שינויים

[[ר']] '''שמואל מונקס''' היה - מגדולי ה[[חסיד|חסידים]] של [[אדמו"ר הזקן]], שאף מאד החשיבו. התגורר בעיירה [[קאליסק]] והיה ידוע כ[[פיקח]] גדול. למרות שניתן היה לראות אותו כמבצע פעולולי [[ליצנות]], לאמיתו של דבר גם בליצניותיו היה טמון [[חכמה]] יתירה ופקחות חסידית בעלת מסרים ב[[עבודת השם]]. כפי שניתן להיווכח באנקדוטות הבאותובעל חוש הומור.

==אנקדוטותדמותו ==*כשבאו בשנת [[מאסר וגאולת אדמותקנ"ר הזקן|לאסורז]] את , נאסר [[אדמו"ר הזקן]]. כשבאו לאוסרו, שהה בביתו ר' שמואל מונקס ואדמו"ר הזקן שאל אותו, באם האם למסור את עצמו בידי ה[[גוים]] או שמא לנסות לברוח. ענה לו ר' שמואל: "אם אתה [[רבי]] - הרי אין לך מה לפחד מהם , ואם אינך רבי - באיזו זכות לקחת מאלפי יהודים את תאוותם מ[[עולם הזה]]". אדמו"ר הזקן נשאר בביתו ונלקח למאסר.

*פעם בעת ביקור הרב [[שלמה מקרלין]], אצל אדמו"ר הזקן ביום [[תשעה באב]], עמד ר' שמואל מונקס ב[[בית הכנסת]] וזרק עיגולי קוצים על המתפללים (כדי להפיג את ה[[עצבות]]). כשראה זאת ר' שלמהמקרלין, הקפיד על כך ואמר לאדמו"ר הזקן: "בגלל אברכים כאלו נחרב [[בית המקדש]]". למחרת הלכו אדמו"ר הזקן ור' שלמה יחדיו מקרלין יחד אל מחוץ ליישוב, ולפתע ראו וראו אברך בתוך בור מלא נמלים שעוקצים את כל גופו והוא בוכה על [[חורבן בית המקדש]]. אמר על כך ר' שלמה: "בגלל אברכים כאלו יבנה בית המקדש". אמר לו אדמו"ר הזקן: "זהו אותו אברך"... *באחד השריפות שפקדו את עיירתו של ר' שמואל נשרף פעם ביתו. כשחסידים ציפו לראות לראות מה תהיה תגובתו של ר' שמואל, הלה החל לרקוד "שלא עשני [[גוי]]". שאלוהו חסידים מה לריקוד זה? השיב ר' שמואל, ברוך ה' שלא עשני גוי, כי באם הייתי גוי, בשריפה זו גם אלוקי היה נשרף...