שינויים

[[קובץ:{{דמות|שם=שאול דובער זיסלין|תמונה=Zislin, Shaiel Ber 03.jpg|שמאלתאריך לידה=[[תרמ"א]]|ממוזערתאריך פטירה=[[י"ב סיוון]] [[תשכ"ד]]|200pxתפקידים נוספים=ממייסדי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]|הרב שאול בער זיסליןהשתייכות=[[חסידות חב"ד]]}}הרב '''שאול דובער זיסלין''' ([[תרמ"א]]-[[י"ב סיון]] [[תשכ"ד]]), היה מחשובי [[רבני חב"ד]] מזקני ה[[חסיד]]ים וה[[משפיע]]ים ב[[ארץ ישראל]], וממייסדי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

נולד ב[[עיירה]] בעיירה [[קריסלבה]] שבב[[לטביה]], לרלאיטה ור' [[ניסן]] בשנת [[תרמ"א]]. הוא כיהן כמנהל ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים שצעדרין]] שהיתה סניף של הישיבה ב[[ליובאוויטש]]. במשך עשרים וחמש שנים כיהן ברבנות בקהילות בערעזין, צערניקא וארשא ב[[ברית המועצות]]. עשרות מתלמידי התמימים היו ממושפעיו. יחסם אליו היה כיחס של תלמיד לרבו. גם עשרות שנים אחרי שלימדם התייחסו אליו ביראה ממש. אחד המיוחד מתלמידי "תומכי תמימים", ותלמיד מובהק להמשפיע הדגול והמפורסם הגה"ח הר"ש גרונם ז"ל. פה מפיק מרגליות החכמה בשפה ברורה ובדבורו הצח, וכאשר היה עובר בעיירות אנ"ש וחזר לפניהם [[דא"ח]] היה להם למשיב נפש. כשהוקמה מחלקה נוספת מישיבת תו"ת בתחלת חורף עת"ר בשצעדרין ועודנו בבחרותו נתמנה שם למשפיע. אחר כך היה רב בעיר בערעזין פלך מינסק, ולאחכ"מ כיהן ברבנות בעיר ארשא עד עלותו ל[[ארץ הקודש]] בתרצ"ד, ונתמנה לרב שכונת מאה שערים בתל אביב. בהיותו גם חבר הרבנות הראשית ובתפקידו כמפקח על כשרות המקואות נתפרסם כמומחה למקואות ופנו אליו לחוות דעתו מערים שונות בקשר לכשרות המקואות.לשיעוריו והתועדויותיו יצאו מוניטין ונהרו רבים לשמוע אותם כי כל השומע אמרותיו יתענג, וכולם הבינו את אשר דיבר וכאשר ביאר איזו אגדה או פסוק עפ"י טהרת הענינים היו נפקחים העיניים ממש. מדי שבת בשבתו היה חוזר [[דא"ח]] עד פטירתואפרים זיסלין.

בשנת למד בישיבת [[תרצ"דתומכי תמימים]] עלה לשב[[ארץ הקודשליובאוויטש]] וכיהן במשך כשלושים שנה כרב שכונת מאה שערים ביחד עם הרב [[תל אביבשמואל גרונם אסתרמן]] וכרב , את ביאוריו על ספר התניא מאותם שנים, היה רושם על הספר התניא שלו וחלק מזה הועלה על הכתב אחרי שנים{{הערה|והם נדפסו בספר התניא בצירוף מ"מ (מראי מקומות), ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות, ניו יורק [[בית הכנסתה'תשל"ג]] בית שלמה בשכונה. השיב לבני קהילתו בבשישה כרכים, בעריכת הרב [[הלכהאהרן חיטריק]] ו.}}, בהמשך פרסם את זכרונותיו מהישיבה ב[[מנהגבטאון חב"ד]], נאם בימי שבת ומועד, בשמחה ובאירועי אבל, ומסר שיעורי תורה לרוב.

הבשנת [[מקווהתר"ע]] בשכונת מאה שערים היה תחת פיקוחוהתמנה למנהל ומשפיע ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[שצעדרין]]. שם חינך ביחס מיוחד עשרות מתלמידי התמימים, והוא הכניס בו באופן תדיר תיקונים שוניםביניהם נמנים הרב [[שלמה חיים קסלמן]], הרב [[אליעזר קרסיק]], בכדי שיהיה מהודר יותר ונגיש יותרוהרב [[ישראל ג'ייקובסון]].

כיהן כחבר משנת [[הרבנות הראשית]] ב[[תל אביב]]-[[יפותרע"ז]]שימש כרב בקהילות טשרניקא, בערעזין פלך מינסק ומשנת [[תשתרפ"א]] לערך מונה לחבר בית הדין של הרבנות הראשית בתל אביב. במשך מספר שנים כיהן כראש מדור מקוואות של הרבנות, ובתקופה מסוימת אף פיקח על הג ברבנות העיר [[כשרותאורשה]] בעיר. נחשב למומחה גדול למקוואות, מקרוב ומרחוק הפנו אליו שאלות הלכתיות בנושא.

לשיעוריו וב[[התוועדות|התוועדויותיוז' סיוון]] [[תרצ"ד]] עלה לישראל ונתמנה לרב שכונת מאה שערים ב[[תל אביב]] יצאו מוניטין ורבים נהרו לשמוע אותו מדבר. היה מדבר בבהירות, וגם כאשר היה מנתח ענינים עמוקיםרב בית הכנסת "בית שלמה". כיהן כחבר הרבנות הראשית בתל אביב, ומשנת [[תש"א]] חבר בבית הדין הרבני בתל אביב. היה בחושיו המיוחדים מצליח להבהיר לשומעי לקחו עד הפרט האחרוןגם מנהל מחלקת המקוואות בעיר.

