שינויים

{{סוגיה|שם הסוגיה=שמיטה|מקרא=[[משפטים]] כג, יא; [[תשא]] לד, כא; [[בהר]] כה, א-ז; כ-כב; [[ראה]] א-ו; ט-י|משנה=[[מסכת שביעית]]|משנה תורה לרמב"ם=הלכות שמיטה ויובל פרקים א-ט|ספרי מניין המצוות=[[ספר המצוות לרמב"ם]] מצוות עשה קלד-קלה, רמא; מצוות לא תעשה רכ-רכג, רל-רלא; [[ספר החינוך]] מצוות פד, קיב, שכו-שכט, תעה, תעז, תפ|מאמרים=ד"ה כי תבואו גו' ושבתה תקס"ב (סה"מ [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32917&st=&pgnum=190&hilite= ח"א ע' קפה]; [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33087&st=&pgnum=121&hilite= ח"ב ע' רלב]; [https://chabadlibrary.org/books/zz/dm/2/10/index.htm הוספות לדרך מצותיך קסז, א]); [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15996&st=&pgnum=262&hilite= מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"ב ע' תרצט]; דרך מצוותיך, [https://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/18/index.htm איסור עבודת האדמה והאילנות בשביעית]; מאמרי הרבי ד"ה כי תבואו גו' ושבתה תשי"ג, תש"מ, תשמ"ו|שיחות=נלקטו בספר [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15789&st=&pgnum=8 שערי שמיטה]}}'''שמיטה''' (נקראת גם '''שביעית''') היא כל שנה שביעיתהשנה השביעית בכל מחזור של שבע שנים. בשנה זו נוהגי דיני הלכתיים רביםחלות כמה מצוות מיוחדות, שעיקרן: [[שמיטת קרקעות]] - השבתת עבודת האדמה והפקרת התוצרת החקלאית הצומחת בשנה זו; ו[[שמיטת כספים]] - ויתור על גביית החובות מהלווים. לרוב הדעות, מכח מצוות השמיטה בזמננו היא רק [[מדרבנן]], ורק אחרי [[ביאת המשיח]] ו[[קיבוץ גלויות|חזרת כל ישראל לארצם]] תנהג שוב [[מן התורה להשבית את הקרקע בשנה השביעית]].

== מצוות השמיטה==בשנת השמיטה נוהגות כמה מצוות. חלקן - הקשורות ל[[שמיטת קרקעות]] - [[מצוות התלויות בארץ|נוהגות בארץ ישראל בלבד]], וחלקן - הקשורות ל[[שמיטת כספים ]] - נוהגות גם ב[[חוץ לארץ]]:===שמיטת קרקעות===*'''[[שמיטת קרקעות|השבתת הקרקע]]''': מצוות עשה להשבית את הקרקע בשנה השביעית, כפי שנאמר בתורה:{{ציטוטון|בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת}}{{הערה|תשא לד, כא. וראה רש"י שם.}}, {{ציטוטון|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'}}{{הערה|שם=כה|בהר כה, ד.}}.*'''איסור עבודת האדמה''': אסור לעבוד את האדמה או האילן בשנה זו, כפי שנאמר בתורה:{{ציטוטון|שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר}}{{הערה|שם=כה}}.מ[[הלכה למשה מסיני]] נלמד כי מצוות אלו מתחילות כבר בשנה השישית, זמן מה לפני כניסת השנה השביעית. דין זה נקרא [[תוספת שביעית]]. רוב דיני תוספת שביעית נוהגים רק בזמן שבית המקדש קיים{{הערה|רמב"ם הלכות שמיטה ויובל ג, א.}}; אולם גם בזמן הזה יש להוסיף מעט מחול על הקודש, כמו [[תוספת שבת|בשבת]]{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק י"ב ע' 110 ואילך, ובהערות שם.}}.

