פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 68 בתים ,  08:26, 31 באוקטובר 2023
{{דמות
|שם=שאול דובער זיסלין
|תמונה=[[קובץ:Zislin, Shaiel Ber 03.jpg|200px]]
|תאריך לידה=[[תרמ"א]]
|תאריך פטירה=[[י"ב סיוון]] [[תשכ"ד]]
בשנת [[תר"ע]] התמנה למנהל ומשפיע ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[שצעדרין]]. שם חינך ביחס מיוחד עשרות מתלמידי התמימים, ביניהם נמנים הרב [[שלמה חיים קסלמן]], הרב [[אליעזר קרסיק]], והרב [[ישראל ג'ייקובסון]].
משנת [[תרע"ז]] שימש כרב בקהילות טשרניקא, [[בערעזין]] [[פלך מינסק]] ומשנת תרפ"ג ברבנות העיר [[אורשה]].
ב[[ז' סיוון]] [[תרצ"ד]] עלה לישראל ונתמנה לרב שכונת [[מאה שערים]] ב[[תל אביב]]. רב בית הכנסת "בית שלמה". כיהן כחבר הרבנות הראשית בתל אביב, ומשנת [[תש"א]] חבר בבית הדין הרבני בתל אביב. היה גם מנהל מחלקת המקוואות בעיר.
היה ממייסדי [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], בתקופה הראשונה עד לפטירתו להקמת אגו"ח אף כיהן כיו"ר.
נחשב לאחד מראשי רבני קהילת חב"ד בישראל בכלל ובתל אביב בפרט, חבר בהנהלת תלמוד תורה 'בני תמימים', ישיבת "אחי תמימים" בתל אביב ו[[כולל חב"ד]].
בשנת תרצ"ו הציע הרב זיסלין ל[[אדמו"ר הריי"צ]] את הרעיון להעלות בכתב תווים של [[ניגוני חב"ד]] השונים, מזה יצא בהמשך ספר הניגונים{{מקור}}.
בשנת תש"ט הציע הרב זיסלין לאדמו"ר הריי"צ את הרעיון לייסד מושבה לחסידי חב"ד שבאו לישראל באותם ימים, בהמשך לזה הקימו את [[כפר חב"ד]]{{מקור}}.
בשנת תשכ"ג הוציא קונטרס{{הערה|{{HebrewBooks|ש. זיסלין|ביאור פרשת גדולת י"ט כסלו|43702}}.}} בהם רשימה מהתוועדות שלו ב[[חג הגאולה|י"ט בכסלו]] ת"ש בבית כנסת בית שלמה.
===פטירתו ועזבונו===נפטר בליל שבת י"ב בסיוון תשכ"ד באיכילוב בבית הרפואה איכילוב בגיל 83. בצוואתו ביקש שלא יספידוהו, ולא לקוברו מחוץ לעיר תל אביב, לא לעשות מסגרת סביב מודעות האבל ולא להכתירו בתוארים מיוחדים. במוצאי שבת הובא לביתו, שם התכנסו הרב הראשי לתל אביב, חברי הרבנות הראשית, חסידי חב"ד וקהל שקראו תהילים במשך כל הלילה, ביום ראשון יצא הלוייתו מביתו, עברה דרך בית הרבנות הראשית בתל אביב. הרב [[איסר יהודה אונטרמן]] נכח בהלוויה. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב. היה נשוי לרחל, ולהם בן (נהרג ב[[מלחמת העולם השנייה]]) ובת. במשך שנים הפעיל אדמו"ר הריי"צ קשרים על מנת שבנו ונכדיו יעלו לישראל, נכדו [[נפתלי זיסלין]] היה פרופסור בהפקולטה למדעי החקלאות ברחובות.
לאחר פטירתו ביקש [[הרבי]] מהרב [[עזריאל זליג סלונים]]{{הערה|ספר "עבד מלך" עמוד 343.}}, שכתבי היד של הרב זיסלין יעברו ל[[ספריית חב"ד]], בחלק מהספרים שישאיר הרב זיסלין נמצאו הערות בכתב ידו שנדפסו עם השנים בבמות שונות. ספרייתו הועברה ל[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]].
==משפחתו==
היה נשוי לרחל, ולהם בן (נהרג ב[[מלחמת העולם השנייה]]) ובת. במשך שנים הפעיל אדמו"ר הריי"צ קשרים על מנת שבנו ונכדיו יעלו לישראל, נכדו [[נפתלי זיסלין]] היה פרופסור בהפקולטה למדעי החקלאות ברחובות.
==לקריאה נוספת==
* '''אוצר החסידים - ארץ הקודש''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד, עמודים 151–164, בעריכת יוסף אשכנזי, [[תשע"ב]]
1,046

עריכות