[[קובץ:{{דמות|שם=שאול דובער זיסלין|תמונה=Zislin, Shaiel Ber 03.jpg|שמאלתאריך לידה=[[תרמ"א]]|ממוזערתאריך פטירה=[[י"ב סיוון]] [[תשכ"ד]]|200pxתפקידים נוספים=ממייסדי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]|הרב שאול בער זיסליןהשתייכות=[[חסידות חב"ד]]}}הרב '''שאול דובער זיסלין''' ([[תרמ"א]]-[[י"ב סיון]] [[תשכ"ד]]), היה מחשובי [[רבני חב"ד]] מזקני ה[[חסיד]]ים וה[[משפיע]]ים ב[[ארץ ישראל]], וממייסדי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
==תולדות חיים==
נולד בעיירה [[קריסלבה]] שבב[[לטביה]], בשנת [[תרמ"א]]. הוא כיהן כמנהל ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים שצעדרין]] שהיתה סניף של הישיבה ב[[ליובאוויטש]]. במשך עשרים וחמש שנים כיהן ברבנות בקהילות בערעזין, צערניקא ואורשא ב[[ברית המועצות]]. עשרות מתלמידי התמימים היו ממושפעיו. יחסם אליו היה כיחס של תלמיד לרבו. גם עשרות שנים אחרי שלימדם התייחסו אליו ביראה ממשלאיטה ור' ניסן אפרים זיסלין.
בשנת למד בישיבת [[תרצ"דתומכי תמימים]] עלה לשב[[ארץ הקודשליובאוויטש]] וכיהן במשך כשלושים שנה כרב שכונת מאה שערים ביחד עם הרב [[תל אביבשמואל גרונם אסתרמן]] וכרב בית הכנסת בית שלמה בשכונה. השיב לבני קהילתו ב, את ביאוריו על ספר התניא מאותם שנים, היה רושם על הספר התניא שלו וחלק מזה הועלה על הכתב אחרי שנים{{הערה|והם נדפסו בספר התניא בצירוף מ"מ (מראי מקומות), ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות, ניו יורק [[הלכהה'תשל"ג]] ובשישה כרכים, בעריכת הרב [[מנהגאהרן חיטריק]].}}, נאם בימי שבת ומועד, בשמחה ובאירועי אבל, ומסר שיעורי תורה לרובבהמשך פרסם את זכרונותיו מהישיבה ב[[בטאון חב"ד]].
הבשנת [[מקווהתר"ע]] בשכונת מאה שערים היה תחת פיקוחוהתמנה למנהל ומשפיע ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[שצעדרין]]. שם חינך ביחס מיוחד עשרות מתלמידי התמימים, והוא הכניס בו באופן תדיר תיקונים שוניםביניהם נמנים הרב [[שלמה חיים קסלמן]], הרב [[אליעזר קרסיק]], בכדי שיהיה מהודר יותר ונגיש יותרוהרב [[ישראל ג'ייקובסון]].
כיהן כחבר משנת [[הרבנות הראשית]] ב[[תל אביב]]-[[יפותרע"ז]]שימש כרב בקהילות טשרניקא, בערעזין פלך מינסק ומשנת [[תשתרפ"א]] לערך מונה לחבר בית הדין של הרבנות הראשית בתל אביב. במשך מספר שנים כיהן כראש מדור מקוואות של הרבנות, ובתקופה מסוימת אף פיקח על הג ברבנות העיר [[כשרותאורשה]] בעיר. נחשב למומחה גדול למקוואות, מקרוב ומרחוק הפנו אליו שאלות הלכתיות בנושא.
לשיעוריו וב[[התוועדות|התוועדויותיוז' סיוון]] [[תרצ"ד]] עלה לישראל ונתמנה לרב שכונת מאה שערים ב[[תל אביב]] יצאו מוניטין ורבים נהרו לשמוע אותו מדבר. היה מדבר בבהירות, וגם כאשר היה מנתח ענינים עמוקיםרב בית הכנסת "בית שלמה". כיהן כחבר הרבנות הראשית בתל אביב, ומשנת [[תש"א]] חבר בבית הדין הרבני בתל אביב. היה בחושיו המיוחדים מצליח להבהיר לשומעי לקחו עד הפרט האחרוןגם מנהל מחלקת המקוואות בעיר.
היה ממייסדי ומנהלי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודשבישראל]], ובתקופה בתקופה הראשונה של הארגון להקמת אגו"ח אף כיהן כיו"ר האגודה.
נחשב לאחד מראשי הקהילה החב"דית בתל אביב, ומזקני הקהילה. כמה מראשי הקהילה היו תלמידיו בישיבה בשצעדרין. פעמים מספר ביקש [[הרבי]] שיתחשבו בדעתו ויתנו לו מקום של כבוד לפעול בעניני מוסדות רבני קהילת חב"ד בתל בישראל בכלל ובתל אביב. הוא אכן השתתף באופן פעיל באסיפות ובדיונים של ארגונים חב"דיים ארצייםבפרט, והיה שותף פעיל באגודת חסידי חב"דחבר בהנהלת תלמוד תורה 'בני תמימים', ובהנהלת ישיבת [["אחי תמימים תל " בתל אביבו[[כולל חב"ד]].
נחשב בקרב חסידי בשנת תרצ"ו הציע הרב זיסלין ל[[אדמו"ר הריי"צ]] את הרעיון להעלות בכתב תווים של [[ניגוני חב"ד ברחבי תבל לרב מורה הוראה ובקיא גדול ב[[חסידות]]השונים, ומכל העולם הריצו אליו שאלותמזה יצא בהמשך ספר הניגונים{{מקור}}.
שנה לפני פטירתו הספיק להדפיס קונטרס ובו תמליל התוועדות שלו (מיבשנת תש"ט כסלו הציע הרב זיסלין לאדמו"ר הריי"צ את הרעיון לייסד מושבה לחסידי חב"ד שבאו לישראל באותם ימים, בהמשך לזה הקימו את [[תכפר חב"שד]]) בבית הכנסת בו כיהן כרב{{מקור}}.
נפטר במרכז הרפואי איכילוב, בליל שבת קודש בשנת תשכ"ג הוציא קונטרס{{הערה|{{HebrewBooks|ש. זיסלין|ביאור פרשת נשא, אור ל[[גדולת י"ט כסלו|43702}}.}} בהם רשימה מהתוועדות שלו ב בסיון]] [[תשכחג הגאולה|י"דט בכסלו]] והוא בן 83 שניםת"ש בבית כנסת בית שלמה.
הותיר אחריו את רעייתו הרבנית===פטירתו ועזבונו===נפטר בליל שבת י"ב בסיוון תשכ"ד בבית הרפואה איכילוב בגיל 83. בצוואתו ביקש שלא יספידוהו, בתוולא לקוברו מחוץ לעיר תל אביב, חתנולא לעשות מסגרת סביב מודעות האבל ולא להכתירו בתוארים מיוחדים. במוצאי שבת הובא לביתו, נכדיו וניניושם התכנסו הרב הראשי לתל אביב, חברי הרבנות הראשית, חסידי חב"ד וקהל שקראו תהילים במשך כל הלילה, ביום ראשון יצא הלוייתו מביתו, עברה דרך בית הרבנות הראשית בתל אביב. הרב [[איסר יהודה אונטרמן]] נכח בהלוויה. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.
בצוואתו הורה למשפחתו שלא להספידו, לא לקוברו מחוץ לעיר, לא לסדר מסגרת שחורה סביב מודעות האבל ולא להכתירו בתוארים מיוחדים. דבריו אלו קוימו, ובמודעות אבל הרבות שפורסמו ברחובות ובלאחר פטירתו ביקש [[עיתונותהרבי]], נכתב עליו רק התואר "הר"ר" (הרב ר'). במוצאי שבת הועברה המיטה לביתו ברחוב הכובשים 25 בתל אביב. שם התכנסו הרב הראשי לתל אביב, חברי הרבנות הראשית, חסידי חב"ד ושומעי לקחו הרבים, שקראו פרקי תהלים במשך כל הלילה. ביום ראשון בבוקר, פורסמו ידיעות בולטות בכמה עיתונים על אודות פטירתו. הלוייתו יצאה מביתו, עברה דרך בית הרבנות הראשית בתל אביב בדרכה למהרב [[בית עלמין|בית העלמיןעזריאל זליג סלונים]] קרית שאול. ביטאון 'בית יעקב' האגודאי, סקר את ההלויה: {{ציטוטהערה| תוכן=אדמוספר "עבד מלך"ריםעמוד 343.}}, רבנים ודיינים, והרב הראשי לישראל, רבני וזקני שכתבי היד של הרב זיסלין יעברו ל[[ספריית חב"ד]], המוני בני העיר וציבור חסידי מגוון, שבתוכו בלטו אנשי בחלק מהספרים שישאיר הרב זיסלין נמצאו הערות בכתב ידו שנדפסו עם השנים בבמות שונות. ספרייתו הועברה ל[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד מכל קצות הארץ - ליוו למנוחת עולמים את זקן רבני חב"ד בארץ, המשפיע הנערץ, הגאון והחסיד הר"ר שאול דב זיסלין שנתבקש לישיבה של מעלה]].|מרכאות=כן}}
==משפחתו==
היה נשוי לרחל, ולהם בן (נהרג ב[[מלחמת העולם השנייה]]) ובת. במשך שנים הפעיל אדמו"ר הריי"צ קשרים על מנת שבנו ונכדיו יעלו לישראל, נכדו [[נפתלי זיסלין]] היה פרופסור בהפקולטה למדעי החקלאות ברחובות.
==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]- ארץ הקודש''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת עמודים 151–164, בעריכת יוסף אשכנזי, [[תשע"ב]]* הרב [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזקיואל כהן]]'''בדרכי החסידים''' - מאמרים על דרכי החסידות ועולמה, עמודים 364 ואילך, בהוצאת יחד, תשע"בה
==קישורים חיצוניים==
* קונטרס [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=53100&pgnum=1 רמ"ח אותיות], להערכת [[יהושע מונדשיין]] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23672&st=&pgnum=238 כרם חב"ד 3 עמ' 240 הערה 3]) הוא מרשימותיו של הרב שאול דוב זיסלין
* כ. מאירוביץ', [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=67384 התוועדות י"ט כסלו בתל אביב, לפני 77 שנים] אתר שטורעם כסלו תשע"ד
* [[יהושע מונדשיין|י.ד. לבנון]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=372 למה אנחנו לומדים באידיש?] אתר שטורעם אדר תשס"ו
* שניאור ברגר, [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/10/354589495860.html מסע הצלה בניגוד לכל הסיכויים] עיתון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] סיוון תשע"ז
* [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/10/29/272576359714.html אגרת המשפיע] מכתב של הרב זיסלין על הגדרה של דמותו של משפיע, עיתון בית משיח גיליון 993
*[http://chabad.info/bmnew/view.php?id=66 גנזי הרב זיסלין - בעיתון בית משיח]
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=583 הבריחה מזעבין לליובאוויטש] - מזכרונות הרב זיסלין, [[בטאון חב"ד]], חוברת ו' ([[שטורעם נט]]).
*'''[http://www.scribd.com/doc/287936930/993 אגרת המשפיע]''' מכתב של הרב זיסלין בו מגדיר את דמותו של [[משפיע ]] חב"די {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 993 עמוד 42 *שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/10/354589495860.html מסע הצלה בניגוד לכל הסיכויים]''' {{סדרה|הקודם=-|הבא=[[חיים אליעזר קרסיק]]|רשימה=[[אגודת חסידי חבבית משיח}} שבועון בית משיח סיון תשע"ד (ישראל)|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=[ז*'''[תש"א]] https://www.kedem- [[auctions.com/he/node/122516 מכתבו של הרבי לרב זיסלין מזאת חנוכה תשכ"דב]]}}''', באתר בית המכירות קדם
{{סדרה|הקודם=-|הבא=[[חיים אליעזר קרסיק]]|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=[[תש"א]] - [[תשכ"ד]]}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:זיסלין, שאול דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעברבתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד תל אישים בתל אביב: אישים]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים שצעדרין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ד]]