===יבול שנת השמיטה===*'''איסור לקיטת [[פירות שביעית]]''': אסור לאסוף את התבואה, הירק או פרי האילן כרגיל בכל שנה, כלומר - בדרך מסחרית. כפי שנאמר בתורה: {{ציטוטון|אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר}}{{הערה|בהר כה, ה.}}.*'''מצות הפקר פירות שביעית''': מצוה להפקיר את פירות הארץ בשנה זו, כך שיוכל כל אחד מדיני השמיטהלקחת מהם. כפי שנאמר בתורה: {{ציטוטון|וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ}}{{הערה|משפטים כג, יא.}}.*'''אכילת פירות שביעית בקדושה''': הפירות שצמחו בשנה השביעית קדושים בקדושת שביעית, ויש להשתמש בהם רק לאכילה ולשימוש ראוי ולהזהר מהשחתתם. כפי שנאמר בתורה: {{ציטוטון|וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה}}{{הערה|בהר כה, ו.}}. לדעת [[הרמב"ן]] פסוק זה הוא מצוות עשה{{הערה|הוספות לספר המצוות, היא מצוות העשה ג.}}, אך שאר הראשונים לא סוברים כך.*'''[[תורהביעור פירות שביעית]] להשמיט כספים''': לאחר העונה בה גדלים הפירות, כאשר אינם מצויים עוד בשדה - יש לבער את כל הנשאר מהם בבית. זאת למדו חכמים מן הנאמר בתורה: {{ציטוטון|וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל}}{{הערה|בהר כה, ז. על אף שאין שמיטת כספים נוהגת }}, ופירושו שההיתר לאכול בבית הוא רק כל עוד מצויים פירות לחיה אשר בארצך, כלומר בשדה, אך כאשר הם כלים יש לבער גם מן הבית{{הערה|ספרא שם.}}.דינים אלו נוהגים מן התורה אלא בזמן שהיובל נוהג שיש שם שמיטת קרקעבין בפירות האילן ובין בתבואה וירקות. שהרי ישוב הקרקע לבעליו בלא כסףאולם כדי שלא יעברו ויעבדו את האדמה בשביעית, תקנו גזרו חכמים שגם בזמן הזה תהא נוהגת מצווה זו כדי שלא תשתכח תורת שמיטת הכספים מעל כל הגידולים החד-שנתיים (תבואה וירקות) שייאסרו לחלוטין בשנה השביעית. איסור זה נקרא "[[ישראלספיחים]]".

לווה שלווה מחבירו עד סוף שנת הגבלות ואיסורים אלו מעוררים קושי בהשגת יבול מספיק לצרכי השנה השביעית. לקושי זה מתייחסת התורה בהמשך למצוות השמיטה: {{ציטוטון|וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית, ועברה עליו סיום שנת השביעיתהֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ? וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית, וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים}}{{הערה|בהר כה, כ-כא.}}. [[הרבי]] מבאר שאין השאלה רק טרוניה של מי שמעוניין להשתמט מן המצוה, אלא גם של בן חכם המעוניין באמת ובתמים לדעת כיצד יזון אותו הקב"ה בשנה זו. המענה לשאלה זו הוא ברכה רבה למעלה מהשכל וההגיון, עד כדי כך, מחויב המלווה להשמיט את החוב שהשאלה נשאלת שוב מידי שמיטה (ולא לגבות די בכך שבשמיטה הקודמת ראו במוחש את חובוהברכה) - כיון שהברכה היא למעלה מהשכל{{הערה|לקוטי שיחות חלק כז, שיחת בהר ב. ובלקוטי שיחות חלק ז שיחת בהר א סעיף ד - באופן אחר קצת.}}.

== זמן עריכת הפרוזבול ==[[הרבי]] הורה לעשות פרוזבול הן בתחילת ה[[שנה]] והן בסופהנחלקו אחרונים האם ברכה זו לשומרי השביעית שייכת גם בזמן הזה, כאשר השמיטה נוהגת רק מדרבנן; יש אומרים שהברכה היא רק לזמן בו השביעית מן התורה, ויש אומרים שגם בזמן הזה ישנה הברכה{{הערה|ראה סמ"ע חושן משפט סז ס"ק ב. שו"ת התעוררות תשובה ח"א סימן קצח. ועוד.}}.=== בסוף שנת השמיטה ===

מכיון שיש הסוברים<REF>על מנת לאפשר פתרונות נוספים בזמננו, חידשו רבנים לקראת שנת [[הרמבתרמ"םט]] את [[היתר מכירה|היתר המכירה]].</REF> אין שביעית משמטת כספים אלא בסופה, לכן הלוה שלדעתם מפקיע את חבירו בשביעית עצמה גובה חובו כל השנהאיסורי שביעית מן הפירות. מסיבה זו עורר היתר זה שנוי במחלוקת רבה, ורוב הפוסקים - וכן [[הרבי בשנת ]] - הורו שלא לסמוך עליו. פתרונות אחרים שאינם כרוכים באיסורי שביעית ובקדושת שביעית הם שימוש בפירות מיבול שישית, מחוץ לארץ, מאזורים בשטח [[תשמ"זמדינת ישראל]] לערוך פרוזבול אף בסיום שנת השביעיתשאינם חלק מארץ ישראל (בדרום הערבה) ועוד.

אך גם בשנת ===שמיטת כספים===*'''מצוות [[תשמ"ושמיטת כספים]] עורר הרבי לפרסם בכל מקום אודות שנת ''': מצוה להשמיט את החובות בשנה השביעית, ואסור לתבוע אותם, כפי שנאמר בתורה: {{ציטוטון|שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ, לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה'}}{{הערה|ראה טו, ב.}}.*'''איסור להימנע מהלואה''': אסור להימנע מלהלוות קודם השמיטה, ולערוך פרוזבול מחשש שהחוב יישמט, כפי שנאמר בתורה: {{ציטוטון|הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר: קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ}}{{הערה|ראה טו, ב.}}.בזמן [[הלל הזקן]] נוכח לראות שרבים לא מלווים לפני ראש השנה של שביעיתהשמיטה ועוברים על האיסור, והציע שיהיה זה מיד אחרי התרת נדריםולכן התקין את תקנת "[[פרוזבול]]" - בה מוסר כל אחד את חובותיו לבית דין וכך אינם נשמטים.

===לפני שנת ההנהגה בשנת השמיטה===מצוה לפרסם דעת [[רבינו הזקן]] בשולחנו<REF>הלכות הלוואה, לח.</REF> וזלה"ק: "וזמן הפרוזבול הוא לכתחילה בסוף השישית לפני ראש השנה של שביעית... מיד שקרא שמיטה לה' לא יגוש"<ref>הערת הרבי הנדפסת ב[[ספר המנהגים]]אחת ממטרות שנת השמיטה היא לתת ליהודי זמן פנוי מעבודתו הארצית, עמ' 86.</ref>. אף על פי ש"עכשיו לא נהגו בפרוזבול במדינות אלו"<ref>שו"ע אדמו"ר הלכות הלוואה, לה.</ref>, אך ממה שכתב שם<ref>בסעיף לו.</ref> "וזמן הפרוזבול הוא לכתחילה בסוף השישית" אפשר ללמוד שלא רק "כל ירא שמים יחמיר לעצמו לעשות פרוזבול"<ref>כמש"ש בסעיף לה.</ref>, אלא יש לנהוג כן לכתחילה<ref>[[לקוטי שיחות]], כד, עמ' 316.</ref>. וכדי שלא ישכח לעשות מנת שיוכל להקדיש את הפרוזבול, הטוב ביותר שיערבנו מיד אחר התרת נדרים, שבאותה שעה מזומנים לפניו בלאו הכי שלושה אנשים כשרים המהווים בית דין, ויכול לומר בפניהם את נוסח הפרוזבול "הריני מוסר לכם כל חובות שיש לי שאגבה אותם כל זמן שארצה"<ref>[[לקוטי שיחות]], ז, עמ' 356. וכך נהג הרבי ב[[ערב ראש השנהזמנו ללימוד התורה{{הערה|ערבי ראשי שנים]] של שמיטהספורנו בהר כה, והיה אומר את נוסח הפרוזבול אחר התרתנדרים (פרט לערב ר"ה [[תשי"ב]] שאמר את נוסח הפרוזבול - מתוך שו"ע אדמו"ר הזקן - לפני התרתנדרים).</ref>}}.

