החב"דית במקום. הוא דאג שילדים ילמדו גם להקמת "[[תלמוד תורה וגם טרח בבניית ]]" ו[[מקווהטהרה]] טהרה" במקום.

בתום המלחמה הבריח את הגבול דרך לבוב כמו חסידים רבים ("[[יציאת רוסיה תש"ו]]")ל[[פולין]], ומשם הועבר למחנות פליטים ב[[אוסטריה]]. לאחר מכן, ולאחר תלאות רבות הגיע עבר ל[[פריז]] שם עמד בראשות מוסד לימודי להכשרת שוחטים וסופרים. לקראת שנת [[תש"ט]] נסע יחד עם בני משפחתו לארץ הקודשקבוצת שוחטים מהמוסד בו לימד לאירלנד, בכדי לעזור בשחיטת בהמות שהוקצבו עבור [[מדינת ישראל]] על ידי ה[[ג'וינט]]. לאחר שחזר מאירלנד, לקראת [[חג השבועות]] [[תש"ט]], כאן השתקע קיבל אישורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לעלות ל[[ארץ ישראל]]. עלה [[ארץ ישראל]] ב[[ג' בתשרי]] [[תש"י]] והשתקע ב[[כפר חב"ד]].

===רבה של כפר חב"ד===

הרב גרליק לא נח על זירי דפנה, ועם עם הגיעו ל[[כפר חב"ד]] החל לארגן שיעורי תורה, ואף דאג לשפץ מבנה עבור המקווה. החסידים שהכירו בגאונותו ותכונותיו התרומיות ביקשו למנותו כרב, אולם אך הוא ברוב צניעותו חשש לקבל עליו את התפקידסירב תחילה בשל זקנותו. את חששותיו אלו כתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שבירך אותו בברכת 'מזל טוב' לרגל התמנותו.  היה בעקבות מענה זה ביום , מונה רשמית כרב ב[[כ' כסלו]] [[תש"י]], ומאז כיהן הרב גרליק כרבו של [[כפר חב"ד]] במשך עשרים וחמש שנים, עד יומו האחרון.  הרב גרליק התמסר מאוד לתפקידו החשוב, והיה אב נאמן לקהל עדתו. ביתו היה פתוח כל שעות היממה, וכל תושב ידע כי הוא יכול לפקוד את בית הרב כל אימת שירצה. על מסירות נפשו תעיד העובדה שלעת זקנותו יצא לגייס כספים עבור בניית המקווה.

בשנת במסגרת תפקידו פעל להתקנת ה[[תשי"חגנרטור]]בכפר, לאחר התחלת בניית המקווה בכפר חבלבנייתם של בתי הכנסת "המרכזי"ד, התברר כי אין די תקציב לבניה. הרב גרליק יצא לו[[ארצות הבריתבית מנחם]] כדי לאסוף כסף למרות שכבר היה קרוב לשמונים" ועוד. הוא כיתת רגליו ממקום למקום כבחור צעיר. על מעשהו זה התבטא פעל רבות בעניין "[[הרביחזית דתית]] מלך המשיח בפני אחד החסידים (תוכן הדברים): "הלוואי על רבים אותו מרץ נעורים שיש לרב גרליק. למרות גילו המופלג, הוא נוסע ובא כאחד הצעירים. יש הרבה מה ללמוד ממנו"ובתיקון חוק [[מיהו יהודי]].

במשך השנים קיבל מכתבים והוראות רבות מהרבי בענייני הכלל והפרט. תמיד טען שהצלחתו ציין מספר פעמים, כי הצלחתו בתפקיד אינה שלו, ואם בני קהילתו נשמעים לו, הרי אין זה מחמת תכונותיו, אלא מגיעה מפני שהוא פועל כמקל של הרבי "רק כוחו של המשלח עובר דרכי".

שקידתו והתמדתו היו לשם דבר. יודעי דבר סיפרו היה ידוע בשקידתו וגאונתו, ומסופר כי עבר מספר פעמים על כל הש"ס עם פירושי [[רש"י]] ותוספות. הוא שינן אין ספור פעמים רבות את כל חלקי השולחן ערוך, וכמעט בכל שעות היממה הייתה לו קביעות עיתים לתורה.

===פטירתו===

*בנו, ר' [[אברהם שמואל גורליק]] - מייסד פרדס האתרוגים בכפר חב"ד, וממייסדי כפר חב"ד. חתן הרב אלעזר מרדכי טרבניק.

[[קובץ:ספר גרליק.png|150px|ממוזער|ספר תולדות חייו של הרב גרליק]]*[[שניאור זלמן רבינוביץ (קריית גת)|שניאור זלמן רבינוביץ]], '''התמים הראשון''' ספר תולדות חייו של הרב גרליק, תשפ"א* [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב