15,914
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
{{לעריכהדמות|לא אנציקלופדי}}שם=שאול דובער זיסלין|תמונה=[[קובץ:Zislin, Shaiel Ber 03.jpg|שמאל200px]]|ממוזערתאריך לידה=[[תרמ"א]]|תאריך פטירה=[[י"ב סיוון]] [[תשכ"ד]]|200pxתפקידים נוספים=ממייסדי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]|הרב שאול בער זיסליןהשתייכות=[[חסידות חב"ד]]}}
הרב '''שאול דובער זיסלין''' ([[תרמ"א]]-[[י"ב סיון]] [[תשכ"ד]]), היה מחשובי [[רבני חב"ד]] מזקני ה[[חסיד]]ים וה[[משפיע]]ים ב[[ארץ ישראל]], וממייסדי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
==תולדות חיים==
נולד ב[[עיירה]] [[קריסלבה]] שב[[לטביה]], לר' [[ניסן]] בשנת [[תרמ"א]]. הוא כיהן כמנהל וכשהוקמה מחלקה נוספת מישיבת תו"ת בתחילת חורף [[משפיעתר"ע]] בישיבת ב[[תומכי תמימים שצעדרין]] שהייתה סניף של הישיבה ב[[ליובאוויטש]]. במשך עשרים וחמש שנים כיהן ברבנות בקהילות בערעזין, צערניקא וארשא ב[[ברית המועצות]]. עשרות מתלמידי התמימים היו ממושפעיו. יחסם אליו היה כיחס של תלמיד לרבו. גם עשרות שנים אחרי שלימדם התייחסו אליו ביראה ממש. אחד המיוחד מתלמידי "תומכי תמימים", ותלמיד מובהק להמשפיע הדגול והמפורסם הגה"ח הר"ש גרונם ז"ל. פה מפיק מרגליות החכמה בשפה ברורה ובדבורו הצח, וכאשר היה עובר בעיירות אנ"ש וחזר לפניהם [[דא"ח]] היה להם למשיב נפש. כשהוקמה מחלקה נוספת מישיבת תו"ת בתחלת חורף עת"ר בשצעדרין ועודנו בבחרותו נתמנה שם למשפיע. אחר כך לאחר מכן היה רב בעיר בערעזין פלך מינסק, ולאחכ"מ ולאחר מכן כיהן ברבנות בעיר ארשא עד עלותו ל[[ארץ הקודש]] בתרצ"ד, ונתמנה לרב שכונת מאה שערים בתל אביב. בהיותו גם חבר הרבנות הראשית ובתפקידו כמפקח על כשרות המקואות נתפרסם כמומחה למקואות ופנו אליו לחוות דעתו מערים שונות בקשר לכשרות המקואות.לשיעוריו והתועדויותיו יצאו מוניטין ונהרו רבים לשמוע אותם כי כל השומע אמרותיו יתענג, וכולם הבינו את אשר דיבר וכאשר ביאר איזו אגדה או פסוק על פי טהרת הענינים היו נפקחים העיניים ממש. מדי שבת בשבתו היה חוזר [[דא"ח]] עד פטירתו.
בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] וכיהן במשך כשלושים שנה כרב שכונת מאה שערים ב[[תל אביב]] וכרב [[בית הכנסת]] בית שלמה בשכונה. השיב היה משיב לבני קהילתו ב[[הלכה]] ו[[מנהג]], נאם נואם בימי שבת ומועד, בשמחה ובאירועי אבל, ומסר שיעורי תורה לרוב.
ה[[מקווה]] בשכונת מאה שערים היה תחת פיקוחו, והוא הכניס בו באופן תדיר תיקונים שונים, בכדי שיהיה מהודר יותר ונגיש יותר.
כיהן כחבר [[הרבנות הראשית]] ב[[תל אביב]]-[[יפו]], ומשנת [[תש"א]] לערך מונה לחבר בית הדין של הרבנות הראשית בתל אביב. במשך מספר שנים כיהן כראש מדור מקוואות של הרבנות, ובתקופה מסוימת אף פיקח על ה[[כשרות]] בעיר. נחשב למומחה גדול למקוואות, מקרוב ומרחוק הפנו אליו שאלות הלכתיות בנושא.
היה ממייסדי ומנהלי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ובתקופה הראשונה של הארגון אף כיהן כיו"ר האגודה.
נחשב מראשי הקהילה החב"דית בתל אביב, ומזקני הקהילה. כמה מראשי הקהילה היו תלמידיו בישיבה בשצעדרין. פעמים מספר ביקש [[הרבי]] שיתחשבו בדעתו ויתנו לו מקום של כבוד לפעול בעניני מוסדות חב"ד בתל אביב. הוא אכן השתתף באופן פעיל באסיפות ובדיונים של ארגונים חב"דיים ארציים, והיה שותף פעיל באגודת חסידי חב"ד, ובהנהלת ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].
שנה לפני פטירתו הספיק להדפיס קונטרס ובו תמליל [[התוועדות]] שלו (מ[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[ת"ש]]) בבית הכנסת בו כיהן כרב.
נפטר בליל [[שבת קודש]] פרשת נשא, אור ל[[י"ב בסיון]] [[תשכ"ד]] והוא בן 83 שנים.
בצוואתו הורה למשפחתו שלא להספידו, לא לקוברו מחוץ לעיר, לא לסדר מסגרת שחורה סביב מודעות האבל ולא להכתירו בתוארים מיוחדים. דבריו אלו קוימו, ובמודעות אבל הרבות שפורסמו ברחובות וב[[עיתונות]], נכתב עליו רק התואר "הר"ר" (הרב ר').
ביום ראשון בבוקר, פורסמו ידיעות בולטות בכמה עיתונים על אודות פטירתו. הלוייתו יצאה מביתו, עברה דרך בית הרבנות הראשית בתל אביב בדרכה ל[[בית עלמין|בית העלמין]] קריית שאול.
==לקריאה נוספת==