אפשר להנהיג שהרב יצרף אליו שני אנשים כשרים ויכתוב הרבי הסביר את נוסח הפרוזבולהטעם לכך שלא נזכר בספרים החיוב להוסיף בתורה בשנת השמיטה - מכיוון שזהו דבר מובן מאליו: בזמן שבו עסקו רובם ככולם בעבודת האדמה, ואז יוכלו להצטרף לפרוזבול עלידי חתימה ועלידי שליח לחתימה וכו'<ref>[[לקוטי ובשנת השמיטה התפנו מעיסוקיהם - ממילא ברור שחל החיוב לעסוק בתורה בזמן הפנוי שנוצר, שהרי כל יהודי חייב ללמוד ביום ובלילה בכל רגע שיכול{{הערה|שיחת ח"י אלול תשל"ט (שיחות]], כד, עמקודש ח"ג ע' 316673).</ref>}}.

מחמת חביבותם ==טעמי המצוה=={{להשלים}} ==חישוב שנות השמיטה=={{להשלים}} ==בקבלה ובחסידות=={{ערך מורחב|נ' אלפים יובלות}}רבים מהראשונים מסבירים את עניינה של דברי סופרים (בנדון דידן השמיטה כמקביל למחזור הכללי של סדר העולם, המתחלק תמיד במספר שבע: [[שבעת ימי השבוע]], שבעת שנות השמיטה, שבע שמיטות מרכיבות את ה[[יובל]] והעולם כולו מתחלק לששת אלפי שנים וב[[האלף השביעי|אלף השביעי]] חרב{{הערה|אבן עזרא, רמב"ן, אברבנאל ו[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20764&st=&pgnum=120&hilite= ש"ך על התורה] ריש פרשת בהר. טעמי המצוות לריקאנטי מצוות למנות שמיטין ויובלות. ועוד.}}. ענין זה מובן מדברי חז"ל{{הערה|סנהדרין צז, א.}}: {{ציטוטון|אמר רב קטינא: שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב . . תניא כותיה דרב קטינא: כשם שהשביעית משמטת שנה אחת לז' שנים, כך העולם משמט אלף שנים לשבעת אלפים שנה, שנאמר: ונשגב ה' לבדו ביום ההוא}}. על פי הקבלה, שלימות העולם הקשורה למספר שבע מבטאת את [[עליית העולמות]]. ביום ה[[שבת]] [[עליית העולמות בשבת|נעשית עליית העולמות בסיום כל השבוע]], ובשמיטה נעשית עליית העולמות בסיום כל מחזור השמיטה, עד שבאלף השביעי תהיה העליה לאחר כל העבודה בששת אלפי השנים שקדמו לו. אך ישנו הבדל בין העליה בשבת ובין העליה בשמיטה: עליית העולמות בשבת היא בכל העולמות כולם, כך ש[[ספירת המלכות]] מתעלית אל [[זעיר אנפין]] שלמעלה ממנה, וכן הלאה, עד שגם [[ספירת החכמה]] שבאצילות מתעלית ל[[אריך אנפין]]. לעומת זאת עליית העולמות בשבת אינה אלא ב[[עולמות בי"ע]] המתעלים אל ספירת המלכות שבאצילות, אך לא מעבר לכך. בעולם האצילות עצמו אין עליה. מסיבה זו, איסורי השביתה ממלאכה בשמיטה הם רק מעבודת הארץ - "ושבתה הארץ" - תקנת הפרוזבול)המקבילה לספירת המלכות הנקראת [[ארץ]]; אך אין שביתה משאר המלאכות, ומחמת החביבות שבהליכה בדרכי אדמוכי שביתה זו היא רק כאשר ישנה עליה גם בשאר הספירות{{הערה|טעמי המצוות לרח"ו ריש פרשת בהר. הובא ונתבאר בדרך מצותיך - [https://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/18/index.htm איסור עבודת האדמה והאילנות בשביעית].}}. ענינה של העליה בשמיטה ב[[עבודת השם]]: ה[[ביטול]] לקב"ר הזקן ופסקיו ה שנפעל בשמיטה איננו ביטול מוחלט (בעשיית הפרוזבול בכלל, ובערב שביעית בפרט[[ביטול במציאות]]), כדאי להשתדל להלוות כסף לרעהואלא שהאדם נשאר במציאותו ועסוק בענייני החול שלו, כדי שיוכל לקיים את ענין הפרוזבול בסוף שביעית<ref>אך יחד עם זאת בטל לקב"ה - [[ביטול היש]]. אך דוקא לכן ישנה מעלה מיוחדת לשמיטה, שבה האדם מחדיר את הביטול לקב"ה גם בענייני החול ובגשמיות העולם{{הערה|לקוטי שיחותחלק א, שיחת בהר. חלק ז, שיחת בהר א. חלק יב, שיחת בהר א סעיף ט.}}. ==ראו גם==*[[קרן השביעית]], שם</ref>.