היה ממייסדי ומנהלי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודשבישראל]], ובתקופה בתקופה הראשונה של הארגון להקמת אגו"ח אף כיהן כיו"ר האגודה.

נחשב לאחד מראשי הקהילה החב"דית בתל אביב, ומזקני הקהילה. כמה מראשי הקהילה היו תלמידיו בישיבה בשצעדרין. פעמים מספר ביקש [[הרבי]] שיתחשבו בדעתו ויתנו לו מקום של כבוד לפעול בעניני מוסדות רבני קהילת חב"ד בתל בישראל בכלל ובתל אביב. הוא אכן השתתף באופן פעיל באסיפות ובדיונים של ארגונים חב"דיים ארצייםבפרט, והיה שותף פעיל באגודת חסידי חב"דחבר בהנהלת תלמוד תורה 'בני תמימים', ובהנהלת ישיבת [["אחי תמימים תל " בתל אביבו[[כולל חב"ד]].

נחשב בקרב חסידי בשנת תרצ"ו הציע הרב זיסלין ל[[אדמו"ר הריי"צ]] את הרעיון להעלות בכתב תווים של [[ניגוני חב"ד ברחבי תבל לרב מורה הוראה ובקיא גדול ב[[חסידות]]השונים, ומכל העולם הריצו אליו שאלותמזה יצא בהמשך ספר הניגונים{{מקור}}.

שנה לפני פטירתו הספיק להדפיס קונטרס ובו תמליל [[התוועדות]] שלו (מ[[יבשנת תש"ט כסלו - חג הגאולה|יהציע הרב זיסלין לאדמו"ט כסליו]] ר הריי"צ את הרעיון לייסד מושבה לחסידי חב"ד שבאו לישראל באותם ימים, בהמשך לזה הקימו את [[תכפר חב"שד]]) בבית הכנסת בו כיהן כרב{{מקור}}.

נפטר בליל [[שבת קודש]] בשנת תשכ"ג הוציא קונטרס{{הערה|{{HebrewBooks|ש. זיסלין|ביאור פרשת נשא, אור ל[[גדולת י"ט כסלו|43702}}.}} בהם רשימה מהתוועדות שלו ב בסיון]] [[תשכחג הגאולה|י"דט בכסלו]] והוא בן 83 שניםת"ש בבית כנסת בית שלמה.

הותיר אחריו את רעייתו הרבנית===פטירתו ועזבונו===נפטר בליל שבת י"ב בסיוון תשכ"ד בבית הרפואה איכילוב בגיל 83. בצוואתו ביקש שלא יספידוהו, בתוולא לקוברו מחוץ לעיר תל אביב, חתנולא לעשות מסגרת סביב מודעות האבל ולא להכתירו בתוארים מיוחדים. במוצאי שבת הובא לביתו, נכדיו וניניושם התכנסו הרב הראשי לתל אביב, חברי הרבנות הראשית, חסידי חב"ד וקהל שקראו תהילים במשך כל הלילה, ביום ראשון יצא הלוייתו מביתו, עברה דרך בית הרבנות הראשית בתל אביב. הרב [[איסר יהודה אונטרמן]] נכח בהלוויה. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.

בצוואתו הורה למשפחתו שלא להספידו, לא לקוברו מחוץ לעיר, לא לסדר מסגרת שחורה סביב מודעות האבל ולא להכתירו בתוארים מיוחדים. דבריו אלו קוימו, ובמודעות אבל הרבות שפורסמו ברחובות ובלאחר פטירתו ביקש [[עיתונותהרבי]], נכתב עליו רק התואר "הר"ר" (הרב ר'). במהרב [[מוצאי שבתעזריאל זליג סלונים]] הועברה המיטה לביתו ברחוב הכובשים 25 בתל אביב{{הערה|ספר "עבד מלך" עמוד 343. שם התכנסו }}, שכתבי היד של הרב הראשי לתל אביב, חברי הרבנות הראשית, חסידי זיסלין יעברו ל[[ספריית חב"ד ושומעי לקחו הרבים, שקראו פרקי [[תהילים]] במשך כל הלילה. ביום ראשון בבוקר, פורסמו ידיעות בולטות בכמה עיתונים על אודות פטירתובחלק מהספרים שישאיר הרב זיסלין נמצאו הערות בכתב ידו שנדפסו עם השנים בבמות שונות. הלוייתו יצאה מביתו, עברה דרך בית הרבנות הראשית בתל אביב בדרכה ספרייתו הועברה ל[[בית עלמין|בית העלמין]] קרית שאול. ביטאון 'בית יעקב' האגודאי, סקר את ההלויה: {{ציטוט| תוכן=אדמו"רים, רבנים ודיינים, והרב הראשי לישראל, רבני וזקני ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד, המוני בני העיר וציבור חסידי מגוון, שבתוכו בלטו אנשי חב"ד מכל קצות הארץ - ליוו למנוחת עולמים את זקן רבני חב"ד בארץ, ה[[משפיע]] הנערץ, הגאון והחסיד הר"ר שאול דב זיסלין שנתבקש לישיבה של מעלה.|מרכאות=כן}}

* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]- ארץ הקודש''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת עמודים 151–164, בעריכת יוסף אשכנזי, [[תשע"ב]]* הרב [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזקיואל כהן]]'''בדרכי החסידים''' - מאמרים על דרכי החסידות ועולמה, עמודים 364 ואילך, בהוצאת יחד, תשע"בה

{{סדרה|הקודם=-|הבא=[[חיים אליעזר קרסיק]]|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)בישראל|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=[[תש"א]] - [[תשכ"ד]]}}{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קטגוריה:קהילת חב"ד תל אישים בתל אביב: אישים]]