*'''שערי שמיטה''', לקט ביאורים ואמרות קודש בענייני שמיטה ומצוות הקהל, מתורת הרבי. מכון היכל מנחם, תש"ס.  *'''כשהרבי התגייס למען החקלאים''', פעולותיו של הרבי בשנת השמיטה תשי"ב עבור החקלאים בכפר חב"ד, שבועון כפר חב"ד גליון 1930 עמוד 43*קריאת כ"ק אדמו"ר הרש"ב לסייע לשומרי השביעית בארץ ישראל (תרע"א). (אג"ק כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק ב, עמ' תקמב).==קישורים חיצוניים==*תרשימים הלכתיים בהפקת [[מכון הלכה חב"ד]]: '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/83/%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA.pdf פירות שביעית וקדושתן] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/f/f8/%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%A7%D7%A8.pdf הפקרת פירות שביעית]''' {{PDF}}*[[זושא וולף]], '''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15789&st=&pgnum=3&hilite= שערי השמיטהשמיטה]''', הוצאת [[היכל מנחם]] ירושלים, תש"ס*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/07/04-07-2021-23-33-37-הלכות-שמיטה-הרב-אשכנזי.pdf הלכות שמיטה]''', לרגל שנת השמיטה תשפ"ב {{PDF}}{{אינפו}}*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20גורביץ-ליסון.pdf ובשנה השביעית]''', ליקוט מדברי הרבי אודות שנת השמיטה, תשורה משמחת הנישואין של משפחת גורביץ, כסלו תשפ"ב {{PDF}}*'''[https://col.org.il/news/135741 לא לסמוך על 'קולות': הוראות הרבי בשנת השמיטה]''', פרק מתוך הספר 'אקטואליה בזווית חב"דית {{COL}}*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1013&ArticleID=4172 קרבה שנת השבע]''' - פנינים מהרבי בקשר לשנת השמיטה*זלמן קרזנובסקי, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/5/7/424974797239.html שביתה אוניברסלית]''', סקירה מקיפה על הקשר בין מצוות השמיטה לגאולה, {{שבועון בית משיח}} {{קישור שבור|כ"ח תשרי תשפ"ב}}*[https://chabad.info/beis-medrash/725275/ צפו: הלכות שמיטה בבית ובגינה • הרב שמעון פרבר] {{וידפו}}*הרב מאיר אשכנזי, [https://col.org.il/news/134024 שנת השמיטה: מדוע חשוב לקנות ירקות בכשרות מהודרת?] {{COL}}{{וידאו}}*הרב [[שניאור אשכנזי]], [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5102035#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content שנה לא נורמלית לעם לא נורמטיבי: מי שובת מעבודה שנה שלמה?] {{וידאו}}{{בית חבד}}*[https://col.org.il/news/134135 המכתב חושף: איך השפיעה השמיטה הראשונה על הכפר?] {{COL}}* מאמרים על השמיטה והגאולה באתר {{חב"ד בישראל}} '''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6136 שנת השמיטה בזמן הגאולה]''' {{*}} '''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6040 שנת השמיטה בראי הגאולה]''' {{*}} '''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5818 מודעות לגאולה מהרגע הראשון]''' {{*}} '''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2888 יש מה לאכול!]'''

 [[קטגוריה:הלכה בתורת חב"דשמיטה ויובל]]